בגלל יוון? פדיונות עתק בקרנות הנאמנות ביוני - צפו במספרים
הציבור בישראל נכנס ללחץ. בין עליית התשואות באג"ח באירופה (שבאה לידי ביטוי גם בת"א) לבין החשש מקריסה של יוון, גברת כהן מחדרה מכרה קרנות נאמנות בלחץ אדיר.
הקרנות המסורתיות רשמו ביוני האחרון את הפדיון החודשי הגבוה ביותר מאז דצמבר 2014 והשני בגובהו מאז ינואר 2008. סה"כ נפדו כספים בהיקף של 7.7 מיליארד שקל, כך לפי הערכות כלכלני מיטב-דש. את הפידיונות הכבדים הובילו הקרנות המנוהלות עם פידיונות של 6.5 מיליארד שקל והקרנות המחקות עם פידיונות של 1.16 מיליארד שקל. הקרנות המנייתיות בארץ ובחו"ל היו היחידות שגייסו החודש כשהוסיפו לעצמן 150 מיליון שקל.
על רקע הירידה באג"ח של ארה"ב וגרמניה עם החרפת המשבר היווני, קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי איבדו החודש כ-5.8 מיליארד שקל - מדובר בכ-75% מסך הפדיונות בקרנות המסורתיות.
קרנות אג"ח כללי - למרות חודש יוני המדמם, עם פדיונות של 2.89 מיליארד שקל, קרנות אג"ח כללי הצליחו לסיים את המחצית הראשונה של השנה עם גיוסים של 3.7 מיליארד שקל.
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- גולדמן זאקס מפחית תחזית לתשואת האג"ח - "קנו אג"ח ארוכות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות אג"ח מדינה - מדד ממשלתי כללי ירד ביוני ב-2.9% בהובלת ממשלתי שקלי לטווח ארוך שצנח ב-4.7%. בשל כך, קרנות אג"ח מדינה איבדו החודש יותר מ-3 מיליארד שקל, לעומת פידיונות של 250 מיליון שקל בחודש הקודם. בכך למעשה קרנות אלו כמעט ומחקו את סך הגיוסים שנצטבר מתחילת השנה - העומד על 110 מיליון שקל בלבד.
קרנות אג"ח חברות - בעוד התל בונדים ירדו ביוני בכ-3% ומדד אג"ח קונצרני כללי איבד 2% - נרשם זינוק של 270% בקצב הפידיונות מקרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם. מדובר בפידיונות של 2.6 מיליארד שקל מתחילת השנה כאשר 460 מיליון שקל מסכום זה נרשם רק ביוני.
קרנות אג"ח חו"ל - לראשונה מאז דצמבר 2013 הפידיונות עלו על הגיוסים כאשר קרנות אג"ח חו"ל נפרדו מ-410 מיליון שקל ביוני. עם זאת, בסיכום מחצית השנה הראשונה נרשמו גיוסים של 2.25 מיליארד שקל.
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
קרנות אג"ח חו"ל - את הפאניקה שאפפה את שוקי המניות בעולם שאופיינו בתנודתיות חריפה ביוני האחרון רואים בברור בהשוואה למאי שאופיין בגיוסים. הקרנות אג"ח חו"ל סיכמו את יוני עם פדיונות של 40 מיליון שקל לעומת גיוסים של 340 מיליון שקל במאי.
ירידות השערים בצל המשבר ביוון, יחד עם פיחות הדולר והאירו אל מול השקל הביא לפידיונות של 170 מיליון שקל בקרנות מניות חו"ל. מנגד, קרנות מניות ישראל רשמו ביוני גיוסים של 125 מיליון שקל (40 מיליון שקל מתוכם בקרנות מחקות). מתחילת השנה הקרנות המנייתיות גייסו 2.5 מיליארד שקל (מתוכם 1.8 מיליארד שקל בקרנות מחקות על מדדי המניות בישראל ובעולם).
- 3.לא סתם קוראים להם ידיים חלשות. חוזרים לפק"מ 0% על 4 (ל"ת)דודו 05/07/2015 22:59הגב לתגובה זו
- 2.יוסף 05/07/2015 16:50הגב לתגובה זופודים כספים וקונים דירות בכמויות
- 1.פדו קרנות לטובת הנדל"ן (ל"ת)ליצן 05/07/2015 15:25הגב לתגובה זו
- צודק (ל"ת)הפודה 05/07/2015 17:12הגב לתגובה זו
.jpg)
זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?
אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן .
תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים
הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן.
מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוסים ופדיונות