ביטול האג"ח המיועדות יגדיל את הפנסיה של החוסכים ב-30% - זה אפשרי
חיסכון פנסיוני הרפורמה המתוכננת באיגרות החוב המיועדות היא בשורה עתידית חשובה לחוסכים לפנסיה, לתאגידים הישראלים וכמובן לאוצר המדינה, קרי עבורנו, אזרחי מדינת ישראל.
החוסכים לפנסיה צפויים לרשום על 30% מתיק ההשקעות הפנסיוני תשואה עודפת ביחס לתשואה הריאלית של 4.86% שהם מקבלים כיום. בהסדר המתגבש תבטיח המדינה לחוסכים תשואה שנתית ריאלית מינימאלית של 5% נטו ואולם היה וההשקעות החופשיות יניבו לחוסכים תשואה גבוהה יותר, אזי התשואה בפועל לחוסכים עשויה להיות אף גבוהה יותר.
עבור החברות הישראליות הפרטיות והציבוריות הפניית מיליארדי שקלים מידי שנה להשקעות בשוק החופשי מהווה בשורה מצוינת. הכסף הפנסיוני יפחית את עלויות המימון של חברות רבות ויאפשר להן להגדיל השקעות ולגייס כוח אדם נוסף.
לקריאה נוספת:
>>> אל תקנו את כותרות האימה: ביטול האג"ח המיועדות הוא מצוין
עם היוודע כוונת הממשלה לבטל את איגרות החוב המיועדות ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה חלופי, עלתה טענה של קולות מסוימים בקרב מנהלי ההשקעות בגופים הפנסיונים, לפיהם הבורסה בתל אביב קטנה ולא מספיק נזילה, ולפיכך הגדלת הרכיב החופשי תיאלץ את הגופים הפנסיונים, אשר גם כך צוברים כספים רבים מידי שנה, להגביר את מינון ההשקעות בחו"ל וכך החברות הישראליות ייהנו רק בשוליים מהסטת המשאבים לשוק החופשי. כלכלת ישראל והבורסה המקומית הנשענת עליה אכן קטנות יחסית במונחים גלובליים ואולם הצעת הערך שלהן אטרקטיבית במיוחד.
- קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
- למקסם את ההטבות לפנסיה בלי לפרוש? כך עושים זאת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנים 2021 ו-2022 מדברת בעד עצמה ומניחה צמיחה שנתית של 7% ו-5.5% בהתאמה. המשק הישראלי מצוי רגע לפני אישור תקציב המדינה, לראשונה מאז שנת 2018 וההתנהלות הפיסקאלית הממשלתית אחראית, האינפלציה נמצאת בטווח היעד הממשלתי, הדמוגרפיה חזקה והרוח היזמית ממשיכה במלוא הכוח.
ובאשר לבורסה בתל אביב, אזי שווי השוק המצרפי של בורסת תל אביב חצה לאחרונה את רף טריליון השקלים, היצע החברות הרשומות למסחר חצה בגל ההנפקות הנוכחי את רף 530 החברות והוא ממשיך לגדול.
בנוסף, כולנו מצפים שממשלת ישראל תפריט את החברות הממשלתיות המרכזיות דרך הבורסה בתל אביב ובכך תייצר ערך, הן לאוצר המדינה, הן לחברות עצמן וכמובן לנזילות בשווקים. התעשייה האווירית היא דוגמה בולטת לפוטנציאל הקיים באשכול החברות הממשלתיות עבור החוסכים לפנסיה ורישומה למסחר יוכל בוודאי לתרום לעומק השוק.
- מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
- חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על...
לקריאה נוספת:
>>> מה יסגור את הגירעון? הנפקה של חברות ממשלתיות
ביצועי מדדי המניות בתל אביב מובילים השנה את טבלת התשואות של מדדי המניות בעולם. התמחור הממוצע של המניות בבורסת תל אביב נוח הרבה יותר מאשר בארה"ב. ההיכרות של מנהלי ההשקעות עם החברות המקומיות היא היכרות קרובה יחסית ואיננה ברת השוואה להיכרות עם חברות גלובליות.
בשוק איגרות החוב הקונצרני הצעת הערך של החוב המקומי חזקה בשל השקל החזק, סולם הדירוג המקומי, שיטת המסחר המתבצעת בשוק נזיל ושקוף, ולכן ברור שקיים היגיון חזק להפנות חלק מהכספים שיתפנו להשקעות באפיק זה.
מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה בתל אביב צמחו בחדות בשנים האחרונות וטיפסו מכ- 1.3 מיליארד שקל ביום לכ-1.8 מיליארד שקל ביום. במקביל מתקיימות עסקאות גדולות במניות מחוץ לבורסה, מהלך שאנחנו בבורסת תל אביב שואפים לצמצם, על מנת להגדיל את השוק הסחיר וזאת על מנת להגביר את השקיפות והנזילות בשוק ההון.
הגופים המוסדיים בישראל צריכים להיות שותפים פעילים במאמץ לתמוך בנזילות בשווקים ולא להסתכל על הנזילות המוגבלת מהצד, שכן לא מדובר בכוח עליון. במאמץ משותף של הבורסה, הגופים המוסדיים והחברות הישראליות, נוכל להתקדם באופן מהותי בכל האמור לגבי נזילות השווקים.
על הגופים מוסדיים לשים את הדגש על הנזילות של החברות כבר בשלב תכנון ההנפקה ולדרוש מהחברות המנפיקות אסטרטגיית נזילות סדורה. נזילות משופרת מקטינה את הסיכון בהשקעה בחברות ומציפה ערך בתמחור החברות. המוסדיים הישראלים הוכיחו בעבר לא אחת, כי כאשר הם מסמנים סוגיה תאגידית מרכזית עליה ברצונם להשפיע לטובה, אזי הם יודעים להשתמש היטב בכוחם כבעלי מניות, על מנת להשיג את מטרתם.
בכוחם של המוסדיים לשנות את תמונת הנזילות בשווקים מקצה לקצה, באמצעות דרישה מהחברות כי ימנו עושה שוק שיתחייב לעשיית שוק משמעותית. שיתוף הציבור הרחב בהיקפים משמעותיים בשלב המכרז הציבורי בהנפקה הוא עוד אמצעי חשוב להגברת הנזילות בשוק ההון המקומי. המוסדיים יכולים לדרוש מהחברות הציבוריות כי ידאגו לכיסוי אנליטי על מנת שעוד ועוד משקיעים יוכלו להיחשף לחברות.
הפנסיות החדשות המקיפות, מנהלות נכון לסוף אוגוסט 2021 כ-587 מיליארד שקל והן צברו בשנה האחרונה כ-38 מיליארד שקל מההפקדות נטו, זאת כאשר כבר כיום כ- 27% מהנכסים מושקעים באיגרות חוב מיועדות. שוו בנפשכם את התרומה הפוטנציאלית לנזילות בשווקים לו כפועל יוצא מהרפורמה באיגרות החוב המיועדות, היו מנהלי ההשקעות מזרימים נתח ניכר מהכספים החופשיים להשקעה בשוק ההון המקומי.
על מנת להגדיל את מחזורי המסחר בבורסה, המשקיעים המוסדיים צריכים לשמור על הקצאת נכסים מהותית לשוק המניות המקומי, שכן בבורסה נזילות מייצרת נזילות ולהיפך.
הכותב הוא סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, מדדים ומדדים
- 2.מיקי 03/11/2021 07:09הגב לתגובה זועד היום המדינה נתנה 4.86 על 30% מהכסף אז הקרנות ניהלו רק 70% מהכסף אבל 100% דמי ניהול על הכל ומעכשיו אם הקרנות לא ישיגו 5% ריבית שנתית על כלל הכספים אז המדינה תתן 5% על 30% מהכסף, איפה זה בדיוק מגדיל את התשואות כשקוף מנהל כספים יותר טוב מהגופים הללו
- 1.משה 02/11/2021 16:49הגב לתגובה זווהופפפפ נפל
מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
האם פטירה מאפשרת קבלת כספי הפנסיה ליורשים? ומה עם הכספים בחסכונות אחרים? על המס, על המסלולים, על ההבדל בין קצבה ומשיכה חד פעמית
חלוקת כספי פנסיה אחרי פטירה היא לא עניין פשוט, יש הרבה פרטים קטנים, וחשוב לקבל החלטות כבר בשלב מוקדם של החיסכון כדי להגיע לסכום גבוה ככל שניתן. אפשר לחסוך לגיל פרישה בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל, אבל בכל מסלול, חשוב להבין מי זכאי לכסף בעת פטירה, איך מוציאים אותו, מה קורה אחרי גיל פרישה ואיך המיסוי משפיע.
איך מוצאים את הכסף?
לאתר חסכונות של מישהו שנפטר זה לא פשוט. מי שעדיין פעיל יכול להשתמש במסלקה הפנסיונית, שירות של רשות שוק ההון שנותן תמונה מלאה של כל הקופות תמורת 14 שקל. אבל אחרי פטירה, בני משפחה לא יכולים להשתמש במסלקה ישירות. במקום זה, יש את אתר "הר הכסף" של משרד האוצר, שמראה בחינם באילו גופים יש קופות, קרנות או ביטוחים על שם הנפטר.
האתר לא נותן סכומים, אז צריך לפנות לגופים עצמם עם צו ירושה או צוואה כדי לדעת כמה כסף יש. כדאי גם לבדוק באתר "הר הביטוח", כי לפעמים יש כספים בביטוחי חיים ישנים או קבוצתיים שנשכחו. הדרך הכי טובה לחסוך טרחה היא לעשות סדר מראש. תכינו רשימה של כל הקופות והקרנות, עם סכומים משוערים ושמות המוטבים, ותשתפו אותה עם בן/בת הזוג או הילדים. זה יכול למנוע חודשים של התרוצצויות ולמצוא כספים שהיו מתפספסים.
מי מקבל את הכסף?
הזכאות תלויה בסוג המוצר הפנסיוני. בקרן פנסיה, הכסף עובר קודם לשארים - בן/בת זוג, כולל ידועים בציבור שחיו יחד לפחות שנה, וילדים עד גיל 21. אם אין שארים, המוטבים שצוינו או היורשים, לפי צו ירושה, מקבלים סכום חד-פעמי. המיתוס ש"הכסף הולך לאיבוד" בקרן פנסיה לא נכון. לפני פרישה, הכסף תמיד מגיע למישהו.
- צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי פרישה, זה תלוי במסלול שנבחר. בביטוח מנהלים, הכסף הולך למוטבים שנרשמו מראש. אם לא צוינו מוטבים, רכיב הפיצויים עובר לשארים לפי חוק, והשאר מחולק לפי צו ירושה. בקופת גמל, קרן השתלמות וגמל להשקעה, הכסף עובר למוטבים, ואם אין מוטבים, הוא מגיע ליורשים לפי צו ירושה. חשוב לדעת: מוטבים שנרשמו בקופה או בקרן גוברים על צוואה, כך שתכנון נכון של המוטבים יכול למנוע סכסוכים משפחתיים.
מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
האם פטירה מאפשרת קבלת כספי הפנסיה ליורשים? ומה עם הכספים בחסכונות אחרים? על המס, על המסלולים, על ההבדל בין קצבה ומשיכה חד פעמית
חלוקת כספי פנסיה אחרי פטירה היא לא עניין פשוט, יש הרבה פרטים קטנים, וחשוב לקבל החלטות כבר בשלב מוקדם של החיסכון כדי להגיע לסכום גבוה ככל שניתן. אפשר לחסוך לגיל פרישה בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל, אבל בכל מסלול, חשוב להבין מי זכאי לכסף בעת פטירה, איך מוציאים אותו, מה קורה אחרי גיל פרישה ואיך המיסוי משפיע.
איך מוצאים את הכסף?
לאתר חסכונות של מישהו שנפטר זה לא פשוט. מי שעדיין פעיל יכול להשתמש במסלקה הפנסיונית, שירות של רשות שוק ההון שנותן תמונה מלאה של כל הקופות תמורת 14 שקל. אבל אחרי פטירה, בני משפחה לא יכולים להשתמש במסלקה ישירות. במקום זה, יש את אתר "הר הכסף" של משרד האוצר, שמראה בחינם באילו גופים יש קופות, קרנות או ביטוחים על שם הנפטר.
האתר לא נותן סכומים, אז צריך לפנות לגופים עצמם עם צו ירושה או צוואה כדי לדעת כמה כסף יש. כדאי גם לבדוק באתר "הר הביטוח", כי לפעמים יש כספים בביטוחי חיים ישנים או קבוצתיים שנשכחו. הדרך הכי טובה לחסוך טרחה היא לעשות סדר מראש. תכינו רשימה של כל הקופות והקרנות, עם סכומים משוערים ושמות המוטבים, ותשתפו אותה עם בן/בת הזוג או הילדים. זה יכול למנוע חודשים של התרוצצויות ולמצוא כספים שהיו מתפספסים.
מי מקבל את הכסף?
הזכאות תלויה בסוג המוצר הפנסיוני. בקרן פנסיה, הכסף עובר קודם לשארים - בן/בת זוג, כולל ידועים בציבור שחיו יחד לפחות שנה, וילדים עד גיל 21. אם אין שארים, המוטבים שצוינו או היורשים, לפי צו ירושה, מקבלים סכום חד-פעמי. המיתוס ש"הכסף הולך לאיבוד" בקרן פנסיה לא נכון. לפני פרישה, הכסף תמיד מגיע למישהו.
- צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי פרישה, זה תלוי במסלול שנבחר. בביטוח מנהלים, הכסף הולך למוטבים שנרשמו מראש. אם לא צוינו מוטבים, רכיב הפיצויים עובר לשארים לפי חוק, והשאר מחולק לפי צו ירושה. בקופת גמל, קרן השתלמות וגמל להשקעה, הכסף עובר למוטבים, ואם אין מוטבים, הוא מגיע ליורשים לפי צו ירושה. חשוב לדעת: מוטבים שנרשמו בקופה או בקרן גוברים על צוואה, כך שתכנון נכון של המוטבים יכול למנוע סכסוכים משפחתיים.
