המספרים שמאחורי טקס האוסקר: מהפרטים הקטנים ומעלה

כמה לדעתכם משלמים למי שתפקידו "לחמם כסא" ומה המחיר ל-30 שניות מסך לפרסומת? Bizportal מביא לכם את המספרים מאחורי האוסקר

הלילה יתקיים טקס האוסקר ה-80 במספר. הנקודה הישראלית היא כמובן הסרט "בופור" שמתמודד בקטגוריית הסרט הזר. המתמודד המוביל מולו הוא הסרט האוסטרי "הזייפנים" שעלילתו ממוקמת במלחמת העולם השנייה.

בארה"ב כמו בארה"ב, הפקה אמריקאית היא לפני הכל הוצאה כספית אדירה שחלק ממנה גם חוזר פנימה ברווחים לא מבוטלים (הפרסומות לדוגמא), ואכן, מסתבר שבאוסקר לכל דבר יש מחיר, החל מכמה עולה אוסקר מזויף ועד המחיר של השטיח שמוביל את השחקנים אל האולם.

כמה כסף מתגלגל מאחורי תעשיית האוסקר

0 דולר - אפס הוא בדיוק המחיר, לא פחות ולא יותר שמשלמים מארגני הטקס לאנשים שתפקידם להתיישב בכיסאות ריקים במהלך האירוע, כך שהאולם ייראה מלא תמיד - הייתם מתחלפים איתם לא?

1 דולר - דולר אחד, מחירו של פסלון אוסקר מזויף

700 דולר - המחיר להשכרת רכב פאר ל-8 שעות בערב האוסקר - כולל, כמובן את הזינוק של 30% במחיר, במיוחד לערב.

5,000 דולר - המחיר שצריך לשלם בכדי להכניס את המותג שלך לחבילת המתנות שמקבלים המועמדים לאוסקר לבתיהם (המארגנים כבר לא מאפשרים קבלת מתנות בערב האוסקר).

7,500 דולר - המחיר שעולה תסרוקת אצל מעצב שיער, ושימו לב לשם: אדיר אברג'יל הוא המעצב המככב בנתון הזה, וכן הוא כנראה משלנו.

50,000 דולר - מחירו של השטיח המוביל את המועמדים בכניסה

500,000 - 1,000,000 דולר - שווי הפרסום, עבור מעצב אופנה צעיר שזכה (או זכתה) שאחד המועמדים ילבש משהו שעוצב על-ידו.

1-2 מיליון דולר - הסכום הצפוי בקופות, בשבוע הצמוד, לסרט שזכה באוסקר "הסרט הטוב ביותר". תלוי במועד בו הוא יצא לאקרנים טרם הטקס.

1.7 מיליון דולר - המחיר לברייק פרסומת של 30 שניות במהלך הטקס של 2008.

15-20 מיליון דולר - המחיר שאולפן הפקות מוביל יוציא על שיווק, פרסום ויחסי ציבור למועמד מטעמו. כולל עיתונות, מאגזינים ושלטי חוצות בהוליווד.

20 מיליון דולר - מחירו של ענק התכשיטים הכי יקר שענדה מועמדת כלשהי לאוסקר אי-פעם. זה היה יהלום כחול, 15 קאראט (הארי ווינסטון) שנענד על-ידי גלוריה סטויארט, המועמדת לפרס על שחקנית המשנה בסרט טיטניק (1998).

29.7 מיליון דולר - העלות של הפקת האירוע על-ידי האקדמיה, כולל כל הפעילויות הנלוות.

30 מיליון דולר - התקציב לסרט היקר ביותר המתחרה בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" - "כפרה".

80 מיליון דולר - ההכנסה הממוצעת שעושה המשדרת - ABC מפרסומות בערב האוסקר.

118 מיליון דולר - הסכום שהכניס ברחבי העולם, הסרט הרווחי ביותר המתמודד בקטגוריית "הטוב ביותר" - "ג'ונו".

130 מיליון דולר - ההיקף הצפוי של מחזור כספי שייכנס ללוס אנג'לס השנה, בעקבות האוסקר.

הבהלה לזהב

פרט נוסף שאסור שיישכח הוא העלות הכוללת של פסלוני הזהב המחולקים. לא שזה יעשה כאב ראש גדול למי שעומד מאחורי הפקת ענק של 30 מיליון דולר, אבל עשינו חישוב של מספר הפסלונים כפול מחיר הזהב כיום, ובל נשכח שהזהב עלה ב-40% בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.