תובענה משמעתית נגד ראש רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן

לפי התובענה ליברמן פעל בניגוד עניינים בפרויקט להקמת מאות יחידות דיור ברמת אלישיב בלוד
לירן סהר |
נושאים בכתבה בנצי ליברמן

תובענה משמעתית נגד ראש רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן - התביעה הוגשה על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ואגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה. 

 

בכתב התובענה שהוגש באמצעות עו"ד תמר רוסמן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, ועו"ד יעל אמזלג-יניב מהנציבות, נטען כי חבר הכנסת לשעבר ואיש העסקים בהווה, עו"ד נחום לנגנטל, פנה לליברמן, שהיה בעבר שותפו בעסקי נדל"ן, כדי לקדם את ענייניו וענייני מקורביו האישיים והעסקיים.

על אף שליברמן היה מצוי במצב של ניגוד עניינים, הוא נענה לבקשת חברו והתערב בסוגיה שלא היתה אמורה להגיע לשולחנו. מדובר בפרוייקט בשכונת רמת אלישיב בלוד להקמת 350 יחידות דיור, ממנו התחייב ליברמן להרחיק את עצמו לחלוטין, במסגרת הסדר ניגוד העניינים שנחתם עמו בעת שנכנס לתפקיד. הסיבה בגינה התחייב להתרחק מאותו פרויקט היא שהוא היה מעורב באותו פרויקט ממש כאיש עסקים פרטי בעבר. לנגנטל חברו היה אמור להרוויח מתוצאות ההחלטה.

 

בגין חשדות אלה נוהלה חקירה פלילית, שבסופה שקל היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ליברמן לדין פלילי בגין מעשיו. אולם לאחר שבחקירת המשטרה התברר שלאחר מעורבותו הפסולה של ליברמן בנושא - ובעקבות פנייה שנערכה אליו בנושא זה על ידי עורכי הדין של החברה המעורבת בפרויקט, דיווח ליברמן בדיעבד על מעורבות זו ליועץ המשפטי של הרשות, הוחלט להסתפק במיצוי הדין עימו במישור המשמעתי. לפיכך הוחלט שהתיק הפלילי ייסגר נוכח מיצוי האינטרס הציבורי בהליך המשמעתי.

 

יובהר כי מרגע פתיחת החקירה הפלילית, העובד מצוי בחופשה על חשבונו, חלף השעיה.

 

במקביל, החליטה הפרקליטות לגנוז את תיק החקירה נגד החשוד האחר, עו"ד לנגנטל, וזאת מחוסר ראיות מספיקות.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.