שר התחבורה ישראל כץ
צילום: כפיר סיון, Istock

משרד התחבורה מכריז על סנקציות חדשות נגד רוכבי אופניים חשמליים

הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב דרישה לחבישת קסדה, שימוש באפוד זוהר, דחיית רישיון הנהיגה לרוכב בניגוד לחוק, הגדלת הקנסות, החרמה והשמדה ועוד
ערן סוקול | (5)

כחלק מההתמודדות עם תופעת האופניים החשמליים, אשר מוגדרים לאחרונה כלא פחות מ"מכת מדינה", משרד התחבורה מדווח היום (ה') כי הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב הצעת החלטה של שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, המאמצת את עיקרי התכנית הלאומית של משרד התחבורה להגברת הדרישות והסנקציות בנוגע לשימוש באופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים.

 

ההחלטה כוללת בנוסף תיקוני חקיקה ותיקונים מנהליים, שיאפשרו להחמיר את הענישה על הפרות חוק ברכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים ועל שיווק של כלים בלתי תקניים, בניגוד לתקנות התעבורה.

 

קורס ייעודי לרוכבי אופניים חשמליים

ההחלטה מטילה על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), בשיתוף משרד החינוך ואגף הרישוי במשרד התחבורה, לקבוע תכנים מקצועיים להכשרה לרכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים, למי שלא החזיק ברישיון נהיגה או שלא עמד במבחן עיוני לקראת קבלת רישיון הנהיגה.

 

ההכשרה תבוצע באמצעות קורס ייעודי בסיסי בנושא חוקי תנועה, הכרת הדרך, תמרורים והתנהגות זהירה ברכיבה. על פי ההחלטה, הרלב"ד תפעל באופן מיידי להכשרת מורים, אשר יופקדו על הוראת הקורס. הקורס יתקיים במסגרת לימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר התיכונים. תלמידים שאינם משתתפים בלימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר, יעברו את הקורס במסגרת חלופית, שתקבע על ידי הרלב"ד.

 

על פי תכנית משרד התחבורה, בסיום הקורס יבחנו התלמידים במבחן ייעודי בנושא הרכיבה על האופניים. רשות הרישוי במשרד התחבורה תנפיק אישור כשירות לכל רוכב האופניים שעמד בהצלחה במבחן הייעודי. לרשות השוטרים ופקחי הרשויות המקומיות יועמד מאגר שבו יופיעו כל הרוכבים שקיבלו אישור כשירות. החל מ-1 בינואר 2019 ייאסר על רוכב אופניים או קורקינט חשמליים, שאין ברשותו רישיון נהיגה, שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות לרכוב על הכלים החשמליים.

 

חובת חבישת קסדה

משרד התחבורה יקדם את פרסום הצעת החוק הממשלתית, המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה, בעת הרכיבה עליהם, בכל גיל ובכל הכבישים. הצעת החוק אושרה לאחרונה בועדת השרים לענייני חקיקה ובקרוב תוגש לאישור הכנסת.

 

חובת שימוש באפוד זוהר

החל מ-1 בינואר 2019, יחויבו כל רוכבי האופניים והקורקינט החשמליים ללבוש אפוד זוהר במהלך הרכיבה בשעות החשיכה ובראות לקויה, אשר נועדה להגביר את נראות הרוכבים בכבישים. כיום, לא קיימת חובה על רוכבי האופניים ללבוש אפוד זוהר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

דחיית רישיון הנהיגה בשנה לעברייני תנועה

הצעת ההחלטה קובעת כי משרד התחבורה יקדם בשיתוף משרדי בטחון פנים ומשפטים תיקון לפקודת התעבורה, הדוחה את קבלת רישיון הנהיגה  בשנה למי שהורשע בעבירה של רכיבה על אופניים או קורקינט חשמלי מתחת לגיל המותר וכן למי שרכב על כלים חשמליים שאינם עומדים בהגבלת המהירות המותרת (עד 25 קמ"ש).

 

החרמה והשמדה של כלי רכב דו גלגליים 

הצעת ההחלטה מטילה על המשרד לביטחון פנים, בשיתוף משרד התחבורה, משרד הפנים ומשרד הכלכלה והתעשייה, לקדם תשתית משפטית שתאפשר החרמה וגריטה של כלים דו גלגליים חשמליים, שאינם תקניים, ממי שרכב או שיווק כלים אלה.

 

החרמה וגריטת הכלים תתבצע במקרים בהם הרוכב רכב מתחת לגיל המותר (גיל 16), רכב בעת שכרות, הרכיב אדם נוסף בניגוד לחוק או לא ציית לרמזור אדום. על פי התכנית, יורחבו סמכויות האכיפה גם לפקחים ברשויות המקומיות, כך שיוכלו גם הם להחרים ולגרוט כלים בהם נעשה שימוש בניגוד לחוק, על ידי הרוכב או המשווק, בשבילי אופניים ומדרכות.

 

הגדלה משמעותית של הקנסות

משרד התחבורה יקדם בשיתוף משרד המשפטים תיקון לתקנות התעבורה, המגדיל באופן משמעותי את הקנסות הניתנים לרוכב אופניים או קורקינט חשמליים שייתפס נוהג בניגוד לחוק כגון: קנס לרכיבה מתחת לגיל המותר, רכיבה ללא קסדה או אפוד זוהר, הרכבה של אדם על האופניים בניגוד לחוק ועוד.

 

הרחבת סמכויות הפקחים גם לבתי עסק

משרד התחבורה יקדם תיקוני חקיקה בהתאם לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, לפיו יוסמכו פקחי המשרד לצד פקחי הרשויות  המקומיות והשוטרים להטיל קנסות בגובה של 10 אלפים שקלים לכל כלי דו גלגלי לא תקני שיתפס בחנויות ובבתי המסחר.

 

הקמת צוות לרישום אופניים חשמליים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חזרתי מצרפת לא רואים אופניים חשמליים-הם הוצאו מחוץ לחוק (ל"ת)
    רונן 24/10/2018 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חגית 12/10/2018 09:21
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמשרד התחבורה מציע כיום, כבר הוצע לו מספר פעמים על ידינו וע"י משטרת התנועה וגורמים נוספים. ישראל כץ סרב להכל. לפני הבחירות הוא התעורר
  • 2.
    אורח 11/10/2018 14:46
    הגב לתגובה זו
    מירושלים, עיסוק במודיעין יותר מלהיב, לכן הוא ימצא מישהו להפיל עליו התיק,
  • 1.
    אחד העם 11/10/2018 13:58
    הגב לתגובה זו
    מה זו ההפקרות הזו ? למה אין מספר שיאפשר זיהוי ? למה הולכת וגוברת התופעה של פגע וברח ?
  • פיני 23/10/2018 17:56
    הגב לתגובה זו
    תאונות לא ימנע...יכניס הרבה כסף...
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.