עשרות זכו בקרקע בדימונה ב-300 אלף שקל - למה לא בטוח שזה חלום?
לא בטוח שכל האנשים שניגשו למכרז על הקרקעות בשכונת יוני נתניהו בדימונה חשבו פעמיים לפני שהגישו הצעה להשתתף בו. הכותרת של המכרז זעקה: "קרקעות ב-350 אלף שקל, בשכונה חדשה, איפה עוד תמצאו מחיר כזה?", אבל המציאות מעט שונה: הקרקע במכרז הזה, בו שווקו קרקעות של 300-500 מ"ר בממוצע בשכונה החדשה בצפון העיר, היא בכלל לא הסיפור.
מחיר שפוי - האמנם?
לפני שנסביר מדוע כשהמדינה מחלקת לכם קרקעות בסכומים נמוכים זה לא תמיד אטרקטיבי, כמה מילים על המכרז: רמ"י החליטה לשווק את הקרקעות בשכונה חדשה ואטרקטיבית בסכומים נמוכים יחסית, שלא ניתן למצוא במקום אחר - בטח לא בערים הסמוכות כמו באר שבע. העסקה נראית חלומית - אתם משלמים החל מ-300 אלף שקל על קרקע בשכונה חדשה, מופרדת ממרכז העיר הרועש, בדרך לחלום: צמוד קרקע במחיר שפוי.
ההרשמה ל-70 המגרשים שחולקו בהגרלה (כלומר, לא היה מחיר מינימום, אלא כל מי שהשתתף, עשה זאת תמורת מחיר ידוע מראש), הייתה מהירה מאוד. עשרות רבות נשארו בחוץ, כשהמילואימניקים ומחוסרי הדיור קיבלו עדיפות וזכו בקרקע במחיר מוזל. בשורה התחתונה, כשניגשים למכרזי רמ"י, לעתים נתקלים בחומה כשמגיעים לשלב המימוש: הוצאות הפיתוח. במקרה הזה, הוצאות הפיתוח גם הן ידועות מראש ויחד עם עלות הקרקע הרוכש משלם סכום ממוצע של 650-750 אלף שקל.
אם נשווה את זה לערים במעגל השלישי בתל אביב, המחיר כמעט בלתי נתפס. קרקע בערים שאינן אזורי ביקוש במרכז הארץ, כמו פרדס חנה ואור עקיבא, עלולה להגיע ל-2-2.5 מיליון שקל לרבע דונם. כלומר, מחיר הקרקע במקרה הזה הוא בערך 15% מערים אחרות. בבאר שבע, למשל, היה אפשר לזכות בקרקע בשכונת הרקפות במחיר של 1.3 מיליון שקל תמורת 465 מ"ר למשל - זול משמעותית מהמחיר הנהוג בסביבה שגבוה ב-400-500 אלף שקל. אבל בניגוד לבאר שבע, בדימונה הסיפור הוא אחר - צמודי הקרקע זולים מאוד.
יש מחיר כפול לפיתוח
כלומר, לפי התחשיב, אם אדם שילם 700 אלף שקל עבור הקרקע והפיתוח, הוא יצטרך להוסיף כ-1.6 מיליון שקל עבור בנייה בסיסית (ברוב המקרים, המחיר אפילו יכול להיות גבוה יותר, תלוי ברמת הגמר), כלומר - וילה ממוצעת ב-2.3 מיליון שקל. נשמע נהדר. אבל בסביבה, כך מתברר, אפשר לרכוש כיום וילות מוכנות במחיר הזה. כך למשל, חברת גשם החזקות מכרה לאחרונה צמודי קרקע דומים סביב 2.1 מיליון שקל. גם אם המחיר עלה בשבועות האחרונים (ונניח שמלכתחילה היה גבוה יותר), עדיין, צריך להבין שוילה ביד היום, שווה יותר מוילה מוכנה בעוד 4 שנים. כלומר, לפני שאתם ניגשים למכרז עתידי אתם צריכים "להוון" את הכסף שלכם.
שלא תבינו לא נכון - שכונת יוני נתניהו אמורה בסוף התהליך להיות שכונה אטרקטיבית ביחס לאזור - כ-2,700 יחידות דיור, כשמלבד המכרז הזה, לא יהיו כמעט עוד צמודי קרקע באזור (עשרות בודדות בלבד, כמעט כל הבנייה היא רוויה), בטח לא כאלה שנשקף מהם נוף לשטחים ירוקים פתוחים. במקום יוקמו בתי ספר ואפילו מבני מסחר ומשרדים.
- 4,000 מגרשים לשיווק בעדיפות לחיילי מילואים - רובם בפריפריה
- היישובים נחשפים: כך יחולקו המגרשים למילואימניקים ונכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.השאלה בכותרת היא רטורית, נכון? (ל"ת)מיואש 30/09/2024 17:14הגב לתגובה זו
- 1.סעדן 29/09/2024 12:04הגב לתגובה זוחחח , אין עליכם כאילו כתבה מפתה מהיהודים אתם דורשים 300000 שקל ליחידת קרקע קטנה שיוכל לבנות עליה בית ועל ידו ומיסביבו בכל צפון הנגב הבדווים פשוט לוקחים קרקע חינם בלי לשאול אף אחד בונים על זה ווילה , יחי ההבדל הגדולמ

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.
בנייה. קרדיט: Xהקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור
בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.
ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.
לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.
בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.
