"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית: MSCI מחליפה את טבע
בסוף השבוע נפל דבר בעולם המדדים – חברת MSCI הודיעה שתחליף בכל מדדיה את מניית טבע -0.58% ב-ADR של טבע הנסחר בבורסה בניו יורק, החל מה-1 בנובמבר 2016. הסיבה להחלפה היא היקף המסחר הנמוך יחסית במניה הישראלית של החברה, שאינה עומדת בדרישות הסף של מניה בסדר הגודל של טבע. אנו מעריכים כי להחלטה זו לא תהיה השפעה מהותית על מחיר המניה, אך בטווח הקצר עשויה להיות השפעה שלילית על שער החליפין שקל/דולר. בנוסף, בטווח הארוך צפויה פגיעה בהיקף המסחר בבורסה בתל אביב בעקבות ירידה בפעילות המשקיעים הזרים.
"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית
ההחלטה של חברת המדדים MSCI לא אמורה להפתיע אף אחד. בעוד שהיקף המסחר במניית טבע (100 מיליון שקל בממוצע מדי יום) גבוה מאוד במונחי השוק המקומי, היקף המסחר בתעודת המניה (ADR) של טבע הנסחרת בניו יורק גבוה פי 12. המעבר של MSCI מתאפשר הודות לשינוי מתודולוגי שבוצע בסוף השנה שעברה, שינוי שבעקבותיו נכנסו למדד MSCI ישראל גם מניות ישראליות שאינן נסחרות בבורסה בתל אביב, כמו צ'ק פוינט, מובילאיי וטרו.
כ-85% ממניות החברה מוחזקות כיום על ידי משקיעים זרים באמצעות ה-ADR, והיתרה מוחזקות במניות שרשומות למסחר בתל אביב על ידי גופי השקעות ישראליים ועל ידי משקיעים פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI ו-FTSE העולמיים. היקף האחזקה במניית טבע על ידי הקרנות השונות העוקבות אחר מדדי MSCI מוערך בכ-2 מיליארד דולרים, כלומר בערך 4% משווי השוק של החברה – בהחלט לא סכום פעוט.
חשוב לציין שבמועד העדכון לא צפוי לחץ על מניית טבע, שכן לא סביר שמנהלי הקרנות הזרים ימכרו את המניה הישראלית ויקנו אותה בארה"ב, אלא יבצעו המרה ל-ADR באמצעות הבנקים בארץ או בחו"ל (בעלות זניחה חד פעמית). עם זאת, מכיוון שמדובר בהחזקה שקלית, עשוי להיווצר פיחות בשער השקל/דולר בשל המכירה הגדולה יחסית.
- עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
- אם יוצאים מארה"ב, איפה כדאי להשקיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטווח הארוך: ירידה חדה בפעילות המשקיעים הזרים
מתוך מחזור המסחר היומי בבורסה בתל אביב, בערך 10%-15% בממוצע מתבצע על ידי משקיעים זרים הפועלים בעיקר במניות הגדולות ביותר במדד ת"א 25. כ-60% מתוך היקף המסחר של המשקיעים הזרים מגיע מאותם מכשירי השקעה פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI. בחישוב גס מדובר על 50-75 מיליון שקל, שמתוכם כמחצית מתרכז במניית טבע. על כן, אנו צופים ירידה בהיקף המסחר היומי הממוצע במניית טבע, וכפועל יוצא בהיקף המסחר הממוצע במניות בבורסה, בשיעור של כ-25-40 מיליון שקל.
- 1.שמואל 16/08/2016 16:49הגב לתגובה זולמה כל היועצים למינהם ממליצים או כותבים על מניות שכבר היגיעו לשיא של השיא. מה הטעם בזה , תוך שנה וחצי עשתה המניה 82% בערך , מה החוכמה בזה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
