בגלל יוון? פדיונות עתק בקרנות הנאמנות ביוני - צפו במספרים
הציבור בישראל נכנס ללחץ. בין עליית התשואות באג"ח באירופה (שבאה לידי ביטוי גם בת"א) לבין החשש מקריסה של יוון, גברת כהן מחדרה מכרה קרנות נאמנות בלחץ אדיר.
הקרנות המסורתיות רשמו ביוני האחרון את הפדיון החודשי הגבוה ביותר מאז דצמבר 2014 והשני בגובהו מאז ינואר 2008. סה"כ נפדו כספים בהיקף של 7.7 מיליארד שקל, כך לפי הערכות כלכלני מיטב-דש. את הפידיונות הכבדים הובילו הקרנות המנוהלות עם פידיונות של 6.5 מיליארד שקל והקרנות המחקות עם פידיונות של 1.16 מיליארד שקל. הקרנות המנייתיות בארץ ובחו"ל היו היחידות שגייסו החודש כשהוסיפו לעצמן 150 מיליון שקל.
על רקע הירידה באג"ח של ארה"ב וגרמניה עם החרפת המשבר היווני, קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי איבדו החודש כ-5.8 מיליארד שקל - מדובר בכ-75% מסך הפדיונות בקרנות המסורתיות.
קרנות אג"ח כללי - למרות חודש יוני המדמם, עם פדיונות של 2.89 מיליארד שקל, קרנות אג"ח כללי הצליחו לסיים את המחצית הראשונה של השנה עם גיוסים של 3.7 מיליארד שקל.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות אג"ח מדינה - מדד ממשלתי כללי ירד ביוני ב-2.9% בהובלת ממשלתי שקלי לטווח ארוך שצנח ב-4.7%. בשל כך, קרנות אג"ח מדינה איבדו החודש יותר מ-3 מיליארד שקל, לעומת פידיונות של 250 מיליון שקל בחודש הקודם. בכך למעשה קרנות אלו כמעט ומחקו את סך הגיוסים שנצטבר מתחילת השנה - העומד על 110 מיליון שקל בלבד.
קרנות אג"ח חברות - בעוד התל בונדים ירדו ביוני בכ-3% ומדד אג"ח קונצרני כללי איבד 2% - נרשם זינוק של 270% בקצב הפידיונות מקרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם. מדובר בפידיונות של 2.6 מיליארד שקל מתחילת השנה כאשר 460 מיליון שקל מסכום זה נרשם רק ביוני.
קרנות אג"ח חו"ל - לראשונה מאז דצמבר 2013 הפידיונות עלו על הגיוסים כאשר קרנות אג"ח חו"ל נפרדו מ-410 מיליון שקל ביוני. עם זאת, בסיכום מחצית השנה הראשונה נרשמו גיוסים של 2.25 מיליארד שקל.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
קרנות אג"ח חו"ל - את הפאניקה שאפפה את שוקי המניות בעולם שאופיינו בתנודתיות חריפה ביוני האחרון רואים בברור בהשוואה למאי שאופיין בגיוסים. הקרנות אג"ח חו"ל סיכמו את יוני עם פדיונות של 40 מיליון שקל לעומת גיוסים של 340 מיליון שקל במאי.
ירידות השערים בצל המשבר ביוון, יחד עם פיחות הדולר והאירו אל מול השקל הביא לפידיונות של 170 מיליון שקל בקרנות מניות חו"ל. מנגד, קרנות מניות ישראל רשמו ביוני גיוסים של 125 מיליון שקל (40 מיליון שקל מתוכם בקרנות מחקות). מתחילת השנה הקרנות המנייתיות גייסו 2.5 מיליארד שקל (מתוכם 1.8 מיליארד שקל בקרנות מחקות על מדדי המניות בישראל ובעולם).
- 3.לא סתם קוראים להם ידיים חלשות. חוזרים לפק"מ 0% על 4 (ל"ת)דודו 05/07/2015 22:59הגב לתגובה זו
- 2.יוסף 05/07/2015 16:50הגב לתגובה זופודים כספים וקונים דירות בכמויות
- 1.פדו קרנות לטובת הנדל"ן (ל"ת)ליצן 05/07/2015 15:25הגב לתגובה זו
- צודק (ל"ת)הפודה 05/07/2015 17:12הגב לתגובה זו

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
