בגלל יוון? פדיונות עתק בקרנות הנאמנות ביוני - צפו במספרים
הציבור בישראל נכנס ללחץ. בין עליית התשואות באג"ח באירופה (שבאה לידי ביטוי גם בת"א) לבין החשש מקריסה של יוון, גברת כהן מחדרה מכרה קרנות נאמנות בלחץ אדיר.
הקרנות המסורתיות רשמו ביוני האחרון את הפדיון החודשי הגבוה ביותר מאז דצמבר 2014 והשני בגובהו מאז ינואר 2008. סה"כ נפדו כספים בהיקף של 7.7 מיליארד שקל, כך לפי הערכות כלכלני מיטב-דש. את הפידיונות הכבדים הובילו הקרנות המנוהלות עם פידיונות של 6.5 מיליארד שקל והקרנות המחקות עם פידיונות של 1.16 מיליארד שקל. הקרנות המנייתיות בארץ ובחו"ל היו היחידות שגייסו החודש כשהוסיפו לעצמן 150 מיליון שקל.
על רקע הירידה באג"ח של ארה"ב וגרמניה עם החרפת המשבר היווני, קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי איבדו החודש כ-5.8 מיליארד שקל - מדובר בכ-75% מסך הפדיונות בקרנות המסורתיות.
קרנות אג"ח כללי - למרות חודש יוני המדמם, עם פדיונות של 2.89 מיליארד שקל, קרנות אג"ח כללי הצליחו לסיים את המחצית הראשונה של השנה עם גיוסים של 3.7 מיליארד שקל.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות אג"ח מדינה - מדד ממשלתי כללי ירד ביוני ב-2.9% בהובלת ממשלתי שקלי לטווח ארוך שצנח ב-4.7%. בשל כך, קרנות אג"ח מדינה איבדו החודש יותר מ-3 מיליארד שקל, לעומת פידיונות של 250 מיליון שקל בחודש הקודם. בכך למעשה קרנות אלו כמעט ומחקו את סך הגיוסים שנצטבר מתחילת השנה - העומד על 110 מיליון שקל בלבד.
קרנות אג"ח חברות - בעוד התל בונדים ירדו ביוני בכ-3% ומדד אג"ח קונצרני כללי איבד 2% - נרשם זינוק של 270% בקצב הפידיונות מקרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם. מדובר בפידיונות של 2.6 מיליארד שקל מתחילת השנה כאשר 460 מיליון שקל מסכום זה נרשם רק ביוני.
קרנות אג"ח חו"ל - לראשונה מאז דצמבר 2013 הפידיונות עלו על הגיוסים כאשר קרנות אג"ח חו"ל נפרדו מ-410 מיליון שקל ביוני. עם זאת, בסיכום מחצית השנה הראשונה נרשמו גיוסים של 2.25 מיליארד שקל.
- הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
קרנות אג"ח חו"ל - את הפאניקה שאפפה את שוקי המניות בעולם שאופיינו בתנודתיות חריפה ביוני האחרון רואים בברור בהשוואה למאי שאופיין בגיוסים. הקרנות אג"ח חו"ל סיכמו את יוני עם פדיונות של 40 מיליון שקל לעומת גיוסים של 340 מיליון שקל במאי.
ירידות השערים בצל המשבר ביוון, יחד עם פיחות הדולר והאירו אל מול השקל הביא לפידיונות של 170 מיליון שקל בקרנות מניות חו"ל. מנגד, קרנות מניות ישראל רשמו ביוני גיוסים של 125 מיליון שקל (40 מיליון שקל מתוכם בקרנות מחקות). מתחילת השנה הקרנות המנייתיות גייסו 2.5 מיליארד שקל (מתוכם 1.8 מיליארד שקל בקרנות מחקות על מדדי המניות בישראל ובעולם).
- 3.לא סתם קוראים להם ידיים חלשות. חוזרים לפק"מ 0% על 4 (ל"ת)דודו 05/07/2015 22:59הגב לתגובה זו
- 2.יוסף 05/07/2015 16:50הגב לתגובה זופודים כספים וקונים דירות בכמויות
- 1.פדו קרנות לטובת הנדל"ן (ל"ת)ליצן 05/07/2015 15:25הגב לתגובה זו
- צודק (ל"ת)הפודה 05/07/2015 17:12הגב לתגובה זו
2025 בשווקיםהקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה
45 קרנות חדשות ב-2025
שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.
נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.
במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.
יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות בארץ וגמישות
סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.
