תפקיד המדינה בשאלת גובה התמלוגים ממאגרי הגז, הוא לקבוע מערכת כללים שתגן על האינטרסים הציבוריים. לכן לצורך בחינת האפקטיביות של מתווה הגז המתגבש צריך להגדיר תחילה מהם האינטרסים הציבוריים. 

פיתוח הכלכלה הישראלית, הגדלת הכנסות המדינה, הורדת יוקר המחייה, חיזוק היחסים הכלכליים-אסטרטגיים עם מדינות שכנות ואמינות באספקת גז לשוק המקומי. יצירת שוק תחרותי הוא אחד האמצעים המרכזיים להגן על מגוון האינטרסים הציבוריים. זהו פתרון הקסם של קובעי המדיניות: פותחים את השוק לתחרות וה"יד הנעלמה" דואגת לכך שיקבעו מחירי שיווי משקל תחרותי, המבטיחים יצור יעיל, רמת השקעות אופטימלית והעדר רווחיות עודפת. המשק הישראלי קטן ומבודד גיאוגרפית משווקי מסחר דומים. אלו גורמים לכך שבתחומים רבים גודל השוק המקומי עדיין אינו מספיק כדי ליצור מסה קריטית שתאפשר כניסה של מספר השחקנים הדרוש להתפתחות שוק תחרותי.

בתחום הפקת גז טבעי נדרשות השקעות גדולות. ישנן מגבלות הנדסיות ולוגיסטיות קשות בהפקה ובתפעול. בניגוד לתחום הסלולר, הסכמי הגז מורכבים ומחייבים תיאום בין מאפייני הביקוש הספציפיים של הלקוח בשעות שפל ושיא, לבין מגבלות ויכולות מערכות ההפקה התפעול וההולכה.

הדרך היחידה לייצר שוק גז תחרותי בישראל הינה לעודד את הגדלת החיפושים וכניסת שחקנים נוספים לענף. במימי הים התיכון קיים פוטנציאל לתגליות נוספות של גז ונפט בהיקף משמעותי, ופיתוח מאגרים אלו הינו אינטרס כלכלי לאומי מרכזי של המשק הישראלי - התרומה של פיתוח מאגרים נוספים למשק כפולה הן להגדלת התוצר והמקורות במשק והן ליצירת תחרות מלאה באספקת גז טבעי לשוק המקומי. מבחינת המתווה המתגבש ניתן להסיק בבירור שאין כאן שאלה של מרוויחים או מפסידים, אלא מדיניות לאומית מאוזנת שנועדה לממש את מגוון יעדי המדיניות הלאומית.

• לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
• חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פיתוח הכלכלה הישראלית קיומה של תעשיית גז מקומית, המייצרת גז לצריכה עצמית או ליצוא, הינה בעלת משמעות חשובה לפוטנציאל הצמיחה של המשק. על פי הערכות משרד האוצר, כניסת מאגר "תמר" הביא לתרומה של כ-1% לקצב הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות. הגז המקומי מהווה תחליף יבוא, וצפוי לתרום בשנים הבאות גם לפוטנציאל היצוא של המשק הלאומי. פיתוח המאגרים צפוי להביא להשקעות חסרות תקדים של כ-10 מיליארד דולר.

המטרה המרכזית בבחינת מתווה הגז הינה ליצור תנאים שיאפשרו פיתוח מאגרים נוספים, שיעודדו כניסת מתחרים נוספים לענף, כדי להגיע לשוק תחרותי. עד להתפתחות שוק תחרותי, השילוב של המתווה המוצע, יחד עם תנאי הרגולציה הקיימים במשק הכוללים את יישום המלצות ועדת ששינסקי וועדת צמח, יוצרים מרכיבים שמאפשרים לאזן בצורה טובה בין היעדים הלאומיים, וזאת מבלי לפגוע במימוש הפוטנציאל העתידי להתפתחות שוק תחרותי.   הגדלת הכנסות המדינה יישום מסקנות ועדת ששינסקי הביא לכך שהציבור הישראלי הוא כיום השותף המרכזי בתגליות הגז באמצעות המיסוי והתמלוגים שחלים על תגליות אלה - הציבור מקבל בממוצע כ-55% מההכנסות ובהמשך יגיע אפילו ל-65%. על פי הערכות בנק ישראל, הכנסות המדינה ממשאבי גז ונפט (מסים, הטלים ותמלוגים) צפויים להגיע במצטבר למעל 150 מיליארד דולר בשני העשורים הבאים. זוהי תרומה משמעותית ביותר להכנסות המדינה, שיכולה לשמש ככלי רב עוצמה למדיניות חברתית-כלכלית ולהקטנת הפערים

אי ודאות רגולטרית עלולה להביא לדחיית פיתוח המאגרים, וכך גם ההכנסות ממיסוי וההיטלים - כל שנת דחייה בפיתוח המאגרים תביא לאובדן ישיר מהכנסות המדינה של כ-1.5 מיליארד דולר וזאת ללא עלויות עקיפות של רכישת דלקים חלופיים וכדומה.  

• סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?
• איזה מטבע מתחמם לקראת ראלי אחרי הראלי באת'ריום?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

הורדת יוקר המחייה

מחירי החשמל בישראל הינם מהנמוכים במדינות המערב, בין השאר הודות לעלות האנרגיה שמשמשת לייצור חשמל. מחירי הגז בישראל נמוכים משמעותית ממחירי הגז באירופה - כ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה. אולם למעשה, העלות למשק הלאומי הינה כ-2.5 דולר ליחידת אנרגיה בלבד, שכן כ-55% מההכנסות חוזרות לציבור. מדינות רבות באירופה כמו גרמניה, איטליה, צרפת וספרד, רוכשות גז מיובא שעלותו למשק הלאומי כ-7 דולר ליחידת אנרגיה ויותר.

נכון, חלק מהמחיר הנמוך אינו מגיע ישירות לצרכן, אלא רק בעקיפין דרך תקציב המדינה. המדינה יכולה לעשות שימוש בתמורה העודפת לפי שיקולים של סדרי עדיפויות לאומיים. עקרונית, אם המדינה היתה סבורה כי יש בעיית עלות עודפת של גז בסקטורים מסויימים, היתה יכולה להשתמש בכספי התמורה להפחתת העלות לצרכנים, כגון רווחה, בטחון או חינוך, תורמת לרווחת הצרכן ולא פוגעת בה. בשורה התחתונה, תוואי המדיניות המוצע יוצר את האיזון הדרוש בין השאיפה ליצירת שוק תחרותי לבין הצורך להבטיח מימוש של כלל האינטרסים הלאומיים בתקופת הביניים. דחייה ועיכוב בהחלטה וביישום המתווה המוצע תפגע בראש ובראשונה בציבור הישראלי ובאינטרסים שלו. הגדלת ההיצע באמצעות כניסת שחקנים בינלאומיים נוספים לשוק ותגליות חדשות יוכלו להביא למימוש מלוא יעדי הציבור - יצירת תנאי תחרות בשוק והגדלת הכנסות הציבור מרווחי גז ונפט.

*נסים יהושע שותף בכיר וחן הרצוג כלכלן ראשי בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט, ומומחים בתחום הנפט והגז