ידידיה אפק
צילום: Bizportal

"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית: MSCI מחליפה את טבע

ידידה אפק, אנליסט מדדים בפסגות, על המניה הכי מעניינת בישראל - שבינינו? היא כבר לא ישראלית
ידידיה אפק | (1)
נושאים בכתבה MSCI טבע

בסוף השבוע נפל דבר בעולם המדדים – חברת MSCI הודיעה שתחליף בכל מדדיה את מניית טבע 1.1% ב-ADR של טבע הנסחר בבורסה בניו יורק, החל מה-1 בנובמבר 2016. הסיבה להחלפה היא היקף המסחר הנמוך יחסית במניה הישראלית של החברה, שאינה עומדת בדרישות הסף של מניה בסדר הגודל של טבע. אנו מעריכים כי להחלטה זו לא תהיה השפעה מהותית על מחיר המניה, אך בטווח הקצר עשויה להיות השפעה שלילית על שער החליפין שקל/דולר. בנוסף, בטווח הארוך צפויה פגיעה בהיקף המסחר בבורסה בתל אביב בעקבות ירידה בפעילות המשקיעים הזרים.

 

"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית

ההחלטה של חברת המדדים MSCI לא אמורה להפתיע אף אחד. בעוד שהיקף המסחר במניית טבע (100 מיליון שקל בממוצע מדי יום) גבוה מאוד במונחי השוק המקומי, היקף המסחר בתעודת המניה (ADR) של טבע הנסחרת בניו יורק גבוה פי 12. המעבר של MSCI מתאפשר הודות לשינוי מתודולוגי שבוצע בסוף השנה שעברה, שינוי שבעקבותיו נכנסו למדד MSCI ישראל גם מניות ישראליות שאינן נסחרות בבורסה בתל אביב, כמו צ'ק פוינט, מובילאיי וטרו.

כ-85% ממניות החברה מוחזקות כיום על ידי משקיעים זרים באמצעות ה-ADR, והיתרה מוחזקות במניות שרשומות למסחר בתל אביב על ידי גופי השקעות ישראליים ועל ידי משקיעים פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI ו-FTSE העולמיים. היקף האחזקה במניית טבע על ידי הקרנות השונות העוקבות אחר מדדי MSCI מוערך בכ-2 מיליארד דולרים, כלומר בערך 4% משווי השוק של החברה – בהחלט לא סכום פעוט.

חשוב לציין שבמועד העדכון לא צפוי לחץ על מניית טבע, שכן לא סביר שמנהלי הקרנות הזרים ימכרו את המניה הישראלית ויקנו אותה בארה"ב, אלא יבצעו המרה ל-ADR באמצעות הבנקים בארץ או בחו"ל (בעלות זניחה חד פעמית). עם זאת, מכיוון שמדובר בהחזקה שקלית, עשוי להיווצר פיחות בשער השקל/דולר בשל המכירה הגדולה יחסית.

 

בטווח הארוך: ירידה חדה בפעילות המשקיעים הזרים

מתוך מחזור המסחר היומי בבורסה בתל אביב, בערך 10%-15% בממוצע מתבצע על ידי משקיעים זרים הפועלים בעיקר במניות הגדולות ביותר במדד ת"א 25. כ-60% מתוך היקף המסחר של המשקיעים הזרים מגיע מאותם מכשירי השקעה פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI. בחישוב גס מדובר על 50-75 מיליון שקל, שמתוכם כמחצית מתרכז במניית טבע. על כן, אנו צופים ירידה בהיקף המסחר היומי הממוצע במניית טבע, וכפועל יוצא בהיקף המסחר הממוצע במניות בבורסה, בשיעור של כ-25-40 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל 16/08/2016 16:49
    הגב לתגובה זו
    למה כל היועצים למינהם ממליצים או כותבים על מניות שכבר היגיעו לשיא של השיא. מה הטעם בזה , תוך שנה וחצי עשתה המניה 82% בערך , מה החוכמה בזה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.