שלמה גרינברג
צילום: ביזפורטל
הטור של גרינברג

הזבל של אחד הוא האוצר של האחר: החברות שנהנות מהזינוק בכמות הפסולת

לקראת פסח ולאור הזינוק המתמשך בכמויות הפסולות שיוצר העולם המתועש, אילו חברות פועלות בתחום ועשויות ליהנות מהמגמה העגומה שמדירה שינה מעיניהם של רבים? וגם מדוע קשה להשקיע בהן ומה ניתן לעשות בכל זאת?

העולם טובע בפסולת ותעשיות המחזור וניהול הפסולת פורחות: מילא הפגיעה הבריאותית והמוות שהביא החיידק הסיני על העולם, מילא פגיעתו הרעה באורחות החיים, בתחומי כלכלה שונים ובשיבושים הרבים שיצר. אבל כעת, כאשר סיכומים מעודכנים לגבי שנת 2021 מגיעים לציבור, מסתבר שהפסולת שהצטברה על פני, מעל ומתחת כדור הארץ בתקופת הקורונה שברה בגדול את כול שיאי העבר ובכול התחומים.

הסטטיסטיקה מטילה אימה של ממש. מילא שטובעים בפסולת אבל כשמדובר בפסולת מסוכנת/רעילה, נראה לנו שהעולם צריך לשקול אם ההתארגנות המסיבית כביכול למלחמת חורמה בסכנות משבר האקלים (כתבנו "כביכול" כי בינתיים השימוש במאובנים לאנרגיה רק תופח), אינה באה על חשבון התארגנות מסיבית שצריכה הייתה להגיע בנושא הפסולת שהרי עד שנצליח לנקות את דו תחמוצת הפחמן נמות מטביעה ומחנק בפסולת. עד כאן החדשות הטובות, הרעות הן שבשני המקרים אין התקדמות ממשית. נכון, הקורונה עזרה לשיפור האקלים אבל זה כבר מאחורינו וכרגע, בין הצאר פוטין למנהיג המערב ביידן אנחנו ב- Deep Shit.

אלא שלמזלו של כדור הארץ נתן הקב"ה לאדם את התושייה. שרדנו את המבול, את המלחמות והמגפות ואת נבואותיו של הכומר מלטוס, הפרופסור רוביני ושאר רואי השחור ונשרוד גם את משברי האקלים והפסולת. למה? כי מהפכת הטכנולוגיה נותנת הכילים להתגבר. בינתיים, למי שבכול זאת לא מסתפק בחדשות הערב ומעוניין בעוד קצת דפרסיה אז יש שפע מחקרי זוועה בנושא הפסולת כמו הנתונים על הפסולת הרעילה, שידיר שינה מעיניכם. 

אבל בוול סטריט כמו בוול סטריט רואים פוטנציאל בכול משבר אז נדבר היום על נושא הטיפול בפסולת, שהפך, לא מעט בשל הקורונה ומהפכת הטכנולוגיה, למעניין בוול סטריט. "ריח הרווחים מהטיפול באשפה מפצה על ריח האשפה", אמר בזמנו וויין הייזנגה (Wayne Huizenga) המנוח, המייסד של ענקית הטיפול באשפה ושירותים סביבתיים, WASTE MANAGEMENT, בלוקבאסטר, אוטוניישן (סימול:AN), מרכז הנופש היוקרתי, Boca Raton Resort & Club בפלורידה והבעלים של 2 קבוצות פאר בהוקי קרח ובפוטבול.

הייזנגה, אחד מהיזמים-אנשי העסקים הגדולים של ארה"ב במאה שעברה, היה דור שלישי של "מפני אשפה" ולאחר שהקים את WM אמר, "אם לא נטפל כראוי באשפה היא תטפל בנו..". האיש מכר אחזקותיו בחברה ב-1984, "בגלל הזדמנות בלתי רגילה שזיהיתי". ההזדמנות הייתה הקמת ענקית הווידאו בלוקבאסטר שאותה מכר ב-9.4 מיליארד לוויאקום. אבל הייזנגה היה ונשאר "איש של סילוק אשפה" והוא גם אחראי בעקיפין להיווצרותה של חברת המחזור אקולב (סימול:ECL) שהיום מתחרה ב-WM. הייזנגה צדק בקשר לסכנות האשפה שגדלה לממדים מפחידים עם התקדמות מהפכת הטכנולוגיה. אליבא מומחי החזוי יגדל המחזור הגלובלי של הטיפול בפסולת מ-1.6 טריליון דולרים ב-2020 לקרוב ל-3.5 טריליון ב-2030.

תעשיית ניהול האשפה מורכבת מארבע תת-תעשיות נפרדות (שהולכות ומתמזגות). הסקטור המוביל הוא ניהול האשפה (איסוף, שינוע וטיפול) אחריו סקטור הטמנת אשפה (חברות שעיסוקן במיטמנות של פסולת מוצקה). תעשיית המחזור היא התחום שצומח במהירות כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה ולבסוף תעשיית המניעה ( waste prevention או מיזעור נזקי האשפה באמצעות חינוך), הסקטור הקטן והצעיר ביותר שגם צומח במהירות "בעזרת" מהפכת האינפורמציה.

הסיבה לכתבה זו קשורה בעקיפין לתעשיות הרכב החשמלי המשגשגת והאוטונומי וכמובן גם ל TESLA INC ולסין שבבעלותה 80% מחומרי הגלם שנחוצים לתעשיית הבטריות, שחקן זיהום חדש יחסית שמוביל בזיהום רעיל. קראנו ריאיון שנתן לאחרונה המייסד המשותף של טסלה (כן, היו 5 כאלו לצדו של מאסק), Jeffrey Brian Straubel, לאתר הבלומברג. Straubel, שפרש מטסלה ב-2019 לאחר ששימש כמנהל הטכני של החברה והיה האחראי לנושא האנרגיה (מתשתית הבטריות ועד למפעל הבטריות הענק בנבדה), הקים, עוד ב-2017 ובתמיכה ומימון ראשוני של טסלה, חברה בשם Redwood Materials לצורך "מחזור סוללות ליתיום יון ואשפה אלקטרונית אחרת (E-Waste)".

קיראו עוד ב"גלובל"

הסיבה להקמת החברה הייתה ההצטברות ההולכת וגדלה של בטריות משומשות ואשפה אלקטרונית אחרת שהצטברה במהירות ככול שמהפכת הטכנולוגיה התקדמה, מדובר בתחום האשפה שגדל במהירות הכי גדולה (מ-2.37 מיליון טון ב-2009 ל-50 מיליון טונות ב-2020 ול-63 ב-2021 כאשר כול המומחים מאמינים שהקצב יימשך). סטרובל הסביר לבלומברג שלא הקים את החברה רק על מנת לנקות את אמריקה מפסולת מסוכנת שמצטברת במהירות אלא שיש לו מטרה גדולה בהרבה, להעביר חלקים משמעותיים של תעשיית הסוללות ורכיביה מאסיה לארה"ב. מפעל החברה הוקם סמוך למפעל הבטריות הגדול בעולם של טסלה בנבדה. המחזור לדעתו יעשה זאת ואחרי הכול דעתו קובעת מאוד בתחום ולראייה "התנפלות משקיעים לצורך מימון הפרויקט. הבאנו תמונת המפעל החדש להתרשמותכם:

מה שמנסה סטראובל לעשות, בעזרת המיחזור בעיקר, לפשט את שרשרת הייצור של הבטרייה באמצעות יצירת כול המרכיבים בארה"ב ומחומרים ממוחזרים ובכך להיפטר מהתלות בחומרי גלם סיניים. התלות בקונפוננטות מסין יוצרת מצב שמחיר הבטרייה, שההערכות היו שירד משמעותית עם הגידול במספר המכוניות החשמליות והאוטונומיות המיוצרות, לא יורד בגלל השליטה הסינית בחומרי הגלם. "הידע והטכנולוגיות בידנו ומצטברת כמות אדירה של אשפה אלקטרונית שתאפשר זאת", אמר.

עד כה גייסה החברה קרוב למיליארד דולרים כאשר המשקיעים המובילים הם טסלה, פורד, גולדמן סאקס, פידליטי, אמאזון והקרן הסקוטית היוקרתית Baillie Gifford שהזכרנן בטור זה בעבר ושהייתה מראשוני המשקיעים בטסלה. אם ישיג סטראובל את מטרתו נראה בעתיד אבל דבר אחד ברור, חשיבות הטיפול באשפה האלקטרונית הופכת במהירות לבעיה רצינית ביותר והמחזור יהווה חלק משמעותי מהפתרון.

חשוב להבין שתהליך החלפת הרכב הקונבנציונלי ברכב חשמלי ואוטונומי יגדיל משמעותית את כמויות האשפה האלקטרונית ובעיקר מתעשיית המוליכים למחצה שמגדילה במהירות את "תרומתה" ביצירת סוג האשפה הזה. החברות סאמסונג, טאיוואן סמי קונדוקטורים, אינטל, מייקרוסופט, גוגל ואפל לבדן הגיעו ב-2020, ל-2.5 מיליון טון של אשפה כזו.

המעבר למכונית החשמלית ולאוטונומית הולך וגדל במהירות (31 מדינות כבר קבעו תאריכים להורדת הרכב הקונבנציונלי מהכביש עד 2030 כאשר נורבגיה קבעה את 2025 כתאריך יעד וגם חברות רכב קונבנציונלי רבות מתחייבות לכך. GM למשל הודיעה שהחל מ-2030 לא תייצר יותר רכב כזה). סטראובל מתמקד אמנם במיחזור לצורך ייצור בטריות אבל חברות האשפה, מ-WM, וויאוליה, EcoLab ומטה וכך גם חברות רכב רבות משקיעות סכומי עתק בנושא. כמובן שגם הגופים הסביבתיים מפעילים לחץ שהולך ומתגבר לטיפול באשפה ולמחזור וזה מכיוון שהאשפה האלקטרונית, למרות שהיא מהווה רק 2% מסך האשפה בארה"ב כרגע, תורמת 70% מסך האשפה הרעילה והחשש מהגידול שצפוי בסוג זה של אשפה מגדיל הלחץ על הממשלים לתמוך בתעשייה החדשה הזו. מאוד מומלץ לקרוא את הריאיון שנתן סטראובל לבלומברג.

ההשקעה בתעשיות הטיפול ומחזור האשפה: נושא הטיפול באשפה המצטברת קיבל דחיפה גדולה מהסכם האקלים האחרון וכמובן הפנה זרקור לנושא מוול סטריט ושאר הבורסות הגדולות. הזכרנו את האשפה האלקטרונית שקצב ההצטברות שלה הגבוה ביותר וכך גם רעילות הפריטים אבל זו עדיין בעיה קטנה בהשוואה לפסולת פלסטית, פסולת אנרגיה או פסולת מוצקים (מתכות, חלקי רכבים). הדרכים המקובלות להיפטר מאשפה הן מטמנות שזו השיטה הפופולרית ביותר כיום. לצד המטמנות ישנן המבערות (incineration) והמיחזור, שעם ההתקדמות הטכנולוגית נעשה יותר פופולרי אבל דורש השקעות גדולות וידע. הפיכת זבל מהצומח והחי לקומפוסט (דְּשוֹנֶת) ולבסוף טיפול באמצעות כימיקלים. ההטמנה והשריפה, שתי הדרכים המובילות בטיפול באשפה, יוצרות בעיות. הראשונה בעיית דליפה (במיוחד במטמנות של חומרים רדיו אקטיביים) והשנייה בפליטת גזים. ככול שבעיות האשפה הולכות ומחריפות כך גם גדלה ההשקעה בפתרונות וכיוון שמדובר בתחום עם פוטנציאל רווח גדול יותר ויותר חברות נכנסות תוך ניצול ההתקדמות הטכנולוגית.

אז במה משקיעים? כאן נתקלים ב"בעיה הרגילה" של המאה ה-21, כיצד לבחור בחברה/חברות מנצחת? חברות האשפה המובילות כמו WM, ויאוליה (סימול:VIE.PA), Republic Services (סימול:RSG),Aurubis AG (סימול:NDA.DE) או הענקית השבדית Boliden (סימול: BOLIF) שהיא אחת המובילות בתחום ה-E-waste התחילו כולן בהתמקדות ב"ניהול אשפה", אז זה אמר "איסוף, שינוע והטמנה או שריפת האשפה". אלא שכיום כול הגדולות פלשו לכול התחומים ויש עוד "בעיה" במניות חברות האשפה, כמעט כולן עדיין בשיא כול הזמנים או קרוב מאוד לרמת השיא, כי המשקיעים מודעים לעובדה שמדובר בתחום שגם ייהנה מהמשך הצמיחה וגם מעידוד ממשלות וגופים בינלאומיים.

יש עוד 2 בעיות בהן יתקל המשקיע. הראשונה שחלק גדול מהחברות המובילות אינן אמריקאיות ואינן נכללות בסלים "אמריקאים". השנייה, שחברות כאלו נכללות היסטורית בסלים וקרנות של "תעשיות שונות", "חומרים בסיסיים" או לפי ההתמקדות כמו חברת אקולב שמוגדרת כחברת כימיקלים "מיוחדים". אנחנו עוקבים אחרי WM, VIE.PA ו- Boliden (סימול: BOLIF), האחרונה בגלל ה-E-waste שנראה כתחום היותר מעניין.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מה דעתך שלמה? 14/04/2022 00:59
    הגב לתגובה זו
    האם התיאוריה על המניות המשבשות השתבשה?
  • שלמה גרינברג 15/04/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
    מה שקרה הוא שהגברת צודקת לגבי העתיד אבל בהתלהבותה (האופיינית למשקיעים אמריקאים) הזניחה את הערכים העובדתיים לטובת ערכי החלום כפי שהדוגמא של קומפיוג'ן מוכיחה
  • 12.
    יוסף 12/04/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    גם אני מצטרף לבקשת ההתייחסות למצב השווקים והחששות ממיתון, נוכח: א. התפרצות הנגיף בארץ מוצאו, ב. מלחמת פוטין-זלנסקי, ג. בעיות בשרשראות, ד.אינפלציה גואה, ה. אמירות ניציות גם מהחלקים היוניים של הפד. ו. בחירות לקונגרס שמתקרבות, תודה מראש
  • 11.
    עידן 10/04/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על הנאמר כאןhttps://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/803658 תודה
  • דעתי לגבי המוליכים למחצה ברורה (ל"ת)
    שלמה גרינברג 11/04/2022 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבי טננבוים 10/04/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך עליהן? דויטשה ואחרים מפריזים או מבוססים? תודה מראש כמו"כ האם אתה מודאג מהירידות האחרונות בשבבים? זו ירידה זמנית לצורך עליה? או שמא יש כאן אינדקציה על ריסון עתידי בביקושים צרכניים? נשמח לתגובתך המחכימה כתמיד, תודה
  • שלמה גרינברג 11/04/2022 12:27
    הגב לתגובה זו
    לא נראה לי, לבטח לא בביקושים למוצרים שמונעים ע"י מעבדים וכו. אגב, אין שום הוכחה סטטיסבטית לירידה בביקושים, עכשווית או עתידית
  • אבי טננבוים 11/04/2022 16:15
    של מיתון בכלכלות, והאינדקציות שנובעות מהיפוך עקומת התשואות. וכן מהאינפלציה שגואה וגואה
  • 9.
    אבי טננבוים 09/04/2022 21:53
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על נבועות המיתון של דויטשה ואחרים לקראת 2023 בעקבות היפוך עקומת התשואות? ב. האם הירידות מלחיצות? האם עודף היצע ממשמש ובא, או שמא יותר גרוע - ריסונים בביקושים הצרכנים, או שמא זו סתם נפילה לצורך עליה שמהווה הזדמנות. תודה מראש
  • 8.
    Ecl עוסקת בסניטציה של בתי חולים והוקמה ב 1923 האם אין טעות (ל"ת)
    יואב 09/04/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 11/04/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
    אקולב אכן פועלת בתחום המבון הרפואה ומדעי החיים ומתמחת בסניטציה ומניעת זיהומים
  • 7.
    חיים 09/04/2022 07:27
    הגב לתגובה זו
    שלמה, כתבה מרתקת. אשמח שתחווה דעה על ורידיס. האם אחזקה ישירה בחברה עדיפה על פני חשיפה באמצעות דלק רכב? תודה.
  • שלמה גרינברג 10/04/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    מכיר את החברה כחלק מעיסוקיי במים אבל רק בצד עיסקים אלו
  • 6.
    תודה רבה שלמה. מעניין !! (ל"ת)
    עמית 08/04/2022 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גילי 08/04/2022 20:12
    הגב לתגובה זו
    מבאס.
  • 4.
    מאמר חשוב ביותר 08/04/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
    סביניה האוסטרלית עוסקת גם בכריה של זהב ופלדיום, וגם מקימה בצרפת מפעל ענק למיחזור בטריות
  • אמת, זו התכנית (ל"ת)
    שלמה גרינברג 09/04/2022 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאמר מרתק (ל"ת)
    אדם 08/04/2022 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דגן 08/04/2022 14:46
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    תמחזר פסולת ויצא נפט בשווי מצחיק 08/04/2022 12:58
    הגב לתגובה זו
    תמחזר פסולת ויצא נפט בשווי מצחיק
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.