מבט היסטורי: 4 מנועים עצומים שדוחפים את התהליך בשווקים - ומניה אחת לדוגמה

בשנת 1988 יישמה הקרן הלאומית למדע של ארה"ב את מה שכונה "שדרת המידע" או "תשתית העברת האינפורמציה" בין האוניברסיטאות האמריקניות לצורך שיתוף במחקר אקדמי. שדרה זו כבר הייתה קיימת במערכת הביטחון במדינה, ולאחר מאבק ארוך החליט הממשל שגם האקדמיה תיהנה ממנה. רק בתחילת שנות ה-90' ובלחץ ציבורי "שוחררה" הרשת לשימוש הציבור, עשר שנים לאחר הקמתה. האינטרנט שינה סדרי עולם בצורה מדהימה, גם בכלכלה וגם בחברה. בשנת 2011 הוציאה חברת הייעוץ האמריקנית מקינזי מחקר ראשון מסוגו תחת הכותרת, Internet matters: The Net's sweeping impact on growth, jobs, and prosperity. המחקר בדק את השפעת הרשת ותרומתה הריאלית לצמיחה, פריון, תעסוקה וחברה. האינטרנט גדל וממשיך לצמוח בעוצמה ובמהירות שקשה לתפוס, והשפעתו על עולמנו עדיין בחיתוליה. רק תחשבו על מה שעשו החיבור לאלחוט והטלפוניה החכמה ש"הצטרפו" במהלך 2008 ותשליכו מכך לעתיד. מי יודע לאיזה שינויים קיצוניים אחרים ידחוף המנוע הענק שניזון ממהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה והגלובליזציה. רק לצורך המחשה, עליית הציבור לרשת התחילה באוגוסט 1991 עם אתר WWW אחד ומשתמש אחד. ב-2000 היו כבר 17.1 מיליון אתרים ומספר המשתמשים, שנה לאחר מכן, עבר את רף חצי המיליארד. ב-2005 חצה מספר המשתמשים את המיליארד ומספר האתרים את רף 100 מיליון. בסוף 2014 עבר מספר האתרים את רף המיליארד עם 3 מיליארד משתמשים. עד תחילת המאה ה-21 התמקדה ההשפעה הכלכלית רק על התוצר האמריקני, ההשפעה על שאר הכלכלות הייתה שולית. אבל תוך כדי ומיד עם סיום משבר 2008 הפכה הרשת לגורם מוביל בצמיחה העסקית / כלכלית הגלובלית. בין השנים 2007-8 בלוויית ההתפתחויות בתחום האפליקציות (תוכנה) והאלחוט, הפך האינטרנט לאוטוסטרדה מסחרית יעילה. הרשת הפכה לחלון הראווה הגדול לצרכני העולם, לקניון שמציג כל מוצר ישן וחדש במחיר התחרותי ביותר לצרכן. לצד התפשטות הגלובליזציה (שהרשת היא אחת הסיבות המובילות לכך), ניתנה משמעות חדשה למילים "רוצה ויכול" - זוג המילים שמניעות את ההיצע והביקוש בכלכלה. הרשת מרחיבה בקצב מהיר את מספר הרוצים, מגדילה את מספר היכולים ומעלה במהירות את מספר הצרכנים. עליית הרשתות החברתיות, פייסבוק, טוויטר, לינקדין והאחרות שיכללה והאיצה את תהליכי התמיכה של האינטרנט בצמיחה הכלכלית ונעשתה בלווי התייעלות מהירה. לבסוף, אם תבדקו כל חברה מסחרית בעולם, במיוחד את החברות המובילות, שימו לב שהפעילות שלהן ברשת "אחראית גם לגידול בהכנסות ולא פחות לירידה בהוצאות - אחוז ההכנסות מהפעילות שלהן על הרשת הולך וגדל ולא על חשבון ההכנסות המסורתיות. שוק הספרים למשל, שאנליסטים הבטיחו בתחילת המאה שיעלם בגלל הופעתה של AMZN, לא רק שלא נעלם, הוא גדל משמעותית. בארנס אנד נובל (BKS) חיה, קיימת ואפילו מרוויחה היטב, למרות האיומים על היעלמותה. הרשת לא רק מתחרה על עוגת המכירות, אלא מגדילה אותה עוד ועוד, ועושה זאת בצורה היעילה ביותר. ועדיין, האינטרנט רחוק מאוד מלמצות עצמו כמנוע צמיחה או כמגדיל מכירות. למה? כי עדיין קיים חוסר איזון גדול בין "הרוצים" ל"יכולים". קצב הגידול במעוניינים (הרוצים) להיכנס למשחק הכלכלי בגלל האינטרנט גדול בהרבה מקצב הגידול של אלו שגם יכולים להשתתף במשחק (הקונים). בתחילת המאה ביקרנו בווייטנאם ובלאוס והסתובבנו עם הנוקיה הישן. אנשים היו עוצרים אותנו ברחוב ובמסעדות ושואלים מה המכשיר המוזר, וכשהסברנו שאלו, "איך משיגים דבר כזה?". אין אדם בעולם שאינו מעוניין בצעצועי הטכנולוגיה. אין רופא או חולה שאינו מעוניין בהתקדמות המהפכות. בקיצור, האינטרנט נע קדימה בגלל הביקוש שהוא מייצר בהתקדמותו. ישנם 4 מנועים שדוחפים את התהליך - מנועים שמבטיחים את המשך הריצה של המערכת המופלאה הזו, ובעקיפין גם את המשך הצמיחה הגלובלית כמו הרשתות החברתיות, חברות התוכנה, התשתיות והמוליכים. רשתות החברתיות למיניהן הן עמוד העשן שלפני המחנה. הן מספקות למערכת את מאוויי הציבור בכל התחומים - שולחות אינפורמציה אחורה. רצוניו של כל מצטרף חדש לרשת נחשפים ומעובדים. חברות התוכנה מעצבות ומייצרות את האפליקציות שמאפשרות לספק את מאוויי הצרכנים וחברות התשתיות מספקות לחברות התוכנה את המכניזם הדרוש להן לצורך בניית האפליקציות בהתאמת אותם צרכים בעזרת חברות המוליכים שמעצבות ויוצרות את המעגלים המותאמים שחברות התשתיות מבקשות מהן. האינטרנט יצר מערכת עסקית ורטיקאלית שמזינה עצמה וגדלה כל הזמן, תוך כדי התאמת המחיר ליכולות התשלום. החברות המובילות בארבעת התחומים הן הנהנות העיקריות מהתהליך, והבעיה של המשקיע שרוצה לנצל תהליך זה היא המוגבלות ביכולת הבחירה. סביבה עסקית כזו יוצרת תחרות עזה, גם בשיווק ובמיוחד בחדשנות, בכל תחום. מתוך כך קשה מאוד לבחור "מניה מנצחת", לכן וול סטריט יצרה את הסלים המתאימים. בתחום המוליכים לדוגמא SOXX, SMH או PSI ושכמותם. בתחום התשתיות תמצאו סלים "כבדים" מהסוג של XLK או IYW שכוללים, בין השאר, את חברות התשתית לאינטרנט. בתחום התוכנות ישנם IGV, XSW או PSJ ובתחום הרשתות החברתיות יש את הסל המייצג SOCL. ישנם גם סלים "מעורבבים" כמו FTEC של פידליטי, שכולל חברות מובילות מכל ארבעת התחומים. המניות המובילות שם הן FB כנציגת הרשתות, CSCO, INTC ו-QCOM כנציגות התשתיות והמוליכים, MSFT, ORCL בתוכנה, IBM בכל התחומים ועוד. תחום היותר מעניין היום, המוליכים אם תבדקו את סלי המוליכים למחצה, תגלו שבחודש האחרון הם ירדו בצורה חדה למדי - 5%-7%. יותר מכך, מאז החלו סלי המוליכים להיסחר (רובם באמצע העשור הראשון של המאה) הם עוברים זעזועים חדים לעיתים תכופות. כשמשווים בין שני סלי המוליכים הוותיקים, SOXX ו-SMH, לאורך זמן עם סל הטכנולוגיה "הכבד" XLK, מגלים שזה האחרון, שמכסה את כל תחומי הטכנולוגיה, מתון בהרבה בתנועתו. בדקנו את הסיבות לכך, קראנו הרבה מחקרים בנושא והמסקנה היא שככל שתחום המוליכים למחצה גדל ומתרחב, כך הוא מובן פחות על ידי המשקיעים והאנליסטים, שבלהג מסקנותיהם "מובילים" את הזעזועים החדים. חשוב להבין, המוליכים למחצה הם לב המהפכה הטכנולוגית. מדובר בחומרים שאפשרו את ההתקדמות בתחום האלקטרוניקה בכלל ומיקרו אלקטרוניקה בפרט. ההתפתחויות בתחום אפשרו למהפכה הטכנולוגית להגיע לרמתה כיום, ואחראים לעידן הדיגיטלי. הייצור, שמתחיל בפבים (בתי היציקה), מגיע ורטיקאלית עד למעצבות השבבים ואפילו לחברות התוכנה. מדובר בתחום ענק ממדים שב-2014 גלגל 335.8 מיליארד דולרים. המורכבות של התחום אדירה, אבל בשל כך נוצרו התמחויות רבות שמאפשרות לאינספור חברות (ביניהן לא מעט ישראליות מ-TSEM ועד MLNX) להיכנס לתחרות. אבל מה שמוביל את התעשייה קדימה זו העלייה בביקושים למוצרי האלקטרוניקה השונים. העלייה הזו, להוציא תקופות קצרות של האטה, ממשיכה, ואין חשש שתעצור בעתיד הנראה לעין. תעשיית המוליכים נטו נכנסה למאה הנוכחית עם מכירות של 149 מיליארד דולרים. ב-2014 הגיעה כאמור ל-335.8. עיקר העניין של המשקיעים התפתח במהלך השנים, בין השאר בעקבות "פריצות" טכנולוגיות מדהימות, במעצבות המוליכים. חברות כמו קוואלקום (QCOM), אדובי (ADBE), איי.אר.אמ הולדינגס (ARMH), נבידיה (NVDA) וכמובן "הגדולות", אינטל (INTC), טושיבה (TOSBF), סמסונג (SSNLF) ועוד. אלא שכפי שקרה בתחומים רבים, גם כאן ההתפרסות והמורכבות של התחום יצרו פער בין מה שקורה בתחום לבין הבנת המשקיעים. היום, בעזרת תרבות הכותרות, אם הייצוא בסין נחלש סלי המוליכים חוטפים מכה. אפילו רבעון חלש של סיסקו (CSCO) מוביל לירידות בתחום כולו, למרות שאין קשר ישיר. אבל למי שמאמין שהביקוש למוצרי האלקטרוניקה יימשך נוצרות הזדמנויות, במיוחד אם הירידות הן תוצאה של "ירידת כותרת", ולהצטייד בסלי מוליכים - כי Cycle העליות ארוך בהרבה מ-Cycle הירידות. ולא לשכוח כמובן לשחרר כשהעליות, כמו הירידות, הופכות לאבסורד. מיקרון (MU) כדוגמא נראה שהקונגלומרט הסיני הגדול Tsinghua Unigroup, בבעלות אוניברסיטת צ'ינגואה שבבייג'ין, שפועל בשירות ממשלת סין, יציע 23 מיליארד דולר עבור החברה האמריקנית. הכותרות שליוו את הירידה האחרונה (כ-53% עד סוף שבוע שעבר), שגם גרמו לירידת כל הסלים בתחום, ציינו ש"נוצרת בעיית ביקוש לשבבי ה-DRAM (שמייצרת MU), וזאת בעקבות הירידה הכללית בביקוש ל-PC". אחד הקוראים ששאל אותנו על הסיפורים אודות הירידה בביקוש לשבבי הפלש, DRAM, NAND ו-NOR (שאת כולם מייצרת MU). ענינו לו, שאנחנו שומעים זאת שנים ואין צורך להתרגש מהם יותר מדי, אלא לנצלם. בדיוק אז באים הסינים, שמסתכלים לטווח הארוך, מייצרים שבבים אלו עבור כל המובילות, מנסים להשתלט על כל טכנולוגיה חשובה, מנצלים את אותה ירידה ומציעים מחיר שנמוך ב-40% בהשוואה לערך החברה בסוף השנה שעברה. מבחינת הסינים זה מהלך חכם מאוד. אם ירכשו את מיקרון, סין תהפוך למתחרה בתחום שבבי הפלש החשובים מול שתי הענקיות הקוריאניות, סמסונג (SSNLF) ו-SK Hynix, טושיבה (TOSBF) היפנית וסאנדיסק (SNDK) האמריקנית, שכולן מנסות לצמוח באמצעות הגדלת נתח שוק בסין.

לסינים תהיה עדיפות ביתית מחד והטכנולוגיה, שתוכנס למוצרים מקומיים רבים מאידך. שלא לדבר על טכנולוגיות צבאיות רבות. הסינים מבינים שהירידה ההדרגתית בביקוש למחשבים אישיים יוצרת עבורם הזדמנות עתידית. אגב, הירידה בביקוש ל-PC היא אכן עובדה, אבל מומחים רציניים, כמו IDC למשל, מאמינים שלמרות הירידה בביקוש למחשבים, מכירות שבבי פלש ימשיכו לטפס בעיקר בשל המעבר ל-G4 ו-G5. אז כמו תמיד, "המהירות מהשטן". זה הזמן לעקוב מקרוב אחרי סלי המוליכים למחצה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.