זקן: "ביטול עמלת הפירעון יגרום לעליית ריבית המשכנתאות"
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון בנושא עמלת הפירעון המוקדם על החזר משכנתה. היו"ר שאמה-הכהן, שיזם את הדיון, אמר כי עמלת הפירעון המוקדם יכולה להגיע גם לעשרות אלפי שקלים ופוגעת דווקא בלקוחות טובים שרוצים להחזיר את ההלוואה.
ד"ר דני בן שחר מהטכניון הציג את הבחינה שביצע, יחד עם עו"ד אורה בלום ופרופ' נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב, ואמר כי "עמלת הפירעון המוקדם היא תוצר לוואי של נסיבות היסטוריות שאבד עליהן הכלח ואין לה הצדקה כלכלית, משפטית וחברתית במציאות המשק הישראלי כיום".
בן שחר הסביר כי העמלה נולדה בתקופה בה הייתה ירידת ריבית חדה והיה חשש שמחזור המוני של משכנתאות יסכן את יציבות הבנקים. "היום שערי הריבית לא באותן רמות ואין חשש למחזור המוני והשינויים הללו שומטים במידה רבה את הקרקע מתחת להצדקת עמלת הפירעון המוקדם בכלל ובצורתה הנוכחית בפרט". עוד טען ד"ר בן שחר כי לווה מסוכן משלם פעמיים, כאשר נגבית ממנו עמלה גבוהה יותר.
בחוות הדעת נכתב עוד כי "יש לבטל באופן מוחלט את העמלה, או לחלופין לשקול את אימוץ ההסדרים שנקבעו ביחס לעמלת פירעון מוקדם ברפורמה האמריקאית 'Dodd-Frank Wall Street Reform and Consumer Protection Act', והתאמתם לשוק המשכנתאות הישראלי. רפורמה זו, שעוגנה בחוק הפדראלי בשנת 2010, בתגובה למשבר הכלכלי בשוק המשכנתאות שפרץ בשנת 2008, מטילה מגבלות משמעותיות על היקף העמלה ומשך הזמן שניתן לגבותה, ובמקרים מסוימים אף אוסרת עליה כליל".
המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר כי הוא חולק על ד"ר בן שחר באשר לנחיצות העמלה, אך מסכים איתו לגבי שינוי שיטת החישוב שלה. "יש הסדר לא סימטרי שהלקוח יכול לפרוע את ההלוואה בכל זמן, וטוב שכך. מנגד, הבנק לא יכול לפרוע את ההתחייבות מוקדם יותר. גם בארה"ב הולכים מכיוון שבו לא הייתה עמלת פירעון מוקדם לכיוון של כן עמלת פירעון מוקדם."
באשר לשיטת החישוב אמר זקן כי היום החישוב הוא הפער בין הריבית בהלוואה לבין הריבית הממוצעת על המשכנתאות. החישוב צריך להתבסס על שינויי הריבית בשוק - נפעל לשינוי צו עמלת הפירעון המוקדם בהקשר הזה". זקן התייחס לאפשרות של ביטול העמלה, שיגרום לכך שריבית המשכנתאות תעלה ולטענת ד"ר בן שחר יגביר את השקיפות, ותהה "מה יותר טוב, האם עדיפה שקיפות שכוללת תשלום על מוצר שהלווה בכלל לא רוצה לצרוך, או שעדיף לא לשלם על המוצר הזה כלל?".
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אמר כי לא מדובר בעמלה שקבעו הבנקים אלא בחישוב שנקבע על ידי המפקח על הבנקים ואושר בוועדת הכספים, שנועד לאפשר לבנקים להחזיר את המצב לקדמותו במקרה של פירעון מוקדם. לדבריו, "אם תבוטל העמלה הבנקים יהיו חייבים להביא לידי ביטוי את ערך הסיכון בריבית. אבל במקרה כזה מי שייהנה מכך זה רק מי שיממש את האופציה של פירעון מוקדם, בעוד כל הלווים ישלמו על כך בפרמיה". הוא הסביר כי מי שיממש וייהנה מההטבה, על חשבון מי שלא יממש את האפשרות לפירעון מוקדם, יהיו בעיקר הלווים העשירים שייהנו על חשבון העניים".
- 5.עושים מיליארדים ע"ח העם הפראייר=חרםצרכן=הבועה תתפוצץ!!! (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל גנבים 09/07/2012 18:53הגב לתגובה זו
- 4.אלעד 09/07/2012 18:26הגב לתגובה זוחלק עצום מעמלת פירעון מוקדם נובע בעיקר משיטת הריבית על המשכנתאות - שפיצר. כך שאדם שלקח משכנתא ל-30 שנה וירצה לפרוע אחרי 20 שנה את יתרת הקרן. לא ישאר לו שליש לשלם אלא הרבה יותר מכיוון שהוא שילם כבר 85-90% מתשלומי הריבית ורק כ-50-55% ממרכיב הקרן. אם כך, מדוע אנשים לא משנים את התמהיל של המשכנתא? מדוע לא לקחת הלוואות רגילות, חלקן דחויות, חלקן צמודות על מנת להגיע לאיזשהו החזר חודשי סביר מבחינתם (שלא יהיה קבוע) ולהימנע מראש מה"שיטה" שסוחטת כאן את האנשים?
- 3.הברבור הירוק 09/07/2012 16:51הגב לתגובה זועושק הציבור בחסות מפקחי הבנקים שהולכים לעבוד בבנקים הוא עושק ממוסד חצוף ורומס שכר הבנקאים הטפילים שרוכבים על גבם של עובדי היצור חיב לרדת ועומד היום על 27000 בממוצע הבעיה שגם שכר בנק ישראל הוא גבוה והם חוגגים על חשבון הציבור האומלל
- 2.עציר של הבנקים 09/07/2012 16:26הגב לתגובה זואני במשך 10 שנים רוצה למחזר את המשכנתא ואני לא עשיר משכורת ממוצעת מינוס ולא יכול לעשות את הצעד הזה בגלל חיה שקוראים לה עמלת פרעון מוקדם וזה מגיע לעשרות אלפי שקלים ביחס למשכנתא באחוזים מגיע ל12% וזה מטורף כרמל שאמה הכהן אני מצדיע לך על האומץ לעלות את העוול הזה לשולחן כל הכבוד
- 1.עמלת הפירעון המוקדם זו גנבה לשמה (ל"ת)יוסי 09/07/2012 16:03הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים.
אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.
החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא.
מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה. מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".
