כמו זוג נשוי: בגידה לא מבטלת הכרה של ידועים בציבור
פסק דין שניתן באחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, מעלה לדיון סוגיה משפטית מורכבת: האם מערכת יחסים של ידועים בציבור, גם כשיש בה בגידות, מצדיקה שיתוף כלכלי על נכסים? במרכז הערעור נמצאת אשה שביקשה להכיר בה כידועה בציבור של מנוח שעמו היא חיה במשך יותר מ-20 שנה, ולקבוע שהיא זכאית לחלק מהנכסים שהיו בבעלותו, כולל דירה שנרשמה על שמו בלבד.
המערערת והמנוח חיו ביחד מ-1997, תחילה בדירה שכורה ובהמשך עברו לגור בדירה שנרכשה ב-2014. לאחר מותו של המנוח, המערערת גילתה כי הוא הוריש את כל הנכסים שלו לבנו מנישואים קודמים, ואילו היא כלל לא מוזכרת בצוואה שהותיר. המערערת טענה כי הדירה נרכשה במשותף, וכי התקיימה ביניהם מערכת זוגית מלאה של ידועים בציבור - ולכן יש להכיר בזכויותיה בנכסים.
מנגד, הבן טען כי בין המערערת למנוח לא היתה מערכת זוגית אמיתית, וכי הם קיימו הפרדה כלכלית מלאה, פרט לחשבון בנק משותף שניהלו. לטענתו, המערערת פעלה ממניעים כלכליים בלבד, ולא ניתן להכיר בה כידועה בציבור של אביו המנוח.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אף שהמערערת והמנוח התגוררו יחד לאורך שנים רבות ואף פתחו וניהלו חשבון בנק משותף, לא הוכח שיתוף מלא בנכסים אחרים, כולל הדירה. בפסק הדין שפרסמו השופטים נכתב כי, ”לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמנוח הרבה לנהל קשרים עם נשים אחרות, והמערערת ידעה על כך ולא עשתה דבר“. עוד צוין כי ההפרדה הכלכלית שניהלו בני הזוג מחזקת את המסקנה כי לא היתה כוונת שיתוף ביחס לדירה.
- תבעה מחצית מדירת הידוע בציבור - ונדחתה
- האם חשבון משותף של ידועים בציבור מעיד על שיתוף ברכוש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בערעור שהוגש, בית המשפט המחוזי בחיפה בחן מחדש את הראיות והשיקולים המשפטיים. השופט סארי ג'יוסי, ביחד עם השופטת עפרה אטיאס והשופט ניצן סילמן, קבעו כי אף שקשרים זוגיים עשויים לכלול אלמנטים של בגידה, הדבר לכשעצמו לא מבטל את תוקף חיי הזוגיות או השפעתם על השיתוף הכלכלי.
במהלך הדיון במחוזי, הדגישו השופטים את חשיבות ההבחנה בין אלמנטים אישיים של מערכת היחסים לבין שאלות הנוגעות לכוונת השיתוף הכלכלי. הם ציינו כי, "על אף הבגידות, לא נצפתה הפסקת חיי הזוגיות בפועל, והצדדים המשיכו לחלוק מגורים משותפים וחיי משפחה אינטנסיביים". השופטים בחנו לעומק את המסמכים הפיננסיים, עדויות הצדדים, והראיות שהוצגו, והגיעו למסקנה כי היעדר ראיות חד-משמעיות לכוונת שיתוף ביחס לדירה מהווה גורם מכריע בהחלטה.
למרות הבגידות, נקבע כי המערערת והמנוח קיימו מערכת יחסים זוגית ארוכת טווח שהתאפיינה בניהול משק בית משותף. ”המגורים
המשותפים, הבילויים המשותפים והטיפול הרפואי המסור שהעניקה המערערת למנוח מעידים על קשר עמוק ויציב“, נכתב בפסק הדין. בנוסף, בית המשפט הכיר בכך שבני הזוג חלקו חשבון בנק משותף, אך ציין כי ”מרבית ההכנסות של המערערת הופקדו בחשבונה הפרטי, דבר המעיד על העדר שיתוף כלכלי
מלא“. בית המשפט גם קבע כי ”המערערת לא הצליחה להוכיח כי היתה כוונת שיתוף ספציפית בנוגע לדירה, אשר נרשמה על שמו של המנוח בלבד“. המנוח אף נטל משכנתא מכספו האישי, ולא הוכח שהמערערת השתתפה במימונה של הדירה.
- בת 30 גרה עם הוריה ונקלעה לחובות - מדוע נדחה ההסדר?
- שלף אקדח בעימות בכביש - אך הרשעתו בוטלה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
בית המשפט המחוזי הדגיש את הצורך בבחינה דו-שלבית במקרים של ידועים בציבור: ראשית, קיומם של חיי זוגיות; שנית, כוונת שיתוף בנכסים. ”על בית המשפט לבחון את מכלול הנסיבות ולהתחקות אחר כוונת הצדדים בפועל, ולא להסתמך על אירוע כזה או אחר, כמו בגידה“, קבע השופט ג'יוסי בפסק הדין.
פסק הדין מדגיש את האיזון המורכב שקיים בין הוכחת קשר זוגי לבין הוכחת שיתוף בנכסים. על אף ההכרה בקיום מערכת יחסים זוגית, נדרש להוכיח באופן ברור ומוחשי כוונת שיתוף ספציפית לגבי נכסים מסוימים. בית המשפט המחוזי אמנם לא שינה את תוצאת פסק הדין, אך חיזק את ההבנה המשפטית כי בגידות אינן מבטלות את זכויות הצדדים במערכת היחסים.
פסק הדין עשוי לשמש תקדים במקרים נוספים של ידועים בציבור, שבהם מתעוררת מחלוקת על נכסים. הוא מחדד את הצורך של בני זוג המעוניינים להבטיח את זכויותיהם הכלכליות לערוך הסכמים ברורים ומפורשים, בייחוד במקרים שבהם הנכסים נרשמים על שמו של אחד מהם בלבד.
המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
אף שהעלים מאות אלפי שקלים ממע"מ, שב במהרה לסורו לאחר מאסר קודם והשיב רק חלק קטן מהכסף - החליט בית משפט השלום בראשון לציון להמיר את עונש המאסר של נאשם בעבודות שירות. השופט רפי ארניה קבע כי השיהוי הממושך של המדינה בהגשת כתב האישום - יותר משש שנים מאז
פתיחת החקירה - הוא שיקול משמעותי שהטה את הכף לטובת הקלה בעונש, חרף עברו הפלילי המכביד של הנאשם
מעל ראשו ריחף עבר פלילי עשיר, שכלל הרשעה קודמת ומאסר בפועל שריצה בעבר על עבירות דומות. אלא שהפעם, בניגוד לכל הציפיות, לא נשלח אריק דעדוש שוב אל מאחורי סורג ובריח, אלא יצא מבית המשפט בידיעה כי ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות. מה הוביל את השופט רפי ארניה לקבל הכרעה שכזו בעניינו של דעדוש, אדם שלא בפעם הראשונה מתייצב על דוכן הנאשמים בעבירות מס?
דעדוש, ששימש מנהל פעיל בצ.ב.א חי יזמות והשקעות, הורשע ביחד עם החברה כי ניכו מס תשומות בהיקף אדיר - יותר מ-850 אלף שקל - מבלי שהיו בידיהם מסמכים כדין. על פי כתב האישום שבו הודה, התקופה הרלוונטית לעבירות נפרשה בין תחילת 2014 ועד פברואר 2015, אז הוגשו תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים שכללו ניכויים פיקטיביים. "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בסדרה של פעולות שיטתיות ומתוכננות מראש", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.
הסדר הטיעון שנחתם עם הפרקליטות חייב את הנאשמים להחזיר סכום חלקי בלבד - 200 אלף שקל - לפני שלב הטיעונים לעונש. בתמורה הגבילה המדינה את דרישתה למאסר בפועל שלא יעלה על שנה אחת. התביעה הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו על ידי אדם שהיה כבר אמור להבין היטב את משמעות מעשיו, נוכח הרשעתו הקודמת מ-2010 בעבירות מס דומות שבעטיין ריצה 15 חודשי מאסר. לצד זאת, ציינה הפרקליטות כי דעדוש לא הסיר את המחדל במלואו, ואף השיב רק 200 אלף שקל מתוך יותר מ-850 אלף שקל. "הנאשם הפגין זלזול בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל המס", טענה המאשימה, וביקשה לגזור עליו מאסר ברף העליון של ההסדר - 12 חודשים בפועל.
מנגד, ההגנה הדגישה את הזמן שחלף - כמעט עשור מאז שבוצעו המעשים - ואת העובדה כי הנאשם אינו בעל החברה אלא רק המנהל שלה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות השתנה אורח חייו, וכיום הוא עובד כשכיר ומתקשה מבחינה כלכלית עד כדי כך שהוכרז שהוא בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, הזכירו סנגוריו כי סכום הניכוי שיוחס לו בתחילת ההליך היה גבוה בהרבה - מעל 1.2 מיליון שקל - ובהמשך הופחת באופן ניכר הסכום בעקבות החלטות בית המשפט, עד שהועמד על 851 אלף שקל בלבד.
- עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון בענישה התרכז בשאלת משמעות השיהוי בהגשת כתב האישום. החקירה נפתחה עוד ב-2015, אך כתב האישום הוגש רק בנובמבר 2021, יותר משש שנים לאחר מכן. דעדוש נחקר לראשונה כבר ב-2016, אך מאז התיק הועבר הלוך ושוב בין יחידות שונות ברשות המסים ובפרקליטות, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. "זהו פרק זמן ארוך, ארוך מדי", הדגיש השופט בהכרעתו, "שתוצאתו היא שהנאשם נותן את הדין על מעשיו למעלה מעשור לאחר שבוצעו".
המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
אף שהעלים מאות אלפי שקלים ממע"מ, שב במהרה לסורו לאחר מאסר קודם והשיב רק חלק קטן מהכסף - החליט בית משפט השלום בראשון לציון להמיר את עונש המאסר של נאשם בעבודות שירות. השופט רפי ארניה קבע כי השיהוי הממושך של המדינה בהגשת כתב האישום - יותר משש שנים מאז
פתיחת החקירה - הוא שיקול משמעותי שהטה את הכף לטובת הקלה בעונש, חרף עברו הפלילי המכביד של הנאשם
מעל ראשו ריחף עבר פלילי עשיר, שכלל הרשעה קודמת ומאסר בפועל שריצה בעבר על עבירות דומות. אלא שהפעם, בניגוד לכל הציפיות, לא נשלח אריק דעדוש שוב אל מאחורי סורג ובריח, אלא יצא מבית המשפט בידיעה כי ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות. מה הוביל את השופט רפי ארניה לקבל הכרעה שכזו בעניינו של דעדוש, אדם שלא בפעם הראשונה מתייצב על דוכן הנאשמים בעבירות מס?
דעדוש, ששימש מנהל פעיל בצ.ב.א חי יזמות והשקעות, הורשע ביחד עם החברה כי ניכו מס תשומות בהיקף אדיר - יותר מ-850 אלף שקל - מבלי שהיו בידיהם מסמכים כדין. על פי כתב האישום שבו הודה, התקופה הרלוונטית לעבירות נפרשה בין תחילת 2014 ועד פברואר 2015, אז הוגשו תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים שכללו ניכויים פיקטיביים. "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בסדרה של פעולות שיטתיות ומתוכננות מראש", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.
הסדר הטיעון שנחתם עם הפרקליטות חייב את הנאשמים להחזיר סכום חלקי בלבד - 200 אלף שקל - לפני שלב הטיעונים לעונש. בתמורה הגבילה המדינה את דרישתה למאסר בפועל שלא יעלה על שנה אחת. התביעה הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו על ידי אדם שהיה כבר אמור להבין היטב את משמעות מעשיו, נוכח הרשעתו הקודמת מ-2010 בעבירות מס דומות שבעטיין ריצה 15 חודשי מאסר. לצד זאת, ציינה הפרקליטות כי דעדוש לא הסיר את המחדל במלואו, ואף השיב רק 200 אלף שקל מתוך יותר מ-850 אלף שקל. "הנאשם הפגין זלזול בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל המס", טענה המאשימה, וביקשה לגזור עליו מאסר ברף העליון של ההסדר - 12 חודשים בפועל.
מנגד, ההגנה הדגישה את הזמן שחלף - כמעט עשור מאז שבוצעו המעשים - ואת העובדה כי הנאשם אינו בעל החברה אלא רק המנהל שלה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות השתנה אורח חייו, וכיום הוא עובד כשכיר ומתקשה מבחינה כלכלית עד כדי כך שהוכרז שהוא בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, הזכירו סנגוריו כי סכום הניכוי שיוחס לו בתחילת ההליך היה גבוה בהרבה - מעל 1.2 מיליון שקל - ובהמשך הופחת באופן ניכר הסכום בעקבות החלטות בית המשפט, עד שהועמד על 851 אלף שקל בלבד.
- עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון בענישה התרכז בשאלת משמעות השיהוי בהגשת כתב האישום. החקירה נפתחה עוד ב-2015, אך כתב האישום הוגש רק בנובמבר 2021, יותר משש שנים לאחר מכן. דעדוש נחקר לראשונה כבר ב-2016, אך מאז התיק הועבר הלוך ושוב בין יחידות שונות ברשות המסים ובפרקליטות, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. "זהו פרק זמן ארוך, ארוך מדי", הדגיש השופט בהכרעתו, "שתוצאתו היא שהנאשם נותן את הדין על מעשיו למעלה מעשור לאחר שבוצעו".
