פרופ' שמואל האוזר ו- Bizportal משיקים סדרת מדדי אמון לשוק ההון
מדדי אמון הציבור שיתפרסמו ב-Bizportal, בשיתוף עם הקריה האקדמית אונו, מבוססים על ניסיון מצטבר בעולם ובספרות הכלכלית. המטרה: לשקף את אמון המשקיעים באמצעות המסחר
חברת קו מנחה, בעלת השליטה באתר Bizportal, בשיתוף עם פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע הקודם, השלימו הליך פיתוח סדרת מדדים לאמון הציבור בשוק ההון, אשר יחושבו על ידי קו מנחה בחסות מכון המחקר בשוק ההון בישראל של הקריה האקדמית אונו, בראשותו של פרופ' האוזר.
קישור למדדי אמון הציבור - המדור בשיתוף פרופ' האוזר, הקריה האקדמית אונו ו-Bizportal
*** המדדים מפורסמים תחת "כלים למשקיע" => "מדדי אמון הציבור" ***
ההחלטה לרכוש או למכור נכסים פיננסיים דוגמת מניות ואג"ח תלויה בגורמים רבים, אשר אחד מהם הינו אמון הציבור בשוק ההון. לצורך כך, סוגי המדדים שיושקו יכללו מומנטום ותנודתיות בשוק המניות, האג"ח, ומטבעות הקריפטו; פעילות בעלי עניין בבורסה; ומידת החשיפה של השוק לחדלות פירעון. המדדים יחושבו, בין היתר, באמצעות נתוני מסחר יומיים בני"ע, חוזים עתידיים ומטבעות דיגיטליים, והם מיועדים לאמוד את אמון הציבור, הסנטימנט, המומנטום בשוק, חוזק השוק, מידת הפחד או אי הוודאות בשוקי ההון, ופרמטרים דומים. מרבית המדדים מבוססים על מדדים דומים בעולם ועל הספרות הכלכלית מדדי אמון הציבור שיתפרסמו באתר Bizportal מבוססים על ניסיון מצטבר בעולם ובספרות הכלכלית, והם עשויים לשקף את אמון הציבור בשוק ההון באמצעות תוצאות ההחלטה של המשקיעים השונים במסחר עצמו, במניות, באג"ח, באופציות, בפעילות בעלי העניין, במטבעות דיגיטליים, ביחס התקשורת לאירועים בשוק ההון, ועוד. מדד המומנטום בשוק המניות עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט חיובי או שלילי בשוק המניות ושוק האג"ח. מדד שמייצג יחס שלילי (חיובי) עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט שלילי (חיובי) של שערי המניות בבורסה. הסנטימנט בשוק המניות נמדד גם באמצעות נפחי המסחר באופציות. מדד זה נאמד על פי היחס בין נפחי המסחר באופציות Call לבין נפחי המסחר באופציות Put, והוא נחשב בעיני סוחרים בשווקים השונים כאינדיקציה לסנטימנט חיובי של המשקיעים כלפי שוק המניות, כשהוא גדול מ- 1, וסנטימנט שלילי כשהוא קטן מ- 1. מדד ייחודי: הסיכון לחדלות פירעון מדד ייחודי, שלא קיים בעולם, למיטב ידיעות המחברים, הוא מדד הסיכון לחדלות פירעון בשוק ההון. המדד מייצג את היחס בין סך השווי של החברות שהתשואה לפדיון שלהן גבוהה מ- 8% (בתוספת ריבית בנק ישראל), לבין סך שווי של האג"ח של כלל החברות שהנפיקו בבורסה. אומדן הסיכון לחדלות פירעון מבוסס על ההנחה שמחיר הון של אג"ח גבוה מ- 8% בחברות, מעיד על קשיים פיננסים וקשיים בגיוס חוב, דוגמת המשבר בשנת 2008. מדד היציבות הישראלי מדדי היציבות מיוצגים על ידי מידת התנודתיות של מחירי ניירות ערך מושפעת ממידע חדש לגבי הפעילות העסקית בחברה, מגורמים כלכליים פונדמנטליים, אירועים פוליטיים וגיאופוליטיים משמעותיים, משברים שמשפיעים על יחסם של המשקיעים לשוק ההון, וכדומה. השיטות המקובלות לאומדן תנודתיות כוללות: סטיית תקן או סטיית תקן גלומה במחירי האופציות. אחד המדדים הידועים הוא מדד ה- VIX המבוסס על התנודתיות הגלומה במסחר באופציות. אומדן התנודתיות שאנחנו מציעים מוצג במונחים שנתיים והוא נאמד על בסיס נתונים יומיים של שערי המניות הכוללים את שער המניות הגבוה והנמוך בכל יום. למדד המוצע מתאם גבוה של למעלה מ- 90% עם מדד VIX, למרות שהוא נמוך, בממוצע, מזה של ה- VIX. בעלי העניין מכירים את החברה טוב יותר מדד פעילות בעלי ענין נאמד על ידי ממוצע נע של היחס בין סך בעלי עניין רוכשים לבין סך בעלי עניין מוכרים. הרציונל בבסיס מדד זה הוא הממצאים האמפיריים בספרות הכלכלית לפיהם, לעיתים קרובות, רכישות (מכירות) של בעלי עניין עשויות להוות אינדיקציה לעלייה (ירידה) של שערי המניות בחברה. גם מטבעות הקריפטו נכנסו למדדים מדד תנודתיות במטבעות הקריפטו מתמקד בביטקוין ובאיטריום, כשני מטבעות בולטים במסחר העולמי. התנודתיות במטבעות אלה מגלמת בתוכה, ככל הנראה, את אי הוודאות לגבי זהות הפעילים בשוקי ההון בעולם, לגבי האחראים על הביקוש ועל ההיצע, וגם את אי הוודאות לגבי עתידם של המטבעות הדיגיטליים, והגורמים המשפיעים על אופיים וערכם של המטבעות הדיגיטליים. דיוק המדדים ייבחן באמצעות מחקרים אקדמיים מכון המחקר של הקריה האקדמית אונו מבקש לממן מחקרים אקדמיים בתחום אמון הציבור בשוק ההון. בין השאר, המכון מבקש לקדם מחקרים ביחס לשאלה: באיזו מידה מדד אמון הציבור מגלמים אינפורמציה חשובה למשקיעים, והאם מדדי אמון הציבור אינפורמטיביים במידה זו או אחרת, ואולי אף יש בהם כדי להצביע על מגמות (leading indicators) בשוק המניות, בשוק האג"ח ובשוק הקריפטו. על בסיס הניסיון המצטבר ומחקרים אלו, מכון המחקר בשיתוף עם קו מנחה ו- Bizportal יעדכנו, ישנו, ו/או יוסיפו מדדי אמון חדשים המבוססים על פעילות המשקיעים במסחר בבורסה.
- 5.למשקיעי דלק 06/08/2018 09:36הגב לתגובה זוזהירות! הפסד בטוח מובטח למי שיענה מחר ב 7/8 להצעת רכש של תשובה בדלק בפעם הקודמת שניסה לעשות זאת זה היה בדלק אנרגיה. המשקיעים לא נענו ותקעו את הרוכשים 3 שנים,בנתיים המניה עלתה לשמים, ומי שנענה להצעת הרכש, הפסיד את כל העליות. המניה עכשיו בקרשים. תשובה יודע למה הוא רוכש עכשיו.
- 4.אנליסט 06/08/2018 07:19הגב לתגובה זואני מוכרח לציין שיש לי המון כבוד והערצה למרצים שלמדו אותי באוניברסיטה כלכלה ומימון.אך הקשר בינם לבין שוק ההון במציאות רחוק שנות אור, מספיק שהם יושבים בוועדות השקעה של הגופים המוסדיים כדי להבין כמה הם לא מבינים על מה הם מדברים.
- 3.טל 05/08/2018 23:02הגב לתגובה זולא בטוח שאפעל לפי ההמלצות של מכון המחקר אבל טוב שהוא קיים.
- 2.בני גור 05/08/2018 21:44הגב לתגובה זואת ענבל אור, לא רוצה לרדת מהכותרות, ולא מפסיק לדחוף את התמונה שלו.
- 1.יוזמה ברוכה (ל"ת)משקיע רציונלי 05/08/2018 20:29הגב לתגובה זו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').