העלאת מסים גדולה בבריטניה: התקציב החדש של הלייבור מטלטל את הציבור והעולם העסקי
בריטניה מתמודדת עם אחת מהעלאות המס הגדולות ביותר מזה שלושה עשורים במסגרת התקציב החדש, שהציגה ממשלת הלייבור. מפלגת הלייבור זכתה לניצחון בבחירות האחרונות בעקבות הבטחה לא להעלות את מס ההכנסה, הביטוח הלאומי והמע"מ – התחייבות שסייעה לה לשכנע את הציבור הבריטי לבחור בה. אך בפועל, הממשלה החדשה, בראשות שרת האוצר רייצ'ל ריבס וראש הממשלה קיר סטארמר, הציגה שורת העלאות מסים חדשה במטרה "לסתום חור תקציבי" של 22 מיליארד ליש"ט.
ההכרזה על התקציב עוררה סערה והאשמות מצד האופוזיציה, שמבקרת את השינויים הפיננסיים הנרחבים. התקציב כולל העלאת מיסים משמעותית על עסקים, בהם הפרשות לביטוח לאומי ומסים על רווחי הון, במקביל להשקעות חדשות בתשתיות, חינוך ובריאות.
מסים על עסקים ורווחי הון
בין הצעדים הבולטים בתקציב החדש, נכללת העלאה של 1.2% בהפרשות המעסיק לביטוח לאומי. צעד זה נועד להכניס לקופת המדינה כ-25 מיליארד ליש"ט, אך הוא מעורר דאגה בקרב מעסיקים, אשר עשויים לנסות לקזז את העלויות באמצעות הפחתות שכר.
צעד נוסף מעורר מחלוקת הוא העלאת המס על רווחי הון מ-10% לרמה של 18% למדרגה הנמוכה, ומ-18% ל-24% למדרגה הגבוהה. מדובר במהלך שמיועד בעיקר למי שמפיקים רווחים משכירות, כולל פנסיונרים המסתמכים על הכנסות מהשקעות נדל"ן.
מתקפה על "החור השחור" של השמרנים
שרת האוצר ריבס האשימה את השמרנים הקודמים בכך שהותירו את בריטניה ב"חור שחור כלכלי", עם עלויות הלוואה גבוהות שחייבו שינוי במבנה התקציבי. היא אף רמזה על אפשרות להעלאת מס הכנסה בעתיד, תוך השארת הפטור ממס ירושה על ירושות של עד 395 אלף ליש"ט.
בנוסף, התקציב מטיל מע"מ על עלויות הלימודים בבתי ספר פרטיים, מהלך שנתפס כ"התקפה" על האליטות בבריטניה. צעדים נוספים כוללים מס חדש על טיסות פרטיות ומס של 2 ליש"ט על כל כרטיס במחלקת תיירים – צעדים שנועדו להקל על העומס התקציבי ולהגביר את ההכנסות.
השפעה והשלכות
במקביל להעלאות המס, התקציב כולל השקעות חיוביות לשיפור השירותים הציבוריים בבריטניה. הממשלה העלתה את שכר המינימום ל-12.21 ליש"ט לשעה, והשקיעה מיליארדי ליש"ט בבתי ספר, במערכת הבריאות ובתשתיות דיור. כמו כן, תוספת של 2% לתקציב הביטחון, אשר מקרבת את בריטניה ליעד של 2.5% מהתמ"ג על הוצאות ביטחוניות.תגובות וביקורת
התקציב הותקף מצד הימין, כולל מפלגת השמרנים ומפלגת הרפורמה של נייג'ל פאראג', אשר טוענים כי מדובר בהעלאת מיסים "היסטורית". לצד הביקורת, הממשלה מתעקשת כי התקציב החדש נועד לייצב את הכלכלה הבריטית, תוך השקעות בתחומים חשובים לטווח ארוך.בריטניה לא לבד - העלאות מסים בספרד, הולנד וצרפת
על רקע ההאטה הכלכלית והגירעונות של המדינות, יש העלאות מסים במספר מקומות ברחבי העולם, הנה רשימה חלקית:
ספרד – החלה להפעיל מס מינימום של 15% על חברות גדולות עם הכנסות שנתיות מעל 20 מיליון אירו. בנוסף, נכנס לתוקף מס מיוחד של 18% המיועד לבנקים וחברות אנרגיה, במטרה לעמוד ביעדי התקציב ולממן תכניות חברתיות כמו דיור, חינוך, ובריאות.
הולנד – המדינה העלתה את שיעור המס על חברות ל-25.8%, לאחר שהוחלט לבטל הפחתת מס מתוכננת. בנוסף, ממשלת הולנד הרחיבה את רף ההכנסות הדרוש לתשלום המס הגבוה מ-245,000 אירו ל-345,000 אירו, מה שמיועד להרחיב את הכנסות המדינה מבלי לפגוע בעסקים קטנים.
- 1.רק אצלנו לא מעלים מיסים,איזה כיף.. (ל"ת)שי.ע 30/10/2024 20:50הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
מאז 1950 ״ראלי סוף שנה״ הניב תשואה ממוצעת של כ-1.3% במדד S&P 500 עם שיעור הצלחה של כ-76%-79%, אבל בעשור 2010-2020 התמתן ל-0.38% בלבד, כשהשנים החלשות מזוהות בעיקר עם אינפלציה, ריבית ומתחים גיאופוליטיים
דצמבר בפתח, אחרי 11 חודשים של עליות מרשימות בשווקים. האם דצמבר יהיה גם חיובי? סטטיסטית התשובה חיובית, קוראים לזה ראלי סוף שנה. אבל זו ממש לא הבטחה.
מה זה ראלי סוף שנה?
"ראלי סוף שנה", הידוע גם כ-"Santa Claus Rally", מתאר עלייה במחירי המניות במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים של דצמבר ושני הימים הראשונים של ינואר. התופעה תועדה לראשונה על ידי ייל הירש ב"Stock Trader's Almanac" בשנת 1972, והיא משקפת דפוס עונתי בשווקים. מדובר בהשפעה קלנדרית שבה מחירי המניות עולים בממוצע 1.3% בתקופה זו מאז 1950, עם שיעור הצלחה של 76%, גבוה בהרבה מהביצועים הממוצעים של תקופת שבעה ימים רגילה.
עם זאת, התופעה אינה חלה על כל השווקים באופן שווה. במחקר של Stock Trader's Almanac מ-1950 עד 2022, נמצא כי ה-S&P 500 רשם עליות ב-74% מהמקרים, אך התשואה הממוצעת ירדה ל-0.38% בלבד בשנים 2010-2020, בהשוואה ל-1.33% בתקופה המלאה. מאז 1950, שיעור ההצלחה עומד על כ-77-79%, עם תשואה ממוצעת של 1.3%, אך בשנים מסוימות כמו 1928-1950, התשואה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 1.6%. בשנים האחרונות, כמו 2016-2022, הראלי הניב תשואות של 0.4% עד 1.4% ב-S&P 500, מה שמראה המשכיות אבל גם וריאציה.
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות להתרחשות הראלי - והגורמים שמונעים אותו
הראלי נובע משילוב של גורמים כלכליים, פסיכולוגיים ותפעוליים. ראשית, "window dressing": מנהלי קרנות מוסדיות קונים מניות חזקות בסוף השנה כדי לשפר את דוחות הביצועים שלהם, מה שיוצר לחץ קנייה. שנית, תנועות כסף הקשורות לבונוסים ומענקים: עובדים מקבלים תשלומים בסוף השנה ומשקיעים אותם בשוק. שלישית, עונת החגים מגבירה מכירות קמעונאיות, מה שתומך במניות צריכה. רביעית, "tax-loss harvesting", מכירות הפסדים בסוף נובמבר להפחתת מס, מפסיקות בדצמבר, ומאפשרות התאוששות. חמישית, נפח מסחר נמוך בחגים מקל על תנועות מחירים כלפי מעלה, ותחושת אופטימיות עונתית מושכת משקיעים פרטיים.
