פרשת ענבל אור נעלמה מהכותרות בשבועות האחרונים, אך הבקשות והתגובות לבית המשפט ממשיכות לזרום וכעת עולה תמונה מעניינת על סך חובותיה של אור. ענבל אור ביקשה לדחות את הגשת הדו"ח הכלכלי מטעמה, ובתגובת ההתנגדות לבקשה שהגיש המפרק הזמני מטעם בית המשפט, עו"ד איתן ארז - עולים פרטים חדשים ובעיקר הסכומים והחובות של ענבל אור וקבוצת החברות שבבעלותה.

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורנשטיין, נענה באופן חלקי לבקשתה של ענבל אור ואפשר לה להגיש את הדו"ח עד לתאריך ה-5 ביולי בשעה 10:00.

על פי המפרק הזמני מטעם בית המשפט, עו"ד איתן ארז, לענבל אור ולקבוצת החברות בבעלותה קיימות התחייבויות של כספים שלא שושלמו בסך כולל של 214 מיליון שקל. אך ישנם חובות נוספים בסך של כ-50 מיליון שקלים. סה"כ שורת הנזק עומדת כרגע על 265 מיליון שקל לכ-700 אנשים (נושים).

הויכוח בין עורכי דינה של אור לבין המפרק הזמני

"בהתנגדותה של החייבת לבקשות הפירוק, עליה להציג כיצד בכוונתה לפרוע סך של 214 מיליון שקל באופן מיידי, וזאת על מנת להוכיח כי החברות סולבנטיות וכך גם החייבת. כאמור סכום זה של כ-214 מיליון שקל איננו כולל תביעות בסכומי עתק של כ-50 מיליון שקל, אשר הוגשו כנגד החברות החייבות ועוכבו לאור צו הפירוק הזמני והכינוס הזמני", כתב עו"ד ארז.

עו"ד ארז לא חוסך בפרטים וטוען כי לא ברור מה ענבל אור תטען כי גם סכומים זעומים היא לא מצליחה להשיב: "לחייבת אין די ממון על מנת לשלם סכום נמוך יחסית בסך של 15 אלף שקל בגין הוצאות אשר הושתו עליה בהתאם להחלטת בית המשפט העליון". נזכיר כי בית המשפט העליון דחה ערעור של אור בדבר דירתה בגבעתיים - ופסק על תשלום הוצאות משפט. רק שהיא לא שילמה אותן עדיין.

• גזר הדין של ענבל אור: 7.5 שנות מאסר
• הפרקליטות דורשת: 11 שנות מאסר לענבל אור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"למרבה הצער, החייבת זורה חול בעיני בית המשפט הנכבד וגם בעיני פרקליטיה המתחלפים חדשות לבקרים. הפרקליטים המלומדים מולכים שולל אחר מרשתם וחוזרים על ה"מנטרות" שמרשתם מכתיבה להם", הוסיף ארז בתגובתו.

"משרדנו מקבל עשרות טלפונים ביום מנושים נרגזים ונרגנים שמבקשים לקדם את בניית הפרויקטים שלהם ומבקשים מזור לבעיותיהם, בעיות שנוצרו ע"י החייבת". ארז הוסיף כי אור "מנותקת לחלוטין מהמציאות וכלל אינה מבינה את המצב העובדתי והמשפטי בו היא והחברות מצויות[...] יש לחייבת יכולת לייצר שוב ושוב מניפולציות על פרקליטים חדשים שאינם מכירים את החומר המשפטי ובכך לנסות ולדחות את הקץ שוב ושוב והכל כמובן על חשבון 700 הנושים".

"כנראה למפרק מותר להשתמש בביטויים חריפים ולא מוצקים"

עורכי דינה של ענבל אור, עו"ד ד"ר וינרוט ועו"ד אוריאל זעירא הגיבו על סירוב המפרק הזמני שלא לאפשר את הדחייה ועל כך שיש טלפונים מנושים נרגזים: "הרי שאין מי שרוצה יותר מהמבקשות (ענבל אור) כי הפרויקטים ייצאו אל הפועל ובכך תקטן מסת הנשייה. נושים רבים פונים לענבל ולעורכי דינה בבקשות למידע ולעזרה בעניין הפרויקטים וכולם נענים".

• חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו
• הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

"אנו מצרים על כך שנאלצים להתייחס לטבלה בעלת נתונים מוקדמים ושגויים שהכין המפרק הזמני [...] אסף טיעונים אודות טענות לחובות של החברות והגיע למערך חובות ענק ומוגזם של 214 מיליון שקל. מה שלא נכנס לשם חוב לבעלי הקרקע ברחוב ז'בוטינסקי שכנגדו יש נכס העולה בהרבה על החוב (הרי אם יש עסקה, יש נכס כנגד התשלום) ואשר המפרק הזמני עצמו כתב שניתן להרוויח מנכס זה לקופה עשרות מליוני שקלים. חוב לבעלי קרקע פרויקט אלוף הנצחון (שוב, אם יהיה נכס ויירדו החובות לרוכשים בפרויקט זה)".

עוד התייחסו עורכי דינה של ענבל אור בתגובתם לכך שהכונס הזמני כינה את הנושים "קורבנות": "כנראה למפרק מותר להשתמש בביטויים חריפים ולא מוצקים. חוב לנציגות מגדלי הצעירים (הדירות לא שייכות לחברות, איך נכנס החוב לטבלה? [...] המפרק מעוניין שענבל לא "תפריע" שהיא תשב בשקט. שהיא לא תיתן מהידע הנרחב שלה לגבי הפרויקטים[...] ובעיקר שאיש לא יציע לנושים הסדר כי המפרק מעוניין לעשות זאת בדרכו".

הוויכוח כנראה יימשך בדיון הקרוב של ענבל אור שיתקיים ב-13 ביולי בשעה 11:30 בבית המשפט המחוזי בת"א, שם ידונו בפירוק החברות, בקביעה אם ענבל אור פושטת רגל וכן בבקשה לביזיון בית המשפט ומעצר שביקש הכונס הזמני בעקבות טענות מצידו לאי דיוקים בתצהיר על נכס בבאר שבע.

לסיום נציין כי כל עוד ענבל אור מצויה בצו פירוק זמני ועד שלא יינתן צו קבוע -קשה לומר בוודאות מה גובה החובות בצורה מדויקת וזאת משום שרק לאחר צו קבוע ניתן להגיש בקשות לתביעות חוב. כך למעשה חובות שהוצגו בעבר בסכום מסוים יכולים לקפוץ. כך לדוגמה, ל-Bizportal נודע כי בפרויקט הירדן 91-93, שענבל אור שיווקה בטרם היה לה הסכמה עם בעלי הנכסים שם - בתחילת הפירוק חשבו כי מדובר ב-40 נושים אך המספר כבר קפץ ל-100, כך שהחוב שם קפץ מ-4 מיליון (100 אלף שקל לכל דירה רעיונית ל-40 הרוכשים) לכדי 14 מיליון ל-100 הרוכשים הידועים כעת.