Take it easy: איזי מן יקבל את פרס מנכ"ל רשות השידור, תכניתו זכתה בפרס בני ברית
יום חגיגי במיוחד לאיזי מן. איש קול ישראל הוותיק יקבל היום (יום א') את פרס מנכ"ל רשות השידור, ובמקביל נודע כי התכנית אותה הוא עורך ברשת א', המדור לחיפוש קרובים, תקבל את פרס מפעל חיים של ארגון בני ברית.
פרס מנכ"ל רשות השידור על שם אילן רועה ז"ל יתקיים זו השנה ה-15 ברציפות ויוענק לנשות יומן צהריים - העורכת אורית ברקאי והמגישה אסתי פרז. כמו כן יקבל את הפרס כאמור גם מן.
"אסתי ואורית מייצגות את קולו האמיץ והברור של ציבור העיתונאים בקול ישראל והן דוגמא לאמות המידה שמצפים מהעיתונאים", אומר מנהל קול ישראל שמעון אלקבץ. "אני מאמין שהדוגמה האישית והחתירה למצוינות שבאות לידי ביטוי בשנים רבות של שידור יום-יומי והצלחות עיתונאיות יהוו מודל לחיקוי אצלנו בקול ישראל".
ברקאי החלה לעבוד בקול ישראל בשנת 1981, תחילה כמפיקה במחלקת הפולקלור ובחטיבת הבידור. 3 שנים ניהלה את לשכתו של מנהל קול ישראל גדעון לב ארי. מ-1988 היא עובדת בחטיבת החדשות בעריכה ובהפקה של יומני חדשות, בהם יומני החדשות היומיים וכן יומן השבוע, הכל דיבורים ומִשדרים מיוחדים. משנת 2001 היא עורכת את מגזין המשפט דין ודברים. בשנת 2007 קיבלה לידיה לערוך מדי יום את יומן הצהריים של רשת ב'.
פרז החלה את דרכה העיתונאית ככתבת במקומון ירושלים ואחר-כך ככתבת לענייני משטרה ופלילים בירושלים של העיתון חדשות. ב-1994 הצטרפה לקול ישראל - תחילה ככתבת לענייני קליטה ועלייה. בהמשך החלה לסקר נושאי משפט. בשנת 2000 זכתה לראשונה בפרס מנכ"ל רשות השידור. בה בעת החלה להגיש יומני חדשות, והובילה שידורים חיים במסגרת הגלים הפתוחים שפתח רשת ב'. בשנת 2007 קיבלה לידיה את הגשת יומן הצהריים 5 פעמים בכל שבוע.
פרס המנכ"ל מוענק לאיזי מן "על שנים של עבודה בגילוי אוצרות הארכיון הקולי העשיר של קול ישראל וחשיפתו לאוזני הציבור - בעיקר בהבזקים של פינות יומיות". אלקבץ מסר כי "על אף שאינו מהמערך העיתונאי של כתבי השטח ואינו עיתונאי שמחפש סנסציות עכשוויות, הוא מדליק אלומת אור גדולה על קולות העבר לטובת העתיד. דווקא בימים אלה, שבה נמצא השידור הציבורי בפירוק - מציג איזי מן מושגים מההיסטוריה של מדינת ישראל על כל גווניה ושנותיה, ותוך שקדנות ומסירות אין-קץ הוא מביא לשידור את פס-הקול של כל ישראל בקול ישראל".
מן החל לעבוד בקול ישראל ב-1979 כעורך תכניות דוקומנטריות ותכניות מוזיקה ברשת ב'. ב-1998 הועבר לחטיבת החדשות והחל לערוך ולהגיש פינות היסטוריות, בהן 'ימי הרדיו', 'ישראל 50', 'המאה העשרים', 'היום הזה ממש', 'ציונות בציון מאה', 'רגע אחד שישים שנה' והפינה הנוכחית 'רגע אחד - הפסקול של המדינה'. לציון 70 שנה לקול ישראל ערך והגיש את השִחזור של השידור הראשון ובשנת 2008 ראה אור הספר 'קול ישראל - מדינה מאחורי המיקרופון' שכתב וערך על ההיסטוריה של קול ירושלים וקול ישראל. כמו כן הוא עורך ומגיש את התכנית 'שאלה של פעם', מגיש את 'מלווה מלכה' ועורך ומגיש את 'המדור לחיפוש קרובים', שהיום נמסר כי זכה בפרס בני ברית.
- כמה עולה לקנות עיתונאי?
- חדשות 13 בשפל חדש: מקום אחרון ופחות מ-70 אלף צופים במהדורה המרכזית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של ערוץ 13 הולכת ונחלשת
מן הוא העובד היחיד של קול ישראל שזכה בפרס מפקד גלי צה"ל על התכנית 'מאה אחוז רדיו' - שידור משותף עם תחנת השידור הצבאית במלאת 100 שנה להמצאת הרדיו.
לא עוסק בחדשות, עוסק בישנות
מן בהחלט מרוצה היום משל הפרסים המורעפים עליו, אבל מבקש לציין כי ירון אנוש היה זה שחידש את התכנית בשנת 2000, ושינה את הפורמט שלה. "'המדור לחיפוש קרובים' זה מפעל אנושי מרתק עוד משנות ה-40, ובמיוחד בשנים האחרונות. בשנים הראשונות הרדיו הקריינים רק היו קוראים שמות. מאז שירון אנוש חידש את זה בשנת 2000, התכנית הפכה למערכת - מחפשים את האנשים, מצליבים מידע. הפרס נופל במקרה זה במשמרת שלי - אני עורך, מגיש ומפיק את התכנית ב-3 השנים האחרונות, אבל הפרס מגיע לכל הדורות והאבולוציות של התכנית הזאת".
מן, שעובד על התכנית בעזרתם של 2 מתנדבים, נזכר בכל מיני דרמות אנושיות בהן נתקל במהלך השנים. "רק לפני כמה שבועות איתרנו עבור אחד הפונים חבר שהוא לא פגש 73 שנים, והוא היה משוכנע שאותו חבר נרצח בשואה".
למן יש נגיעה אישית ל'מדור לחיפוש קרובים. "בשנת 1946 חיפש סבא שלי, יצחק מן ז"ל שאני קרוי על שמו, איזה גיס, והצליח למצוא אותו באמצעות התכנית", מספר מן. "במקביל אותו גיס הגיע לארץ לאחר שאשתו ו-2 ילדיו נרצחו בשואה, וחיפש את סבא שלי".
ברשות השידור נוהגים לכנות את מן כעובד היחיד ברשת ב' שלא עוסק בחדשות, אלא בישנות. "אני עוסק בהחייאת ההיסטוריה", הוא מסביר, "אני אוהב את מה שאני עושה. אני אוהב את כל הקשת של העבודה, גם החיפוש, גם הכתיבה, גם להגיש בדרך שאני אוהב להגיש, אני מרגיש שאני סוגר קצוות - ולא רק היסטוריים".
- 3.נאוה בלוך 28/06/2015 14:28הגב לתגובה זוראשית ברכות. כל הכבוד ופרס מוצדק. שנית אבי דר אהרון בלוך מתאים לפינה שלך של אנשים שעשו הסטוריה. הוא נפטר לפני למעלה מ20 שנה ולא מהרתי עד כה אך נכנסתי ללחץ בגלל הפירוק...דר אהרון בלולך הוא יקיר היובל של בית החולים ברזילאי באשקלון בגלל היותו אחד המיסדים ורופא הילדים היחיד שיצא משם עם מחקרים חובקי עולם בתחום רפואת ילדים , יונקים בעיקר. הוא גם המחבר האגדי של מדור על בנים ועל בנות במערבי לנוער שרץ במהלך 16 שנמים ועליו התבססו שלושת הספרים רבי המכר באותו שם. אבא-דר אהרון בלוך (ארצ'י) נולד בדרום אפריקה ועלה ארצה כציוני, התמחה בתל השומר והתישב בשכונת אפרידר אשקלון במטרה להקים את בית החולים וטיפת חלב אזורית בחבל לכיש.
- 2.לעצור את ייבוא המיק' 26/04/2015 21:31הגב לתגובה זואסתי אורית ואיזי בפירוק.
- 1.כל הכבוד איזי (ל"ת)קול מן העבר 26/04/2015 15:32הגב לתגובה זו
 חיים לוינסון (צילום מסך)
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.

