יואב בורגן
צילום: יואב בורגן

שוק המניות בארה"ב – קשה להיות אופטימיים עד הקיץ, אך לאחר מכן יכול להיות מעניין מאוד

המכפילים גבוהים, הפד' רק החל להעלות את הריבית ובחירות האמצע בארה"ב יתקיימו בנובמבר הקרוב. מה זה אומר לשווקים - ומה מראה ההיסטוריה על הצפוי בהמשך?
יואב בורגן | (15)

בשלושת השבועות האחרונים של חודש מרץ עוד ראינו אופטימיות מחודשת בשווקים, כאשר משקיעים מתחילים לבנות מחדש פוזיציות, בייחוד במניות צמיחה אשר נחבטו כל כך במהלך חצי השנה האחרונה. והנה, בשבועיים האחרונים, האופטימיות הזו שוב נעלמה, על רקע חששות מהאטה כלכלית בארה"ב, היחלשות בנתונים הכלכליים, התהפכות עקום התשואות והתבטאויות ניציות מצד בכירים בפד.

 

בחודש הבא, מאי, מתחילים ששת החודשים הקודמים לבחירות האמצע בארה"ב. הכוונה לבחירות אשר נערכות באמצע כהונתו בת ארבע השנים של נשיא ארה"ב, כאשר במסגרת הבחירות הנ"ל שליש מ-100 חברי הסנאט וכל 435 חברי בית הנבחרים בארה"ב עומדים לבחירה. כמו כן, 34 מוך 50 מושלי המדינות עומדים לבחירה, יחד עם שורה שלמה של נושאי משרות ציבוריים ברמה המדינתית והמוניציפלית. לתוצאות בחירות האמצע, ובעיקר לזהות המפלגה (דמוקרטית או רפובליקנית) בעלת הרוב בכל אחד משני בתי הקונגרס (הסנאט ובית הנבחרים) יש משמעות רבה ליכולתו של נשיא מכהן להוציא לפועל את שלל ההיבטים של מדיניות הפנים שלו.

 

מבחינת שוקי המניות בארה"ב, ששת החודשים הבאים אשר מתחילים במאי הקרוב ידועים, מבחינה היסטורית, כששת החודשים החלשים ביותר במהלך כל תקופת כהונתו בת ארבע השנים של נשיא אמריקני. עובדה היסטורית מעניינת נוספת היא, כי עבור שוק המניות התקופה הנ"ל היא גרועה במיוחד במהלך כהונתו הראשונה של נשיא דמוקרטי, כמו שיש לנו היום עם הנשיא ביידן אשר כידוע נבחר לכהונתו הראשונה בסוף 2020. וזה עוד לפני שלוקחים בכלל בחשבון את המשך מדיניות ההידוק המוניטרי אשר החל הפד בארה"ב (העלאות ריבית וצמצום המאזן).

 

אבל יש נקודת אור: ההיסטוריה מלמדת אותנו כי ששת החודשים החלשים הנ"ל מחודש מאי עד לבחירות האמצע בארה"ב בנובמבר, לעיתים קרובות מקדימים תקופה בת שישה חודשים אשר מתאפיינת כתקופה הטובה ביותר לשוק המניות במהלך כל תקופת כהונתו של נשיא אמריקני. הממצאים האמפיריים הולכים רחוק: משנת 1926, מדד ה-S&P 500 הציג תשואה ממוצעת של 2.2% בלבד במהלך החודשים מאי עד אוקטובר בשנתו השנייה של נשיא מכהן. לעומת זאת, בששת החודשים שלאחר מכן, נובמבר עד אפריל, לתוך שנת כהונתו השלישית של נשיא אמריקני, התשואה הממוצעת היתה הטובה ביותר בכל תקופת כהונתו ועמדה על 13.9%.

 

ועוד נתונים היסטוריים מעודדים, אשר רלבנטיים במיוחד השנה: משנת 1962, באותן שנים שבהן היו ירידות בשוק המניות, אותן ירידות נטו להיות חדות יותר בשנים שבהן היו בחירות אמצע בארה"ב – ירידה ממוצעת בשיעור של 19%,  לעומת ממוצע של 13% "בלבד" בשנים שבהן לא התקיימו בחירות אמצע. אבל, ופה הנקודה האופטימית, לאחר אותה ירידה ממוצעת חדה מאוד של 19% כאמור, השוק התאושש בשיעור ממוצע של 32%...  

 

ניתן לנסות לייחס לכך מספר הסברים. הסבר אחד הינו בהיבט של מדיניות: בשנת בחירות האמצע בארה"ב יש נטייה להדק הן במדיניות הפיסקאלית והן במדיניות המוניטרית, לפני שהשווקים מתחילים לצפות שקובעי המדיניות יתחילו לשחרר ולהקל על מנת להמריץ את הכלכלה בשנת הבחירות לנשיאות, שהיא השנה העוקבת לבחירות האמצע. אגב, השנה ההסבר הזה לא כל כך רלבנטי, כי הידוק המדיניות המוניטרית היה בלתי נמנע ממילא, ואילו בצד הפיסקאלי יש דווקא מדיניות מאוד מרחיבה.

 

הסבר אפשרי נוסף נראה לנו מתאים יותר לנסיבות הספציפיות של שנת 2022: מידת חוסר שביעות הרצון מממשל חדש נוטה לעלות מאוד בשנת כהונתו השנייה של נשיא חדש, והמשקיעים מצידם מביעים את תסכולם לפני בחירות האמצע בנובמבר. כך נוצרת הקרקע הפוריה לתקופת העליות החדה ביותר במהלך כל ארבע שנות כהונתו של הנשיא.      

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשורה התחתונה, אם ההיסטוריה תחזור על עצמה באופן כזה או אחר, החודשים הקרובים אינם צפויים להאיר פנים למשקיעים בשוקי המניות. תמחור השווקים, קרי רמות המכפילים לפיהן נסחרות חלק גדול מהמניות, ממשיך להיות גבוה למדי, ואילו הפד בארה"ב רק התחיל עתה במדיניות ההידוק המוניטרי. יחד עם זאת, ושוב בהנחה שיש משמעות להיסטוריה בשוק המניות והיא אכן יודעת לבשר על הבאות, הרי שייתכן ואנו מתקרבים לחלון הזדמנויות בדמות רמות שפל אטרקטיביות במחירי המניות. רק שיש מאוד להיזהר ולא להקדים מדי בלנסות להיכנס דרך חלון זה. בהקשר זה צריך, כמו תמיד בשוק המניות, המון סבלנות ואורך רוח, אך השנה כנראה הרבה יותר מהרגיל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    ירון 14/04/2022 02:51
    הגב לתגובה זו
    אבל כמות כזאת של שטויות בטור אחד מתומצת...מודה פעם ראשונה.
  • 13.
    הפיסיקאית 13/04/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    וגם בני ישראל אכלו מן בתקופת כהונתו השנייה של משה אז מחיר הכותנה המצרית יעלה. אולי.
  • 12.
    ספקולציה בגרוש 13/04/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    לא קראתי כתבה כזאת ספקולטיבית מימי, ירד יעלה מאי יוני ... מי שמנהל כסף לפי אסטרולוגיה נמצא בתחום הלא נכון
  • 11.
    אנצי! 13/04/2022 09:55
    הגב לתגובה זו
    מי שאומר שכסף לא קונה אושר,לא יודע איפה עושים שופינג-בו דרק!
  • 10.
    אנצי! 13/04/2022 09:55
    הגב לתגובה זו
    וול סטריט זה המקום היחיד שאליו נוסעים ברולס רויס,כדי לבקש עצה מאלה שמגיעים אליו ברכבת תחתית-וורן באפט!
  • 9.
    להתרחק מהנאסדק ! 13/04/2022 07:54
    הגב לתגובה זו
    עליה בתשואות האגח צמצום המאזן עליית ריבית מלחמה באוקראינה ירידה ברווחים של הבנקים אינפלציה בשמיים קיצר הירידות רק החלו תתרחקו כמו מאש
  • אלעד 14/04/2022 02:48
    הגב לתגובה זו
    חשיבה עצמית מעבר למסך ברוב המקרים מניבה תוצאות טובות יותר,תקנה את הירידות,תגיד תודה ותמתין-עצת זהב.
  • 8.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 13/04/2022 01:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לו בורגן היה צודק הייתי רוטשילד... אי די בי די בידי בו (ל"ת)
    הסטוריון 12/04/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כלומניק שלא שווה אפילו שקל. (ל"ת)
    נוסטרדמוס 12/04/2022 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תתבייש לך !! מה זה הקשקוש הזה ? (ל"ת)
    רועי 12/04/2022 18:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מעניין? מת על זה ספר את זה לסבתא שלך גרפומן קלקלי (ל"ת)
    דני דין 12/04/2022 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 12/04/2022 17:56
    הגב לתגובה זו
    היו מעלים מזמן ריביות, היינו כבר אחרי מיתון והתאוששות, ולא היינו בתוך אינפלציה.
  • 2.
    כלכלן 12/04/2022 17:27
    הגב לתגובה זו
    ריכוז כזה של דברי הבל לא ראיתי מזמן. האם בורגן באמת מאמין ששוק המניות מתנהג לפי עונות השנה או שזה סוג של הומור מוזר? אתה בטוח שביידן יהיה בחיים עד סוף הקדנציה?
  • 1.
    אלכס 12/04/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
    כתבה אם ואם.אן דן דינו....סבתא שלי 50 שנה למטה .
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

עליות בבורסה (גרוק)עליות בבורסה (גרוק)
מעבר לים

למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?

תחזיות המומחים והעיתונים הכלכליים המרכזיים לקטסטרופה שיגרמו המכסים שמופרכות מדד אחר מדד, יחד עם חדשות טובות מחזית הסחר והריבית מעודדים את השוק - מהם גורמי הסיכון שנותרו?

גיא טל |

ביום שישי האחרון התפרסם באיחור מדד המחירים לצרכן לחודש הקודם, ולמרות שהוא הוכיח בבירור שהאינפלציה עדיין כאן ואף חזרה למעל הרף הסימבולי של 3%, המשקיעים קיבלו את הנתונים בברכה ומיהרו להמשיך בראלי שמאפיין את השוק בחודשים האחרונים. המדד השנתי היה מעל 3% בפעם הראשונה מאז ינואר השנה, כלומר, בפעם הראשונה מאז שהנשיא טראמפ נכנס לתפקידו, ומדד הליבה עלה בשיעור דומה, עדיין אחוז שלם מעל היעד. אז מה הסיבה לשמחה? כמו בדרך כלל במצבים כאלה, השמחה היא שהמצב לא גרוע יותר, שהאינפלציה לא באמת חוזרת לזנק, ושהמכסים לא גורמים לצרות גדולות יותר.

כמה באמת תורמים המכסים? קשה לחשב זאת במדויק, משום שהמדד מפורסם לפי רכיבים שונים, אך לא לפי מקום הייצור של כל מוצר. ישנן קטגוריות שמושפעות יותר מהמכסים, לדוגמה: הלבשה, ריהוט, מוצרי חשמל וכדומה. אלו עלו יותר מהאינפלציה הכללית (כ‑0.7%–0.9% בשיעור חודשי), אולם חלקן היחסי במדד הכולל הוא כ‑4% לריהוט וכ‑2.4% להלבשה - כלומר השפעה מועטת בלבד על המדד הכללי. 
בנוסף, לא כל הבגדים ולא כל הריהוט מיוצרים מחוץ לארצות הברית (למרות שהמכסים משפיעים בצורה עקיפה גם על מחירי המוצרים המקומיים), ויש לקחת בחשבון גם עליית מחירים “טבעית” של כ‑2% בשנה (יעד האינפלציה).
אז כמה באמת תרמו המכסים לאינפלציה הסופית? על פי חישוב לא לגמרי מדויק שערכתי בעזרתו האדיבה של מנוע בינה מלאכותית, ושמקבל אישור ממקומות נוספים, נראה שניתן לייחס כעשירית מהאינפלציה הנוכחית למכסים, כלומר 0.2%–0.3% בחישוב שנתי. זה הרבה או מעט? כנראה תלוי בפרספקטיבה. מה שבטוח: זה לא סוף העולם, אין לכך השפעה דרמטית על האינפלציה או על הכלכלה, ומדובר בהשפעה חד־פעמית בלבד. מן הצד השני, הבשורה החיובית בדוח האינפלציה האחרון היא המשך התמתנות הלחצים האינפלציוניים בכמה רכיבים אחרים, ובראשם רכיב קורת הגג, הרכיב שמרכיב כ‑40% מהאינפלציה ונמצא ברמתו הנמוכה ביותר זה חמש שנים.


מה אמרו המומחים? 

על רקע דוח אינפלציה נוסף שמפריך את החששות, כמה אמירות שנאמרו אי־אז באפריל נראות כיום, כצפוי, באור מגוחך למדי, לפחות לעת עתה. הנה מה שכתב אדם פוזן, נשיא מוסד פיטרסון המכובד: “ייתכן שנראה מיתון... האינפלציה היא בלתי נמנעת”. ועוד אמר פוזן: “המכסים גורמים לסטגפלציה... זה סטגפלציה. סטגפלציה היא סיוט כלכלי”.
ג’סטין וולפרס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מישיגן, אמר: “המכסים הם נזק כלכלי, הם בלתי קוהרנטי ונובעים ממידע שגוי ומשקרים... למרבה הטרגדיה הם ישפיעו לרעה על העובד האמריקאי יותר מכל דבר אחר”.

והרשימה ממשיכה: אריק שרמן, כותב טורים בפורבס, כתב יום אחרי “יום השחרור”: “כלכלנים ומומחים ביחסים בינלאומיים, סחר ותעשייה מזהירים כי הטקטיקה הזו (המכסים) עלולה להוביל לתוצאות חמורות, להביא את האומה לתקופה של סטגפלציה משמעותית המאופיינת בירידה כלכלית, אינפלציה עולה ואבטלה גבוהה”.

בית ההשקעות ג’יי.פי. מורגן הוריד את תחזית הצמיחה ב‑0.3% ל‑1.3% והעלה את הציפיות לאבטלה ל‑5.3% לשנת 2025. מיותר לציין שהמספרים העכשוויים, כחודשים לפני סוף השנה, לא מתקרבים בכלל לאזור חיוג של המספרים שחזו בג'י פי מורגן. ג’יימי דיימון, מנכ״ל הבנק, אמר באפריל: “המכסים של טראמפ יובילו קרוב לוודאי למיתון ולפשיטות רגל של עסקים”.