רחוקים מאוד מה-OECD: ישראל מדורגת מתחת לעומאן ובוצוואנה בשמירה על זכויות קניין

ישנם דירוגים שממשלת ישראל לא הייתה מתגאה בהם. לפי המדד הבינלאומי לזכויות הקניין, המתפרסם על ידי מכון ירושלים, ישראל מדורגת במקום ה-39 מתוך 129 מדינות המייצרות 96% מהתמ"ג העולמי. המדד גם בודק את השפעת הזכויות על מצבן הכלכלי. המדד הבינלאומי לזכויות הקניין מתמקד בשלושה תחומים עיקריים: הסביבה החוקית והפוליטית; זכויות הרכוש הפיסיות; וזכויות היוצרים והרכוש האינטלקטואלי. כל מדינה מקבלת ציון בין 1-10 בכל תחום, ובנוסף, ציון כללי. הציון הכללי של ישראל הוא 6.3. ישראל מדורגת אחרי רוב מדינות אירופה המערבית וצפון אמריקה, וגם אחרי מדינות כאסטוניה, קפריסין איחוד האמירות הערביות עומן ובוצוואנה האפריקנית. שוודיה ופינלנד מדורגות ראשונות, ונורווגיה מדורגת רביעית. ישראל זכתה לציון יחסית גבוה (7) בהגנה על זכויות קניין אינטלקטואליות, שמציב אותה במקום 23 בעולם. הציון של ישראל בתחום הסביבה החוקית והפוליטית (6.1) הנו ממוצע, ומציב אותה במקום ה-41 בתחום זה, המודד את העצמאות השיפוטית, האימון הניתן בבתי המשפט, היציבות הפוליטית ורמת השחיתות במדינה. הציון מתבסס על נתוני הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי. לעומת זאת, ישראל דורגה במקום ה-75 בזכויות הרכוש הפיסיות, עם ציון של 5.9. זו תוצאה מבישה עבור מדינה מפותחת. תחום זה משקף את ההגנה הניתנת על ידי מערכת המשפט לקניין הפרטי, כולל רכוש פיננסי, קלות רישום הרכוש העסקי והגישה לאשראי בנקאי. ישראל מדורגת במקום ה-115 מתוך 129 בקלות רישום רכוש. ישראל זכתה בציון 4.2 בגישה להלוואה בנקאית. עניינים אלה חיוניים ליצירת צמיחה כלכלית מתמשכת ולצמצום פערים. פתיחת עסק קטן או הרחבתו מהווה דרך בה אוכלוסיות חלשות יכולות להגיע לעצמאות כלכלית ולשיפור מצבם החברתי. חוסר הגישה של ישראלים רבים להלוואות בנקאיות, מצב הנובע מחוסר התחרות במגזר הבנקאי, פוגע באפשרות לפתוח עסקים קטנים או לפתח אותם. יותר מ-70% מההלוואות ניתנים ל-1% מהלווים. "חבל שבישראל ההגנה על זכויות הקניין אינה חזקה, משום שמצב זה מצמצם את הצמיחה הכלכלית", אומרת קורין סאור, מנכ"ל מכון ירושלים. "הדו"ח מצביע על קורלציה בין מערכת הגנת זכויות קניין אפקטיבית ופיתוח כלכלי ברמה הלאומית. מדינות בעלות ציונים גבוהים בזכויות קניין הן בדרך כלל מדינות בעלות תמ"ג לנפש גבוה יותר, ומדינות בהן ההגנה על זכויות הקניין היא חלשה, נוטות להיות אלה שבהן התמ"ג לנפש נמוך יותר. המדינות המהוות את ה-20% העליונים של הדירוג נהנות מתמ"ג של כ-38,350 אלף דולר לנפש; פי 8 מהמדינות ב-20% התחתונים של הדירוג." כל עלייה בנקודה אחת בציון מתבטא בעלייה בתמ"ג לנפש של 8960 דולר. אילו הייתה ישראל מעלה את הציון שלה מ-6.3 ל-6.8 (הציון שקבלה קפריסין), השכר השנתי של הישראלי הממוצע הייתה צפויה לעלות ב-16 אלף שקל. דירוגה של ישראל נותר ללא שינוי בהשוואה לשנה שעברה, אולם בהשוואה ל-2008 מציינים עורכי המדד כי השמירה על הנדל"ן המוחשי והגישה להלוואות הדרדרה. המדד הבינלאומי לזכויות הקניין מספק לציבור, לחוקרים ולקובעי מדיניות בעולם כלי לניתוחים השוואתיים ולמחקרים עתידיים על זכויות קניין סביב העולם. המדד אמור לסייע למדינות בעלות ציונים נמוכים לפתח משקים חסונים יותר באמצעות הדגשת חוקי קניין.