מירלנד של פישמן: זינוק של 131% בהכנסות ל-22.4 מיליון דולר

עד למועד הדוח שווקו כ-1,120 יח"ד בפרויקט הדגל של החברה Triumph Park בסנט פטרסבורג תמורת 149 מיליון דולר
אבי שאולי | (2)

חברת מירלנד, שבשליטת אליעזר פישמן, מציגה גידול של כ-131% בהכנסות ברבעון השלישי של השנה ל-22.4 מיליון דולר. בשורה התותונה נרשם הפסד של כ-3.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-6.6 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד. ההפסד נגרם כתוצאה מירידה בשווי נדל"ן להשקעה שנבע בעיקר מפיחות של כ-1.1% בשער הדולר ביחס לרובל הרוסי.

הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2013 גדלו בכ-56% ל-46.3 מיליון דולר. הרווח הנקי בתשעת החודשים הסתכם ב-0.6 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-7.3 מיליון דולר אשתקד.

פרויקט הדגל של החברה בסנט פטרסבורג שברוסיה ממשיך להתקדם בקצב מואץ: עם למעלה מ-99% דירות שנמכרו משלב א', כ-77% משלב ב' וכ-10% משלב ג', אשר בנייתו ושיווקו החלו בתחילת חודש אוקטובר, 2013 בלבד וזאת בתמורה כוללת של כ-149 מיליון דולר.

שלב ג' של הפרויקט שהושק בתחילת אוקטובר כולל 1,346 יחידות דיור בשטח כולל למכירה, נטו של כ-61,800 מ"ר, כ-1,323 מ"ר שטחי מסחר וכן 300 מקומות חניה. עד כה שווקו כ-135 דירות, המהוות כ-10% מסך השלב השלישי בפרויקט. כמו כן, התמורה הכוללת ממכירת הדירות של השלב השלישי צפויה להסתכם בכ-200 מיליון דולר.

היקף יחידות הדיור הצפויות להימכר בפרויקט Triumph Park הינו כ-9,000

מאז תחילת שיווק הפרויקט, מכרה מירלנד 980 מתוך 1,140 יחידות הדיור בשלבים הראשון והשני. סך התמורה הכוללת הצפויה להתקבל מהדירות ששווקו עד כה בשלושת השלבים מסתכמת לכ-149 מיליון דולר. סך היקף יחידות הדיור הצפויות להימכר בפרויקט Triumph Park הינו כ-9,000 והתמורה הכספית מוערכת בלמעלה מכ-2 מיליארד דולר. מעבר לשטחי המגורים בהיקף של כ-580 אלף מ"ר, הפרויקט יכלול גם שטחי מסחר ומשרדים בהיקף של כ-118 אלף מ"ר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה זה מריגר פישמן קרן רונית? (ל"ת)
    שכחתי לרגע 13/11/2013 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 13/11/2013 11:35
    הגב לתגובה זו
    בן הבודדים במשק שאתה יכול להאמין לא בשוק ההון הישראלי
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.