המלצה רותחת: מניה גדולה בת"א שמקבלת הבוקר העלאת מחיר יעד - עם אפסייד משמעותי
קבוצת שיכון ובינוי 3.85% פרסמה בשבוע שעבר את תוצאותיה הכספיות עבור 2014, לפיהן הרווח הנקי גדל לסך של 457 מיליון שקל, בהשוואה ל-393 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה דווקא ירדו השנה בכ-3% לסך של 6.169 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר במגזרי תשתית ובניה בחו"ל ובמגזר יזמות נדל"ן בישראל לאור סיום פרויקטים ועיתוי הכרה בהכנסות.
בהמלצה שהגיעה לידי Bizportal, אנליסט בנק איגוד בני דקל מעלה הבוקר את מחיר היעד של שיכון ובינוי ל-11.5 שקל, הגבוה בכ-34% מהמחיר בסגירה ביום חמישי. מחיר היעד הקודם עמד על 10.7 שקל למנייה. לדבריו של דקל, למרות הקיטון בהכנסות ב-2014, הצפי הוא להמשך גידול בעסק – צבר הכנסות החברה הגיע לשיא של 11.165 מיליארד שקל.
לפי דקל, החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה עד לסוף 2017 גם ללא מחזור חוב – "על פי הערכת דוח מקורות ושימושים שלנו, לחברה מזומנים בהיקף של כ-2.4 מילירד שקל ועליה להחזיר חובות בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל עד סוף 2017, כך שלהערכתנו היא תוכל לפרוע את חובותיה ממקורותיה העצמאיים כעסק חי".
דקל מסביר כי מצבה הפיננסי של החברה איתן: "לחברה הון עצמי של כ-1.414 מיליארד שקל המהווה כ-16% מהמאזן כשהקרקעות, נכסי הנדל"ן המניב והפרויקטים רשומים בעלות, כך שאנו מעריכים שאילו היו רשומים לפי שווים הסחיר אזי יחס הון עצמי למאזן היה גבוה יותר. יחסי הכיסוי הינם טובים כשהיחס השוטף עומד על 145% המצביע על נזילותה הגבוהה של החברה כאשר החוב הפיננסי נטו ל-EBITDA הינו X3.2".
"לסיכום, אנו ממשיכים להעריך את סיכון החוב בחברה כסיכון חוב בינוני נמוך – הסיכון בחברה מקורו באופייה היזמי של פעילותה כך שלחברה קיימת תנודתיות מסוימת בהכנסותיה ולאור פעילותה בתחום הביצוע ביבשת אפריקה (בעיקר בניגריה) והסיכון הגיאו-פוליטי הגלום בפעילות זו. עם זאת, מניתוח צבר ההזמנות עולה כי לחברה לא קיימים פערי גביה משמעותיים מול ביצוע והחברה מציגה וותק וניסיון רב בפעילות אלו. בנוסף, אנו ממשיכים להמליץ על מניית החברה בקניה ומעלים את מחיר היעד ל-11.5 שקל לאור התקדמות במספר פרויקטי ייזום והמשך הגידול בצבר".
מניית שיכון ובינוי עלתה כ-7% בלבד מתחילת השנה, זאת מול עלייה של כמעט 18% במדד הנדל"ן-15 בת"א. מניית שיכון ובינוי מאז 2013:
- 8.תבדקו המלצות קודמות, אנליסט בחסד, אל תשמיצו (ל"ת)המשקיע 29/03/2015 15:40הגב לתגובה זו
- 7.זה לא אנליסט רציני (ל"ת)תבדקו המלצות קודמות 29/03/2015 14:06הגב לתגובה זו
- 6.סוהו נדלן 29/03/2015 13:10הגב לתגובה זושווי שוק נמוך ומשקיעה בגרמניה.
- 5.תמיד תעשו הפוך ותצליחו (ל"ת)בני דקל 29/03/2015 11:54הגב לתגובה זו
- 4.קניה עצמית של מניות (ל"ת)איזיציפ ומבטח שמיר 29/03/2015 11:53הגב לתגובה זו
- 3.אפי 29/03/2015 11:32הגב לתגובה זוגינדי שורת הרווח היצע שינוי ₪ שווי באלפי כמות שער מכירה 5.99% 13.9 1,806 771.00 6.53% 3.1 396 774.90 6.54% 10 1,290 775.00 7.09% 2.3 300 779.00 7.23% 3.9 500 780.00 ביקוש שער קניה כמות ₪ שווי באלפי שינוי 764.00 915 7 5.03% 761.10 632 4.8 4.63% 761.00 1,000 7.6 4.62% 760.00 2,700 20.5 4.48% 756.70 968 7.3 4.03% עסקאות אחרונות עוד עסקאות > עסקאות יומיות: 24 מינימום לעסקה: 290 מספר שעת עסקה שער עסקה שינוי יומי כמות נפח מסחר ב- ₪ 24 10:54 771.00 5.99% 7 54.0 23 10:54 770.90 5.98% 474 3,654.1 22 10:43 763.00 4.89% 85 648.6 גרפים החלף לגרף בסיסי יצוא לאקסל השווה למובילות בענף אין נתונים המלצות אנליסטים הנתונים באדיבות sponser עוד המלצות > מניית פוטומדקס בנק אגוד בני דקל 09.08.2012 קניה 7,600 885% 771
- 2.נוסטרדמוס 29/03/2015 11:29הגב לתגובה זומדהים.אותו בני דקל כתב, שהחברה מסובכת בדרום אפריקה ושהוא ממליץ למכור את אגרות החוב.מעניין מה גרם לו לשנות את דעתו?
- 1.חזי 29/03/2015 10:40הגב לתגובה זואפסייד 1000% בגרוסלם השקעות . תבדקו.

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.