צ'ק פוינט שוב עוקפת את התחזיות - מה מכפיל הרווח האמיתי של צ'ק פוינט?
חברת צ'ק פוינט שוב עוקפת את התחזיות. כבר לפחות שנה וחצי שצ'ק פוינט עוקפת שוב ושוב את התחזיות. אבל למרות זאת - המניה מדשדשת מאז 2017. המשקיעים רואים את התוצאות אבל לא מעלים את המניה. לכל היותר היא עולה ואז ויורדת בחזרה. אמנם נכון שמתחילת השנה היא מפגינה יציבות - הנאסד"ק נפל השנה ב-30% ואילו צ'ק פוינט יציבה לגמרי וירדה בחצי אחוז, אבל מנגד - הנאסד"ק עלה ב-90% בחמש השנים האחרונות (כולל הנפילה במתחילת השנה) וצ'ק פוינט עלתה רק בחצי אחוז. בשנה שעברה השוק עלה ב-27% אבל צ'ק פוינט בכלל ירדה ב-12%. כלומר צ'ק פוינט לא מצליחה לספק תשואה למשקיעים ב-5 השנים האחרונות (השוואה למתחרות בהמשך הכתבה).
בשיחה עם ביזפורטל מייסד ומנכ"ל החברה שוויד דוחה את הדברים ואומר: "אני חושב שהמניה שלנו ביחס לשוק מתנהגת פנטסטי. הרבה מהחברות - גם חברות ענק בעולם - בטח חברות ה'להיט' שקרסו אבל גם חברות מובילות ירדו בעשרות אחוזים. כלומר אנחנו בביצועים עודפים השנה של 30% וזה לא רע בכלל בשנה כזו. אין מניה ישראלית בהיסטוריה שנתנה את הביצועים של צ'ק פוינט. המניה הייתה השנה בשיא של כל הזמנים".
ובחזרה לדוחות - צ'ק פוינט מדווחת על הכנסות של 578 מיליון דולר, מעל קונסנזוס האנליסטים ל-572 מיליון דולר (ומעל התחזית של החברה עצמה). בשורה התחתונה היא מדווחת על רווח למניה של 1.77 דולר, מעל הצפי ל-1.67 דולר למניה (גם כאן מעל הצפי של החברה). אבל העלייה של 8% בהכנסות לא מחלחלת לשורה התחתונה האבסולוטית, כאשר הרווח הנקי גדל ל-221 מיליון דולר לעומת 219.8, עליה של חצי אחוז בלבד. הרווח למניה כן עלה ב-7% בעיקר בגלל המשך הבייבאק בהיקף של 325 מיליון דולר, תוכנית הרכישה העצמית של החברה, שבאמצעותה היא מגדילה את הרווח שלה למניה.
עדכון לשעה 16:00 - צ'ק פוינט מפרסמת את התחזית שלה - המניה מגיבה בעליה של 2% בטרום
צ'ק פוינט קולעת לתחזיות האנליסטים – צופה הכנסות בטווח של 608-658 מיליון דולר, כלומר אמצע טווח של 633 מיליון דולר. בשורה התחתונה החברה צופה רווח מתואם למניה בטווח של 2.22-2.42 דולר למניה, כלומר אמצע טווח של 2.32, סנט אחד מתחת הצפי בשוק ל-2.33 דולר מתואם למניה. שוויד נשמע מסויג מאוד מהתחזית ומציין "לחזות את העתיד זה תמיד מאתגר, ועכשיו יותר מכרגיל. התוצאות יכולות להיות יותר טובות אבל גם הרבה יותר גרועות מהתחזית".
את השנה כולה החברה צופה לסיים עם הכנסות של 2.3 עד 2.35 מיליארד דולר, מעל אמצע טווח התחזית שלה בתחילת השנה וזהה לתחזיות האנליסטים. הרווח למניה צפוי להיות בטווח של 7.2 עד 7.4, גם כן בחלק העליון של התחזית מתחילת השנה ואמצע הטווח של 2.3 הוא מעל תחזיות האנליסטים ל-7.22.
נכון לסוף הרבעון השלישי של 2022 יש לצ'ק פוינט מזומנים בהיקף של 3.57 מיליארד דולר, ירידה לעומת 3.835 מיליארד אשתקד בעיקר בשל רכישה עצמית. גם מזומנים אלו ינותבו בחלקם ואולי ברובם לרכישה עצמית.
סמנכ"לית הכספים של החברה טל פיין תצא בחודש נובמבר לחופשה של שישה חודשים לטיול אופניים ולטיול מסביב לעולם. סמנכ"ל הכספים רועי גולן, ישמש בתקופה זו כממלא המקום שלה.
מכפיל הרווח של צ'ק פוינט
צ'ק פוינט נסחרת במחיר של 116.5 דולר למניה ושווי שוק של 14.6 מיליארד דולר. מאז הדוחות הקודמים המניה ירדה ב-7%. המחיר בשוק מבטא מכפיל רווח של כ-16 על רווחי השנה ו-15 על רווחי השנה הבאה. אלא שזה מכפיל מוטה כלי מעלה. לחברה יש כאמור הר של מזומנים שמנטרלים אותו מקבלים שמכפיל הרווח הוא 11-12. מכפיל נמוך לכל הדעות, במיוחד בתעשייה של הסייבר שבה יש מכפילי רווח של 30 ומעלה ( למדריך: מה זה מכפיל רווח ומדוע הוא כל כך חשוב?)
למידע, נתונים וגרפים על מניית צ'ק פוינט:
ומה לגבי מכפילי הרווח וביצועי המניות האחרות?
מכפילי הרווח של החברות הישראליות בתחום גבוהים פי כמה מאשר מכפיל הרווח של צ'ק פוינט - סנטינל וואן במכפיל חלל של מעל 70, פאלו אלטו הגדולה באזור ה-50, סייבר ארק מעט מתחת.
ולגבי התשואה - אצל סנטינל וואן מדובר על נפילה חופשית מתחילת השנה של 53%, סייבר ארק ירדה השנה ב-12.4% ופאלו אלטו ירדה ב-10%. צ'ק פוינט מנגד כאמור יציבה.
מנכ"ל החברה גיל שוויד מתייחס בשיחה עם ביזפורטל לחברות שצ'ק פוינט אולי עשויה לרכוש ואומר "הרבה חברות עם אנשים טובים ויכולות טובות גייסו יותר מדי כסף ובנו מנגנון מנופח מדי. כואב לראות שזה קורה לאנשים טובים עם טכנולוגיה טובה, אבל כשאנחנו באים לנתח חברה ואולי לרכוש אותה אנחנו שואלים את עצמנו האם אפשר להבריא את העסק הזה שמפסיד כל כך הרבה ושלא ברור אם אי פעם יגיע לרווח. כל חברה כמובן זה סיפור שונה אבל בחלק מהחברות אני מתקשה לראות איך אפשר להפוך אותה מחברה שצריכה להשקיע הרבה כסף לחברה שאפשר להבריא ולהביא אותה לרווח. בסוף האסטרטגיה זה להתחבר לטכנולוגיות שלנו ולהרחיב אותן".
ומה לגבי פיטורי עובדים?
"כשאני מנסה לבחון איך להעביר חברה לתוצאות חיוביות אז קודם כל זה איך אפשר לייצר שם בידול ומעבר לכך האם זו חברה בריאה - האם כל עובד שם תורם ומועיל. אני גם מניח שכל עובד רוצה מהצד שלו להיות במקום שהוא מרגיש שהוא תורם, ולא שהוא השקעה במשהו שאולי יצליח בעוד 7 שנים ואולי לא.
"אני ממש ממש לא אוהב לפטר עובדים ומעולם לא פיטרתי. אני גאה בזה שאנחנו אחת החברות הבודדות, אם לא היחידה, שמעולם לא פיטרה עובדים. הסיבה היא שמראש תמיד התנהלנו בצורה הגיונית".
אתם ממשיכים בגיוסי עובדים? או שזה בהאטה?
"אנחנו ממשיכים לגייס כל הזמן, גם ברבעון הזה. גם מכיוון שעובדים עוזבים וגם כדי להגדיל את כח האדם. ברבעון האחרון גדלנו, בשנה האחרונה גדלנו וזה נכון גם בישראל וגם בעולם. אנחנו בהחלט משקיעים בגידול. ממשיכים בדיוק עם התוכנית המקורית מתחילת השנה ומהבחינה הזו אין שינוי. ברבעון הראשון גייסנו יותר עובדים ממה שתכננו, יישרנו את הקו ברבעון השני וברבעון השלישי המשכנו בהתאם לתוכנית.
"אגב, בישראל אני חייב להגיד שתוצאות הגיוסים מצוינת. אנחנו מגייסים בכל התחומים אבל בעיקר בפיתוח. השוק פה קצת משתנה ונרגע אבל עדיין לא עבר מהפך. מאוד מאתגר לאתגר מפתחים טובים".
עוד הוסיף שוויד: "סיפקנו תוצאות חזקות ברבעון השלישי. ההכנסות ממנויי מוצרים ואבטחה גדלו ב-13% כתוצאה מצמיחה דו ספרתית בשערי האבטחה ברשת Harmony, CloudGuard ו-Quantum. במהלך הרבעון הרחבנו את פלטפורמת Infinity עם הצגת Horizon, חבילת פתרונות ושירותי אבטחה מובילה בתעשייה.
- 3.דורון 27/10/2022 12:59הגב לתגובה זואולי אם החברה היתה משתפת את המשקיעים ברווחיה היתה נסחרת גבוה יותר
- 2.גבי 27/10/2022 12:31הגב לתגובה זומה עושים עם כל המזומנים שבקופה?
- 1.נ.ש. 27/10/2022 12:19הגב לתגובה זוובתחום הזה זה משמעותי מאד. למי שרוצה לקנות אגח אז המניה עדיפה על אגח ביחס סיכון סיכוי. אפילו מול אגח מדינה במיוחד בעידן של היום.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
