נדב טסלר
צילום: יח"צ

מספר פעולות פשוטות שיגדילו את קצבת הזקנה שלכם באלפי שקלים

מומחי ההשקעות מתלבטים מה עדיף, השקעה אקטיבית או פאסיבית? בניגוד להשקעות בניהול החיסכון הפנסיוני לא ניתן להישאר פאסיביים; כל מה שצריך לדעת על הוזלת דמי ניהול, מעבר בין מוצרים ומסלולי פנסיה שונים 

נדב טסלר | (15)
נושאים בכתבה פנסיה

בין הגילאים 27 ל-37 נחסך 40% מהחיסכון הפנסיוני שלנו. באופן פרדוקסלי אלה הם בדיוק השנים בהם החיסכון הפנסיוני הוא הדבר האחרון שמעניין אותנו. ומכאן החשיבות של השלב הראשון, עליכם להניח את היסודות לבניית הבסיס לחיסכון לגיל הפרישה.

> למדור חיסכון לטווח ארוך

למרות השכר הנמוך, החלק הארי של החיסכון הפנסיוני נחסך בגילאי ה-20, בזכות עלויות הכיסוי הביטוחי הזולות ואפקט הריבית דריבית. על כל שקל שנפקיד בגיל 20 נשלם פחות כיסוי ביטוחי ולשקל הזה יהיה הרבה יותר זמן לצבור ריבית עד לפרישה.

בני 20? אל תפריעו לחיסכון לעבוד

בגילאי ה-20 צריך בעיקר לזוז הצידה ולא להפריע לחיסכון הפנסיוני לעבוד. עליכם לבחור במוצרי חיסכון בהם דמי הניהול הם הזולים ביותר ולבחור במסלול השקעה ברמת סיכון גבוהה. כיום מוצרי החיסכון הפנסיוני מציעים מסלולי השקעה מותאמי גיל, במסלול זה רמת החשיפה למניות עומדת על כ-47%. באפשרותכם להישאר במסלול זה או לבחור במסלולים ברמת סיכון גבוהה יותר, במידה וישנם.

מה לא לעשות?

בגיל הזה החוסכים נוהגים להחליף מקומות עבודה. חשוב להקפיד לא למשוך את הכספים בסיום כל עבודה. אמנם מדובר בסכומים נמוכים, אך הסכומים האלה יכפילו את עצמם עד לפרישה.

גילאי 37 עד 55 - משלמים על טעויות או קוצרים את הפירות

בגיל 37 מתחילים לבחון את החיסכון הפנסיוני ולשלם על הטעויות שעשינו בגיל צעיר. במידה ובחרתם בחיסכון פנסיוני יקר, כמו ביטוח מנהלים עדיין ניתן לבצע שינויים שישתלמו עד לפרישה. חשוב לבחון את היקף הכיסויים הביטוחיים ולהתאים אותם לצרכים של החוסך ומשפחתו.

חוסכים שהצטרפו לפני כעשר שנים לקרנות הפנסיה כדאי שיבחנו את גובה הכיסוי הביטוחי שלהם למקרה מוות בקרן הפנסיה ובמידת הצורך יש לשנות את מסלול הביטוח. את הבדיקה מבצעים מול הדוח התקופתי מקרן הפנסיה, בדוח ניתן לראות את גובה הקצבאות שתקבלו במקרה של אבדן כושר עבודה או הקצבאות שישולמו למשפחה במקרה של מוות.

הקצבה המרבית אותה ניתן לקבל במקרה של אבדן כושר עבודה היא 75% מהשכר המבוטח בקרן הפנסיה. גובה קצבת השארים המרבית שניתן לקבל מקרן הפנסיה היא בגובה 100% מהשכר המבוטח. במידה והקצבאות שמופיעות לכם בדוח נמוכות יותר, עליכם לפנות לקרן הפנסיה ולשנות את מסלול הביטוח שבו אתם נמצאים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מקטינים את דמי הניהול מצבירה

במידה והתחלתם לחסוך בגילאי ה-20, החיסכון שלכם עומד כבר על כמה מאות אלפי שקלים לכן רצוי ולבחון מה דמי הניהול מהצבירה שאתם משלמים.

בטבלה אפשר לראות את דמי הניהול המירביים בכל אחד ממוצרי החיסכון הפנסיוני ואת דמי הניהול הממוצעים. השאיפה שלכם כחוסכים היא לשלם דמי ניהול הנמוכים מהממוצע.

* בביטוח המנהלים דמי הניהול נקבעו בהתאם למועד פתיחת הפוליסה.

משרד האוצר מפעיל מחשבון דמי ניהול (קישור למחשבון באתר משרד האוצר), באמצעות המחשבון תוכלו לבחון כמה דמי ניהול תשלמו בשנים הקרובות ואיך ניתן להוזיל את דמי הניהול. ככל שתוזילו את דמי הניהול מהצבירה תבטיחו לעצמכם עוד כמה אלפי שקלים עד לפנסיה.

גילאי 55 עד 60 - לשמור על הקיים

בגיל 55 כדאי שיעמוד לרשותכם חיסכון פנסיוני משמעותי, אחרת יהיה קשה לכם להגדיל את החיסכון עד הפרישה.

בגיל 55 קשה להגדיל את החיסכון לפנסיה ועיקר הגידול בחיסכון יגיע מתשואות. לדוגמה הפקדה של 100 שקל לפנסיה בגיל 55 תהייה שווה לכם עוד 66 שקל לפנסיית הזקנה.

לכן אם אתם לא יכולים להגדיל את הפנסיה שלכם, כדאי לפחות שתשמרו עליה. לקראת הפרישה מומלץ להתחיל להקטין את החשיפה למניות כדי להמנע מפגיעה משמעותית בחיסכון הפנסיוני במקרה של משבר בשוק ההון. במידה ובחרתם בעבר במסלול מנייתי ניתן לעבור למסלול לחוסכים בגילאי 50 עד 60. במסלול זה אחוז המניות עומד על כ-35%. בנוסף, זה הזמן לבחון האם אתם נמצאים במוצר האידיאלי עבורכם לפרישה ולבחון האם כדאי להעביר כספים מביטוח המנהלים לקרן הפנסיה לצורך קבלת הקצבה.

החל מגיל 60 - אפשר להתחיל לקבל קצבה

גיל 60 הוא הגיל המוקדם ביותר שבו ניתן להתחיל לקבל קצבה מהחיסכון הפנסיוני. במידה ויצאתם לפרישה מוקדמת כנראה חיכיתם ליום ההולדת הזה. חשוב לזכור כי בגיל 60 קצבת הזקנה המזכה, עדיין חייבת במס. ככל שתדחו את מועד היציאה לפנסיה, אמנם תגדילו את קצבת הזקנה שלכם אבל תקבלו פחות קצבאות.

במידה וטרם פרשתם ואתם נמצאים במסלול מותאם גיל, בגיל 60 יעבור החיסכון למסלול ברמת הסיכון הנמוכה ביותר. במסלול זה רמת החשיפה למניות עומדת על כ-20%. במידה ואתם נמצאים במסלול כללי בקרן הפנסיה או שהצטרפתם לביטוח מנהלים לפני שנת 2016 יהיה עליכם להקטין את רמת הסיכון לבד ולבחור באחד מהמסלולים שמציעות החברות. אחרת תישארו במסלולים עם רמת חשיפה גבוהה יותר למניות.

יוצאים לפנסיה? תשקיעו עוד דקה למחשבה

לאורך השנים ניתן לבצע שינויים בחיסכון הפנסיוני. לעבור בין מסלולי הביטוח, להוזיל דמי ניהול ואפילו לעבור בין המוצרים. מהרגע שמתחילים לקבל קצבה ההחלטה היא סופית. אתם תמשיכו לקבל קצבה ולשלם דמי ניהול המהמוצר ממנו פרשתם.

לכן חשוב להשקיע עוד כמה דקות לפני שיוצאים לפנסיה ולבחון: האם זה המוצר ממנו אני רוצה לקבל קצבה, מה גובה הקצבה שאני רוצה להבטיח לבן הזוג והאם יש אפשרות לשפר את הבחירות שלי.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דלית 19/02/2020 11:26
    הגב לתגובה זו
    האם אפשר להתמקח גם עם ביטוח המנהלים על דמי הניהול? אני משלמת דמי ניהול 0.6% מהצבירה על ביטוח מנהלים. האם אפשרי להפחית?
  • 5.
    דוד 19/01/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מדוע מעל 55 כל שקל שנחסוך יהיה שווה 66 אגורות מה ההבדל בגיל הזה לשאר קבוצות הגיל?
  • יש לכסף פחות זמן לצבור ריבית (ל"ת)
    אלכס 03/02/2020 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמעון 16/01/2020 01:10
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לקחת את הפצויים שלי
  • אל תעשה את זה, אלא רק במקרה חירום (ל"ת)
    משה 18/01/2020 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מוטי 15/01/2020 13:50
    הגב לתגובה זו
    היום צריך להתייחס לא רק לנושא דמי הניהול אל קודם כול ליכולת של גופים לייצר תשואות כאן לקופ"ג של אלטשולר ולמור יש יתרון מובהק על פני קרנות פנסיה
  • אלכס 18/01/2020 22:13
    הגב לתגובה זו
    חברת קרנות שמנסה לפרוץ לעולם הגמל. על תסתנוור מתשואות של שנה ראשונה. גם אני יודע לעשות משקל שני שקלים.
  • לאלטשולר שחם יש קרן פנסיה גם כן (ל"ת)
    למוטי 15/01/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
  • קרן פנסיה עם התשואה הגבוהה ביותר (ל"ת)
    אלטשולר שחם 15/01/2020 20:26
  • 2.
    שום מידע משמעותי (ל"ת)
    כתבת יח'צ חסרת תועלת 15/01/2020 08:28
    הגב לתגובה זו
  • אין שום מידע בתגובה הזאת (ל"ת)
    תגובה של מגיב משועמם 15/01/2020 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 14/01/2020 14:42
    הגב לתגובה זו
    במעשי גיל הפרישה עלה כבר פעם אחת ב15 שנה האחרונות ויעלה עוד הרבה ב30 שנה הבאות, מעבר לזה הקופות מבצעות ״איזונים״ והפחתות בהתאם לעלייה בתוחלת החיים , חייב למשוך את הפיצויים במעבר בין עבודות זה הכסף הבטוח, פנסיה זו הונאה משחק פירמידה בחסות הציבור .
  • מי שיעשה את זה יגלה כמה הוא היה טיפש שהיה צעיר (ל"ת)
    אלי 19/01/2020 20:42
    הגב לתגובה זו
  • צודק! (ל"ת)
    חיים 14/01/2020 21:18
    הגב לתגובה זו
  • דניאל רו"ח 14/01/2020 18:49
    הגב לתגובה זו
    בור קשה יום ממוצע
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

סוכן AI
צילום: ביזפורטל

רק 1 מתוך 10 ארגונים הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף

דוח מגמות הטכנולוגיה של דלויט לשנה הבאה: קצב אימוץ AI גדל, כ-29% מהאנשים במדינות מפותחות יצפו בחיפוש מובנה שנוצר ב-AI

טובי כוכב |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI

דו"ח מגמות הטכנולוגיה לשנת 2026 של דלויט- Deloitte מצביע על כך שהבינה המלאכותית מפסיקה להיות כלי ניסיוני או תוספת חכמה, והופכת לתשתית בסיסית, בדומה לחשמל או לאינטרנט, המשפיעה על כלל תחומי החיים והעסקים. המעבר  משלב הניסוי לשלב ההאצה (Scaling Imperative) של הבינה המלאכותית מתרחש בקצב מהיר במיוחד, כאשר אימוץ הטכנולוגיה מגיע לשיאים חדשים. כך לדוגמא, לפי הדו"ח, כלי AI ג'נרטיבי מוביל הגיע לכ-100 מיליון משתמשים תוך חודשיים בלבד, לעומת כ-50 שנים שנדרשו לטלפון להגיע ל-50 מיליון משתמשים. קצב זה יוצר אפקט "גלגל תנופה", שבו שיפורים טכנולוגיים, השקעות ותשתיות מאיצים זה את זה במקביל.

עוד על פי הדו"ח של Deloitte, ה-Agentic AI (סוכנים אוטונומיים) צפוי להניע את עידן האינטגרציה הארגונית הבא. שוק ה-Agentic AI  העולמי צפוי להגיע ל-35 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בשינוי משמעותי שבו ה-AI משתלב במערכות ליבה קיימות כמו מנועי חיפוש. הדו"ח מעריך שכמעט שליש (29%) מהמבוגרים במדינות מפותחות צפויים לצפות בסיכום חיפוש שנוצר על ידי AI מובנה במנועי החיפוש מדי יום ב-2026.

הבינה המלאכותית מתרחבת גם לעולמות הפיזיים (AI Goes Physical) ומחברת מערכות מידע למכונות ותהליכי ייצור. קצב הגידול של האוטומציה הפיזית מרשים, ולפי הדו"ח, מלאי הרובוטים התעשייתיים הפועלים במפעלי העולם צפוי להגיע לכ- ל- 5.5 מיליון יחידות במהלך 2026.

השינוי שמביאה הבינה המלאכותית הוא מהותי, מאתגר את המצב הקיים, את ההשקעות הפיננסיות, ואת התרבות הארגונית. הוא דורש לעיתים בנייה מחדש של תהליכים, ולא רק שדרוג.

השאלה המרכזית הניצבת לפתחנו בישראל היא: האם אנחנו כעם וכחברה, כארגון וכפרטים, ערוכים - עם כל החוסן המוכח שלנו - להתמודד עם גודל השינוי? התשובה נעוצה בפרדוקס הישראלי: מצד אחד, ישראל ידועה כ"סטארט-אפ ניישן" חדשנית ונועזת, מצד שני, ארגונים גדולים בישראל מתמודדים עם "חוב טכנולוגי" משמעותי, הנובע בין היתר, מפערים בתשתיות הליבה, מעבר איטי לענן, ואימוץ מוגבל של פתרונות מתקדמים, למשל בעולמות ה-ERP וה-CRM. בנוסף, ההשקעות ב-IT בארגונים ישראליים נמוכות יחסית לארגונים אמריקאים או אירופאים באותו סקטור. 


ומה קורה בישראל?