"ברמה היסטורית השווקים בחו"ל ובעיקר בארה"ב מאוד יקרים - השוק בשל למימוש"

שנת 2016 הייתה שנה של לא מעט תהפוכות בשווקים הפיננסיים, אבל בסיכומה זו הייתה שנה נוספת כחלק מהשוק השורי שהחל ב-2009. המעו"ף אמנם איבד גובה בגלל טבע ופריגו אבל בוול סטריט נרשמו עליות של סביב 10% במדדים המובילים. בשיחה עם Bizportal, התייחס יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, למצב השווקים.   מה רמת הסיכון כיום בשווקים? "השווקים בחו"ל ובעיקר בארה"ב שם אני מתמקד, הם ברמה היסטורית מאוד יקרים - מחירים מלאים. אנו רואים כמה שנים של עליות שערים במקביל לריבית נמוכה מאוד שדוחפת מאוד את השוק. נראה לי שהשוק בארה"ב בשל למימוש".

ארה"ב סיימה את שנת 2016 בירוק: מדד ה-S&P 500 עלה ב-10%, מדד הדאו-ג'ונס ב-14% ומדד הנאסד"ק ב-9%. בנוסף, מאז הדיווח על ניצחונו של דונאלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב נרשם בוול-סטריט ראלי מפרגן במיוחד.

האם הראלי בארה"ב עם ההודעה על בחירת טראמפ היה מוצדק? "השוק הפנים את החדשות החיוביות מבחינת הורדת מיסים והגדלת השקעה בתשתיות, אבל צריך לזכור שכל זה אם יקרה רק משנת 2018 ואנחנו לא יודעים באיזה עוצמה ואיך זה ימומן יש המון סימני שאלה. בינתיים התוצאות המיידיות הן לרעת ארה"ב: דולר התחזק משמעותית בכמעט 10% מול האירו וזה פוגע בתעשייה האמריקנית ביצוא ובחליפי ייבוא. דבר שני זה הזינוק בתשואות בשוק האג"ח שמייקר את עלויות המימון של החברות והמשכנתאות בשוק הנדל"ן - כל זה פועל לריסון הפעילות הכלכלית. הדולר והריביות זה כבר עובדה והחלומות של טראמפ זה משהו עתידי ונמצא בסימן שאלה. השוק גם לא תמחר את הטלת המכסים מול סין ומקסיקו - פעולה שממתנת פעילות ויוצרת אינפלציה בטווח הקצר תוך שחיקת כוח הקניה של משקי הבית. זאת הקטנת פעילות וצמצום בפוטנציאל הצמיחה של ארה"ב עד כדי מלחמת סחר ונסיגה מגלובאליזציה. השוק מתעלם מכל זה. יש תרחיש שהסינים יחזירו לטראמפ ויבטלו למשל הזמנות גדולות מחברות אמריקניות. מלחמת סחר עם בין ארה"ב לסין תפגע בסוף גם בשוקי המניות בעולם".

השוק לא רואה את הסיכונים? "מה שמדאיג אותי בשנת 2017 זה ההתנהלות של הנשיא החדש ולא בהיבט הכלכלי. השוק אופטימי מאז שהוא נבחר על רקע הדיבור על הורדת מיסים והשקעה בתשתיות, אבל מה לגבי תמחור הסיכונים הגיאו-פוליטים. טראמפ עדיין לא נכנס לתפקיד וכבר נוצר סיכון של עימות מול סין - יש סיכון ממשי כי טראמפ בלתי צפוי וזה עלול להביא לירידות בשווקים. כבר ראינו איך דברים קטנים שלו כמו הפניה לטאיוואן נגד פרוטוקול מוסכם שלא עושים זאת או חטיפת מזל"ט סיני. אלו דברים קטנים שהסתדרו, אך יש לנו 4 שנים ועלולים לקרות מקרים שיגרמו להסלמה. גם מלחמת העולם הראשונה התחילה בטעות. יש כאן סיכון שוק - סיכון גיאו-פולטי שעלה מאז שטראמפ נבחר וזה עלול להשפיע על השווקים".

• "הדולר היה היום ב-3.2 שקל אם לא היתה מלחמה; כשהיא תיגמר הוא יהיה בסביבות 3.6 שקל"
• "קשה לצפות להורדת ריבית לפני 2026"

אז הכיוון מטה? "אני בהחלט חושב ששוק המניות בארה"ב בשל לתיקון כלפי מטה בשנת 2017. כולם מצפים שמדיניותו של טראמפ תביא להאצה בפעילות (על ידי הורדת מסים השקעות), אך ההשפעה של מדיניות פיסקאלית מרחיבה צפויה להיות מתונה ממה שמצפים בשוק, ולא לפני 2018. בינתיים הדולר החזק ועליית התשואות יפעלו להתמתנות בפעילות הכלכלית בארה"ב, התפתחות אשר איננה תומכת בשוק ההון".

מה כל זה אומר מבחינת הכיוון של הריבית בישראל? הריבית הריאלית בישראל, אירופה וארה"ב ברמה ריאלית אפסית כבר מספר שנים "צמיחה מתונה יחסית בארה"ב (סביב 1.8% או פחות) לא תומכת בשלוש העלאות ריבית הפד, אולי שתי העלאות ריבית מקסימום. ה-ECB  יישאר על hold השנה וגם בישראל לא צפוי שינוי בריבית לפני 2018, זאת לאור סביבת האינפלציה המאוד נמוכה".

מבחינת בנק ישראל הריבית בישראל תעלה לאט מהריבית בארה"ב, בעוד המדיניות מוניטרית באירופה צפויה להישאר מרחיבה מאוד. התרחבות פער הריביות מול ארה"ב צפויה לתמוך בחזרת האינפלציה לתחום היעד.

• חודש ירוק בבורסה - ת"א 35 עלה ב-4.1%, הבנקים ב-6.5%
• הרשות לני"ע הגישה כתב טענות נגד סמנכ"ל הכספים של עמיר שיווק
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שוק הנדל"ן רגיש לשינויים בריבית מכל הכיוונים: נוטלי המשכנתאות, היזמים, הקבלנים וכולי –  איך עליית הריבית תשפיע על שוק הנדל"ן בישראל? "מחירי המשכנתאות כבר התייקרו בשנת 2016 ללא העלאת ריבית בנק ישראל ועדיין הביקוש לדיור נותר גבוה יחסית ומחירי הדיור ממשיכים לעלות. הביקוש המוגבר לרכישת דירות יישאר גבוה כל עוד הציבור חש שאין אלטרנטיבה להשקעה "בטוחה"".

האם אנחנו נמצאים בבועה בשוק הנדל"ן בישראל? "לא ממש בועה אבל יש לא מעט "קצב" (froth). בשנה הקרובה המחירים יעלו ב- 3%-5%".

שר הבינוי יואב גלנט אמר כי שנת 2016 היא שנת התכנון, 2017 שנת הבשלות ומשנת 2018 נראה שינוי. מה הסבירות להיפוך מגמה? "הפוליטיקאים מדברים זמן רב כיצד יורידו את מחירי הדיור, אך יש האצה במחירי הדיור לפי הלשכה  המרכזית לסטטיסטיקה. יש אפילו האצה בקצב העליה בחודשים האחרונים. מה שמדאיג זה שרואים עליה של התחלות בניה אבל יש ירידה בגמר בניה וזה משפיע על ההיצע. המשכנתאות התייקרו וזה אמור היה לבלום את הביקוש, אבל היעדר השקעה אלטרנטיבית "בטוחה" משפיע יותר על השוק. אנשים לא רואים אפשרות להרוויח באופן דומה בשוק אחר, אין אפיקי השקעות אלטרנטיביים בטוחים, וזה דוחף וימשיך לדחוף את הביקוש ולכן המחירים ימשיכו לעלות בשנה הקרובה".

השקל מפגין עצמה מדהימה – למה? האם זה יימשך השנה? מה הסיכוי שיפרוץ את רף ה-4 שקלים בשנה הקרובה? "הייסוף בשקל יימשך, לפחות במחצית הראשונה של 2017, זאת על רקע העודף בחשבון השוטף והשקעות ריאליות. לא ברור עד כמה הרחבת פערי ריביות מול הפד (פער שלילי) תוכל לבלום את מגמת הייסוף. אנו מצפים שעד סוף השנה גם הדולר וגם האירו ייסחרו סביב 3.9-3.95 שקלים".

מה הבעיה מספר אחת של כלכלת ישראל? "יש תופעה דמוגרפית שבהכרח מקטינה את פוטנציאל הצמיחה של המדינה. מתפעלים משיעור ההשתתפות של חרדים וערבים ועדיין המכלול הדמוגרפי זה תמהיל שמקטין מאוד את פוטנציאל הצמיחה של ישראל. המשקל בשוק העבודה של האוכלוסייה המשכילה הולך ופוחת. מה שמדאיג אותי זה אוכלוסיה לא חרדית ולא ערבית שתגדל בעשור הבא רק ב-0.4% בשנה. משקל החרדים יגדל וגם אם הם עובדים יותר הפריון שלהם נמוך יחסית לכלל האוכלוסייה. בשורה התחתונה יש כאן תמהיל מקטין פריון בעתיד - נתוני הפריון מאוד מדאיגים כי התפוקה לעובד משפיעה על הצמיחה".

האם יש שוק מניות בעולם שאתה חושש ממנו? "אירופה מעניינת אבל יש סיכון של הבחירות השנה במספר מדינות (הולנד, צרפת וגרמניה). התרחיש של פירוק גוש האירו עדיין בסבירות נמוכה".

האם יש שוק מניות בעולם שאתה מזהה בו הזדמנות? "השוק הישראלי נראה מאוד מעניין ממספר סיבות. הריבית שלא הולכת לשום מקום בטווח הנראה לעין לפחות שנה, נתוני צמיחה שפורסמו לאחרונה, נתונים חיוביים, אבטלה נמוכה. יתרון נוסף הוא ש מבחינת המטבע אם משקיעים בארץ לא חשופים לייסוף".

שנת 2016 הסתיימה עם ירידות במדדים המובילים בישראל ועליות בארה"ב. הפער נובע בעיקר מסקטור הפארמה בישראלי שמאוד דומיננטי במדדים המובילים בישראל וירד בשיעורים חדים בשנת 2016. מנתוני בנק ישראל האחרונים שפורסמו עולה שהצמיחה בישראל צפויה לעמוד בסיכום שנת 2016 על כ-3% גם אם תנוטרל ההתייחסות לכמות החריגה של ייבוא כלי רכב - כ-270 אלף.