דירה בתחפושת: איך מקפיצים ערך דירה ב-120 אלף שקל - דוגמאות ברוח החג
בשנים האחרונות עם הזינוק במחירי הדירות כל אחד נעשה "נדל"ניסט" מבין עניין, וכאשר מדובר בנו הישראלים אז ההבנה לא פעם זוכה לפרשנויות רבות כאשר גבולות ההגדרה של נכסים נמתחים לא פעם למחוזות חדשים. במיוחד עבור פורים, כאשר רבים יוצאים לחוצות העיר בתחפושות, Bizportal בחן דירות שהתחפשו למשהו אחר לגמריי - ששווה יותר.
הגדרת המושג פנטהאוז זוכה לפרשנויות ההולכות ומתרחקות יותר ויותר מהמושג המקורי ככל שחולפות השנים - מה ההבדל בין דירת פנטהאוז עם מרפסת בשטח של 15 מ"ר ופנטהאוז עם מרפסת בשטח של 100 מ"ר?
כיצד מגדירים פנטהאוז?
ההבדל הוא שאין בעולם פנטהאוז שהמרפסת שלו היא בשטח 15 מ"ר, אלא אם כן הוא בשטח בנוי של כ-2 מ"ר ומתאים לבובת ברבי. דירת פנטהאוז היא דירה המצויה על גג הבניין, בקומה הגבוהה ביותר ומוקפת לפחות בשלושה צדדים במרפסת היקפית. המרפסת רחבה יותר מול חדר המגורים, הסלון, וצרה יותר בצדדים.
דירה ששטח המרפסת שלה הוא 15 מ"ר היא פשוט דירה עם מרפסת, לא פנטהאוז או "מיני-פנטהאוז", הנפצה של קבלנים שמטרתה לנפח את מחיר הדירה. פנטהאוז הינו נכס יוקרתי המתומחר ב-50% וצפונה מדירה בשטח דומה בקומה אחרת. כשהוא צופה אל נוף מרהיב או לים, או כשמדובר בקומה גבוהה מאוד, מחירו יכול להיות גם כפול מדירה דומה.
לפי המחירון של לוי יצחק, דירת פנטהאוז בת 5 חדרים בגוש הגדול בצפון תל אביב, עם נוף לים נמכרה ב-8.76 מיליון שקל, כאשר דירה בת 5 חדרים באותו בניין נמכרה ב- 3.21 מיליון שקל. בנוסף, דירה בקומה 5 עם נוף לים ומרפסת בשטח של 12 מ"ר נמכרה ב-3.44 מיליון שקל. דירה עם מרפסת תעלה ב-10-15% יותר מדירה זהה ללא מרפסת. שטחה של מרפסת סטנדרטית הוא 12 מ"ר, אבל יזם מפולפל שמנסה למקסם רווחים, בונה על גג אחד כמה דירות, או מתחת לקומה הגג כמה דירות עם מרפסות טיפה גדולות מהרגיל, והנה יש לנו שעטנז חדש, שניתן לכנות אותו בשם היוקרה פנטהאוז, ולבקש מחיר של פנטהאוז על סתם דירה.
משדרגים את דירת הקרקע
גם המושג דירת גן לא תמיד ברור - האם 15 מ"ר של אדנית ירוקה ליד הכניסה לבית, אשר רשומה בטאבו, יכולים לזכות בתואר הנכסף? בשביל לעשות סדר, דירת גן אמיתית, כששטח הגינה לפחות 100 מ"ר, מעלה את ערך הנכס בכ-20%. אם הדירה בת 60-70 מ"ר העלייה במחיר תהיה כ-12%-15%. ואם מדובר בגינה של 250 מ"ר, ויש כאלה, אז המחיר ינסוק ב-25-30%.
לפי המחירון של לוי יצחק, דירת 4 חדרים 110 מ"ר בשכונת הנחלים במודיעין נמכרה ב-1.42 מיליון שקל. דירת גן 4 חדרים עם גינה בשטח של כ-100 מ"ר באותו הבניין נמכרה ב-1.68 מיליון שקל. ומה עם הגינה ששייכת לכל הבניין? היא שייכת לכל הבניין ולכן גם אם גידרו אותה ועשו בה שימוש, לא הכשירו אותה לגינה פרטית . להיפך, ניתן גם לתבוע אותם על השגת רכוש. אז אם מוכרים לכם דירה כזאת, ואומרים שכולם, ממש כל השכנים מסכימים, אל תקנו.
תרבות מרתפי היוקרה
ועל הדופלקס עם המרתף שמעתם? עם ישראל מת על דירות מיוחדות. לרכוש דירת 4 או 5 חדרים זה בנאלי. אבל דופלקס, או דופלקס עם מרתף שהוא יחידת דיור? זה כבר נשמע הרבה יותר סקסי.
אז מה זה באמת? זו אותה דירת קרקע מקודם, שהיזמים בחוכמתם מנצלים את שטח הקרקע שפעם היה מתחת לעמודים והיום הוא מתועל לדירה. ומאחר וממילא הוא בונה מרתפי חניה ומחסנים במרתף, מה יותר פשוט מאשר לשייך ולהצמיד חלק מהמרתף לדירת הקרקע. כך נוצרת לה דירה בעלת שני מפלסים שהופכים אותה לדופלקס יוקרתי. יש קבלנים שעוד מוסיפים לחגיגה גם את הדירה בקומה הראשונה, שממש קשה למכור אותה והיא בדרך כלל נמכרת במחיר הכי זול בבניין, ויוצרים ממש דירת טריפלס עם מרפסת גדולה ומוכרים אותה במחיר ממש ממש גבוה. לפי המחירון של לוי יצחק, טריפלקס גן עם מרתף בתל ברוך צפון נמכר ב-3.85 מיליון שקל.
מה פתאום חצי חדר? נכנסים כאן ארון, מיטה ושולחן
לאחרונה שוב חזרו לבנות חצאי חדרים, אלה שרוכשים חושבים שקונים מציאה, ואלה שמוכרים - טוב, הם בוודאי עושים עסקה טובה. זה לא שהקבלן בונה הרבה יותר מטרים או שהפער בין דירות בנות 3 חדרים לבין אלה בנות 3.5 חדרים הוא גדול בשטח. ממש לא. לעיתים השטח אפילו מקוצץ מאזורים אחרים או חדרים אחרים והפער במ"ר הוא זניח לחלוטין, 3-4 מ"ר ואפילו פחות. העניין הוא בעיקר בעניין החלוקה: מחלקים את הדירה כך שהיא תהיה בת 3.5 חד' במקום 3 חדרים או 4.5 חדרים במקום 4. חדר רגיל כידוע צריך להיות גדול מ-8 מ"ר. חצי חדר שטחו כ-6 מ"ר, העיקר שיעמוד במפני עצמו ותהיה לו כניסה נפרדת וחלון.
לבנות חדר עולה לקבלן מקסימום 3,500-4,000 שקל למ"ר. אם הוא כמעט ואינו מוסיף מ"ר לשטח הדירה אלא רק מחלק אותה בחוכמה בצורה שונה, אז עולה לו עוד פחות, הרבה פחות. לעיתים ממש לא עולה דבר. לעומת זאת למכור זה כבר סיפר אחר: 15 אלף שקל לפחות ומעלה למ"ר, תלוי במיקום. כך שהוא מוכר חצי חדר בשטח של 6 מ"ר ב-100-200 אלף שקל. ואם הוא מוכר לפי מספר חדרים - אז הוא מוכר דירה יקרה יותר מבלי שהעלות שלו תגדל בהרבה. בשכונת נווה גן בפתח תקווה נמכרה דירת 4 חדרים 100 מ"ר ב-1.42 מיליון שקל, באותה השכונה ובאותה הקומה נמכרה דירת 4.5 חדרים 102 מ"ר ב-1.54 מיליון שקל, הפרש של 120 אלף שקל הנובע מהזזת קירות פשוטה.
כתבות מעניינות נוספות:
- 3.הגיעה הזמן לשוב למכירה במ"ר. דיירים מעדיפים חלוקה עצמית (ל"ת)נמאס 24/02/2013 10:13הגב לתגובה זו
- 2.עמי 24/02/2013 09:55הגב לתגובה זותמיד אנחנו חושבים שאנחנו הכי טובים, ממקסמים רווחים מהירים אבל אבל הורסים מוניטין לשנים הבאות, אכול היום כי מחר תמות
- 1.מדינת קומבינה -כל פלצן נהייה מתווך מומחה ! פראיירים (ל"ת)אנונימי 24/02/2013 09:46הגב לתגובה זו
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי.
הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".
זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%.
בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.26% , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.
כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים - והוא גם לא נראה באופק.
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- "הרוכשים חוזרים לתל אביב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5% תשואה על ההון העצמי
אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי.
הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".
זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%.
בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.
הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.26% , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.
כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים - והוא גם לא נראה באופק.
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- "הרוכשים חוזרים לתל אביב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5% תשואה על ההון העצמי
אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.
