הפיתרון למחירי הדירות? 100 אלף יח"ד במקום בסיסי צה"ל, גם באזורים הכי חמים (צפו בטבלה המלאה) - אבל יש כוכבית

כמה דירות צפויות להיבנות במקום בסיס 'צריפין'? כמה במקום השלישות בר"ג? ובעיקר, מתי זה יקרה... 

ענת דניאלי | (11)

פינוי בסיסי צה"ל ושטחי תע"ש יוצא לדרך והשאלה המרכזית היא מתי נראה דירות במקום בסיסים ומפעלים. משרד הביטחון הציג השבוע כי הוא יוצא בשיווק מאסיבי של שמונת אלפים דונמים שצפויות להיבנות עליהם כ-60 אלף יח"ד בהיקף של כרבע מיליארד שקל, זאת לאחר שהממשלה אישרה את המהלך סופית בינואר 2015. כ-40 אלף יח"ד נוספות יתווספו ממתחמי תע"ש המפונים (נתונים מוערכים).

בראיון ל-Bizportal אמר לאחרונה מנכ"ל אשדר, כי "מחוץ לאזור המרכז יש למדינה יכולה גדולה יותר להפשיר קרקעות ולאשר תוכניות, אבל שם רמת הביקושים נמוכה יותר. באזור המרכז הפוטנציאל הגבוה ביותר הוא פינוי של בסיסי צה"ל". ואכן הפוטנציאל גדול, אבל זה עשוי לקחת זמן - הרבה זמן. 

לאחר הפינויים ישנו צורך בניקוי הקרקעות המזוהמות, קיום תהליכי תכנון ולאחר מכן התחלת בניה. שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, אמר לאחרונה בכנס בת"א כי "כאשר מגיעים לשכונה חדשה שאוכלסה, דעו שתהליך התכנון שלה החל לפני 15 שנה"

בתוך המאמץ לנסות ולקדם התהליך, נחתם אתמול (ד') הסכם מסגרת בין משרדי האוצר, הגנת הסביבה ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל) עם החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה, לשיקום הקרקעות המזוהמות של תע"ש וצה"ל וכי עד 2022 נראה מתחמים מפונים ונקיים שיאפשרו בעתיד כ-100 אלף יח"ד. 

ניקיון הקרקעות 

על פי האוצר, כבר בשנה הקרובה ייצאו לדרך העבודות לשיקום הקרקעות. במתחמים בהם פעלה בעבר תע"ש, באתר 'נוף ים', בצפון מערב הרצליה, עתידות להיבנות על השטח כ-4,000 יחידות דיור ובבית הכרם בירושלים ייבנו כ-700 יח"ד. 

מנתוני האוצר עולה כי במתחמים בהם פעל צה"ל צפויות לצאת לדרך עבודות בצריפין (מתחמים 1 ו-2) בהם ייבנו כ-17 אלף יח"ד, מתחם סירקין בפ"ת, עליו ייבנו כ-12 אלף יח"ד ומתחם שדה דוב בת"א, בו ייבנו כ-16.5 אלף יח"ד. 

מתחם תע״ש השלום - במיקום לוהט

למרות המאמצים בפינוי הבסיסים וכן בניקוי הקרקעות, עדיין ישנם מתחמים בהם התהליכים טרם הבשילו. כך למשל, במתחם תע״ש השלום, קרקע רחבת היקף המצויה בסמיכות למחלף עזריאלי, בשטח עיריית ת״א על דרך השלום - המיקום אולי הכי ״חם״ במדינה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

בדקנו מול עיריית ת״א מה קורה עם השטח. תגובתם היא ש״השטח בבעלות רשות מקרקעי ישראל וחלה עליו תכנית בניין עיר (תב״ע) מאושרת משנת 2010 הכוללת שטח למבני ציבור, ארבעה מגדלי מגורים בני 45 קומות ובהם כ-850 יחידות דיור. במערב המתחם אושרו מגרשים להקמת מבנים בני תשע קומות למשרדים, תעסוקה ומסחר. התכנית כוללת גם שטחים פתוחים לרווחת הכלל״.

עוד הוסיפו מעיריית ת״א כי ״לפני שיווק הקרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל יש צורך בהשלמת ניקוי הקרקע״. תוך שמרשות מקרקעי ישראל נמסר כי ״תע"ש השלום מיועד לשיווק לאחר ביצוע טיהור המים אשר מצוי בטיפול עיריית תל אביב בשיתוף עם רמ"י״.

בדקנו מתי צפוי הניקיון של הקרקע ועיירית ת״א-יפו מסרה: ״העירייה פועלת יחד עם רשות מקרקעי ישראל להכין את המכרז לניקוי הקרקע בשטח תע"ש השלום, מתוך כוונה לסיים את הכנתו בשנת 2016 ולפרסמו בתחילת שנת 2017. במקביל מקודמת על ידי הרשות והעירייה תב"ע למתחם״.

לוחות הזמנים 

בהסתכלות על לוחות הזמנים המשוערים - המצב נראה די עגום, במיוחד כאשר הגדלת ההיצע מהווה דרך לפתרון משבר הדיור בישראל. כך למשל, בקרקעות שכן אושרו בהן תוכניות הפינוי והניקוי עד שנת 2022, יש להוסיף עוד לא מעט שנים של הליכי תכנון ובנייה. בקיצור, זה יקרה - אבל צריך סבלנות, הרבה סבלנות.

רשימת המתחמים שיפונו וכן מספר יחידות הדיור שייבנו במקום: 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ארלזרובה דיזינגובה 19/04/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    הבונים האובססיביים לא מבינים שאפילו לחסרי הדיור יש העדפות
  • 9.
    בן הארץ 15/04/2016 10:01
    הגב לתגובה זו
    ממשלת ישראל הפכה לקן וחממה של פשיעה נגד אזרחי-ועם ישראל , בכל תחומי חיינו הפכנו להיות לעבדים שלהם שמספקים להם את דמנו למען , תאוות הבצע שלהם שפושעת בנו ללא רחמים!!!
  • 8.
    פינוי בינוי במרכז ויש 100000 דירות חדשות (ל"ת)
    2 14/04/2016 19:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנרון 14/04/2016 18:13
    הגב לתגובה זו
    הפרכת מספרים באוויר לדוגמא. שדה דוב לא יפונה גם בעוד 30 שנה מתחם תל השומר הוא דל משפחה שהפקיעו את האדמות ממנה ועשיו דורשת אותם חזרה רק דני אלה מורדים 30 אלף מהרשימה
  • 6.
    אזרח 14/04/2016 15:11
    הגב לתגובה זו
    להגדיר זאתכפתרון? למי? הלא מחי יחדת קרקע ודירה עליה יהיו יקרים מאוד לכיסם של זוגות צעירים. גם מגבלות המימון ספק אם יאפשרו להם. אז לזה מצפים ולכך קוראים פתרון? לא מתאים. יש עוגנים כלכליים שהממשלה חייבת להסיט אל שולי המרכז ואפילו צפונה ודרומה כדח להבטיח תעסוקה או אז נראה פנייה מאסיבית לפריפריה. מישהו יודע מתי תונח אבן פינה לנמל תעופה בינלאומי המשלים לנתב"ג? האם קריית הממשלה במרכז תל-אביב תיבנה בפעם הבאה (בקרוב) בלוד/רמלה?
  • 5.
    כבר היום יש ניצנים לעודף היצע, בעיקר שכר דירה ב 5 חדרים (ל"ת)
    הולכים להציף 14/04/2016 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הרצל 14/04/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
    אבל לא רוצים
  • 3.
    חיים 14/04/2016 13:56
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאים נבזים
  • 2.
    עושה רושם שהג'ובניקים יצרכו הרבה שמן שיזוף בקרוב (ל"ת)
    רונן 14/04/2016 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סתם אחד 14/04/2016 13:42
    הגב לתגובה זו
    הפיתרון הוא לא בהפשרת קרקעות אלה בתמא38. כל השאר ברבורי ביצים של כל מיני אינטרסנטים ובראשם "מדינת ישראל". חג שמח
  • את כחלון הסטת תעסוקה לפריפריה ותמ"א (ל"ת)
    בלי להכעיס 14/04/2016 16:40
    הגב לתגובה זו
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.