לבחור אחרת: השקעה בחברות בעלות שיעורי מס נמוכים
בתקופה האחרונה, נשמעת ביקורת על ענקית הגנריקה חברת טבע (סימול: TEVA), בשל הטבות המס הגדולות שנפלו בחלקה לאורך השנים עקב מעמד החברה כ"מפעל מאושר" במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
החברה חשפה בדוחותיה השנתיים את המיסים ששילמה בתוך מדינת ישראל בשנת 2012 - הרווח לפני מס הסתכם בשנת 2012 בכ-1.6 מיליארד, לעומת זאת, המס ששולם היה 5 מיליון דולר בלבד המהווה שיעור מס אפקטיבי של כ-0.3%. מבחינת תשלום המס הכולל (בישראל ומחוצה לה), ב-10 השנים האחרונות (2003-2012) הרוויחה טבע 17.2 מיליארד דולר עליהם שילמה מס כולל של 1.9 מיליארד דולר - שיעור מס אפקטיבי של 10.7% בלבד.
יתרה מזאת, בשנת 2012 קיבלה החברה הטבת מס בסך 137 מיליון דולר כתוצאה מהוצאות פחת על נכסים בלתי מוחשים ומחיקות על השקעותיה בעבר. כמו גם, לראשונה מזה עשור, שיעור המס האפקטיבי עמד על 7.5%-. יחד עם זאת, חברות תרופות "אמריקניות" משלמות מס גבוה לאין ערוך כיוון שמס החברות בארה"ב הוא בין הגבוהים במדינות המערב (כ-35% מס סטטוטורי) לצד מדינות כגון: יפן, בלגיה וצרפת.
חברת מיילן לברטריז (סימול: MYL), אחת המתחרות העיקריות של טבע, עוסקת בפיתוח, רישוי, ייצור, שיווק והפצה של תרופות גנריות בלעדיות, ומקום מושבה במדינת פנסילבניה. מיילן הינה החברה הגנרית הרביעית בגודלה בעולם ונסחרת בשווי שוק של 12 מיליארד דולר. החברה שילמה בשנתיים האחרונות מס בסך של 276 מיליון דולרים על רווחים של1.45 מיליארד דולר - שיעור מס אפקטיבי של כ-19% - כמעט כפול מזה של טבע. גם ענקיות פארמה אמריקניות אחרות, כגון פייזר (סימול: PFEׂ) ומרק (סימול: MRK) שילמו מס אפקטיבי ממוצע של כ-17% ו-23% בהתאמה בארבע השנים האחרונות.
בשנה האחרונה אנו עדים למגמה של חברות המבצעות עסקאות מיזוג, שאחת ממטרותיו העיקריות היא הפחתת שיעור המס אותן הן משלמות. כדוגמא, חברת ווטסון האמריקנית שרכשה באוקטובר 2012 את חברת אקטוויס (ACTAVIS) היושבת בצוג, שוויץ, תמורת 5.6 מיליארד דולר במזומן והקצאה של 5.5 מיליון מניות ווטסון. אחד היתרונות המרכזיים שהשיגה ווטסון כתוצאה מהרכישה הינו הפחתת שיעור המס מ-37% לכ-28%.
בעקבות רכישת אקטוויס ווטסון תעקוף את חברת מיילן ותיהפך לחברה הגנרית השלישית בגודלה בעולם, לאחר טבע וסנדוז מקבוצת נוברטיס, עם מכירות פרופורמה (בהנחה שהמיזוג בוצע ב-1 בינואר 2012) של 8 מיליארד דולר ב-2012, ו-5.7 מיליארד דולר ב-2011.
המיזוג אף יקטין את תלותה של ווטסון בשוק האמריקני, משום שיכפיל את נתח מכירותיה מחוץ לארה"ב מ-20% ל-40%.
המנכ"ל, פול ביסרו (תיפקד כסמנכ"ל התפעול של חברת באר, שנרכשה ע"י טבע), פועל באופן נמרץ להורדת נוספת של שיעור המס. בחודש מאי הודיעה על רכישה נוספת של חברת Warner Chilcott בעסקת החלפת מניות בשווי מוערך של 8.5 מליארד דולר. וורנר הינה חברה אירית שבסיסה בדבלין ובעלת שווי שוק של 5.3 מיליארד דולר. המס הסטטוטורי באירלנד נמוך משמעותית ועומד כיום על 12.5%, לכן אקטוויס צפויה ליהנות מהורדה נוספת של שיעור המס מ-28% לכ-17% לאחר הרכישה.
כמו כן ישנה את חברת פריגו (סימול: PRGO) הידועה למשקיעים בישראל ונסחרת במקביל במדד המעו"ף ובמדד הנאסד"ק, הצטרפה למגמה של התרחקות משיעור המס הגבוה בארה"ב ומעבר לאירלנד. פריגו רכשה בסוף חודש יולי את חברת אלן (סימול: Elan) הממוקמת באירלנד ב-8.6 מיליארד דולר בעסקה משולבת של מזומן ומניות.
פריגו החדשה (בעלי המניות הקיימים של פריגו יחזיקו ב-71% ממניות החברה המאוחדת, ובעלי המניות של אלן יחזיקו ב-29%) תירשם באירלנד ותוכל לנצל את שיעור המס המופחת במדינה. שיעור המס האפקטיבי של פריגו כיום עומד על כ-27%. להערכת החברה המיזוג ייצור הזדמנות לחיסכון משמעותי בשיעור המיסוי בהיקף של למעלה מ-150 מיליון דולר.
לדעתי בטווח הקצר חברות הפארמה אמריקניות נמצאות בחיסרון תחרותי מול מתחרותיהן הרב-לאומיות, לכן יש היגיון ברכישה של חברות זרות בעלות שיעור מס חברות נמוך. יחד עם זאת, בטווח הארוך החברות לוקחות סיכון לא מבוטל, מכיוון שיכול להיווצר תרחיש בו הממשל האמריקני יטיל סנקציות על מדינות בעלות שיעור מס נוח - מה שיכול לפגוע בהנחות החיסכון במס שהחברות הרוכשות מצפות להן.
- 1.ומה עם ריט1 וסלע ?! לא משמלות בכלל מס..... (ל"ת)ניסקו 12/08/2013 11:53הגב לתגובה זו

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?