כלכלת סין נמצאת במקום הכי גרוע בו הייתה בעשורים האחרונים ומשבר הדיור במדינה הוא הגורם העיקרי למצבה העגום. משבר הדיור בסין שונה מזה שאנו מכירים כאן אצלינו - זה לא שיש כמות קטנה מדי של דירות שהופכת אותן ליקרות, אלא יש יותר מדי דירות, כל כך הרבה דירות שאפילו 1.4 מיליארד התושבים שלה לא מצליחים למלא. לפי בכיר לשעבר בממשל הסיני, כרגע יש בסין מספר יחידות דיור המתאימות ל-3 מיליארד תושבים.

שוק הדיוק הסיני נמצא בירידה כבר משנת 2021 בה ענקית הנדל"ן הסינית אברגרדנה גרופ הגיעה לחדלות פירעון. מאז, חברות נדל"ן נוספות בסין מדרדרות בדרכן לגורל דומה. נכון לאוגוסט, מספר המטרים הרבועים בבתים לא מכורים עומד על 648 מיליון מ"ר. לפי גודל ממוצע לבית בסין זה בערך 7.2 מיליון בתים, וזה עוד לא כולל את מספר הפרויקטים שכבר נמצאים בבניה. כאשר שוק הנדל"ן תופס בערך 30% מהתוצר של סין, הימשכות והחמרה במשבר הדיור עלול לגרור את סין לקריסה.

כדי להבין את משבר הדיור שקיים היום בסין צריך להבין איך הגיעה המעצמה בכלל למצב הזה. עם ההתחלה של הרכוש הפרטי בשנות ה-90 בסין התחיל גל בניה עצום. האורבניזציה הייתה בעיצומה כשעשרות מיליונים עברו מהכפרים לערים המתחדשות ותושבים רבים שיפרו דיור ועברו מדירות ישנות שהיו בבעלות הממשלה לדירות חדשות בבעלות פרטית. 

מחירי הדיור רק עלו ועלו, ומאחר ושוק המניות במדינה היה מאוד לא יציב באותה תקופה, אנשים ראו בשוק הדיור מקום בטוח יותר לכסף שלהם, מה שרק תדלק עוד יותר את העליה במחירים. אנשים קנו דירות להשקעה כדרך לשמור על הכסף שלהם וגם לקבל רווחים נאים. 

• הממשלה נגד הבנקים: מי באמת אחראי למחירי הדירות?
• דו"ח המבקר: עיכובים בפינוי קרקעות תעש פוגעים בפתרונות הדיור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האזהרות נשמעו כבר אז. הקבלנים שגייסו כספים במכירות מוקדמות היו משקיעים את אותם כספים כמעט בצורה מיידית בקנייה של קרקעות אחרות, מבלי שום צבירה של מזומנים, בשביל להמשיך להתרחב, מתוך הנחה שגם הפרויקטים הבאים שלהם יימכרו במהרה ושאין טעם בלהשאיר כסף בצד בזמן שהוא יכול כבר לעבוד בפרויקטים חדשים. הגל הגדול של בניה ושל התחייבויות הקבלנים לפרויקטים עתידיים היה פגיע מאוד לכל ירידה במכירות, וכשהירידה הזאת הגיעה כל המעגל התחיל להתפורר כשלקבלנים כבר לא היה מספיק כסף להמשיך בבניה של פרויקטים שהתחילו.

אחד האירועים המשמעותיים בתחום היה כשבתחילת כהונתו השניה של הנשיא שי ג'ינפינג, הדגיש הנשיא על כל הבמות שדירות ובתים הם לא מוצר להשקעה אלא נועדים למגורים של הבעלים. השינוי בנרטיב מצד הנשיא כלל גם הגבלות על יזמי נדל"ן שבין היתר הקשה על היזמים לקבל מימון, מה שבאופן מיידי פגע ביזמים הקטנים והעלים אותם מהשוק.

ואז, בשנת 2021, אברגרנדה גרופ, אחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות במדינה, הגיעה לחדלות פירעון. האירוע פחות או יותר שם את המסמר האחרון בארון של שוק הנדל"ן שדימם כבר שנים בגלל חוסר ביקוש. מה שהיה מיוחד באירוע של אברגרנדה הוא לא פשיטת הרגל עצמה - הגופים המוסדיים נכנסו לשורטים על החברה כבר במשך שנים - מה שהיה מפתיע הוא השינוי בגישה של הממשלה לאירוע. בניגוד לאירועים קודמים עם חברות גדולות שהגיעו למשבר בהם הממשלה נחלצה לעזרתן עם חבילות סיוע, כאן הממשלה נתנה לאברגרנדה לקרוס.

• ריביאן חושפת שבב חדש ומערכת נהיגה אוטונומית בתשלום
• תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי: ירידה של 30% במשקל, אך שיעור הנשירה גבוה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

עכשיו חברת ענק נוספת נמצאת בדרך להצטרף לאברגרנדה. קאנטרי גארדן שפעם הייתה חברת הנדל"ן עם הכי הרבה מכירות בסין, וכזו שנחשבה ל"גדולה מדי בכדי ליפול", נמצאת במשבר דומה וניתן לראות זאת במחיר המניה שנמצא בשפל של 10 שנים. לשם השוואה לקאנטרי גארדן יש מעל 3000 פרויקטים בסין - לאברגרנדה בזמן קריסתה היו פחות מ-800. בעוד הממשלה יכלה לתייג את האירוע של אברגרנדה כאירוע חד פעמי שלא מעיד על השוק, מהמצב של קאנטרי גארדן ומה שהוא אומר על השוק כבר אי אפשר להתעלם. 

המשבר גרם לכך שפרויקטים שכבר היו בבנייה פשוט נעצרו. המשקיעים, שלקחו משכנתאות והלוואות, הבינו שבמקרה הטוב הם יראו רק את היסודות של הבית עליהם שמו את כל חסכונותיהם. אנשים שאיבדו את כל כספם יצאו לרחובות להפגין ולדרוש החזרים מהיזמים, שגם להם כבר לא היה כסף. 

הממשלה ניסתה לעזור ולחצה על הבנקים לתת ליזמים הלוואות בכדי לסיים את הפרויקטים. היא לחצה עליהם גם להוריד את הריביות על המשכנתאות בכדי להקל על הלווים. חשוב לזכור שהסיני הממוצע משקיע 80% מכל הונו בבית שלו. כשהוא רואה את מחיר הבית יורד הוא מרגיש עני ולכן מבזבז פחות, וזה גורם להאטה במשק, ובמשק המורכב מ-1.4 מיליון אזרחים האטה בקניה יכולה להביא למשבר שקשה לצאת ממנו.

למרות שהבנקים בסין לא קיבלו חזרה הלוואות שנתנו ליזמי נדל"ן, ההשוואות לקריסה של לימן ברדרס שהובילה למשבר הכלכלי ב-2008 עדיין לא מדויקות. לבנקים בסין עדיין מדיניות מתן הלוואות הרבה יותר זהירה מזו שהייתה לבנקים האמריקנים בתחילת המשבר של 2008. בנוסף, הממשל הסיני והכלכלה בהיקף 18 טריליון הדולר עומדים איתנים מאחורי הבנקים ומוכנים להיחלץ לעזרתם. האם זה מבטיח שסין לא תידרדר למשבר כלכלי? לא, אבל זה נותן לה סיכוי לא רע להיחלץ ממנו.