התקלה שגרמה הפסד של 440 מיליון דולר, ניתן היה למנוע?

צביקה גנדלמן, משנה למנכ"ל בחברת הלפרין יועצים HMS, מתייחס לצרות בנייט קפיטל כדוגמא להשתלטות המכונות למסחר בשוק ההון, לסכנות האורבות עקב כך ולדרכי להתמגנות
צביקה גנדלמן | (8)

440 מיליון דולר. זה הסכום שאיבדו המשקיעים בחברת ההשקעות נייט קפיטל כתוצאה מתקלה טכנית. לפי דיווחים, התקלה אירעה כאשר תוכנת מחשב רדומה חזרה בטעות לחיים כתוצאה מהתקנת תוכנה חדשה במערכת. כך, במשך 45 דקות, שיכפלה התוכנה הישנה את הוראות המסחר שיצאו לבורסה בלא פחות מ-1,000 פעם. על אף שהתקלה אותרה ונמסר דיווח לגביה לבורסה, המערכת הצליחה להשתלט עליה רק אחרי שקרוב לחצי מיליארד דולרים כבר נמחקו.

מקרה נייט קפיטל מדליק "נורה אדומה" וממחיש עד כמה טכנולוגיות, שהפכו רווחות כל-כך בחיי המסחר שלנו, עלולות לצאת משליטה. האלגוריתמים החכמים יודעים כיום לבצע כמות גדולה של חישובים מורכבים במהירויות שרק הולכות וגוברות, והלכה למעשה, מחליפים אט אט את בני האדם בקבלת ההחלטות וביצוען. התקלה בארה"ב היא אפוא לקח מהדהד למחיר שנשלם כולנו אם לא ננקוט אמצעי זהירות ואם לא נשתלט בזמן על האלגוריתמים למיניהם.

על הבדיקות שיכולות להציל מטביעה

תקלה כמו זו שאירעה בנייט קפיטל עלולה להתרחש גם בישראל בכל רגע נתון. אמנם, השימוש בשיטת מסחר אלקטרוני לצורך מסחר בניירות ערך החלה אצלנו כבר ב-1999 ומאז פרסמו המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון באוצר הוראות לפיקוח על התחום. אך אין די בכך.

בפועל, לא כל חברה עורכת בדיקות יסודיות של פיתוחים מתקדמים או מערכות מידע חדשות טרם הפעלתם, ולא תמיד יש הקפדה מספקת על תהליכי הבקרה הנדרשים לטובת הנושא. פעמים רבות, בגלל צרכים תחרותיים ואחרים, הגופים העסקיים ממהרים להפעיל מערכות רגישות עוד לפני שוידאו כי הן ערוכות להתמודד עם תקלות אפשריות. הגישה הכללית בקרב חברות רבות, שחבל לבזבז זמן על בדיקות, בקרה וניטור אם אפשר פשוט להתחיל להשתמש במערכת ולעשות עסקים לצורך קיצור ה-Time to Market.

זו עלולה להתברר כטעות קשה שעלולה לעלות ביוקר. במקום להסתפק ב"לעשות וי" על בדיקות ובקרות חיוניות או מילוי הוראות הרגולטור בנושאים הרלוונטיים, על החברות הישראליות להקדים תרופה למכה ולשכלל את מנגנוני הבקרה והניטור. אלה האחרונים עשויים למנוע תקלות וטעויות רבות שיחסכו להן כסף רב.

בראש ובראשונה, מומלץ לשים דגש על הבדיקות שעוברות מערכות בטרם כניסתן לשימוש. הדבר נכון לגבי כל מערכת שעברה פיתוח מסיבי ובמיוחד לגבי טכנולוגיה חדשה שהותקנה במערכת. במצבים כאלה, יש להקפיד על ביצוע מבדקי מסירה יסודיים של המערכת, כמו גם מבדקי קבלה כוללים ומורכבים לאחר מכן, על ידי המשתמשים העסקיים המפעילים אותה. מבדקים אלה כוללים בין היתר, סימולציות המדמות מגוון תרחישי קיצון שיבדקו בו זמנית את יכולות וביצועי המערכת מחד, ורמת הבקרה שלה מאידך.

האם מנגנוני ההתרעה מספיקים למיגון?

בנוסף, מומלץ להתקין בכל מערכת מנגנון שיתריע בזמן על תקלות בהתאם לפרמטרים שיוגדרו מראש, כדוגמת כמות ההוראות המקסימלית שהמערכת תורשה לשדר באופן רציף בפרק זמן נתון. אך למרות זאת, אין להסתפק רק במנגנוני התרעה. על המערכת לכלול בין היתר, מנגנון שיעצור אותה באופן אוטומטי או על-ידי שליטה מרחוק במידה וזוהתה תקלה שמצריכה את הפסקתה. סביר להניח, שאם בנייט קפיטל היו מקפידים על קיום מנגנונים כאלה, התקלה הייתה נמנעת או מתמזערת.

מעבר לכך, מומלץ לחזק את המרכיב האנושי בפיקוח על טכנולוגיות המידע. מהדיווחים שהעבירה נייט קפיטל לאחר התקלה, עולה כי לא היה בחברה חבר הנהלה או דירקטוריון שהיה אחראי על תחום הכלים הטכנולוגים. אובדן השליטה האנושית בטכנולוגיה הינו גורם משמעותי ביצירת תקלות או באי מניעתן. לכן, חשוב להגדיר באופן ברור מי הגורמים האחראים על ההטמעה והפיקוח של מערכות רגישות כאמור, ולוודא שיהיו להם את הסמכויות והכישורים המתאימים לכך. כמו כן, מומלץ להגדיר גורם שיהיה אחראי על תקינות המערכת בזמן פעילותה באופן שוטף.

הטכנולוגיה לא נחה לרגע. היא מתפתחת ומשתכללת - וטוב שכך. אך כדי להבטיח שלא תצא מכלל שליטה, ושלא יתממשו החזונות האפוקליפטיים מהסוג שראינו עד כה רק בסרטי המדע הבדיוני, על החברות במשק לשכלל את אמצעי הבקרה כדי להגן טוב יותר על עצמן ועל ציבור לקוחותיהן והמשקיעים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    תום 23/08/2012 20:06
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שמדובר בתופעה שיש לתת עליה את תשומת הלב. שמחתי לקרוא את הכתבה
  • 6.
    lepxii 22/08/2012 12:54
    הגב לתגובה זו
    כל הדיון בנושא (בהקשרים שליליים) מזכיר דיון של "עגלונים נגד קטרי רכבת" במאה ה-19. כסף ניתן להפסיד גם ללא מסחר אוטומטי, משברים קורים ללא מסחר אוטומטי. פאניקה של סוחרים ומשקיעים - קרה בעבר ויקרה פחות בעתיד (כי יש יותר אוטומטים חסרי רגשות).
  • 5.
    רוקי וחצי 22/08/2012 01:51
    הגב לתגובה זו
    ב- 6 למאי 2010 הוכח שבשנייה אחת מחשבים יכולים למחוק מעל טריליון דולר והרגולטור לא מסוג לשחזר את הטעות. היום יותר משנתיים אחרי עדיין לא נגמרה החקירה והשחזור. מעניין לומר שהתנודה של "טעויות זניחות" בקורלציה ישירה וחיובית לקיטון בזמן התגובה, הולכת ונהיית תנודה לא זניחה בכלל. 23.3.12 אפל - הפסד תנודה של עשרות מליוני דולרים. 18.5.12 פייסבוק - הפסד תנודה של חצי מיליארד. ועכשיו נייט עם 440 מליון. במקרה של נייט לא הייתה שום תוכנה ישנה ושום בטיח, זה סיפורים, הם הכניסו תוכנה חדשה לעשיית השוק הטריוויאלית שלהם ונפלו שדודים מול HFT עם נזילות מחוץ לשוק שנאלצו למכור לגולדמן סאקס בהפסד של 440 מיליון דולר. במאמר המטופש רשום במפורש איך HFT נוגסים בעושי השוק כל פעם מחדש כולל המנגנון הבכלל לא מטופש שלא פורסם מעולם בשום מאמר אקדמי. היה דיון ער ב- SEC על הצורך במנגנוני הגנה, אבל המוסדיים עושי השוק לא מוכנים להקריב זמן מעבד בשביל חישוב הגנות, כי HFT עושים מהם צחוק, גם זה רשום במפורט במאמר המטופש. ותאמין לי שמפרסום של דבר כזה לא עושים לא גאונות ולא קריירה, להפך זו הקרבה של קריירה.
  • 4.
    ז'ופה 21/08/2012 20:24
    הגב לתגובה זו
    1. סחרנים קטנים וטכנופוביים שנשארו מאחור, חבל להרחיב עליהם את הדיבור. 2. כותבי מאמרים שחסר להם על מה לכתוב אז הם רוכבים על הטרנד של להכנס במערכות מסחר אוטומטיות. כשמערכת מסחר אוטומטית נכשלת, גם אם היא מפרקת ערימות של כסף בשוק ומפילה נייר לכמה דקות, ההשפעה שלה זניחה. אם מישהו מפסיד זה רק החברה שהפעילה את המערכת מסחר, לא הציבור. (ראו מקרה ג'ונסון אנד ג'ונסון ב- 2010) וכיוצא בזה. מערכות מסחר לא הולכות להרוס את הכלכלה העולמית. מי שיהרוס את הכלכלה העולמית זה אותם אנשים שהרסו אותה בעבר - פוליטיקאים, אינטרסנטים, ספקולנטים וממונפים לדעת. אבל העיקר שיש את מי להאשים לא ?
  • 3.
    נוח 21/08/2012 16:45
    הגב לתגובה זו
    אבל האמת היא שהצרות הרבה יותר גדולות. החברות משתדלות לבטל מנגנוני הגנה כי זה מבזבז זמן תגובה ומוביל לנחיתות. הבעיות הרבה יותר מורכבות. מעניין שיש מי שצפה את התקלות האלה: http://ssrn.com/abstract=1877592
  • ז'ופה 21/08/2012 20:17
    הגב לתגובה זו
    הבנו שיש לך רצון עז שיכירו בך כגאון הדור. כל הכבוד לך גאון של אמא.
  • 2.
    אחד ששמע פעם אריאל ז 21/08/2012 16:39
    הגב לתגובה זו
    זה הכי נכון לבוא ולהגיד את מה שאתה אומר לאחר שהמקרה קרה, אני בטוח שחכמים יותר/ פחות ממני וממך כבר עלו על זה קודם...
  • 1.
    מעיין 21/08/2012 12:05
    הגב לתגובה זו
    כיום, בעולם טכנולוגי מפותח, בו אנו נדרשים לעיתים קרובות לסמוך על מערכות המידע שאלו יעשו את המצופה מהם, חייב שתהיה בקרה ובדיקות מהימנות למערכות המידע שבשימוש.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.