משבר דיור
צילום: שלומי יוסף

דו"ח המבקר: עיכובים בפינוי קרקעות תעש פוגעים בפתרונות הדיור

דו"ח מבקר המדינה חושף: המדינה לא מפנה ולא מטהרת את קרקעות תעש - ומונעת הקמה של עשרות אלפי דירות במרכז הארץ


הרצי אהרון |

עבור רוב הזוגות הצעירים או רווק/רווקה בתחילת דרכם, רכישת דירה היא בגדר חלום בלבד, ובזמן שברמ"י מדברים על הגדלת ההיצע כדי להוריד את המחירים - שטחים עצומים בלב אזורי הביקוש בישראל עומדים שוממים, מזוהמים, ומחוץ לתחום עבור הציבור שצמא לשיווקן - הבעיה הגדולה, הקרקע עליהם היא יושבת, שווה המון עבור הציבור. פרסום דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף מחדל עצום: המדינה לא מצליחה לפנות את מתחמי התעשייה הצבאית הישנים - ולא לפנות את הקרקעות.


התוצאה: יותר מ־36,000 דירות שבינתיים רשומות 'על הקרח' - ואי אפשר לבנות אף אחת מהן. מתחמי תעש פרוסים על פני כ־80 אלף דונם בישראל - רבים מהם בלב אזורים עירוניים כמו רמת השרון, נוף ים, הרצליה, טירת הכרמל ויבנה. חלקם עומדים נטושים כבר שנים, חלקם ממשיכים לפעול באופן חלקי.

מה שמשותף לכולם: הקרקע בהם מזוהמת - ולרוב מדובר על זיהום ברמות קשות במיוחד. מהדו"ח עולה כי במשך שנים רבות נותרו באתרים אלו חומרי נפץ, נפלים, גזים רעילים, מכלים קבורים, ואף זיהומים שהגיעו למי תהום ולים. לדוגמה, במתחם נוף ים התרחשו שלושה פיצוצים מאז שנות ה־90. האחרון התרחש ביוני 2023 - ובו נהרג עובד ונפצעו אחרים. גם היום, לפי הדו"ח, הציבור נכנס לשטח באין מפריע דרך פרצות בגדרות ונתון לסכנה ממשית.


קרקעות נחשקות

לפי התחייבות רשמית שהגישה המדינה לבג"ץ עוד בשנת 2015, היה עליה לפנות את מתחם נוף ים ולבצע טיהור מלא של הקרקע עד אוגוסט 2019. בפועל - שום דבר מזה לא בוצע. גם הפינוי של מתחמי תעש באזור השרון, שתוכנן ל־2024, נדחה תחילה בשנה וחצי – וכעת, בשל המלחמה, נדחה בשנית ל־2026. למתחם טירת כרמל אפילו אין לוח זמנים. משרד האוצר, משרד הביטחון, רמ"י, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה - כולם נדרשו לפעול, ואף אחד מהם לא סיפק את ה'קבלות'.

דו"ח המבקר חושף נתון דרמטי: על הקרקעות שמוחזקות כיום בידי המדינה במתחמים שפעם שימשו את תעש, קיימות תוכניות לבניית 36,600 דירות. מדובר בקרקעות מצוינות, חלקן עם נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית, תעסוקה וים. האוצר מעריך כי הפיתוח והשיווק של הקרקעות האלה יכולים להכניס כ־33 מיליארד שקל לקופת המדינה.

אבל בפועל - שום דבר לא מתקדם, מפני שהקרקע לא טוהרה, והתוכניות המפורטות עדיין בגדר תכנון על הנייר. המדינה כורכת את הטיהור בקידום התכנון: רק אם תהיה תוכנית מפורטת - יוקצה לה תקציב שיקום. אך בלי שיקום - לא תהיה תוכנית מאושרת. זהו מבוי סתום ביורוקרטי שמתמשך שנים. וכך נוצר לו עוד סיפור של ביצה ותרנוגלת שלא ברור איפה ומתי יסתיים.


ההמלצה של המבקר


המחסור בדירות אינו תיאורטי: ככל שיותר קרקעות תקועות - כך מחירי הדירות באזורי הביקוש ממשיכים לעלות. הקרקעות של תעש ממוקמות בדיוק איפה שהציבור הכי זקוק למענה של התחדשות ובנייה חדשה. בנוסף, החזקת המתחמים המזוהמים עולה למדינה מיליונים בשנה. רק מתחם יבנה, לדוגמה, עולה 1.8 מיליון שקל על שמירה וארנונה – וללא תועלת ממשית.

המבקר ממליץ למדינה לשנות את המדיניות: לא להמתין לקידום תוכניות בנייה כדי להתחיל לטהר את הקרקע - אלא לבצע קודם את השיקום, על בסיס ניתוח סיכונים מסודר ותקצוב עצמאי. לדבריו, "אין לחכות לאסון הבא". עד אז – כל דירה פוטנציאלית במתחמי תעש תישאר תקועה עמוק באדמה המזוהמת.



הפער בין ישראל והעולם


אחת מהמסקנות החריפות ביותר בדו"ח המבקר נוגעת לשורש הבעיה: למדינה פשוט אין את הכלים הרגולטוריים הבסיסיים לטפל בזיהום הקרקע. בעוד שבמדינות המערב, ובפרט באירופה - קיימת חקיקה ברורה שמסדירה את נושא המניעה, הזיהוי והשיקום של קרקעות מזוהמות, בישראל החקיקה הזו תקועה כבר יותר מעשור.

לפי הדו"ח, כבר בשנת 2011 החל המשרד להגנת הסביבה לקדם הצעת חוק שמטרתה להסדיר את תהליכי הטיפול בזיהום קרקע - אך למרות הסכמות, ניסוחים, טיוטות והצעות ממשלתיות, החוק מעולם לא עבר. 14 שנה חלפו, וישראל נותרה המדינה היחידה מבין חברות ה־OECD שאין לה חוק שמטיל אחריות ישירה על גורמים מזהמים, או שמחייב את שיקום הקרקע. ללא חקיקה כזו – לא ניתן להטיל קנסות, לדרוש מימון או לנהל מדיניות עקבית לשיקום.



3 עשורים של גרירת רגליים


הסיפור של מתחמי תעש אינו מחדל חדש - אלא כזה שנמשך כבר למעלה מ־30 שנה. ההחלטה להעתיק את פעילות התעשייה הצבאית מהמרכז לנגב התקבלה כבר בתחילת שנות ה־90. תעש עצמה, שהוקמה עוד ב־1990 כחברה ממשלתית, קיבלה מרמ"י בחכירה כ־80 אלף דונם.

במהלך השנים היא הפעילה מתקנים ביטחוניים רבים, שחלקם פוזרו באזורים סמוכים לערים כמו תל אביב, רמת השרון, הרצליה, יבנה, נוף ים וטירת כרמל - ובחלקם התגלו כמויות משמעותיות של מזהמים וחומרי נפץ. למרות החלטות ממשלה מפורשות, תהליכי פינוי נגררו שוב ושוב.

העתקת המפעלים נמשכה עמוק אל תוך שנות ה־2000 והמשיכו הרחק הלאה, ורק בשנת 2018 הושלמה הפרטתה של תעש - אז נמכרה תעש מערכות לאלביט מערכות. למרות זאת, רבים מהמתחמים לא פונו, לא טוהרו, ולא הושבו לשימוש אזרחי.המבקר מציין כי גם לאחר המכירה - האחריות לפינוי, טיהור ושיקום הקרקע נותרה בידי המדינה, באמצעות החברה הממשלתית נצר השרון.

אבל בפועל, גם זו לא הצליחה לקדם את השיקום. למשל, חקר הקרקע במתחם אליהו, אחד המרכזיים באזור השרון, לא הושלם גם שנתיים וחצי אחרי המועד שנקבע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי
שכר הדירה - לאן?

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"

ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"

צלי אהרון |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית. 

מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.

התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה. 

 עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.

ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?

"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."

עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?