מי דואג לך? על האנשים שמנהלים את כספיו של המשקיע

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס לכלים הנדרשים לבעל מקצוע על מנת לנהל את השקעותיו של המשקיע בצורה הטובה ביותר
רביב רזניק | (8)

במסגרת עבודתי אני נפגש עם לקוחות פוטנציאליים ומציע להם את שירותיי. אותם לקוחות נחלקים לארבעה סוגים: משקיעי הפק"מ ותוכניות החיסכון, המנהלים את כספם בעצמם, לקוחות מיועצים בבנקים ולקוחות מנוהלים בבתי השקעות.

מי אלו הזקוקים לשירותיו של מנהל תיקים?

ראשית, לכל אלו שיאמרו כי אני מדבר מתוך פוזיציה - הצדק עימכם. עבודתי היא מתן שירותי ניהול השקעות, ואני מאמין שזהו מקצוע נדרש. ברור לי מעל לכל ספק שניהול תיק השקעות דורש ידע, ניסיון והתמחות שנרכשים במשך שנים, כמו גם השקעת זמן במחקר ובמעקב שוטף. אלו אשר מנהלים את כספם בעצמם וחסרי הבנה מספקת, עושים זאת בצורה חובבנית ומסתמכים על מזל.

אני מניח שרוב האנשים נעזרים ברופא כאשר הם זקוקים לטיפול רפואי, ומתייעצים עם עורך דין כאשר הם נזקקים לייעוץ משפטי. לא רק זאת, אלא גם מוכנים לשלם יותר על מנת לקבל שירות מהטובים ביותר. מדוע אין זה כך כאשר מדובר בניהול כספם? הסיבה נעוצה באכזבה שחשים משקיעים מניהול התיקים בבתי ההשקעות וממערכת הייעוץ בבנקים, על רקע ניגוד העניינים הרבים הקיימים שם.

האם מנהל התיקים / היועץ שלך דואג רק לך?

עמלות קניה ומכירה . כאשר יועץ ההשקעות ממליץ לך למכור ני"ע אחד ולרכוש במקומו אחר, הבנק גוזר עמלה - זהו ניגוד עניינים. כיום, מרבית בתי ההשקעות אינם נהנים מהחזרי עמלות, למרות שלמיטב ידיעתי עדיין קיימים כמה כאלו שכן, בעיקר חברות הניהול אשר בבעלות הבנקים.

קרנות נאמנות . בתי ההשקעות מרבים לרכוש ללקוחותיהם קרנות נאמנות בניהולם. הם מנמקים זאת במיני נימוקים כגון גמישות, יכולת פיזור ואף חסכון בעלויות, אך הסיבות האמיתיות לרכישת קרנות נאמנות בשיעור כה גבוה בתיקי הלקוחות, הן הגדלת דמי הניהול הנגבים מהלקוחות והקלה בעבודת מנהל התיקים. מעבר לכך, קרנות נאמנות נמצאות בשימוש נרחב אצל היועצים בבנקים. אלה האחרונים, מקבלים עמלות הפצה עבור רכישת קרנות נאמנות ללקוחותיהם, וכן בעת רכישת קרנות נאמנות, מוריד היועץ אחריות מעצמו ומעבירה למנהל הקרן.

תעודות סל . תעודות סל הינן זולות ופשוטות ומהוות למכשיר השקעה מצוין. ניגוד העניינים נובע מהעובדה שבבתי ההשקעות בוחרים לעיתים לרכוש את תעודות הסל אשר בבעלותם.

חיתום . במרבית בתי ההשקעות הגדולים ישנן חברות חיתום. עסקי החיתום הינם רווחיים מאוד עבור בתי ההשקעות, ובמקרים רבים נוהגים בבית ההשקעות לרכוש לקרנות, קופות ותיקי ההשקעות, ני"ע בהם חברת החיתום בבעלות בית ההשקעות הינה חתומה בהנפקתן.

עלויות צולבות . בחלק מבתי ההשקעות וחברות הביטוח בעלי השליטה הינם גם בעלים של חברות נוספות, שלעיתים מקבלות הלוואות מכספי העמיתים המנוהלים באותו בית השקעות.

קופות גמל וקרנות השתלמות . זהו "חלון הראווה" של בית ההשקעות, כיוון שתוצאות הקופות והקרנות מתפרסמות על בסיס חודשי באמצעי התקשורת, לכן יש להן חשיבות שיווקית גדולה מאוד. בצורה זו, בית השקעות המנהל גם קופות גמל וקרנות וגם תיקי השקעות עלול להפלות לרעה את לקוחות ניהול התיקים.

נוסטרו . בתי השקעות מנהלים תיקי נוסטרו - ניהול כספי החברה עצמה. מובן כי בית ההשקעות יעדיף שמנהלי ההשקעות הטובים ביותר ינהלו את כספיו שלו, ויעדיף שהעסקאות הטובות ביותר יעשו בחשבון הנוסטרו שלו.

ברוקראז' . מחלקת הברוקראז' מבצעת מסחר בני"ע עבור לקוחותיה בתמורה לעמלות. גם במקרה זה, אם בית ההשקעות משתמש בחברת הברוקראז' שלו עצמו על מנת לבצע מסחר בני"ע בכספי לקוחותיו, ישנו פוטנציאל לניגוד עניינים.

לסיכום, לניהול השקעות נדרשים הבנה פיננסית גבוהה וניסיון רב. לא כל אחד יכול לנהל תיק השקעות בצורה טובה (אפילו אם אלו הכספים שלו). לכן, תשלום ליועץ / מנהל השקעות טוב יכול להשתלם מאוד. לרוב האנשים, כסף הוא אחד הדברים החשובים ביותר, לכן כאשר אתם בוחרים מנהל תיקים, כדאי לבחור אחד כזה שידאג לכם בצורה הטובה ביותר.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    22 05/03/2013 13:43
    הגב לתגובה זו
    כי עם הוא לא יצליח לתת תשואה מעל המדד (ורוב הסוכויים שהוא לא יצליח כי הוא צריך לתת תשואה עודפת על המדד פלוס העמלות ) התשלום היה כפול גם הפסד וגם עמלה
  • 4.
    ניהול נוסטרו וכספי לקוחות -ניגוד אינטרסים מובהק ופשע ה (ל"ת)
    עמנואל 05/03/2013 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד 05/03/2013 12:27
    הגב לתגובה זו
    תמיד תהינה השקעות מוצלחות יותר והשקעות מוצלחות פחות. מה שחשוב זה שתוחלת ההשקעה תהיה חיובית . וניתן להגיע לזה במספר שיטות : אחזקה לטווח ארוך , מסחר סווינג, קניה מניות רבות תוך שחרור החלשות והחזקת החזקות , או פשוט קנייה פסיבית של תעודות סל. אני משלב את כל השיטות , וזה עובד!
  • 22 05/03/2013 12:52
    הגב לתגובה זו
    מאיפו אתה יודע שהמניה שיחררתה לא תהיה חזקה ? בשיטה זו אתה מתיימר לקרוא את השוק דבר שהוא בלתי אפשרי בעליל ומצריך ממך תשלום עמלות גבוה .לא יותר טוב להיות סובלני ולהחזיק את המניה לזמן ארוך .מחקרים מצאו שדווקא מרבית המניות שנמכרו נתנו תשואות גבוהות יותר למשקיעים מאלה שהוא קנה במקומם זה הטעיית ריבוי הפעולות
  • אחד 05/03/2013 13:18
    ואכן קרה לי שמניה ששיחררתי עקב חולשה פתאום עלתה. אבל, מאידך , אתה יכול להחליט שאתה סבלני ואתה מחזיק מניה כמה חודשים והיא לא עושה כלום או עושה מעט בזמן שיכולת להחזיק אחרת . השקעה/מסחר מניות אינם מדע מדויק , יש הרבה אי וודאות ותמיד תהינה החלטות מכירה/קניה שבדיעבד יתבררו כלא נכונות. לכן, חשוב שתהיה שיטת מסחר שבסופו של דבר התוחלת שלה תהיה חיובית , ורצוי גם מעל תשואת מדד השוק,כל אחד בשיטה שטובה לו. אגב זה דבר ידוע שמנהלי תיקים רבים אינם מצליחים בכלל להכות את המדד ,אז למה לשלם להם?
  • 2.
    22 05/03/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יכול לבנות תיק מתעודות סל או קרנות מחקות ולחסוך אלפי שקלים למנהלי השקעות . לפי מאות מחקרים שקבעו שמנהלי ההשקעות אין שום ערך מוסף מהאדיוטות עם רק זה ישקיע באופן מושכל ולטווח ערוך מספיק ויסתפק בקריאה חומר רלוונטי בנושא
  • 22 05/03/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    הסטטיסטיקה אומרת (וזה גם לא ודאות ) שעדיך להחזיק מניה שאתה מאמין בא לזמן ארוך כי לכל מניה יש את השנים הטובות שלה ואת השנים הגרועות שלה ואנו כבני אדם לא יכולים לתזמן את זה . א. כמה חודשים זה לא אינדקציה גם המניות שנתנו את התשואות הגבוהות ביותר לפחות על סמך העבר היו להם חודשים גרועים מאוד אל תפול בכשל הראייה לטווח הקצה זה מטעה מאוד . סטטיסטית תוחלת חיובית יכולה להיות בהסתברות הגבוה ביותר רק במסחר קנה והחזק . לשלם למנהלי השקעות זה ההפסד הבטוח ביותר בהשקעה. לפי תעתי האישית פיזור סקטוראילי בתעודות סל או ב ETF יכול לתת מענה להשקעה מושכלת . נכון שבכולנו יש את יצר ההימורים עם זה אפשר להתמודד בהקצעת לא יותר מ 2 אחוז מהתיק למניות ספקולטיביות ולהשקיע הבם סכומים קטנים ביחס לתיק ההשקעות .
  • 1.
    די לעודף הרגולציה! 05/03/2013 10:59
    הגב לתגובה זו
    הרגולציה רצחה את מנהלי ההשקעות - המתעסקים היום בעיקר בכיסתוח ולא בהשקעות.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.