וול סטריט
וול סטריט

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

עונת הדוחות בעיצומה עם דוחות של AMD, פייפאל ואוקסידנטל; בשישי: נתוני תעסוקה, שיעור אבטלה ושינוי במספר המועסקים, הנאסד״ק סגר את החודש הטוב ביותר שלו מאז אפריל 2020. אילו ביצועים יתנו המדדים לאחר שבוע ירוק? האנליסטים מנתחים 
עומר רוסו | (3)

בשבוע הקודם סגר הנאסדק בעליה של 4.5%, הדוחות מחברות הביג טק העניקו רוח גבית לקונים שהסתערו מחדש על המניות. ובכל זאת, ראינו מתחילת 2022 כמה וכמה שבועות כאלה, שלאחר מכן התגלו ״כמלכודת דובים״, לכן, השבוע הנוכחי יהיה חשוב מאוד למשקיעים ולמדדים.

בגזרת הדוחות - הקצב עדיין גבוה וחברות מובילות ידווחו, אך אין ספק שאת הפיק והלחץ שהיה בשבוע שעבר מהדוחות של הביג טק, עברנו. תדווחנה חברת השבבים AMD  ADVANCED MICRO DEVICES , חברת הפינטק פייפאל  PAYPAL , אוקסידנטל בה מושקע וורן באפט  OCCIDENTAL PETROLEUM CP , מודרנה  MODERNA ועליבאבא  ALIBABA GROUP בין השאר.

בגזרת המאקרו - בשני הקרוב יתפרסם מדד הייצור של ISM, ברביעי, פגישת אופ״ק של מעצמות הנפט אשר יקבעו את קצב הייצור לאחר פגישת ביידן בסעודיה, ובשישי, נתוני התעסוקה הכוללים שכר שעתי, שיעור אבטלה ושינוי במספר המועסקים במשק ארצות הברית. תזכורת, בשבוע האחרון פורסם נתון התמ״ג שהכריז על מיתון טכני בארצות הברית. כזכור, פאוול קבע שלא ניתן לקרוא לזה מיתון באמת כי שוק  העבודה חזק. בשישי נוכל לקבל תשובות על מצב התעסוקה בארצות הברית, תעסוקה חזקה תערער על הגדרת המיתון המסורתית, ותתמוך בהמשך העלאות ריבית, בעוד אבטלה גבוהה במקצת, היא מטרת הפד בכדי להרגיע את האינפלציה. 

צפויות לדווח השבוע :

ביום שני -  צ'ק פוינט ACTIVISION BLIZZARD PINTEREST DEVON ENERGY CORP

ביום שלישי -  UBER TECHNOLOGIES CATERPILLAR BP PLC MARRIOTT INTERNATIONAL FERRARI N.V ADVANCED MICRO DEVICES  PAYPAL OCCIDENTAL PETROLEUM CP SOFI TECHNOLOGIES AIRBNB, INC STARBUCKS

ביום רביעי -  UNDER ARMOUR A MODERNA CVS CAREMARK CORP MARATHON OIL CORP LUCID GROUP ROBINHOOD MARKETS MERCADOLIBRE INC FORTINET

ביום חמישי -  ALIBABA GROUP DATADOG INC CL A CROCS INC PARAMOUNT GLOBAL AMC NETWORKS SQUARE FUBOTV INC TWILIO INC CLOUDFLARE

ביום שישי -  DRAFTKINGS INC OCUGEN WESTERN DIGITAL

ירידה בצמיחה בארה"ב לא משקפת רק הרעה כלכלית - ארהב רשמה צמיחה שלילית בשיעור שנתי של 0.9% ברבעון השני לאחר צמיחה שלילית של 1.6% ברבעון הראשון. זה לא אומר שהמשק האמריקאי נמצא במיתון אותו קובעת וועדה המקצועית על סמך מגוון פרמטרים ובאיחור רב. אולם, לא רק מנגנון הקביעה, אלא גם נתוני התמג בעצמם לא בהכרח מאשרים שהמשק במיתון. כך אומר אנליסט מיטב, אלכס ז'בז'ינסקי.

הנתונים משקפים לצד האטה ברורה בפעילות גם שינוי במבנה הצמיחה אחרי הקורונה שבחלקה צפוי להישאר ובחלקה משקף תהליך חזרה לנורמאליות:

1. התרומה לצמיחה של צריכת מוצרים, השקעות בנכסים קבועים, הצריכה הציבורית והשינויים במלאים הייתה שלילית ברבעון השני. מנגד, התרומה של צריכת שירותים ויצוא נטו לא רק הייתה חיובית, אלא גם עלתה לעומת הרבעונים הקודמים.

2. אפשר להתייחס אל הירידה בצריכת מוצרים כאל ביטוי להרעה במצבו של הצרכן או כתגובתו לעלייה באינפלציה. אולם, גם ברבעון השני, למרות הירידה, צריכת מוצרים עדיין הייתה גבוהה יותר ממה שהיה צפוי אלמלא הקורונה. נראה, שלא רק קשיי הצרכנים גרמו

קיראו עוד ב"גלובל"

לירידה בצריכת מוצרים, אלא גם תהליך התאמה בלתי נמנע לדפוסי צריכה שגרתיים. באותה מידה, גידול בצריכת שירותים, שעדיין נמוכה מהמגמה, מבטא לפחות בחלקה חזרה לנורמאליות.

בשורה התחתונה מסביר ז'בז'ינסקי, כי לעת עתה ארה"ב לא נמצאת במיתון. סביר להניח שהצמיחה הייתה נמוכה מהתחזיות השנה גם ללא עלייה באינפלציה, הריסון המוניטארי והמלחמה באוקראינה.

לדברי ד״ר סונאל דסאי, מנהלת השקעות ראשית וראש תחום ריבית קבועה בפרנקלין טמפלטון, ציפיות לירידת ריבית על ידי הפד ברבעון הראשון של 2023 הן מופרכות והיא צופה כי גם אם הפד לא יעלה את הריבית, הוא יאלץ לשמור על רמה אחידה של ריבית לאורך כל שנת 2023 כדי לרסן את האינפלציה. זאת בניגוד לדעת השוק שמתמחר התחלת הורדת ריבית בשנת 2023, סונאל טוענת כי השווקים לא הבינו נכון את דברי פאוול.

בסקירת המאקרו של כלכלני לידר שוקי הון, ביחד עם יונתן כץ התייחסו גם לנושא: ״המשק האמריקאי בהחלט מתמתן, בפרט על רקע ירידה בפעילות בענף הנדל"ן. הגידול בצריכת שירותים פיצה על הירידה בצריכת מוצרים. במבט קדימה: התמתנות באינפלציה עקב ירידה חדה במחירי האנרגיה תביא לעלייה ריאלית מתונה בכוח הקנייה של משקי הבית, מה שיתמוך בצריכה הפרטית ברבעון ג'. עבור הפד, הצמיחה השלילית ברבעון ב' לא מהווה סיבה לעצור את ההידוק המוניטארי, כול עוד שהאינפלציה כה רחוקה מ-2%.

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות התייחס לניתוק של שוק האג״ח מאמירות פאוול : ״הודעת הפד בשבוע שעבר שמה באור הזרקורים את הפער שנוצר בין שוק המניות לשוק האג"ח. בשוק האג"ח האמריקאי נדמה שהמשקיעים מצפים לשינוי כיוון של מדיניות הפד ולהפחתת ריבית כבר במהלך הרבעון הראשון של 2023. כדי שזה אכן יקרה חייבים להתממש שני תנאים: הראשון הוא שהאינפלציה בארה"ב תרד באופן משמעותי ותהיה נמוכה מ-5% (כיום 9.1%). השני הוא ששוק העבודה יהיה הרבה פחות הדוק מכפי שהוא כיום כך שהלחצים לעליית שכר ילכו וייעלמו.

"על מנת ששני התנאים הללו אכן יתממשו עד הרבעון הראשון של שנה הבאה, הכלכלה האמריקאית חייבת לעבור תהליך של מיתון עמוק, כולל בשוק הנדל"ן שתורם כיום לבדו כמעט 4% לאינפלציה. העניין הוא שתהליך כזה לא בדיוק עומד בקנה אחד עם שוק המניות שמתמחר אמנם תהליך של האטה אבל לא של מיתון עמוק כאשר ההערכות בקרב המשקיעים הן שרווחי החברות ימשיכו לגדול גם במהלך השנה הקרובה.

 

״הניתוק בין שוק המניות לשוק האג"ח אינו נדיר כל כך והוא קורה בדרך כלל בנקודות זמן בהן המדיניות של הבנק המרכזי צפויה להשתנות. עם זאת, לאחר החלטת הריבית בשבוע שעבר ודבריו של פאוול לאחריה נדמה שהשינוי הצפוי במדיניות הפד קרוב יותר לזה ששוק המניות מתמחר. פאוול הדגיש שבפד נחושים להילחם באינפלציה וכי הסיכון שבלעשות מעט מדי (כלומר לא להעלות את הריבית מספיק) ולהשאיר את הכלכלה עם סביבת אינפלציה גבוהה באופן קבוע הוא סיכון גדול מדי. בכך, פאוול למעשה מודה שהפד מבין שאין ברירה אלא לגרום לשיעור האבטלה לעלות באופן אקטיבי ומתמשך, תהליך שלוקח בדרך כלל זמן ארוך. לכן, סביר להניח שהריבית בארה"ב תמשיך לעלות וחשוב יותר, תיוותר גבוהה למשך תקופה ארוכה יחסית, בניגוד למה ששוק האג"ח מגלם כיום״.

בלאומי, ביחד עם דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות, גם התייחסו להעלאת הריבית של פאוול בשבוע האחרון: ״כצפוי, העלה הפד את הריבית ב - 75 נ״ב נוספות. העלאות הריבית יימשכו אך ייתכן שבקצב נמוך יותר. השוק מתמחר הורדות ריבית במחצית השנייה של שנת 2023. לפי הודעת הפד, האינדיקטורים האחרונים של הפעילות הכלכלית נחלשו, אך בשוק העבודה המגמות היו חיוביות ושיעור האבטלה נותר נמוך. האינפלציה נותרה גבוהה, ומשקפת חוסר איזון בין ההיצע לבין ביקוש, מצב הקשור לתקופת מגפת הקורונה, מחירי מזון ואנרגיה גבוהים הרבה יותר ולחצי מחירים נרחבים יותר. המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה והאירועים הנלווים יוצרים לחץ נוסף כלפי מעלה על האינפלציה וזה מכביד על הפעילות הכלכלית העולמית״.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טבע 31/07/2022 21:21
    הגב לתגובה זו
    חברים. נפל דבר. בעצם 3 דברים. 1. דוחות טובים. 2. סיום פרשת האופייאידים. 3. העלאת דירוג. כנראה שעדיין אנשים לא קלטו שיש כסף על הרצפה לדעתי. אם טבע הייתה השנה ב-10.5 דולר לפני החדשות הללו ועכשיו היא עדיין ב- 9.5. זאת דעתי. לא המלצה.
  • לרון 01/08/2022 09:25
    הגב לתגובה זו
    לא יקרה אך גם לא זולה,דעתי בלבד
  • לך לטייל בטבע (ל"ת)
    ד"ר בוזגלו 01/08/2022 07:12
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.