לוסיד קופצת ב-6% בעקבות שיתוף פעולה עם אסטון מרטין
חברת הרכבים החשמליים לוסיד LUCID GROUP , חתמה על הסכם עם יצרנית מכוניות הפאר אסטון מרטין. על פי ההסכם אסטון תיתן נתח של 3.7% מהחברה בתמורה לגישה לטכנולוגיית ה-"ביצועים הגבוהים" של לוסיד.
במסגרת העסקה, שתלויה באישור של בעלי המניות, אסטון תנפיק 28.4 מיליון מניות רגילות עבור לוסיד, בנוסף תשלם לה בהדרגה 232 מיליון דולר. המעבר לרכבים חשמליים הוא יקר מאוד, כשיצרניות הרכבים ברחבי העולם משקיעות 1.2 טריליון דולר בטכנולוגיות החדשניות, יצרניות קטנות יותר כמו אסטון מרטין פונות לשותפויות על מנת לבצע את המעבר לרכבים חשמליים. אסטון מתכננת לצאת עם הרכב החשמלי הראשון שלה ב-2025 ועד היום הסתמכה על מרצדס בכדי לקבל את הטכנולוגיה אותה הייתה צריכה.
לשתי החברות יש בעלי מניות משותפים בקרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית (PIF). בנוסף, קרן העושר של ערב הסעודית הפכה להיות בעלת המניות השנייה בגודלה באסטון בשנה שעברה. PIF משמשת גם כבעלת המניות העיקרית בלוסיד כשבחודש שעבר סיפקה את רוב הכספים לגיוס של 3 מיליארד דולר שערכה החברה. הכספים הנוספים שתקבל לוסיד הם קריטיים עבורה, שכן כמו חברותיה לענף היא נאבקת בהפסדים גוברים וקופת מזומנים שקטנה במהירות, לנוכח החשש ממיתון ומלחמת המחירים שהובילה טסלה.
לוסיד הייתה אמורה להיות המתחרה של טסלה. בכירים בטסלה הקימו את חברת הרכבים החשמליים שאמורה היתה לספק רכבי יוקרה חשמליים. נישה גדולה מאוד שחברות הרכב החשמלי השאירו לשלב הבא. לוסיד לרגע כבשה את וול סטריט וההודעה שלה להיכנס לוול סטריט דרך ספאק, גרמה לספאק להגיע למעל 100 דולר, פי 10 ממחירו הבסיסי ובאזור ה-80 מיליארד דולר לחברה החדשה. זה היה אחד הספאקים המעניינים וכנראה גם האמיתיים עם צמיחה פנומנלית ומוצר מבטיח. קראו ללוסיד - טסלה לעשירים, אבל מאז המיזוג שהושלם לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר, המניה בירידה והיא נוגעת בשפל חדש - 5.5 דולר שמבטא לה שווי של 5.5 מיליארד דולר.
- הקבלן נגד החברה המזמינה - איזה הסכם מחייב?
- השקיע 300 אלף שקל בעסק שמיד קרס - איך הצליח לקבל בחזרה את הכסף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדוחותיה האחרונים רשמה החברה הפסד למניה של 0.43 דולר על הכנסות של 149.4 מיליון דולר, לעומת צפי האנליסטים להפסד למניה של 0.4 דולר על הכנסות של 197.8 מיליון דולר. החברה אמרה כי היא מסיימת את הרבעון עם נזילות בגובה של 4.1 מיליארד דולר מה שאמור להחזיק את החברה לפחות עד לרבעון השני של 2024.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?
כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי
"בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים. האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.
ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.
הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.
ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית
עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.
