בורסה עולמית אירופה, מסחר מט"ח מטבע חוץ
צילום: Istock

שוק המט"ח: הלירה הטורקית ביצעה תנודה של 1.9% תוך דקות

הלחץ הכלכלי של טראמפ מצליח? לאחר הירידות החדות השבוע, המטבע הטורקי מזנק. ברקע, דיווח כי המדינה לא תרכוש את מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400. במקביל, הבנק המרכזי הזרים היום לשווקים יותר ממיליארד דולר לשוק
עמית נעם טל | (1)

לאחר מספר ימים של ירידות חדות מול המטבע האמריקני, הלירה הטורקית זינקה הערב לפתע ב-3.5%,  אך כעת העליות מתמתנות ל-2.4% בלבד.

ברקע לתנודתיות, דיווח בעיתון בילד הגרמני, העיתון הנפוץ והנקרא ביותר בגרמניה והרביעי בעולם כולם, כי הממשלה הטורקית החליטה לא לקנות בסופו של דבר את מערכת ההגנה האווירית הרוסית ה-S-400. נציין כי ארה"ב הפעילה לחצים כבדים על המדינה בחודשים האחרונים לנוכח הקשרים הכלכליים שיצרה המדינה עם רוסיה. נציין כי בחודש שעבר עצרה ארה"ב את משלוחי ה-F35 לנוכח המתיחות. 

עדכון: ארדואן טוען כי הדיווח הנ"ל הוא "פייק ניוז", וכי העסקה תבוצע.

הלירה הטורקית השלימה אמש צניחה של יותר מ-18% מתחילת 2019, וזאת לאחר צניחה של יותר מ-40% במהלך 2018. הלירה הטורקית היא המטבע החלש ביותר בעולם לאחר הפזו הארגנטינאי.

במקביל לדיווח על התקפלות של הממשל הטורקי, הדיווחים השונים מצביעים היום כי הבנק המרכזי במדינה הזרים יותר ממיליארד דולר לשוק במהלך 24 השעות האחרונות, וזאת במטרה לייצב את המטבע המקומי. נציין כי ע"פ רוב הערכות, הרזרבות של המדינה ירדו בימים האחרונים לשפל, דבר שלא יאפשר למדינה להמשיך עוד זמן רב לתמוך בלירה.

גרף הדולר מול הלירה הטורקית בחודשים האחרונים, והתחזקות של המטבע הטורקי הערב

למרות ההתחזקות הערב, הצרות של טורקיה רחוקות מפתרון. כפי שציינו אמש (לכתבה המלאה), הבעיה העיקרית של הכלכלה הטורקית היא התנפחות סקטור הבנקאות לממדים מפלצתיים בשנים האחרונות. התפתחות בועת האשראי בעשור האחרון גרמה ליחס ההלוואות/פיקדונות לרדת לרמה של 20.5% בלבד. בחודשים האחרונים ניסו הבנקים הממשלתיים במדינה לתמרץ את הכלכלה לקראת הבחירות האחרונות, והגדילו אף יותר מתן ההלוואות במטרה לתמרץ את הכלכלה, דבר שהפך אותם לפגיעים עוד יותר. הבנק המרכזי יכול לתמוך בבנקים המקומיים בסיטואציה הנוכחית, אך המשמעות היא לחץ נוסף על הלירה, והמשקיעים מבינים זאת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזה יום שמח לי היום! איזה יום! (ל"ת)
    ארדולאכאן 11/05/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
דולר
צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
עמית נעם טל |
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.  החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.   ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).  המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.  הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק