ביל אקמן
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק, סעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים

ביל אקמן מהמר נגד המטבע של הונג קונג - למה?

בזמן שאינדקס הדולר ירד ב-5.5% בחודש האחרון, אחד ממנהלי קרנות הגידור המוכרים בעולם צופה שהדולר של הונג קונג הולך להתרסק בעקבות המשך העלאות הריבית של הפד' - איך המדיניות הזו משפיעה על הונג קונג ומה המצב בשוק כעת?

מתן קובי | (3)

הדולר האמריקאי ממשיך לאבד מהכוח שלו מול יותר המטבעות בשבועות האחרונים - הליש"ט, שהגיעה לנקודת שפל כל הזמנים אל מול הדולר בסוף חודש ספטמבר (1.035 דולר לליש"ט) עלתה בחודש האחרון בכ-7% אל 1.21 דולר לליש"ט. גם היורו מתחזק אל מול הדולר האמריקאי - 5.5% בחודש האחרון. לעומת המטבעות הללו, הדולר של הונג קונג נסחר במחיר קבוע של כ-0.128 דולר אמריקאי להונג קונגי, זאת על ידי כך שרשות המוניטרית של הונג קונג דואגת להתערב בשוק המט"ח ולדאוג לכך שההצמדה תשאר על כנה. למרות היחלשותו של הדולר האמריקאי אל מול יתר מטבעות העולם יש כעת מי שמאמין שדווקא הדולר ההונג קונגי יאבד את ההצמדה שלו ויצנח למטה.

אחד ממנהלי קרנות הגידור המוכרים בעולם, המיליארדר ביל אקמן, מאמין כי המדיניות המוניטרית של הפד' בארה"ב היא שיוביל למפלה של המטבע שלה והודיע בציוץ בטוויטר כי הוא נכנס לפוזיציית שורט אל נגד הדולר של האי. "ההצמדה כבר לא הגיונית עבור הונג קונג וזה רק עניין של זמן עד שהיא תישבר" אמר אקמן על ההתנהלות של הרשות המוניטרית של הונג קונג. 

הונג קונג מושפעת כמובן מהמצב בסין, זאת למרות שהממשל מתייחס אליה בצורה שונה מאל יתר המדינה. מצב הקורונה בסין, אשר חוזר להחמיר בשבועות האחרונים, בנוסף לבחירתו של שי ג'ינפינג לכהונה שלישית, הפכו את המשקיעים לפסימיים מאוד בנוגע לתפקוד של כלכלת האי - רק לפני כחודש שוק המניות הגיע לנקודה הנמוכה ביותר שלו מזה 13 שנה. מאז נקודת השפל ההיא המדד עוד הספיק לרדת אך ב-30 הימים האחרונים הוא זינק בחזרה למעלה ב-16%.

החשש העיקרי בנוגע למטבע של הונג קונג נובע מהמשך העלאות הריבית של הפד'. בכדי לשמור על ההצמדה של הדולר ההונג קונגי לאמריקאי הרשות המוניטרית של הונג קונג נלצה לבזבז עד כה כ-15% אחוז מסך הרזרבות שלה - כ-30 מיליארד דולר, יותר כסף ממה שנאלצה לבזבז במשבר של 1997. ככל שהפד' ממשיך להעלאות את הריבית הרשות המוניטרית נדרשת למכור יותר ויותר מהרזרבות שלה בכדי לייצב את מחיר המטבע שלה וכמו שהוא אמר - אקמן מאמין כי אין בעניין זה כבר היגיון.

"אקמן הוא לא הראשון להמר נגד ההצמדה, גורג' סורוס וקייל בס כבר עשו זאת בעבר והפסידו, אך העלאות הריבית של הפד' מקשות על הרשות המוניטרית של הונג קונג לעשות זאת עוד ועוד", כך אמר האנליסט ניל וילסון מ-Finalto. אחד העניינים שמקשים על הרשות המוניטרית להמשיך לבצע את פעולת ההצמדה היא כמובן הקורונה שממשיכה לעלות בסין ומשפיעה גם הונג קונג, מה שמוביל גם כן לסגרים ולהאטה בכלכלה והעניין רק שם עוד משקולת על ניסיון ההצמדה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קשקש 26/11/2022 07:41
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שהחוב העצום של 33 טריליון $ לא מצדיק את השווי של המטבע האמריקאי
  • 2.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 25/11/2022 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 25/11/2022 06:36
    הגב לתגובה זו
    33 טריליון $ החוב של הפדרל ריזרב הוא מה שמפחיד את הסינים ולכן הם ממשיכים למכור $ .ארה"ב חייבת לסינים 1.5 טריליון $ והם ממשיכים למכור את החוב הלאה בקצב מתון כדי לא להפיל את המטבע בפעם אחת.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.