האם דירה ריקה שבה רק כמה רהיטים יכולה לקבל פטור מארנונה?
בפסק דין שניתן באחרונה על ידי השופטת יעל בלכר מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, נדחתה בקשתם של שני מערערים לקבל פטור מארנונה על נכס ריק שהיה בבעלותם. השניים ביקשו לקבל פטור על דירת מגורים בהרצליה, בטענה כי הדירה לא היתה מאוכלסת במשך כמה חודשים לאחר שהשוכר עזב אותה. עם זאת, התגלו חילוקי דעות סביב הפרשנות של המושג "נכס ריק", והאם השארת פרטי ריהוט בדירה שוללת את הפטור המבוקש.
המקרה הנתחיל בדצמבר 2021, אז השוכר שעשה שימוש בדירה פינה אותה, והמערערים פנו לעיריית הרצליה בבקשה לקבל פטור מארנונה עבור "בניין ריק" לתקופה שבין דצמבר 2021 למאי 2022. לטענת המערערים, הדירה לא שימשה למגורים ולא היתה בשימוש כלשהו בתקופה זו. עם זאת, בביקור שביצע נציג העירייה בדירה בינואר 2022, נמצא כי בדירה נותרו פרטי ריהוט שונים כמו ספות, שולחן, כסאות ומקרר. בעקבות כך, דחתה העירייה את בקשתם לפטור.
לטענת המערערים, הרהיטים בדירה לא אמורים לשלול את הזכות לפטור צילום: ביזפורטל
המערערים, אחד מהם עורך דין במקצועו, טענו כי העובדה שנותרו פרטי ריהוט בדירה לא אמורה לשלול מהם את הזכות לפטור. הם הדגישו כי הדירה לא היתה בשימוש למגורים ולא היתה נוחה לשימוש כזה, מכיוון שלא היו בה מיטות או מוצרי חשמל פעילים. לטענתם, תכלית החוק שמאפשר פטור לנכס ריק היא לתת הקלה לבעלי נכסים שאין בהם פעילות או שימוש מעשי, ולכן יש לאשר את הבקשה.
ועדת הערר: המערערים לא הוכיחו שמדובר בנכס ריק לפי החוק
- הרצליה משיקה מדיניות דיור בר השגה: אלפי דירות קטנות במחירים מוזלים
- פרויקט חדש בלב הרצליה פיתוח: מגדל בן 30 קומות במקום בית קורקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות דחיית בקשתם, הגישו המערערים ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית הרצליה. הוועדה דחתה את הערר וקבעה כי המערערים לא הצליחו להוכיח כי מדובר בנכס ריק לפי דרישות החוק. הוועדה ציינה כי "הדירה כללה ציוד מהותי ובני שימוש", ולכן לא ניתן לראות בה כ"נכס ריק". בין הפריטים שצוינו היו ספות, שולחן פינת אוכל ומכונת כביסה.
הוועדה הכירה בכך שהמערערים פינו את פרטי הריהוט רק לאחר שהדירה הושכרה מחדש במאי 2022, אך קבעה כי פעולה זו נעשתה בדיעבד, לאחר שהמשיב, נציג העירייה, כבר ביצע את הבדיקה שלו. "המערערים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה כי הדירה היתה ריקה בתקופה המבוקשת", נקבע בהחלטת הוועדה.
לאחר דחיית הערר, המערערים פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים, בטענה כי ועדת הערר שגתה בפרשנות שלה למושג "בניין ריק". הם טענו כי מדובר בפריטים שנשארו בדירה לאחר שהשוכר הקודם עזב, וכי אין מדובר בשימוש בנכס למגורים. הם הוסיפו כי פרטי הריהוט לא נועדו להקל על השכרת הנכס, אלא פשוט לא פונו מיד.
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
במהלך הדיון בבית המשפט, טענו המערערים כי העירייה מחויבת לאפשר פטור עבור נכסים שלא נעשה בהם שימוש ממשי למגורים, וכי השארת מספר פרטי ריהוט בלבד אינה מבטלת את זכותם לפטור. הם גם העלו טענות טכניות לגבי אופן הגשת הערר וטענו כי העיכוב בהגשת הערר נבע מהתכתבות ממושכת עם העירייה.
השופטת בלכר, שבחנה את המקרה, דחתה את הערעור על כל טענותיו. היא הדגישה כי הפסיקה בנושא זה ברורה וחד משמעית: כדי שיינתן פטור מארנונה, הנכס חייב להיות "ריק מאדם וחפץ". לפי החלטתה, "המבחן שנלמד מלשון התקנות, אשר עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה, הוא פשוט ובכך גם יתרונו - האם הנכס ריק מאדם וחפץ".
בפסק הדין ציינה השופטת כי "אין זה המקרה בו נותר בנכס כיסא שבור ובגינו מסרב מנהל הארנונה לראות בנכס 'בניין ריק'. מדובר בפריטי ריהוט משמעותיים, ולא ניתן לקבוע שמדובר בנכס ריק לפי התקנות". עוד הוסיפה השופטת כי השימוש בנכס לאחסון ריהוט נחשב שימוש בפועל, גם אם לא למגורים, ולכן אין לראות בדירה כזכאית לפטור מארנונה.
בנוסף לכך, השופטת בלכר התייחסה גם לעיכוב בהגשת הערר לוועדת הערר. לפי פסק הדין שפרסמה, הגשת הערר נעשתה באיחור ניכר, כשהמערערים לא הצליחו לספק הסבר מספק לעיכוב הזה. "אין כל עילה שבדין להתערב בהחלטת ועדת הערר אשר קבעה כי הערר הוגש באיחור", כתבה השופטת.
פרשנות החוק בנוגע לנכס ריק היא מחמירה
פסק הדין מדגיש את החשיבות של עמידה מדויקת בדרישות החוק לצורך קבלת פטור מארנונה. השופטת בלכר הבהירה כי פרשנות החוק בנוגע לנכס ריק היא מחמירה, וכי אין מקום לפרשנות מרחיבה בנושא זה. דירה המכילה פריטים שניתן לעשות בהם שימוש נחשבת נכס פעיל, גם אם היא לא משמשת למגורים בפועל.
בנוסף, פסק הדין מאשש את החשיבות של עמידה בלוחות זמנים בכל הנוגע להגשת עררים לבית המשפט. המערערים לא הצליחו לספק הסבר מספק לעיכוב, והדבר פגע בסיכויים שלהם לזכות במשפט.
פסק הדין של השופטת יעל בלכר קובע כי דירה שהכילה פרטי ריהוט מהותיים אינה יכולה להיחשב נכס ריק לצורך קבלת פטור מארנונה. החלטה זו משקפת את גישת בתי המשפט בישראל בנושא הזה, שלפיה על הנכס להיות ריק לחלוטין מאדם ומחפץ כדי שיהיה זכאי לפטור.
- 1.ברוך 01/10/2024 18:58הגב לתגובה זובמידה שהמקום אינו ראוי למגורים -אפשר לתת פתור 75% מארנונה. מי שמחזיק בנכס יכול גם למכור לאחר שהנכס עלה ועלה!

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, כיום כבן 30, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, כיום כבן 30, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.