העולם טובע בפסולת ותעשיות המחזור וניהול הפסולת פורחות: מילא הפגיעה הבריאותית והמוות שהביא החיידק הסיני על העולם, מילא פגיעתו הרעה באורחות החיים, בתחומי כלכלה שונים ובשיבושים הרבים שיצר. אבל כעת, כאשר סיכומים מעודכנים לגבי שנת 2021 מגיעים לציבור, מסתבר שהפסולת שהצטברה על פני, מעל ומתחת כדור הארץ בתקופת הקורונה שברה בגדול את כול שיאי העבר ובכול התחומים.

הסטטיסטיקה מטילה אימה של ממש. מילא שטובעים בפסולת אבל כשמדובר בפסולת מסוכנת/רעילה, נראה לנו שהעולם צריך לשקול אם ההתארגנות המסיבית כביכול למלחמת חורמה בסכנות משבר האקלים (כתבנו "כביכול" כי בינתיים השימוש במאובנים לאנרגיה רק תופח), אינה באה על חשבון התארגנות מסיבית שצריכה הייתה להגיע בנושא הפסולת שהרי עד שנצליח לנקות את דו תחמוצת הפחמן נמות מטביעה ומחנק בפסולת. עד כאן החדשות הטובות, הרעות הן שבשני המקרים אין התקדמות ממשית. נכון, הקורונה עזרה לשיפור האקלים אבל זה כבר מאחורינו וכרגע, בין הצאר פוטין למנהיג המערב ביידן אנחנו ב- Deep Shit.

אלא שלמזלו של כדור הארץ נתן הקב"ה לאדם את התושייה. שרדנו את המבול, את המלחמות והמגפות ואת נבואותיו של הכומר מלטוס, הפרופסור רוביני ושאר רואי השחור ונשרוד גם את משברי האקלים והפסולת. למה? כי מהפכת הטכנולוגיה נותנת הכילים להתגבר. בינתיים, למי שבכול זאת לא מסתפק בחדשות הערב ומעוניין בעוד קצת דפרסיה אז יש שפע מחקרי זוועה בנושא הפסולת כמו הנתונים על הפסולת הרעילה, שידיר שינה מעיניכם. 

אבל בוול סטריט כמו בוול סטריט רואים פוטנציאל בכול משבר אז נדבר היום על נושא הטיפול בפסולת, שהפך, לא מעט בשל הקורונה ומהפכת הטכנולוגיה, למעניין בוול סטריט. "ריח הרווחים מהטיפול באשפה מפצה על ריח האשפה", אמר בזמנו וויין הייזנגה (Wayne Huizenga) המנוח, המייסד של ענקית הטיפול באשפה ושירותים סביבתיים, WASTE MANAGEMENT, בלוקבאסטר, אוטוניישן (סימול:AN), מרכז הנופש היוקרתי, Boca Raton Resort & Club בפלורידה והבעלים של 2 קבוצות פאר בהוקי קרח ובפוטבול.

• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הייזנגה, אחד מהיזמים-אנשי העסקים הגדולים של ארה"ב במאה שעברה, היה דור שלישי של "מפני אשפה" ולאחר שהקים את WM אמר, "אם לא נטפל כראוי באשפה היא תטפל בנו..". האיש מכר אחזקותיו בחברה ב-1984, "בגלל הזדמנות בלתי רגילה שזיהיתי". ההזדמנות הייתה הקמת ענקית הווידאו בלוקבאסטר שאותה מכר ב-9.4 מיליארד לוויאקום. אבל הייזנגה היה ונשאר "איש של סילוק אשפה" והוא גם אחראי בעקיפין להיווצרותה של חברת המחזור אקולב (סימול:ECL) שהיום מתחרה ב-WM. הייזנגה צדק בקשר לסכנות האשפה שגדלה לממדים מפחידים עם התקדמות מהפכת הטכנולוגיה. אליבא מומחי החזוי יגדל המחזור הגלובלי של הטיפול בפסולת מ-1.6 טריליון דולרים ב-2020 לקרוב ל-3.5 טריליון ב-2030.

תעשיית ניהול האשפה מורכבת מארבע תת-תעשיות נפרדות (שהולכות ומתמזגות). הסקטור המוביל הוא ניהול האשפה (איסוף, שינוע וטיפול) אחריו סקטור הטמנת אשפה (חברות שעיסוקן במיטמנות של פסולת מוצקה). תעשיית המחזור היא התחום שצומח במהירות כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה ולבסוף תעשיית המניעה ( waste prevention או מיזעור נזקי האשפה באמצעות חינוך), הסקטור הקטן והצעיר ביותר שגם צומח במהירות "בעזרת" מהפכת האינפורמציה.

הסיבה לכתבה זו קשורה בעקיפין לתעשיות הרכב החשמלי המשגשגת והאוטונומי וכמובן גם ל TESLA INC ולסין שבבעלותה 80% מחומרי הגלם שנחוצים לתעשיית הבטריות, שחקן זיהום חדש יחסית שמוביל בזיהום רעיל. קראנו ריאיון שנתן לאחרונה המייסד המשותף של טסלה (כן, היו 5 כאלו לצדו של מאסק), Jeffrey Brian Straubel, לאתר הבלומברג. Straubel, שפרש מטסלה ב-2019 לאחר ששימש כמנהל הטכני של החברה והיה האחראי לנושא האנרגיה (מתשתית הבטריות ועד למפעל הבטריות הענק בנבדה), הקים, עוד ב-2017 ובתמיכה ומימון ראשוני של טסלה, חברה בשם Redwood Materials לצורך "מחזור סוללות ליתיום יון ואשפה אלקטרונית אחרת (E-Waste)".

• הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
• האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

הסיבה להקמת החברה הייתה ההצטברות ההולכת וגדלה של בטריות משומשות ואשפה אלקטרונית אחרת שהצטברה במהירות ככול שמהפכת הטכנולוגיה התקדמה, מדובר בתחום האשפה שגדל במהירות הכי גדולה (מ-2.37 מיליון טון ב-2009 ל-50 מיליון טונות ב-2020 ול-63 ב-2021 כאשר כול המומחים מאמינים שהקצב יימשך). סטרובל הסביר לבלומברג שלא הקים את החברה רק על מנת לנקות את אמריקה מפסולת מסוכנת שמצטברת במהירות אלא שיש לו מטרה גדולה בהרבה, להעביר חלקים משמעותיים של תעשיית הסוללות ורכיביה מאסיה לארה"ב. מפעל החברה הוקם סמוך למפעל הבטריות הגדול בעולם של טסלה בנבדה. המחזור לדעתו יעשה זאת ואחרי הכול דעתו קובעת מאוד בתחום ולראייה "התנפלות משקיעים לצורך מימון הפרויקט. הבאנו תמונת המפעל החדש להתרשמותכם:

מה שמנסה סטראובל לעשות, בעזרת המיחזור בעיקר, לפשט את שרשרת הייצור של הבטרייה באמצעות יצירת כול המרכיבים בארה"ב ומחומרים ממוחזרים ובכך להיפטר מהתלות בחומרי גלם סיניים. התלות בקונפוננטות מסין יוצרת מצב שמחיר הבטרייה, שההערכות היו שירד משמעותית עם הגידול במספר המכוניות החשמליות והאוטונומיות המיוצרות, לא יורד בגלל השליטה הסינית בחומרי הגלם. "הידע והטכנולוגיות בידנו ומצטברת כמות אדירה של אשפה אלקטרונית שתאפשר זאת", אמר.

עד כה גייסה החברה קרוב למיליארד דולרים כאשר המשקיעים המובילים הם טסלה, פורד, גולדמן סאקס, פידליטי, אמאזון והקרן הסקוטית היוקרתית Baillie Gifford שהזכרנן בטור זה בעבר ושהייתה מראשוני המשקיעים בטסלה. אם ישיג סטראובל את מטרתו נראה בעתיד אבל דבר אחד ברור, חשיבות הטיפול באשפה האלקטרונית הופכת במהירות לבעיה רצינית ביותר והמחזור יהווה חלק משמעותי מהפתרון.

חשוב להבין שתהליך החלפת הרכב הקונבנציונלי ברכב חשמלי ואוטונומי יגדיל משמעותית את כמויות האשפה האלקטרונית ובעיקר מתעשיית המוליכים למחצה שמגדילה במהירות את "תרומתה" ביצירת סוג האשפה הזה. החברות סאמסונג, טאיוואן סמי קונדוקטורים, אינטל, מייקרוסופט, גוגל ואפל לבדן הגיעו ב-2020, ל-2.5 מיליון טון של אשפה כזו.

המעבר למכונית החשמלית ולאוטונומית הולך וגדל במהירות (31 מדינות כבר קבעו תאריכים להורדת הרכב הקונבנציונלי מהכביש עד 2030 כאשר נורבגיה קבעה את 2025 כתאריך יעד וגם חברות רכב קונבנציונלי רבות מתחייבות לכך. GM למשל הודיעה שהחל מ-2030 לא תייצר יותר רכב כזה). סטראובל מתמקד אמנם במיחזור לצורך ייצור בטריות אבל חברות האשפה, מ-WM, וויאוליה, EcoLab ומטה וכך גם חברות רכב רבות משקיעות סכומי עתק בנושא. כמובן שגם הגופים הסביבתיים מפעילים לחץ שהולך ומתגבר לטיפול באשפה ולמחזור וזה מכיוון שהאשפה האלקטרונית, למרות שהיא מהווה רק 2% מסך האשפה בארה"ב כרגע, תורמת 70% מסך האשפה הרעילה והחשש מהגידול שצפוי בסוג זה של אשפה מגדיל הלחץ על הממשלים לתמוך בתעשייה החדשה הזו. מאוד מומלץ לקרוא את הריאיון שנתן סטראובל לבלומברג.

ההשקעה בתעשיות הטיפול ומחזור האשפה: נושא הטיפול באשפה המצטברת קיבל דחיפה גדולה מהסכם האקלים האחרון וכמובן הפנה זרקור לנושא מוול סטריט ושאר הבורסות הגדולות. הזכרנו את האשפה האלקטרונית שקצב ההצטברות שלה הגבוה ביותר וכך גם רעילות הפריטים אבל זו עדיין בעיה קטנה בהשוואה לפסולת פלסטית, פסולת אנרגיה או פסולת מוצקים (מתכות, חלקי רכבים). הדרכים המקובלות להיפטר מאשפה הן מטמנות שזו השיטה הפופולרית ביותר כיום. לצד המטמנות ישנן המבערות (incineration) והמיחזור, שעם ההתקדמות הטכנולוגית נעשה יותר פופולרי אבל דורש השקעות גדולות וידע. הפיכת זבל מהצומח והחי לקומפוסט (דְּשוֹנֶת) ולבסוף טיפול באמצעות כימיקלים. ההטמנה והשריפה, שתי הדרכים המובילות בטיפול באשפה, יוצרות בעיות. הראשונה בעיית דליפה (במיוחד במטמנות של חומרים רדיו אקטיביים) והשנייה בפליטת גזים. ככול שבעיות האשפה הולכות ומחריפות כך גם גדלה ההשקעה בפתרונות וכיוון שמדובר בתחום עם פוטנציאל רווח גדול יותר ויותר חברות נכנסות תוך ניצול ההתקדמות הטכנולוגית.

אז במה משקיעים? כאן נתקלים ב"בעיה הרגילה" של המאה ה-21, כיצד לבחור בחברה/חברות מנצחת? חברות האשפה המובילות כמו WM, ויאוליה (סימול:VIE.PA), Republic Services (סימול:RSG),Aurubis AG (סימול:NDA.DE) או הענקית השבדית Boliden (סימול: BOLIF) שהיא אחת המובילות בתחום ה-E-waste התחילו כולן בהתמקדות ב"ניהול אשפה", אז זה אמר "איסוף, שינוע והטמנה או שריפת האשפה". אלא שכיום כול הגדולות פלשו לכול התחומים ויש עוד "בעיה" במניות חברות האשפה, כמעט כולן עדיין בשיא כול הזמנים או קרוב מאוד לרמת השיא, כי המשקיעים מודעים לעובדה שמדובר בתחום שגם ייהנה מהמשך הצמיחה וגם מעידוד ממשלות וגופים בינלאומיים.

יש עוד 2 בעיות בהן יתקל המשקיע. הראשונה שחלק גדול מהחברות המובילות אינן אמריקאיות ואינן נכללות בסלים "אמריקאים". השנייה, שחברות כאלו נכללות היסטורית בסלים וקרנות של "תעשיות שונות", "חומרים בסיסיים" או לפי ההתמקדות כמו חברת אקולב שמוגדרת כחברת כימיקלים "מיוחדים". אנחנו עוקבים אחרי WM, VIE.PA ו- Boliden (סימול: BOLIF), האחרונה בגלל ה-E-waste שנראה כתחום היותר מעניין.