שנת 2015 מסתמנת כשנת הכרעות, מבית ומחוץ, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט המדיני- ביטחוני. עקב כך, סביר כי רוב שוקי ההון יתנהלו בעצבנות רבה, תוך תנודתיות גבוהה ושינויי כיוון. כל אירוע ייבחן היטב ולעיתים קרובות התגובות תהיינה מוגזמות. מוגזמות אמרנו? לכל כיוון, אך בעיקר בעת ירידות. אחרי הכל - זה אך טבעי כשמדובר בשווקים שרשמו עליות נאות בשנים האחרונות, בפרט כשמדובר בשוקי האג"ח, שלא הורגלו בכך.

אך למרות כל אלה ואולי בגללם, שנת 2015 תהיה מתוקשרת להפליא - כותרות יבשרו על משברים, התאוששויות ותפניות לרוב. הדרך בה מקבלי ההחלטות ירתמו את התקשורת הכלכלית, על מנת לשדר את המסרים הנכונים לציבור ולהשיג מוכנות שלו, תהיה חשובה מאין כמותה. התכלית של מקבלי ההחלטות תהיה לנקוט צעדים מתוזמנים, ברורים ונהירים, כאלו שלא יגרמו לתגובות מבוהלות של משקיעים, גם אם הכותרות התקשורתיות שתקדמנה להם תבשרנה רעות.

בהקשר זה, אחת ההחלטות החשובות ביותר שתתקבלנה בשנה הבאה היא לגבי גובה הריבית בארצות הברית. ריבית זו עומדת היום על 0%-0.25%. לאחרונה יש תחושה שזה באוויר. מסרים ברוח זו ניתן למצוא בכל אתר כלכלי וכל נתון מגויס לצורך כך. נישא בגאון - דוח התעסוקה האחרון, שהצביע על תוספת של 321 אלף מקומות עבודה בארה"ב בחודש האחרון - כ-100 אלף מעל ההערכות המוקדמות. גם נתוני השכר לשעת עבודה הפתיעו לטובה.

הנה כי העלאת הריבית נמצאת מעבר לפינה, לכאורה, ובעקבותיה קפיצה בתשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, שתסב נזק כספי למחזיקיהן. היות ואיגרות החוב של ממשלת ישראל מושפעות מכך בעקיפין, הרי גם הן מועדות לירידות של ממש בנסיבות אלו.

• סוסייטה ג'נרל: "זו הייתה השנה הקשה ביותר לתשואות מזה 78 שנים"
• מסכמים את 2015: מדוע חובות גבוהים פוגעים בצמיחה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פשוט, לא? אז זהו, שלא. כאן נכנס לתמונה רצונו העז של הבנק המרכזי של ארה"ב לנהל את תהליך העלאת (נרמול) הריבית, שתגובות שוקי ניירות הערך לא תהיינה חריפות מדי. החשש כי זעזוע השווקים יגרום לתוצאות לא רצויות - ירידות תלולות, שחיקה בערך הנכסים הכספיים של ציבור משקי הבית, פגיעה בנכונות החברות להשקיע, ירידה בצריכה, בפעילות ובתעסוקה. מן הסתם, לא לכך מתכוון המשורר. אם הפד יטעה בתגובות השווקים, הוא עלול לייצר משבר תוצרת בית, בלי שיהיו לו כלים מידיים לפתור אותו (שהרי הריבית כבר אפסית).

הרצון לנרמל את התהליך יאלץ את הפד ללכת בצעדים קטנים, בהדרגתיות. הוא כבר הפסיק לרכוש איגרות חוב ממשלתיות. הצעד הזה עבר בשלום מבחינתו. כעת, ינסה להסיר את המשפט הבא, שהופיע בשנים האחרונות בכל הודעות הריבית שלו: "The Committee anticipates, based on its current assessment, that it likely will be appropriate to maintain the 0 to 0.25% target range for the federal funds rate for a considerable time".

אם תעיינו מעת לעת באתרים הכלכליים, תתקלו במשפט זה יותר ויותר.

ישנה מילה אחת במשפט, אשר ממקדת את רוב תשומת הלב: considerable (זמן ממושך). מיטב המוחות הכלכליים ינסו לנבא האם בהודעת הריבית הבאה (ביום רביעי הקרוב) יוסר המשפט. ההערכות הן כי כל עוד הוא מופיע, הריבית לא תעלה. עם הסרתו, ייבחן הפד את התגובות בשוקי ניירות הערך והן, מן הסתם, לא תהיינה אוהדות בהתחלה. רק לאחר שהמסר יופנם - תהליך שייקח חודשיים-שלושה לפחות, תישקל העלאת הריבית.

• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
• מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...

יש נושאים רבים שהפד יצטרך להבהיר את עמדתו לגביהם טרם יעלה ריבית: עליו להצהיר כי קצב האינפלציה בארה"ב, העומד עתה על 1.7%, הולם את יעד אותו הציבו - 2%-2.5%. בהודעת הריבית האחרונה נכתב כי האינפלציה בדרך לשם, אך טרם הגיעה. כמו כן, ייתכן כי יבחר במונח אחר, פחות מחייב, לתקופת הזמן בה תישאר הריבית נמוכה.

בנוסף, הוא יפקח עין מקרוב על מה שקורה באירופה, יפן, סין, בשווקים המתעוררים, כל זאת בתקווה כי במקומות אלו לא יתפתחו משברים כלכליים ופיננסיים, שיקטעו את התהליך בעודו באיבו. כך, לדוגמא, ציפייה לעליות חדות, יחסית, בריבית בארה"ב עלולה לגרום למשקיעים בינלאומיים להזדרז ולהעביר כספים מהשווקים המתעוררים, המסוכנים יותר, להשקעות דולריות - מה שיחריף עוד יותר את הפיחותים והלחצים האינפלציוניים שיש כעת אצל חלק מאותם שווקים.

כל מילה, כל שינוי בין הודעה להודעה, יזכו לתילי תילים של פרשנויות, התייחסויות ומשמעויות. עוקבי פד זה מקצוע בשוק ההון. ככל שהפד יצליח לשכנע את הפרשנים, ודרכם את השווקים השונים, כי כל צעד ננקט במסגרת של מדיניות הדרגתית, מדודה, כך יגדל הסיכוי שתגובתם תהיה תזזיתית פחות - מה שיקל על המשך התהליך, שכמובן ייקח זמן.

למעשה, הפד ישאף להרגיע. הוא יסביר כי מדיניותו הינה להסיר תחילה, לאט-לאט ובזהירות, את מידת ההרחבה של מדיניותו, ולא לעבור למסלול של מדיניות מצמצמת. זו אומנות הניסוח 101. אם יצליח, שנת 2015 תיזכר כניסוי מעבדה קריטי שבוצע, בשל האילוצים, בתנאי שטח, צלח והותיר סופית את המשבר של 2008 מאחורינו. יש לקוות כי כך יהיה.

לתקשורת הכלכלית ולנו, המשקיעים, הקוראים והלקוחות, יהיה משקל רב בכך. תחילה, לא נפטור את עצמנו מהתעניינות וערנות לגבי המסרים שיגיעו מעבר לים - השפעתם על תיק הנכסים של כל אחת ואחד מאתנו תהיה עצומה. שנית, נשקול היטב את תגובותינו לכל התפתחות ומהלך, נתייעץ, נחשוב. הפד בארה"ב וקובעי המדיניות בכלל - גם בנק ישראל אצלנו - יצטרכו את שיתוף הפעולה שלנו כדי להשיב את הפעילות הכלכלית והפיננסית לשגרה. לציבור יהיה חלק בלתי נפרד, מכריע אפילו, בהשגת המשימה.