ידידיה אפק
צילום: Bizportal

"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית: MSCI מחליפה את טבע

ידידה אפק, אנליסט מדדים בפסגות, על המניה הכי מעניינת בישראל - שבינינו? היא כבר לא ישראלית
ידידיה אפק | (1)
נושאים בכתבה MSCI טבע

בסוף השבוע נפל דבר בעולם המדדים – חברת MSCI הודיעה שתחליף בכל מדדיה את מניית טבע 0.5% ב-ADR של טבע הנסחר בבורסה בניו יורק, החל מה-1 בנובמבר 2016. הסיבה להחלפה היא היקף המסחר הנמוך יחסית במניה הישראלית של החברה, שאינה עומדת בדרישות הסף של מניה בסדר הגודל של טבע. אנו מעריכים כי להחלטה זו לא תהיה השפעה מהותית על מחיר המניה, אך בטווח הקצר עשויה להיות השפעה שלילית על שער החליפין שקל/דולר. בנוסף, בטווח הארוך צפויה פגיעה בהיקף המסחר בבורסה בתל אביב בעקבות ירידה בפעילות המשקיעים הזרים.

 

"מניית העם" כבר מזמן לא ישראלית

ההחלטה של חברת המדדים MSCI לא אמורה להפתיע אף אחד. בעוד שהיקף המסחר במניית טבע (100 מיליון שקל בממוצע מדי יום) גבוה מאוד במונחי השוק המקומי, היקף המסחר בתעודת המניה (ADR) של טבע הנסחרת בניו יורק גבוה פי 12. המעבר של MSCI מתאפשר הודות לשינוי מתודולוגי שבוצע בסוף השנה שעברה, שינוי שבעקבותיו נכנסו למדד MSCI ישראל גם מניות ישראליות שאינן נסחרות בבורסה בתל אביב, כמו צ'ק פוינט, מובילאיי וטרו.

כ-85% ממניות החברה מוחזקות כיום על ידי משקיעים זרים באמצעות ה-ADR, והיתרה מוחזקות במניות שרשומות למסחר בתל אביב על ידי גופי השקעות ישראליים ועל ידי משקיעים פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI ו-FTSE העולמיים. היקף האחזקה במניית טבע על ידי הקרנות השונות העוקבות אחר מדדי MSCI מוערך בכ-2 מיליארד דולרים, כלומר בערך 4% משווי השוק של החברה – בהחלט לא סכום פעוט.

חשוב לציין שבמועד העדכון לא צפוי לחץ על מניית טבע, שכן לא סביר שמנהלי הקרנות הזרים ימכרו את המניה הישראלית ויקנו אותה בארה"ב, אלא יבצעו המרה ל-ADR באמצעות הבנקים בארץ או בחו"ל (בעלות זניחה חד פעמית). עם זאת, מכיוון שמדובר בהחזקה שקלית, עשוי להיווצר פיחות בשער השקל/דולר בשל המכירה הגדולה יחסית.

 

בטווח הארוך: ירידה חדה בפעילות המשקיעים הזרים

מתוך מחזור המסחר היומי בבורסה בתל אביב, בערך 10%-15% בממוצע מתבצע על ידי משקיעים זרים הפועלים בעיקר במניות הגדולות ביותר במדד ת"א 25. כ-60% מתוך היקף המסחר של המשקיעים הזרים מגיע מאותם מכשירי השקעה פסיביים העוקבים אחר מדדי MSCI. בחישוב גס מדובר על 50-75 מיליון שקל, שמתוכם כמחצית מתרכז במניית טבע. על כן, אנו צופים ירידה בהיקף המסחר היומי הממוצע במניית טבע, וכפועל יוצא בהיקף המסחר הממוצע במניות בבורסה, בשיעור של כ-25-40 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל 16/08/2016 16:49
    הגב לתגובה זו
    למה כל היועצים למינהם ממליצים או כותבים על מניות שכבר היגיעו לשיא של השיא. מה הטעם בזה , תוך שנה וחצי עשתה המניה 82% בערך , מה החוכמה בזה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.