משבר הדיור בסין - האם סין לקראת קריסה דומה לשל ארה"ב ב-2008?
כלכלת סין נמצאת במקום הכי גרוע בו הייתה בעשורים האחרונים ומשבר הדיור במדינה הוא הגורם העיקרי למצבה העגום. משבר הדיור בסין שונה מזה שאנו מכירים כאן אצלינו - זה לא שיש כמות קטנה מדי של דירות שהופכת אותן ליקרות, אלא יש יותר מדי דירות, כל כך הרבה דירות שאפילו 1.4 מיליארד התושבים שלה לא מצליחים למלא. לפי בכיר לשעבר בממשל הסיני, כרגע יש בסין מספר יחידות דיור המתאימות ל-3 מיליארד תושבים.
שוק הדיוק הסיני נמצא בירידה כבר משנת 2021 בה ענקית הנדל"ן הסינית אברגרדנה גרופ הגיעה לחדלות פירעון. מאז, חברות נדל"ן נוספות בסין מדרדרות בדרכן לגורל דומה. נכון לאוגוסט, מספר המטרים הרבועים בבתים לא מכורים עומד על 648 מיליון מ"ר. לפי גודל ממוצע לבית בסין זה בערך 7.2 מיליון בתים, וזה עוד לא כולל את מספר הפרויקטים שכבר נמצאים בבניה. כאשר שוק הנדל"ן תופס בערך 30% מהתוצר של סין, הימשכות והחמרה במשבר הדיור עלול לגרור את סין לקריסה.
כדי להבין את משבר הדיור שקיים היום בסין צריך להבין איך הגיעה המעצמה בכלל למצב הזה. עם ההתחלה של הרכוש הפרטי בשנות ה-90 בסין התחיל גל בניה עצום. האורבניזציה הייתה בעיצומה כשעשרות מיליונים עברו מהכפרים לערים המתחדשות ותושבים רבים שיפרו דיור ועברו מדירות ישנות שהיו בבעלות הממשלה לדירות חדשות בבעלות פרטית.
מחירי הדיור רק עלו ועלו, ומאחר ושוק המניות במדינה היה מאוד לא יציב באותה תקופה, אנשים ראו בשוק הדיור מקום בטוח יותר לכסף שלהם, מה שרק תדלק עוד יותר את העליה במחירים. אנשים קנו דירות להשקעה כדרך לשמור על הכסף שלהם וגם לקבל רווחים נאים.
- הממשלה נגד הבנקים: מי באמת אחראי למחירי הדירות?
- דו"ח המבקר: עיכובים בפינוי קרקעות תעש פוגעים בפתרונות הדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האזהרות נשמעו כבר אז. הקבלנים שגייסו כספים במכירות מוקדמות היו משקיעים את אותם כספים כמעט בצורה מיידית בקנייה של קרקעות אחרות, מבלי שום צבירה של מזומנים, בשביל להמשיך להתרחב, מתוך הנחה שגם הפרויקטים הבאים שלהם יימכרו במהרה ושאין טעם בלהשאיר כסף בצד בזמן שהוא יכול כבר לעבוד בפרויקטים חדשים. הגל הגדול של בניה ושל התחייבויות הקבלנים לפרויקטים עתידיים היה פגיע מאוד לכל ירידה במכירות, וכשהירידה הזאת הגיעה כל המעגל התחיל להתפורר כשלקבלנים כבר לא היה מספיק כסף להמשיך בבניה של פרויקטים שהתחילו.
אחד האירועים המשמעותיים בתחום היה כשבתחילת כהונתו השניה של הנשיא שי ג'ינפינג, הדגיש הנשיא על כל הבמות שדירות ובתים הם לא מוצר להשקעה אלא נועדים למגורים של הבעלים. השינוי בנרטיב מצד הנשיא כלל גם הגבלות על יזמי נדל"ן שבין היתר הקשה על היזמים לקבל מימון, מה שבאופן מיידי פגע ביזמים הקטנים והעלים אותם מהשוק.
ואז, בשנת 2021, אברגרנדה גרופ, אחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות במדינה, הגיעה לחדלות פירעון. האירוע פחות או יותר שם את המסמר האחרון בארון של שוק הנדל"ן שדימם כבר שנים בגלל חוסר ביקוש. מה שהיה מיוחד באירוע של אברגרנדה הוא לא פשיטת הרגל עצמה - הגופים המוסדיים נכנסו לשורטים על החברה כבר במשך שנים - מה שהיה מפתיע הוא השינוי בגישה של הממשלה לאירוע. בניגוד לאירועים קודמים עם חברות גדולות שהגיעו למשבר בהם הממשלה נחלצה לעזרתן עם חבילות סיוע, כאן הממשלה נתנה לאברגרנדה לקרוס.
- פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
עכשיו חברת ענק נוספת נמצאת בדרך להצטרף לאברגרנדה. קאנטרי גארדן שפעם הייתה חברת הנדל"ן עם הכי הרבה מכירות בסין, וכזו שנחשבה ל"גדולה מדי בכדי ליפול", נמצאת במשבר דומה וניתן לראות זאת במחיר המניה שנמצא בשפל של 10 שנים. לשם השוואה לקאנטרי גארדן יש מעל 3000 פרויקטים בסין - לאברגרנדה בזמן קריסתה היו פחות מ-800. בעוד הממשלה יכלה לתייג את האירוע של אברגרנדה כאירוע חד פעמי שלא מעיד על השוק, מהמצב של קאנטרי גארדן ומה שהוא אומר על השוק כבר אי אפשר להתעלם.
המשבר גרם לכך שפרויקטים שכבר היו בבנייה פשוט נעצרו. המשקיעים, שלקחו משכנתאות והלוואות, הבינו שבמקרה הטוב הם יראו רק את היסודות של הבית עליהם שמו את כל חסכונותיהם. אנשים שאיבדו את כל כספם יצאו לרחובות להפגין ולדרוש החזרים מהיזמים, שגם להם כבר לא היה כסף.
הממשלה ניסתה לעזור ולחצה על הבנקים לתת ליזמים הלוואות בכדי לסיים את הפרויקטים. היא לחצה עליהם גם להוריד את הריביות על המשכנתאות בכדי להקל על הלווים. חשוב לזכור שהסיני הממוצע משקיע 80% מכל הונו בבית שלו. כשהוא רואה את מחיר הבית יורד הוא מרגיש עני ולכן מבזבז פחות, וזה גורם להאטה במשק, ובמשק המורכב מ-1.4 מיליון אזרחים האטה בקניה יכולה להביא למשבר שקשה לצאת ממנו.
למרות שהבנקים בסין לא קיבלו חזרה הלוואות שנתנו ליזמי נדל"ן, ההשוואות לקריסה של לימן ברדרס שהובילה למשבר הכלכלי ב-2008 עדיין לא מדויקות. לבנקים בסין עדיין מדיניות מתן הלוואות הרבה יותר זהירה מזו שהייתה לבנקים האמריקנים בתחילת המשבר של 2008. בנוסף, הממשל הסיני והכלכלה בהיקף 18 טריליון הדולר עומדים איתנים מאחורי הבנקים ומוכנים להיחלץ לעזרתם. האם זה מבטיח שסין לא תידרדר למשבר כלכלי? לא, אבל זה נותן לה סיכוי לא רע להיחלץ ממנו.
- 7.אלי 26/09/2023 10:02הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ועניינית, מעניין לראות מה יהיה בהמשך...הרבה חומר למחשבה.
- 6.אמיר 26/09/2023 08:33הגב לתגובה זובסוף הדיקטטור עושה טעות ואין מי שיגיד אחרת.
- 5.חן חיון 26/09/2023 07:28הגב לתגובה זוהם פשוט רק מסתירים את הנתון של התמותה אבל זה כנראה מה שקרה שם.. מדובר כיום על בערך 0.9 מליארד סינים ולא 1.4 כמו בכתבה.
- 4.קשקש 26/09/2023 03:58הגב לתגובה זוסיפור זהה של יפן בשנות ה-80
- 3.שלומי 25/09/2023 23:13הגב לתגובה זולא מבין למה אף אחד עד עכשיו בקושי מתייחס וכותב על הדרמה הזאת של הנדלן שם
- 2.גולדפינגר 25/09/2023 21:38הגב לתגובה זומכירים את הבדיחה כשארה"ב מתעטשת העולם מקבל שפעת. זה גם נכון לסין. אם סין תכנס למשבר סטיל 2008 זה ישפיע על העולם כולו, גם אם הם יצאו מזה, השאלה באיזה מחיר!
- 1.צברי 25/09/2023 21:24הגב לתגובה זואתה חי בעננים ומסתכל על זה במשקפיים מערביות וזו הטעות של הכתבים שבאים לסקר מדינות שונות מהם והם גם טועים וגם מטעים וזה גורם רק הן להפסדים בשוקי ההון וגם לאבדות בנפש בבעיות פוליטיות ויש ללג על כתבים וכתבות כאלה ולא ליפול למלכודת
- המגיב 26/09/2023 13:52הגב לתגובה זומה התחזית שלך, מה הניתוח שלך ? אשמח לקרוא.
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח
פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.
המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.
אסטרטגיה שנכשלה
הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.
סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.
- ענף הרכב-גירסת המעושרים, רכבים מעל 1 מיליון שח
- שוק היוקרה - 4,000 כלי רכב ב-500 אש"ח ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.
