שלמה גרינברג
צילום: ביזפורטל
הטור של גרינברג

הזבל של אחד הוא האוצר של האחר: החברות שנהנות מהזינוק בכמות הפסולת

לקראת פסח ולאור הזינוק המתמשך בכמויות הפסולות שיוצר העולם המתועש, אילו חברות פועלות בתחום ועשויות ליהנות מהמגמה העגומה שמדירה שינה מעיניהם של רבים? וגם מדוע קשה להשקיע בהן ומה ניתן לעשות בכל זאת?

העולם טובע בפסולת ותעשיות המחזור וניהול הפסולת פורחות: מילא הפגיעה הבריאותית והמוות שהביא החיידק הסיני על העולם, מילא פגיעתו הרעה באורחות החיים, בתחומי כלכלה שונים ובשיבושים הרבים שיצר. אבל כעת, כאשר סיכומים מעודכנים לגבי שנת 2021 מגיעים לציבור, מסתבר שהפסולת שהצטברה על פני, מעל ומתחת כדור הארץ בתקופת הקורונה שברה בגדול את כול שיאי העבר ובכול התחומים.

הסטטיסטיקה מטילה אימה של ממש. מילא שטובעים בפסולת אבל כשמדובר בפסולת מסוכנת/רעילה, נראה לנו שהעולם צריך לשקול אם ההתארגנות המסיבית כביכול למלחמת חורמה בסכנות משבר האקלים (כתבנו "כביכול" כי בינתיים השימוש במאובנים לאנרגיה רק תופח), אינה באה על חשבון התארגנות מסיבית שצריכה הייתה להגיע בנושא הפסולת שהרי עד שנצליח לנקות את דו תחמוצת הפחמן נמות מטביעה ומחנק בפסולת. עד כאן החדשות הטובות, הרעות הן שבשני המקרים אין התקדמות ממשית. נכון, הקורונה עזרה לשיפור האקלים אבל זה כבר מאחורינו וכרגע, בין הצאר פוטין למנהיג המערב ביידן אנחנו ב- Deep Shit.

אלא שלמזלו של כדור הארץ נתן הקב"ה לאדם את התושייה. שרדנו את המבול, את המלחמות והמגפות ואת נבואותיו של הכומר מלטוס, הפרופסור רוביני ושאר רואי השחור ונשרוד גם את משברי האקלים והפסולת. למה? כי מהפכת הטכנולוגיה נותנת הכילים להתגבר. בינתיים, למי שבכול זאת לא מסתפק בחדשות הערב ומעוניין בעוד קצת דפרסיה אז יש שפע מחקרי זוועה בנושא הפסולת כמו הנתונים על הפסולת הרעילה, שידיר שינה מעיניכם. 

אבל בוול סטריט כמו בוול סטריט רואים פוטנציאל בכול משבר אז נדבר היום על נושא הטיפול בפסולת, שהפך, לא מעט בשל הקורונה ומהפכת הטכנולוגיה, למעניין בוול סטריט. "ריח הרווחים מהטיפול באשפה מפצה על ריח האשפה", אמר בזמנו וויין הייזנגה (Wayne Huizenga) המנוח, המייסד של ענקית הטיפול באשפה ושירותים סביבתיים, WASTE MANAGEMENT, בלוקבאסטר, אוטוניישן (סימול:AN), מרכז הנופש היוקרתי, Boca Raton Resort & Club בפלורידה והבעלים של 2 קבוצות פאר בהוקי קרח ובפוטבול.

הייזנגה, אחד מהיזמים-אנשי העסקים הגדולים של ארה"ב במאה שעברה, היה דור שלישי של "מפני אשפה" ולאחר שהקים את WM אמר, "אם לא נטפל כראוי באשפה היא תטפל בנו..". האיש מכר אחזקותיו בחברה ב-1984, "בגלל הזדמנות בלתי רגילה שזיהיתי". ההזדמנות הייתה הקמת ענקית הווידאו בלוקבאסטר שאותה מכר ב-9.4 מיליארד לוויאקום. אבל הייזנגה היה ונשאר "איש של סילוק אשפה" והוא גם אחראי בעקיפין להיווצרותה של חברת המחזור אקולב (סימול:ECL) שהיום מתחרה ב-WM. הייזנגה צדק בקשר לסכנות האשפה שגדלה לממדים מפחידים עם התקדמות מהפכת הטכנולוגיה. אליבא מומחי החזוי יגדל המחזור הגלובלי של הטיפול בפסולת מ-1.6 טריליון דולרים ב-2020 לקרוב ל-3.5 טריליון ב-2030.

תעשיית ניהול האשפה מורכבת מארבע תת-תעשיות נפרדות (שהולכות ומתמזגות). הסקטור המוביל הוא ניהול האשפה (איסוף, שינוע וטיפול) אחריו סקטור הטמנת אשפה (חברות שעיסוקן במיטמנות של פסולת מוצקה). תעשיית המחזור היא התחום שצומח במהירות כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה ולבסוף תעשיית המניעה ( waste prevention או מיזעור נזקי האשפה באמצעות חינוך), הסקטור הקטן והצעיר ביותר שגם צומח במהירות "בעזרת" מהפכת האינפורמציה.

הסיבה לכתבה זו קשורה בעקיפין לתעשיות הרכב החשמלי המשגשגת והאוטונומי וכמובן גם ל TESLA INC ולסין שבבעלותה 80% מחומרי הגלם שנחוצים לתעשיית הבטריות, שחקן זיהום חדש יחסית שמוביל בזיהום רעיל. קראנו ריאיון שנתן לאחרונה המייסד המשותף של טסלה (כן, היו 5 כאלו לצדו של מאסק), Jeffrey Brian Straubel, לאתר הבלומברג. Straubel, שפרש מטסלה ב-2019 לאחר ששימש כמנהל הטכני של החברה והיה האחראי לנושא האנרגיה (מתשתית הבטריות ועד למפעל הבטריות הענק בנבדה), הקים, עוד ב-2017 ובתמיכה ומימון ראשוני של טסלה, חברה בשם Redwood Materials לצורך "מחזור סוללות ליתיום יון ואשפה אלקטרונית אחרת (E-Waste)".

קיראו עוד ב"גלובל"

הסיבה להקמת החברה הייתה ההצטברות ההולכת וגדלה של בטריות משומשות ואשפה אלקטרונית אחרת שהצטברה במהירות ככול שמהפכת הטכנולוגיה התקדמה, מדובר בתחום האשפה שגדל במהירות הכי גדולה (מ-2.37 מיליון טון ב-2009 ל-50 מיליון טונות ב-2020 ול-63 ב-2021 כאשר כול המומחים מאמינים שהקצב יימשך). סטרובל הסביר לבלומברג שלא הקים את החברה רק על מנת לנקות את אמריקה מפסולת מסוכנת שמצטברת במהירות אלא שיש לו מטרה גדולה בהרבה, להעביר חלקים משמעותיים של תעשיית הסוללות ורכיביה מאסיה לארה"ב. מפעל החברה הוקם סמוך למפעל הבטריות הגדול בעולם של טסלה בנבדה. המחזור לדעתו יעשה זאת ואחרי הכול דעתו קובעת מאוד בתחום ולראייה "התנפלות משקיעים לצורך מימון הפרויקט. הבאנו תמונת המפעל החדש להתרשמותכם:

מה שמנסה סטראובל לעשות, בעזרת המיחזור בעיקר, לפשט את שרשרת הייצור של הבטרייה באמצעות יצירת כול המרכיבים בארה"ב ומחומרים ממוחזרים ובכך להיפטר מהתלות בחומרי גלם סיניים. התלות בקונפוננטות מסין יוצרת מצב שמחיר הבטרייה, שההערכות היו שירד משמעותית עם הגידול במספר המכוניות החשמליות והאוטונומיות המיוצרות, לא יורד בגלל השליטה הסינית בחומרי הגלם. "הידע והטכנולוגיות בידנו ומצטברת כמות אדירה של אשפה אלקטרונית שתאפשר זאת", אמר.

עד כה גייסה החברה קרוב למיליארד דולרים כאשר המשקיעים המובילים הם טסלה, פורד, גולדמן סאקס, פידליטי, אמאזון והקרן הסקוטית היוקרתית Baillie Gifford שהזכרנן בטור זה בעבר ושהייתה מראשוני המשקיעים בטסלה. אם ישיג סטראובל את מטרתו נראה בעתיד אבל דבר אחד ברור, חשיבות הטיפול באשפה האלקטרונית הופכת במהירות לבעיה רצינית ביותר והמחזור יהווה חלק משמעותי מהפתרון.

חשוב להבין שתהליך החלפת הרכב הקונבנציונלי ברכב חשמלי ואוטונומי יגדיל משמעותית את כמויות האשפה האלקטרונית ובעיקר מתעשיית המוליכים למחצה שמגדילה במהירות את "תרומתה" ביצירת סוג האשפה הזה. החברות סאמסונג, טאיוואן סמי קונדוקטורים, אינטל, מייקרוסופט, גוגל ואפל לבדן הגיעו ב-2020, ל-2.5 מיליון טון של אשפה כזו.

המעבר למכונית החשמלית ולאוטונומית הולך וגדל במהירות (31 מדינות כבר קבעו תאריכים להורדת הרכב הקונבנציונלי מהכביש עד 2030 כאשר נורבגיה קבעה את 2025 כתאריך יעד וגם חברות רכב קונבנציונלי רבות מתחייבות לכך. GM למשל הודיעה שהחל מ-2030 לא תייצר יותר רכב כזה). סטראובל מתמקד אמנם במיחזור לצורך ייצור בטריות אבל חברות האשפה, מ-WM, וויאוליה, EcoLab ומטה וכך גם חברות רכב רבות משקיעות סכומי עתק בנושא. כמובן שגם הגופים הסביבתיים מפעילים לחץ שהולך ומתגבר לטיפול באשפה ולמחזור וזה מכיוון שהאשפה האלקטרונית, למרות שהיא מהווה רק 2% מסך האשפה בארה"ב כרגע, תורמת 70% מסך האשפה הרעילה והחשש מהגידול שצפוי בסוג זה של אשפה מגדיל הלחץ על הממשלים לתמוך בתעשייה החדשה הזו. מאוד מומלץ לקרוא את הריאיון שנתן סטראובל לבלומברג.

ההשקעה בתעשיות הטיפול ומחזור האשפה: נושא הטיפול באשפה המצטברת קיבל דחיפה גדולה מהסכם האקלים האחרון וכמובן הפנה זרקור לנושא מוול סטריט ושאר הבורסות הגדולות. הזכרנו את האשפה האלקטרונית שקצב ההצטברות שלה הגבוה ביותר וכך גם רעילות הפריטים אבל זו עדיין בעיה קטנה בהשוואה לפסולת פלסטית, פסולת אנרגיה או פסולת מוצקים (מתכות, חלקי רכבים). הדרכים המקובלות להיפטר מאשפה הן מטמנות שזו השיטה הפופולרית ביותר כיום. לצד המטמנות ישנן המבערות (incineration) והמיחזור, שעם ההתקדמות הטכנולוגית נעשה יותר פופולרי אבל דורש השקעות גדולות וידע. הפיכת זבל מהצומח והחי לקומפוסט (דְּשוֹנֶת) ולבסוף טיפול באמצעות כימיקלים. ההטמנה והשריפה, שתי הדרכים המובילות בטיפול באשפה, יוצרות בעיות. הראשונה בעיית דליפה (במיוחד במטמנות של חומרים רדיו אקטיביים) והשנייה בפליטת גזים. ככול שבעיות האשפה הולכות ומחריפות כך גם גדלה ההשקעה בפתרונות וכיוון שמדובר בתחום עם פוטנציאל רווח גדול יותר ויותר חברות נכנסות תוך ניצול ההתקדמות הטכנולוגית.

אז במה משקיעים? כאן נתקלים ב"בעיה הרגילה" של המאה ה-21, כיצד לבחור בחברה/חברות מנצחת? חברות האשפה המובילות כמו WM, ויאוליה (סימול:VIE.PA), Republic Services (סימול:RSG),Aurubis AG (סימול:NDA.DE) או הענקית השבדית Boliden (סימול: BOLIF) שהיא אחת המובילות בתחום ה-E-waste התחילו כולן בהתמקדות ב"ניהול אשפה", אז זה אמר "איסוף, שינוע והטמנה או שריפת האשפה". אלא שכיום כול הגדולות פלשו לכול התחומים ויש עוד "בעיה" במניות חברות האשפה, כמעט כולן עדיין בשיא כול הזמנים או קרוב מאוד לרמת השיא, כי המשקיעים מודעים לעובדה שמדובר בתחום שגם ייהנה מהמשך הצמיחה וגם מעידוד ממשלות וגופים בינלאומיים.

יש עוד 2 בעיות בהן יתקל המשקיע. הראשונה שחלק גדול מהחברות המובילות אינן אמריקאיות ואינן נכללות בסלים "אמריקאים". השנייה, שחברות כאלו נכללות היסטורית בסלים וקרנות של "תעשיות שונות", "חומרים בסיסיים" או לפי ההתמקדות כמו חברת אקולב שמוגדרת כחברת כימיקלים "מיוחדים". אנחנו עוקבים אחרי WM, VIE.PA ו- Boliden (סימול: BOLIF), האחרונה בגלל ה-E-waste שנראה כתחום היותר מעניין.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מה דעתך שלמה? 14/04/2022 00:59
    הגב לתגובה זו
    האם התיאוריה על המניות המשבשות השתבשה?
  • שלמה גרינברג 15/04/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
    מה שקרה הוא שהגברת צודקת לגבי העתיד אבל בהתלהבותה (האופיינית למשקיעים אמריקאים) הזניחה את הערכים העובדתיים לטובת ערכי החלום כפי שהדוגמא של קומפיוג'ן מוכיחה
  • 12.
    יוסף 12/04/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    גם אני מצטרף לבקשת ההתייחסות למצב השווקים והחששות ממיתון, נוכח: א. התפרצות הנגיף בארץ מוצאו, ב. מלחמת פוטין-זלנסקי, ג. בעיות בשרשראות, ד.אינפלציה גואה, ה. אמירות ניציות גם מהחלקים היוניים של הפד. ו. בחירות לקונגרס שמתקרבות, תודה מראש
  • 11.
    עידן 10/04/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על הנאמר כאןhttps://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/803658 תודה
  • דעתי לגבי המוליכים למחצה ברורה (ל"ת)
    שלמה גרינברג 11/04/2022 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבי טננבוים 10/04/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך עליהן? דויטשה ואחרים מפריזים או מבוססים? תודה מראש כמו"כ האם אתה מודאג מהירידות האחרונות בשבבים? זו ירידה זמנית לצורך עליה? או שמא יש כאן אינדקציה על ריסון עתידי בביקושים צרכניים? נשמח לתגובתך המחכימה כתמיד, תודה
  • שלמה גרינברג 11/04/2022 12:27
    הגב לתגובה זו
    לא נראה לי, לבטח לא בביקושים למוצרים שמונעים ע"י מעבדים וכו. אגב, אין שום הוכחה סטטיסבטית לירידה בביקושים, עכשווית או עתידית
  • אבי טננבוים 11/04/2022 16:15
    של מיתון בכלכלות, והאינדקציות שנובעות מהיפוך עקומת התשואות. וכן מהאינפלציה שגואה וגואה
  • 9.
    אבי טננבוים 09/04/2022 21:53
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על נבועות המיתון של דויטשה ואחרים לקראת 2023 בעקבות היפוך עקומת התשואות? ב. האם הירידות מלחיצות? האם עודף היצע ממשמש ובא, או שמא יותר גרוע - ריסונים בביקושים הצרכנים, או שמא זו סתם נפילה לצורך עליה שמהווה הזדמנות. תודה מראש
  • 8.
    Ecl עוסקת בסניטציה של בתי חולים והוקמה ב 1923 האם אין טעות (ל"ת)
    יואב 09/04/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 11/04/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
    אקולב אכן פועלת בתחום המבון הרפואה ומדעי החיים ומתמחת בסניטציה ומניעת זיהומים
  • 7.
    חיים 09/04/2022 07:27
    הגב לתגובה זו
    שלמה, כתבה מרתקת. אשמח שתחווה דעה על ורידיס. האם אחזקה ישירה בחברה עדיפה על פני חשיפה באמצעות דלק רכב? תודה.
  • שלמה גרינברג 10/04/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    מכיר את החברה כחלק מעיסוקיי במים אבל רק בצד עיסקים אלו
  • 6.
    תודה רבה שלמה. מעניין !! (ל"ת)
    עמית 08/04/2022 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גילי 08/04/2022 20:12
    הגב לתגובה זו
    מבאס.
  • 4.
    מאמר חשוב ביותר 08/04/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
    סביניה האוסטרלית עוסקת גם בכריה של זהב ופלדיום, וגם מקימה בצרפת מפעל ענק למיחזור בטריות
  • אמת, זו התכנית (ל"ת)
    שלמה גרינברג 09/04/2022 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאמר מרתק (ל"ת)
    אדם 08/04/2022 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דגן 08/04/2022 14:46
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    תמחזר פסולת ויצא נפט בשווי מצחיק 08/04/2022 12:58
    הגב לתגובה זו
    תמחזר פסולת ויצא נפט בשווי מצחיק
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.