ביטול האג"ח המיועדות יגדיל את הפנסיה של החוסכים ב-30% - זה אפשרי
חיסכון פנסיוני הרפורמה המתוכננת באיגרות החוב המיועדות היא בשורה עתידית חשובה לחוסכים לפנסיה, לתאגידים הישראלים וכמובן לאוצר המדינה, קרי עבורנו, אזרחי מדינת ישראל.
החוסכים לפנסיה צפויים לרשום על 30% מתיק ההשקעות הפנסיוני תשואה עודפת ביחס לתשואה הריאלית של 4.86% שהם מקבלים כיום. בהסדר המתגבש תבטיח המדינה לחוסכים תשואה שנתית ריאלית מינימאלית של 5% נטו ואולם היה וההשקעות החופשיות יניבו לחוסכים תשואה גבוהה יותר, אזי התשואה בפועל לחוסכים עשויה להיות אף גבוהה יותר.
עבור החברות הישראליות הפרטיות והציבוריות הפניית מיליארדי שקלים מידי שנה להשקעות בשוק החופשי מהווה בשורה מצוינת. הכסף הפנסיוני יפחית את עלויות המימון של חברות רבות ויאפשר להן להגדיל השקעות ולגייס כוח אדם נוסף.
לקריאה נוספת:
>>> אל תקנו את כותרות האימה: ביטול האג"ח המיועדות הוא מצוין
עם היוודע כוונת הממשלה לבטל את איגרות החוב המיועדות ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה חלופי, עלתה טענה של קולות מסוימים בקרב מנהלי ההשקעות בגופים הפנסיונים, לפיהם הבורסה בתל אביב קטנה ולא מספיק נזילה, ולפיכך הגדלת הרכיב החופשי תיאלץ את הגופים הפנסיונים, אשר גם כך צוברים כספים רבים מידי שנה, להגביר את מינון ההשקעות בחו"ל וכך החברות הישראליות ייהנו רק בשוליים מהסטת המשאבים לשוק החופשי. כלכלת ישראל והבורסה המקומית הנשענת עליה אכן קטנות יחסית במונחים גלובליים ואולם הצעת הערך שלהן אטרקטיבית במיוחד.
- קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
- למקסם את ההטבות לפנסיה בלי לפרוש? כך עושים זאת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנים 2021 ו-2022 מדברת בעד עצמה ומניחה צמיחה שנתית של 7% ו-5.5% בהתאמה. המשק הישראלי מצוי רגע לפני אישור תקציב המדינה, לראשונה מאז שנת 2018 וההתנהלות הפיסקאלית הממשלתית אחראית, האינפלציה נמצאת בטווח היעד הממשלתי, הדמוגרפיה חזקה והרוח היזמית ממשיכה במלוא הכוח.
ובאשר לבורסה בתל אביב, אזי שווי השוק המצרפי של בורסת תל אביב חצה לאחרונה את רף טריליון השקלים, היצע החברות הרשומות למסחר חצה בגל ההנפקות הנוכחי את רף 530 החברות והוא ממשיך לגדול.
בנוסף, כולנו מצפים שממשלת ישראל תפריט את החברות הממשלתיות המרכזיות דרך הבורסה בתל אביב ובכך תייצר ערך, הן לאוצר המדינה, הן לחברות עצמן וכמובן לנזילות בשווקים. התעשייה האווירית היא דוגמה בולטת לפוטנציאל הקיים באשכול החברות הממשלתיות עבור החוסכים לפנסיה ורישומה למסחר יוכל בוודאי לתרום לעומק השוק.
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרנות השתלמות באוקטובר - תשואה של 1.5% במסלול הכללי; תשואה...
לקריאה נוספת:
>>> מה יסגור את הגירעון? הנפקה של חברות ממשלתיות
ביצועי מדדי המניות בתל אביב מובילים השנה את טבלת התשואות של מדדי המניות בעולם. התמחור הממוצע של המניות בבורסת תל אביב נוח הרבה יותר מאשר בארה"ב. ההיכרות של מנהלי ההשקעות עם החברות המקומיות היא היכרות קרובה יחסית ואיננה ברת השוואה להיכרות עם חברות גלובליות.
בשוק איגרות החוב הקונצרני הצעת הערך של החוב המקומי חזקה בשל השקל החזק, סולם הדירוג המקומי, שיטת המסחר המתבצעת בשוק נזיל ושקוף, ולכן ברור שקיים היגיון חזק להפנות חלק מהכספים שיתפנו להשקעות באפיק זה.
מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה בתל אביב צמחו בחדות בשנים האחרונות וטיפסו מכ- 1.3 מיליארד שקל ביום לכ-1.8 מיליארד שקל ביום. במקביל מתקיימות עסקאות גדולות במניות מחוץ לבורסה, מהלך שאנחנו בבורסת תל אביב שואפים לצמצם, על מנת להגדיל את השוק הסחיר וזאת על מנת להגביר את השקיפות והנזילות בשוק ההון.
הגופים המוסדיים בישראל צריכים להיות שותפים פעילים במאמץ לתמוך בנזילות בשווקים ולא להסתכל על הנזילות המוגבלת מהצד, שכן לא מדובר בכוח עליון. במאמץ משותף של הבורסה, הגופים המוסדיים והחברות הישראליות, נוכל להתקדם באופן מהותי בכל האמור לגבי נזילות השווקים.
על הגופים מוסדיים לשים את הדגש על הנזילות של החברות כבר בשלב תכנון ההנפקה ולדרוש מהחברות המנפיקות אסטרטגיית נזילות סדורה. נזילות משופרת מקטינה את הסיכון בהשקעה בחברות ומציפה ערך בתמחור החברות. המוסדיים הישראלים הוכיחו בעבר לא אחת, כי כאשר הם מסמנים סוגיה תאגידית מרכזית עליה ברצונם להשפיע לטובה, אזי הם יודעים להשתמש היטב בכוחם כבעלי מניות, על מנת להשיג את מטרתם.
בכוחם של המוסדיים לשנות את תמונת הנזילות בשווקים מקצה לקצה, באמצעות דרישה מהחברות כי ימנו עושה שוק שיתחייב לעשיית שוק משמעותית. שיתוף הציבור הרחב בהיקפים משמעותיים בשלב המכרז הציבורי בהנפקה הוא עוד אמצעי חשוב להגברת הנזילות בשוק ההון המקומי. המוסדיים יכולים לדרוש מהחברות הציבוריות כי ידאגו לכיסוי אנליטי על מנת שעוד ועוד משקיעים יוכלו להיחשף לחברות.
הפנסיות החדשות המקיפות, מנהלות נכון לסוף אוגוסט 2021 כ-587 מיליארד שקל והן צברו בשנה האחרונה כ-38 מיליארד שקל מההפקדות נטו, זאת כאשר כבר כיום כ- 27% מהנכסים מושקעים באיגרות חוב מיועדות. שוו בנפשכם את התרומה הפוטנציאלית לנזילות בשווקים לו כפועל יוצא מהרפורמה באיגרות החוב המיועדות, היו מנהלי ההשקעות מזרימים נתח ניכר מהכספים החופשיים להשקעה בשוק ההון המקומי.
על מנת להגדיל את מחזורי המסחר בבורסה, המשקיעים המוסדיים צריכים לשמור על הקצאת נכסים מהותית לשוק המניות המקומי, שכן בבורסה נזילות מייצרת נזילות ולהיפך.
הכותב הוא סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, מדדים ומדדים
- 2.מיקי 03/11/2021 07:09הגב לתגובה זועד היום המדינה נתנה 4.86 על 30% מהכסף אז הקרנות ניהלו רק 70% מהכסף אבל 100% דמי ניהול על הכל ומעכשיו אם הקרנות לא ישיגו 5% ריבית שנתית על כלל הכספים אז המדינה תתן 5% על 30% מהכסף, איפה זה בדיוק מגדיל את התשואות כשקוף מנהל כספים יותר טוב מהגופים הללו
- 1.משה 02/11/2021 16:49הגב לתגובה זווהופפפפ נפל
הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.
הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.
