הדולר טס לשיא של שנה וחצי: "בטווח הקצר ההתנגדות המשמעותית הראשונה ב-4.2"

כך מעריכים כלכלני כלל פורקס. "השווקים אוהבים את הטון החיובי שמשדר אובאמה וזה עשוי לתמוך בדולר", מציין ראש חדר עסקאות מט"ח בהונג קונג.
איריס בר טל |

מטבע הדולר רשם היום עלייה של 0.721% ונסגר ברמת שיא שנה וחצי, ברמה של 4.191 שקלים. הדולר פתח את יום המסחר בעליות של כ-0.4% מול השקל, אך העליות הלכו והתחזקו במהלך היום, וזאת על רקע התחזקות הדולר בעולם.

בעולם נחלש היום היין היפני ונסחר ברמת שפל של 3 חודשים מול הדולר, זאת לאחר ששר האוצר היפני ציין כי הגירעון בינואר התרחב לרמה הגבוהה ביותר מאז 1986. "השווקים אוהבים את העובדה שאובמה משדר טון אופטימי", מציין ג'רארד כץ, ראש חדר עסקאות מט"ח ב-STANDARD CHARTERED PLC בהונג קונג, ומוסיף כי הדבר עשוי לתמוך בדולר.

"המשקיעים באירופה מעריכים כי ב-5 במארס תרד הריבית בגוש האירו, והשוק אולי יתחיל לתמחר קיצוץ ריבית נוסף לאחר מכן, כך שייתכן שהאירו ייחלש לרמה של 105 יין עד סוף מארס", ציין דייסקה אונו, אסטרטג מט"ח ראשי ב-SUMITOMO MITSUI בטוקיו.

הדולר התחזק היום בשיעור של 0.721% מול השקל ושערו היציג נקבע ברמה של 4.1910 שקלים, בעוד האירו התחזק בשיעור של 0.622% מול השקל לרמה של 5.3534 שקלים. בזירה העולמית, עולם מתחזק הדולר מול הליש"ט ומול האירו בשיעורים של 1.04% ו-0.32% בהתאמה, ומוסיף לערכן 0.30 מול היין היפני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יהודה מורגנשטרן
צילום: ליאת מנדל

מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס"

מחירי הדירות שמספק הלמ"ס לא רלבנטיים; בחזרה לטעות ולרשלנות של הלמ"ס ובכמה באמת יורדים מחירי הדירות? 

צלי אהרון |

"הלמ"ס לא מודדת את מבצעי הקבלנים. כשמשקללים הטבות, הירידות של מכירות הדירות בפועל הן גדולות יותר ממה שמתפרסם, וכך זה יימשך" כך אמר  יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, בוועידת הנדל"ן של TheMarker - לתכני הוועידה.

אנחנו רוצים להגיד תודה למורגנשטרן. אנחנו צועקים את הבלוף של נתוני הלמ"ס כמעט שנה וחצי. הוא גיבה את הערכתנו בעבר, גם באוצר מגבים אותה, אבל הבעיה שהם לא עושים מעבר. חוסר המעש והאדישות הזאת, פוגעת מאוד ברוכשי הדירות. זה נחמד להיות על במה ולהאשים את הלמ"ס, אבל מה מורגנשטרן עשה כדי להילחם במדידה העקומה? כלום. 

נזכיר בקצרה במה מדובר: יש כמה בעיות במדידה של הלמ"ס. בעיה ראשונה היא שהנתונים מגיעים בדיליי של חודשיים וחצי. למה? ככה. זה נותן בטווח הזמן הזה לקבלנים להיערך, לתמרן, לתאם, לווסת. למשל - ב-15 בספטמבר נקבל מידע על החודשים יוני-יולי שזה בממוצע ה-1 ביולי. מרחק של חודשיים וחצי. זה מאוד בעייתי, כי מידע זמין ורלבנטי זה הבסיס לניתוח והבנת הנתונים. כאשר מידע מתפרסם בעיכוב של חודשיים וחצי זה מאפשר להשפיע על המחירים ולספק תמונה לא נכונה. מעבר לכך, זה פשוט הופך את המצב ללא רלבנטי. מה שווה המידע הזה אם הוא לא משמש את הציבור? 

הלמ"ס מדברים על ירידה של כ-1.4%, אנחנו בביזפורטל בודקים בשטח ומסבירים ומדגימים שהמחירים ירדו במעל 5% ויש מקומות שגם 10%.  האם מערכת ביזפורטל יודעת יותר טוב מהלמ"ס? האם ללמ"ס אין תקציבים על כל עשרות ומאות העובדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואין עובדים שיסדקו את נכונות ואמינות הנתונים? זאת בדיחה. זה מגזר ציבורי רדום, אדיש, והבעיה שזה הגוף שנחשב להכי מקצועי בתחום - הוא מוטה אקדמית, הוא מנתח ובוחן את המידע באופן סטטיסטי. משהו מאוד רקוב בממלכה של פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה. 

זה לא ייתכן שחברות ציבוריות-נסחרות מדווחות על רבעון שלם בעיכוב של עד חודשיי ופעמים רבות תוך חודש, וזה גם מאוחר ביחס לעולם שם תוך שבועות יש דוחות מורכבים, ונתונים שהם נתוני מאקרו מאוד חשובים והגישה אליהם ממש לא מסובכת, מדווחים באיחור. 

 הבעיה השנייה היא מדידת ההנחה במבצעים. מורגנשטרן הזכיר את המבצעים הגדולים למועדון חבר שמרוחים על כל איילון, הוא התכוון בעיקר לאאורה. אבל כל החברות עושות מבצעים כאלו ואחרים. המבצעים שהיו הכי פופולריים ובשל הנחיית בנק ישראל ירדו בהיקפים הם מבצעי ההנחות המימוניות.