את הטור השבוע החלטתי להקדיש לבחינת כדאיות ההשקעה בתכניות חיסכון בבנקים. הריביות והתנאים המוצעים בתכניות החיסכון תלויים בגובה הריבית במשק ובפרמטרים נוספים המשתנים מעת לעת, אך כמעט בכל עת ניתן למצוא בשוק ההון אלטרנטיבות ראויות יותר.

לאחרונה, נתקלתי בפרסומת לתוכנית חיסכון (בשם של פרי טרופי כלשהו) המציעה עד פי 2 תשואה לסוגרים את כספם לתקופה מסוימת. ממודעת הפרסום של הבנק עולה, כי המפקיד יכול לבחור פי כמה הוא רוצה להרוויח, והבנק יספק לו זאת בתמורה לשנות החיסכון אשר תתארכנה ככל שירצה להרוויח יותר.

ריכזתי את האפשרויות העומדות בפני החוסך כפי שמופיעות באתר הבנק, ואף חישבתי את הריבית השנתית הגלומה בהצעת הבנק.

לדוגמא, מי שירצה להרוויח פי 2, יאלץ לשכוח מכספו לתקופה של כמעט 14.5שנים, מי שיסתפק בפי 1.5, יצטרך לסגור את הכסף בפיקדון למשך 10 שנים וחודש, ואילו מי שיסתפק ברווח של 25% ייאלץ לסגור את כספו למשך 7 שנים "בלבד". על אף הדעה הרווחת כי תכניות החיסכון המוצעות על ידי הבנקים הינן נטולות כל סיכון, הסיכונים קיימים וראוי להבין אותם:

- סיכון אשראי. כמו בכל אג"ח קונצרנית, גם תכנית חיסכון בבנק חשופה לסיכון שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

- סיכון נזילות. הכסף בתכנית החיסכון סגור ולא ניתן להשתמש בו במשך תקופת החיסכון. הוצאת הכסף טרם הזמן כרוכה בתשלום קנס גבוה.

- סיכון הריבית. הריבית הניתנת הינה קבועה. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה לקבל ריביות גבוהות יותר, הן בתכניות חיסכון והן בשוק ההון.

- סיכון אינפלציה. התשואה הצפויה בתוכנית חיסכון זו איננה צמודה למדד. בהשקעה לטווח ארוך חשוב מאוד להתגונן מפני אינפלציה שיכולה לשחוק את התשואה באופן משמעותי.

אלו הבוחרים לסגור את כספם בתוכניות חיסכון, אינם נותנים את הדעת לגבי הסיכונים המתוארים לעיל ובוודאי שלא לוקחים בחשבון את החלופות העדיפות הקיימות בשוק ההון. רק לשם המחשה, פועלים הנפ הת טו - איגרת חוב בנק בה סיכון האשראי דומה לסיכון שבתוכנית החיסכון. איגרת החוב מגיעה לפדיון סופי במאי 2023 (מוקדם יותר מתוכנית החיסכון ל- 10 שנים וחודש) ונסחרת כיום בתשואה שנתית של 2.15% בתוספת הצמדה למדד.

בהנחת אינפלציה שנתית בגובה 2.5% (זוהי האינפלציה המגולמת לטווחים הללו בשוק), האיגרת המדוברת תניב תשואה עדיפה מזו של תוכנית החיסכון ל-10 שנים (4.65% לשנה לעומת 4.1% בתוכנית החיסכון). כאן המקום לציין כי ניתן לבחור את מועד הקניה של איגרת החוב, כך שאפשר לחכות לעיתוי טוב יותר. למשל, רק לפני כחודש אותה אג"ח נסחרה בתשואה שנתית בגובה 2.6% + מדד.

כמובן שהחזקת איגרות חוב בבנק כרוכה בעלויות כמו למשל עמלת רכישה ודמי משמרת, אך את אותן עלויות ניתן לצמצם בצורה ניכרת שיתגמדו אל מול היתרונות הרבים בהשקעה זו. בניגוד לתוכנית החיסכון, שם הכסף סגור למשך 10 שנים, ההשקעה באיגרת החוב נזילה לחלוטין והמשקיע בה לא נידרש לקבור את כספו לזמן כה ארוך. הנזילות מגדילה את דרגות החופש של המשקיע ומאפשרת ניצול הזדמנויות. כמו כן, בהשקעה באיגרת חוב אשר מועד פדיונה בעוד 10 שנים, לא באמת נדרשת השקעה למשך 10 שנים אלא לתקופה קצרה יותר. זאת בשל העובדה שאיגרת החוב מתקצרת. לכן כאשר היא מתקרבת למועד פדיונה התשואה בה יורדת והיא הופכת למעין פק"מ.

סביר מאוד להניח כי השקעה באיגרת החוב למשך תקופה קצרה מ-10 שנים תניב תשואה שנתית גבוהה מ-4.65%, בשל התקצרות המח"מ וירידת התשואה בהתאם. בנוסף לכל היתרונות, איגרת החוב גם צמודה למדד ומעניקה הגנה מעלייה לא צפויה באינפלציה, אשר איננה קיימת בתוכנית חיסכון זו.

יש אשר יגידו שבגלל גובה הריבית הנמוך, הריביות המוצעות בתוכניות החיסכון אינן אטרקטיביות. אך היו תקופות בעבר בהן היה ניתן לקבל ריביות גבוהות יותר. לאלו אענה שבעבר היה ניתן גם לקבל תשואות גבוהות יותר בהשקעה באיגרות החוב - השקעה אשר הניבה רווחי הון גדולים ללא צורך לחכות עד למועד הפדיון של איגרות החוב.

לסיכום, בפעם הבאה שמנסים לערבב אתכם עם שמות של פירות טרופיים, תענו שפירות טרופיים מערבבים בסלט פירות ולא בהשקעות פיננסיות.