ידידיה אפק
צילום: Bizportal

"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית: MSCI מחליפה את טבע

ידידה אפק, אנליסט מדדים בפסגות, על המניה הכי מעניינת בישראל - שבינינו? היא כבר לא ישראלית
ידידיה אפק | (1)
נושאים בכתבה MSCI טבע

בסוף השבוע נפל דבר בעולם המדדים – חברת MSCI הודיעה שתחליף בכל מדדיה את מניית טבע 2.47% ב-ADR של טבע הנסחר בבורסה בניו יורק, החל מה-1 בנובמבר 2016. הסיבה להחלפה היא היקף המסחר הנמוך יחסית במניה הישראלית של החברה, שאינה עומדת בדרישות הסף של מניה בסדר הגודל של טבע. אנו מעריכים כי להחלטה זו לא תהיה השפעה מהותית על מחיר המניה, אך בטווח הקצר עשויה להיות השפעה שלילית על שער החליפין שקל/דולר. בנוסף, בטווח הארוך צפויה פגיעה בהיקף המסחר בבורסה בתל אביב בעקבות ירידה בפעילות המשקיעים הזרים.

 

"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית

ההחלטה של חברת המדדים MSCI לא אמורה להפתיע אף אחד. בעוד שהיקף המסחר במניית טבע (100 מיליון שקל בממוצע מדי יום) גבוה מאוד במונחי השוק המקומי, היקף המסחר בתעודת המניה (ADR) של טבע הנסחרת בניו יורק גבוה פי 12. המעבר של MSCI מתאפשר הודות לשינוי מתודולוגי שבוצע בסוף השנה שעברה, שינוי שבעקבותיו נכנסו למדד MSCI ישראל גם מניות ישראליות שאינן נסחרות בבורסה בתל אביב, כמו צ'ק פוינט, מובילאיי וטרו.

כ-85% ממניות החברה מוחזקות כיום על ידי משקיעים זרים באמצעות ה-ADR, והיתרה מוחזקות במניות שרשומות למסחר בתל אביב על ידי גופי השקעות ישראליים ועל ידי משקיעים פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI ו-FTSE העולמיים. היקף האחזקה במניית טבע על ידי הקרנות השונות העוקבות אחר מדדי MSCI מוערך בכ-2 מיליארד דולרים, כלומר בערך 4% משווי השוק של החברה – בהחלט לא סכום פעוט.

חשוב לציין שבמועד העדכון לא צפוי לחץ על מניית טבע, שכן לא סביר שמנהלי הקרנות הזרים ימכרו את המניה הישראלית ויקנו אותה בארה"ב, אלא יבצעו המרה ל-ADR באמצעות הבנקים בארץ או בחו"ל (בעלות זניחה חד פעמית). עם זאת, מכיוון שמדובר בהחזקה שקלית, עשוי להיווצר פיחות בשער השקל/דולר בשל המכירה הגדולה יחסית.

 

בטווח הארוך: ירידה חדה בפעילות המשקיעים הזרים

מתוך מחזור המסחר היומי בבורסה בתל אביב, בערך 10%-15% בממוצע מתבצע על ידי משקיעים זרים הפועלים בעיקר במניות הגדולות ביותר במדד ת"א 25. כ-60% מתוך היקף המסחר של המשקיעים הזרים מגיע מאותם מכשירי השקעה פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI. בחישוב גס מדובר על 50-75 מיליון שקל, שמתוכם כמחצית מתרכז במניית טבע. על כן, אנו צופים ירידה בהיקף המסחר היומי הממוצע במניית טבע, וכפועל יוצא בהיקף המסחר הממוצע במניות בבורסה, בשיעור של כ-25-40 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל 16/08/2016 16:49
    הגב לתגובה זו
    למה כל היועצים למינהם ממליצים או כותבים על מניות שכבר היגיעו לשיא של השיא. מה הטעם בזה , תוך שנה וחצי עשתה המניה 82% בערך , מה החוכמה בזה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.