המניות נתנו תשואה שנתית של 8% בעשור האחרון - זה כנראה יהיה נמוך יותר בעשור הקרוב
שוק המניות נחשב לאפיק ההשקעה עם הסיכון הגדול ביותר ולכן מנגד גם עם פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר. זה עובד לאורך שנים: בדרך כלל שוק המניות הוא זה שמוביל את התשואות הארוכות ורואים כי הוא מניב לאורך שנים תשואה טובה יותר ביחס לאלטרנטיבות. אם מסתכלים משנות ה-70, שוק המניות יודע לתת תשואה שנתית ממוצעת של 7-8%, וזאת למרות הנפילות הגדולות שמרחשות בשוק. כן, זו התשואה הממוצעת גם כאשר לוקחים בחשבון שפעם או פעמיים בעשר שנים השוק מתרסק ב-50% (למשל בשנת 2000 ולאחר מכן ב-2008).
כמובן, בעשר השנים האחרונות כשהריבית בעולם הייתה אפסית, שוק המניות היה האפיק הרווחי ביותר (בוודאי בהשוואה לאגרות חוב או מזומן) עם תשואה ממוצעת של יותר מ-8% בשנה, כולל האינפלציה. לא מעט. זה אומר שכל 9 שנים הכסף מכפיל את עצמו. זו תשואה מצוינת כמובן שהרבה משקיעים היו שמחים לקבל (הם היו יכולים, רק היו צריכים להצליח לשרוד את הנפילות). גם הירידות החדות של שנת 2022 שהוכיחה שבהחלט יכולות להיות גם ירידות בשווקים לא הצליחה להרוס את הסטטיסטיקה עד כדי כך והמניות היו עדיין האפיק הרווחי ביותר בעשור האחרון וזו הייתה מעל הממוצע מאז 1925 שעומד על 6.6%.
למעשה, מניות היו קבוצת הנכסים העיקרית היחידה שעלתה בערכה בעשור האחרון, כך על פי מחקר של בנק ברקליס, המפרט את התשואות עבור נכסים מותאמים לאינפלציה. לדברי הבנק, המניות בארה"ב נפלו ב-24.4% בשנת 2022, דווקא אג"ח מוגנות אינפלציה של ממשלת ארה"ב (TIPS) מחקו 36.1% מערכן, אג"ח ממשלת ארה"ב מחקו 30.4%, ואג"ח קונצרניות איבדו גם הן 30.1%.
אבל השאלה הגדולה היא מה יהיה הלאה, האם אפשר להמשיך ולהאמין שהתשואות בשוק המניות יהיו כל כך טובות גם בשנים הבאות? ג'ון בוגל מייסד ענקית ההשקעות ואנגארד (Vanguard) שנפטר לפני כמה שנים, טוען שלו. בספרו 'המדריך למשקיע המתחיל' שנכתב לפני הקורונה הוא העריך שבעשור הבא התשואות תהיינה נמוכות יותר. המשקיעים בוודאי מתלבטים האם הוא יצדק.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האמת היא שזה לא באמת משנה, בהנחה שאתם משקיעים לטווח ארוך ומוכנים-מסוגלים ובונים את עצמכם כדי לספוג ירידות (באמצעות גידור מראש, הורדת רמת סיכון לכזו שאיתה 'תוכלו לישון טוב בלילה') אז אתם יכולים להשקיע ולקוות שהשוק יעשה את שלו. מה האלטרנטיבה? לשים את הכסף במזומן? הוא ייאכל על ידי האינפלציה. פיקדון בבנק עשוי אמנם לשמור בערך על ערך הכסף, אבל לא בהכרח לייצר תשואה ריאלית חיובית משמעותית.
ואם כבר הזכרנו את בוגל, אז התחזיות האחרונות שקל ואנגארד לא אופטימיות: זו צופה עלייה שנתית ממוצעות במהלך העשור הקרוב בארה"ב של 4.1% ל-6.1%, כשבמקביל היא מעריכה שהאינפלציה תהיה כל שנה בין 2% ל-3%, כלומר הרווח הריאלי למניות עשוי להיות נמוך, כ-1.1% בלבד. ואנגארד גם צופה שהתשואות השנתיות לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות יהיו 3.3% עד 4.3% לשנה, דומה לביצועים המתואמים לאינפלציה ב-20 השנים האחרונות של 1.4%.
מעניין לציין שנתוני ברקליס מצביעים על כך שהתשואה השנתית הגרועה ביותר אי פעם עבור מניות בארה"ב, בהתאמה לאינפלציה, על פני תקופה של 20 שנה הייתה 0.9%. אבל זה כמובן לא אומר שאי אפשר להפסיד כסף בדרך.
- כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
מה הסיכוי להפסיד כסף באפיקי השקעה שונים, לאורך 20 שנה?
בשוק המניות הבריטי אגב, הסיפור דומה - בשנה שעברה המניות איבדו יותר מ-11% אבל מדובר על קצב עלייה שנתי של 2.6% במהלך העשור האחרון. לאורך 120 השנים האחרונות המניות בבריטניה רשמו עליה שנתית ממוצעת של 4.8%.
כמה חשוב להשקיע מחדש את הרווחים שאתם מקבלים? על פי ברקליס, השווי של 100 דולר שהושקעו בסוף 1925 במניות זינק ל-23,726 אם לא השקעתם מחדש את הרווחים שלכם. אבל אם כן השקעתם אותם מחדש? ההשקעה הייתה צומחת ל-791,966 דולר. אם מבצעים התאמה לאינפלציה מדובר על 1,431 דולר ללא השקעה מחדש, לבין 47,764 דולר.
ההחזר השנתי הממוצע לאורך שנים באפיקי השקעה שונים:
- 5.התחזית נראית בלתי סבירה: ריבית כ 4% ורווחים כ 5% בממוצע (ל"ת)יואב 28/05/2023 18:07הגב לתגובה זו
- 4.פרט חשוב: אם השקעתם מ 1925 אז אתם לפחות בני 120 (ל"ת)אבי 28/05/2023 18:06הגב לתגובה זו
- 3.רמי 28/05/2023 17:06הגב לתגובה זונמצא על מדד המעוך (לא טעות כתיב) כבר מ 2015 - מאז ועד היום עדיין באזור 1700-1800
- תעשה 28/05/2023 23:26הגב לתגובה זוCall
- 2.מירה 28/05/2023 16:47הגב לתגובה זוקיצבה :)
- 1.משקיע וותיק 28/05/2023 14:52הגב לתגובה זוכל מי שמוכר כשיש ירידות בשווקים , מפספס את העליות שמגיעות לאחר מכן ונאלץ להיכנס שוב במחירים גבוהים יותר. זמון בשוק חשוב יותר מתזמן השוק.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
פרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיותכלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
מחקרים חדשים מראים כי הפגיעה ארוכת הטווח של הברקזיט בכלכלה הבריטית חמורה מהתחזיות המקוריות כמעט פי שניים, עם יותר מ-200 מיליארד פאונד של אובדן תוצר, האטה בצמיחה ופגיעה קשה בעסקים קטנים; הממצאים מתפרסמים בזמן שמפלגת הלייבור מתחילה לדבר על הברקזיט בפתיחות, לאחר שנים של הימנעות
שנים לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מתחזקת בקרב כלכלנים התחושה כי התחזיות המקוריות דווקא היו אופטימיות מדי. כלכלנים מובילים מציגים כעת תמונה ברורה ומדאיגה: הברקזיט פגע בכלכלה הבריטית הרבה מעבר למה שסברו. מחקר חדש של NBER מעריך כי הפגיעה בתוצר
ארוך הטווח אינה 4% כפי שנחזה, אלא כפולה כמעט, יותר מ־8%. במונחים כספיים מדובר באובדן של מעל 200 מיליארד פאונד מהכלכלה.
מחקר נוסף של מרכז הרפורמה האירופית (CER) מצא כי ללא הברקזיט, בריטניה הייתה נהנית מצמיחה הדומה לזו של ארה״ב, ולא עם ביצועים חלשים,
כמו בשאר מדינות אירופה. מודלים כלכליים שבחנו נתוני תוצר של "בריטניה חלופית" מצביעים בעקביות על פער משמעותי לרעה שנוצר מאז היציאה מהאיחוד.
אי-ודאות ממושכת הובילה להקפאת השקעות ובלימת העסקים
לדברי החוקרים, הנזק העיקרי נבע מהתמשכות אי-הוודאות.
הברקזיט, הם מדגישים, לא היה אירוע חד פעמי אלא תהליך ארוך של חוסר יציבות. עסקים דחו השקעות, צמצמו גיוסים והקדישו שנים להיערכות מורכבת לרגולציה החדשה במקום להשקעה בפיתוח ובחדשנות.
בעוד היצואנים הגדולים הצליחו להתאים את עצמם, העסקים הקטנים נפגעו
קשות: מחקרים מצביעים על ירידה של עד 30% ביצוא בקרב החמישון הקטן ביותר. בסך הכול, היצוא הבריטי ירד ב-6.4% והיבוא ב-3.1%. הכלכלנים מזהירים כי חלק מהפגיעה טרם נראית בנתונים, משום שעסקים קטנים פשוט הפסיקו לנסות לייצא לאירופה מלכתחילה.
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, מתרחש שינוי הדרגתי בפוליטיקה הבריטית. לראשונה מאז הברקזיט, מנהיגי הלייבור מדברים בגלוי על הנזק הכלכלי. ראש הממשלה קיר סטארמר אמר לאחרונה כי "הסכם הברקזיט הכושל פגע בכלכלה", ושרת האוצר רייצ'ל ריבס קשרה אותו ישירות לירידה בפריון. שר הבריאות ווס סטריטינג הצטרף ואמר כי הוא "שמח שסוף סוף ניתן לומר בגלוי שהברקזיט הוא בעיה".
