משבר דיור
צילום: שלומי יוסף

דו"ח המבקר: עיכובים בפינוי קרקעות תעש פוגעים בפתרונות הדיור

דו"ח מבקר המדינה חושף: המדינה לא מפנה ולא מטהרת את קרקעות תעש - ומונעת הקמה של עשרות אלפי דירות במרכז הארץ


הרצי אהרון |

עבור רוב הזוגות הצעירים או רווק/רווקה בתחילת דרכם, רכישת דירה היא בגדר חלום בלבד, ובזמן שברמ"י מדברים על הגדלת ההיצע כדי להוריד את המחירים - שטחים עצומים בלב אזורי הביקוש בישראל עומדים שוממים, מזוהמים, ומחוץ לתחום עבור הציבור שצמא לשיווקן - הבעיה הגדולה, הקרקע עליהם היא יושבת, שווה המון עבור הציבור. פרסום דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף מחדל עצום: המדינה לא מצליחה לפנות את מתחמי התעשייה הצבאית הישנים - ולא לפנות את הקרקעות.


התוצאה: יותר מ־36,000 דירות שבינתיים רשומות 'על הקרח' - ואי אפשר לבנות אף אחת מהן. מתחמי תעש פרוסים על פני כ־80 אלף דונם בישראל - רבים מהם בלב אזורים עירוניים כמו רמת השרון, נוף ים, הרצליה, טירת הכרמל ויבנה. חלקם עומדים נטושים כבר שנים, חלקם ממשיכים לפעול באופן חלקי.

מה שמשותף לכולם: הקרקע בהם מזוהמת - ולרוב מדובר על זיהום ברמות קשות במיוחד. מהדו"ח עולה כי במשך שנים רבות נותרו באתרים אלו חומרי נפץ, נפלים, גזים רעילים, מכלים קבורים, ואף זיהומים שהגיעו למי תהום ולים. לדוגמה, במתחם נוף ים התרחשו שלושה פיצוצים מאז שנות ה־90. האחרון התרחש ביוני 2023 - ובו נהרג עובד ונפצעו אחרים. גם היום, לפי הדו"ח, הציבור נכנס לשטח באין מפריע דרך פרצות בגדרות ונתון לסכנה ממשית.


קרקעות נחשקות

לפי התחייבות רשמית שהגישה המדינה לבג"ץ עוד בשנת 2015, היה עליה לפנות את מתחם נוף ים ולבצע טיהור מלא של הקרקע עד אוגוסט 2019. בפועל - שום דבר מזה לא בוצע. גם הפינוי של מתחמי תעש באזור השרון, שתוכנן ל־2024, נדחה תחילה בשנה וחצי – וכעת, בשל המלחמה, נדחה בשנית ל־2026. למתחם טירת כרמל אפילו אין לוח זמנים. משרד האוצר, משרד הביטחון, רמ"י, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה - כולם נדרשו לפעול, ואף אחד מהם לא סיפק את ה'קבלות'.

דו"ח המבקר חושף נתון דרמטי: על הקרקעות שמוחזקות כיום בידי המדינה במתחמים שפעם שימשו את תעש, קיימות תוכניות לבניית 36,600 דירות. מדובר בקרקעות מצוינות, חלקן עם נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית, תעסוקה וים. האוצר מעריך כי הפיתוח והשיווק של הקרקעות האלה יכולים להכניס כ־33 מיליארד שקל לקופת המדינה.

אבל בפועל - שום דבר לא מתקדם, מפני שהקרקע לא טוהרה, והתוכניות המפורטות עדיין בגדר תכנון על הנייר. המדינה כורכת את הטיהור בקידום התכנון: רק אם תהיה תוכנית מפורטת - יוקצה לה תקציב שיקום. אך בלי שיקום - לא תהיה תוכנית מאושרת. זהו מבוי סתום ביורוקרטי שמתמשך שנים. וכך נוצר לו עוד סיפור של ביצה ותרנוגלת שלא ברור איפה ומתי יסתיים.


ההמלצה של המבקר


המחסור בדירות אינו תיאורטי: ככל שיותר קרקעות תקועות - כך מחירי הדירות באזורי הביקוש ממשיכים לעלות. הקרקעות של תעש ממוקמות בדיוק איפה שהציבור הכי זקוק למענה של התחדשות ובנייה חדשה. בנוסף, החזקת המתחמים המזוהמים עולה למדינה מיליונים בשנה. רק מתחם יבנה, לדוגמה, עולה 1.8 מיליון שקל על שמירה וארנונה – וללא תועלת ממשית.

המבקר ממליץ למדינה לשנות את המדיניות: לא להמתין לקידום תוכניות בנייה כדי להתחיל לטהר את הקרקע - אלא לבצע קודם את השיקום, על בסיס ניתוח סיכונים מסודר ותקצוב עצמאי. לדבריו, "אין לחכות לאסון הבא". עד אז – כל דירה פוטנציאלית במתחמי תעש תישאר תקועה עמוק באדמה המזוהמת.



הפער בין ישראל והעולם


אחת מהמסקנות החריפות ביותר בדו"ח המבקר נוגעת לשורש הבעיה: למדינה פשוט אין את הכלים הרגולטוריים הבסיסיים לטפל בזיהום הקרקע. בעוד שבמדינות המערב, ובפרט באירופה - קיימת חקיקה ברורה שמסדירה את נושא המניעה, הזיהוי והשיקום של קרקעות מזוהמות, בישראל החקיקה הזו תקועה כבר יותר מעשור.

לפי הדו"ח, כבר בשנת 2011 החל המשרד להגנת הסביבה לקדם הצעת חוק שמטרתה להסדיר את תהליכי הטיפול בזיהום קרקע - אך למרות הסכמות, ניסוחים, טיוטות והצעות ממשלתיות, החוק מעולם לא עבר. 14 שנה חלפו, וישראל נותרה המדינה היחידה מבין חברות ה־OECD שאין לה חוק שמטיל אחריות ישירה על גורמים מזהמים, או שמחייב את שיקום הקרקע. ללא חקיקה כזו – לא ניתן להטיל קנסות, לדרוש מימון או לנהל מדיניות עקבית לשיקום.



3 עשורים של גרירת רגליים


הסיפור של מתחמי תעש אינו מחדל חדש - אלא כזה שנמשך כבר למעלה מ־30 שנה. ההחלטה להעתיק את פעילות התעשייה הצבאית מהמרכז לנגב התקבלה כבר בתחילת שנות ה־90. תעש עצמה, שהוקמה עוד ב־1990 כחברה ממשלתית, קיבלה מרמ"י בחכירה כ־80 אלף דונם.

במהלך השנים היא הפעילה מתקנים ביטחוניים רבים, שחלקם פוזרו באזורים סמוכים לערים כמו תל אביב, רמת השרון, הרצליה, יבנה, נוף ים וטירת כרמל - ובחלקם התגלו כמויות משמעותיות של מזהמים וחומרי נפץ. למרות החלטות ממשלה מפורשות, תהליכי פינוי נגררו שוב ושוב.

העתקת המפעלים נמשכה עמוק אל תוך שנות ה־2000 והמשיכו הרחק הלאה, ורק בשנת 2018 הושלמה הפרטתה של תעש - אז נמכרה תעש מערכות לאלביט מערכות. למרות זאת, רבים מהמתחמים לא פונו, לא טוהרו, ולא הושבו לשימוש אזרחי.המבקר מציין כי גם לאחר המכירה - האחריות לפינוי, טיהור ושיקום הקרקע נותרה בידי המדינה, באמצעות החברה הממשלתית נצר השרון.

אבל בפועל, גם זו לא הצליחה לקדם את השיקום. למשל, חקר הקרקע במתחם אליהו, אחד המרכזיים באזור השרון, לא הושלם גם שנתיים וחצי אחרי המועד שנקבע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.