בשנים האחרונות מכה מניית אנבידיה NVIDIA COR את מניית אינטל INTEL CORPORATION הוותיקה, בכל הקשור לאמון השוק ולעליית ערך המניה. בזמן שאנבידיה נסחרת בשווי של פי ארבע מאינטל, ולא רחוקה מלהיכנס למועדון הטריליון עם שווי שוק שחצה לאחרונה את ה-800 מיליארד דולר, אינטל מדשדשת מאחור עם שווי שוק של 200 מיליארד. בהתאם, מתחילת השנה זינקה מניית אנבידיה במעל 140%, בעוד מניית אינטל ירדה באותו הזמן ב-1%.

> אנבידיה עוקפת את הצפי בשורה העליונה והתחתונה

> אינטל פספסה בשורת ההכנסות

בהסתכלות על המספרים שמציגות החברות המציאות הזו נראית קצת מוזרה. אנבידיה מכרה ברבעון האחרון ב-7.1 מיליארד דולר והיא נסחרת במכפיל רווח אסטרונומי של 115, בעוד אינטל רשמה מכירות של 18.24 מיליארד דולר, והשוק מעניק לה מכפיל רווח הגיוני של 9.57.

הסיבה לכך, כמו בהרבה מקרים אחרים, היא שהמנוע שמפעיל את הערכות השווי בוול סטריט בזמן האחרון הוא הצמיחה. איך הגענו לנקודה זו, ומה גרם לחברת אנבידיה לעלות על דרך הצמיחה האגרסיבית בעוד אינטל מדשדשת תקופה ארוכה? האם ייתכן שהגלגל יתהפך ואינטל, שמחזיקה מפעלים ומרכזי פיתוח משמעותיים בישראל, תחזור להוביל את שוק יצרניות השבבים?

• מנכ"ל קוואלקום: ״אינטל לא אופציה עבורנו כרגע״
• היום שבו הוקמה ענקית מוצרי הצריכה הבינל' ומה קרה היום לפני 89 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תעשיית המוליכים למחצה

לפני ההשוואה חשוב להבין את השוק בו פועלות החברות, ועד כמה טכנולוגיית המוליכים למחצה (semiconductors) היא קריטית בכל תהליכי הפיתוח והייצור בעולם המודרני. ככל שהעולם ימשיך במהפכת הדיגיטציה בכל תחומי החיים, היא תצבור יותר חשיבות ועוצמה. מחשבים, טלפונים, מכוניות, מוצרי חשמל, מכשירים רפואיים, מדפסות תלת מימד – כולם נזקקים "מתחת למכסה המנוע" לאותם מיקרו-שבבים שמהווים את ה"מוח", ומניעים את כל התהליכים המתרחשים בהם. אמנם תחום זה מתחלק לסקטורים רבים שכל אחד מהם הוא שוק בפני עצמו עם נתוני צמיחה ומכירות שונים, ודורש התמקצעות מיוחדת מצד היצרניות. 

אנבידיה: תחומי צמיחה אגרסיבים

אנבידיה השכילה להתמקד דווקא בסקטורים שצומחים באופן מרשים בשנים האחרונות. התחום המסורתי בו אנבידיה מובילה מתחילת דרכה הוא כרטיסים גרפיים שמשמשים לגיימינג – תעשייה שצומחת באופן אגרסיבי, לאורך שנים ארוכות, וקיבלה דחיפה נוספת בתקופת הקורונה.

בנוסף, החברה החליטה להתרחב לאחרונה לתחום צומח נוסף, תחום מרכזי הנתונים. העולם הדיגיטלי על כל מרכיביו הולך וצומח באופן מעריכי והאנושות מייצרת כמויות עצומות של מידע. כדי לאחסן את כל המידע יש צורך ביותר ויותר מרכזי נתונים עצומים המכילים כמות בלתי נתפסת של DATA. זהו גם אחד התחומים הצומחים ביותר הנצרכים לשבבים של היצרניות המובילות. אנבידיה השכילה להיכנס לתעשייה הזו והיא צוברת בה נתח שוק שהולך וגדל בהתמדה. 

• נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
• הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

הזרוע השלישית של אנבידיה, בתחום שאף הוא מתפתח וצומח במהירות לאחרונה היא בסקטור הבינה המלאכותית (AI). הבינה המלאכותית משמשת היום לרכבים חשמליים, אינטרנט של הדברים (IoT) ולמידה עמוקה ועוד. בספטמבר אשתקד הכריזה החברה על רכישת חברת (ארם הולדינג) בלא פחות מ-40 מיליארד דולר. 

הענן הוא המקום בו אנו שומרים את אלפי הג'יגה בייט שאנו צוברים, אך גם החברות הגדולות עוברות לשם במהירות. הסגמנט הצומח ביותר בעסקי אמאזון, גוגל, מיקוסופט, עליבאבא ועוד הוא הענן. גם נייס הישראלית שעברה להתמקד בתחום נהנית מאד מהמעבר. כל זה מצריך הרבה שבבים אותם אנבידיה מספקת. 

כל שלושת הסקטורים בהן פועלת אנבידיה, אם כן, צומחים באופן אגרסיבי ורווחיים מאד, מה שדוחף את ביצועי החברה לגבהים חדשים מדי רבעון. בדוחות האחרונים (שפורסמו אמש) דיווחה החברה שסגמנט המשחקים (גיימינג) צמח ב-42%, מרכזי הנתונים ב-55% וסגמנט הוויזואליזציה המקצועית (professional vizualization) זינק בלא פחות מ-144% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה נהנית מביקושים חזקים בכל התחומים בהם היא פועלת, ומוצריה אומצו על ידי יותר מ-25 אלף חברות. ביניהן החברות הגדולות בעולם כגון כאמאזון, מטה (פייסבוק), סמסונג ועוד. 

גורם נוסף שדוחף את אנבידיה לאחרונה הוא החבירה שלה למטה (פייסבוק לשעבר) ושיתוף הפעולה העתידי בהקמת היקום הווירטואלי "מטהורסס" (metaverses ). אם החזון של מארק צוקרברג יתגשם, בעתיד הלא רחוק כולנו ניקח חלק ביקום הזה והוא יהווה חלק משמעותי בחיינו. מי שיהיה שותף בייצור שלו ייהנה מרווחים עצומים. מוקדם יותר השנה זינקה מניית אנבידיה ב-12% לאחר שהודיעה שהשבבים שלה יתמכו בבינה המלאכותית של היקום החדש.

חשוב לזכור שאנבידיה לא מייצרת בעצמה את השבבים אלא רק מעצבת אותם. את הייצור היא מוציאה למיקור חוץ, בעיקר לחברת טיוואן סמיקונדקטור (TSM), מה שתורם לרווחיות תפעולית גבוהה יחסית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שני גורמי סיכון ביחס לחברה. הראשון שבהם הוא התלות בחברת טיוואן סמיקונדטור, חברה שנמצאת באזור גאופוליטי בעייתי מאד לאחרונה, כאשר סין הענקית והדורסנית לוטשת עיניים אל עבר טיוואן הקטנה. בנוסף, חברת ייצור השבבים הטיוואנית עצמה תלויה לא פחות בסין מאשר בארצות הברית כאשר חלק ניכר ממכירותיה הן לשוק הסיני. אם תתפתח מלחמת סחר בין ארצות הברית לסין טיוואן סמיקטנדקטור עלולה לבחור בצד ה"לא נכון".

בנוסף, גם אנבידיה, כחברות אחרות, נפגעה מהבעיות בשרשרת הסחר העולמית. כך לדוגמה, הכרטיסים הגרפיים של החברה נמצאים במחסור בשווקים. כמו כן, רכישת הענק של ארם הולדינג שהזכרנו קודם לכן נמצאת תחת חקירה וצריכה עוד לקבל אישור רגולטורי בארצות הברית ובסין. 

אינטל: יצרנית מסורתית וכבדה

בהרבה מובנים אינטל היא חיה אחרת לגמרי. ראשית, אינטל היא יצרנית שבבים ולא רק מעצבת אותם, ולכן היא מחזיקה בתשעה מפעילם ברחבי העולם (אחד הגדולים שבהם בקרית גת), דבר שגורר שיעורי רווח נמוכים בהרבה. בנוסף, היא הרבה פחות ממוקדת ומייצרת שבבים לטווח רחב הרבה יותר של תעשיות. אינטל אמנם עדיין מובילה בתחום המחשבים האישיים כפי שהייתה בעשורים האחרונים, אך השוק בתחום הזה כבר לא נהנה מהצמיחה שלה זכה בעבר וסובל מתחרות הולכת וגוברת בעיקר מצד חברת AMD המתחרה, שנוגסת יותר ויותר מהנתח של אינטל. גם בתחום מרכזי הנתונים בו אינטל היא מובילת שוק מצליחות המתחרות אנבידיה ו-AMD לנגוס נתחי שוק הולכים וגדולים ומשאירים את אינטל מאחור.

בעיה נוספת איתה מתמודדת אינטל שהעיבה מאד על ביצועיה היא הכישלון להתקדם לדור הבא של ייצור השבבים בטכנולגיית 7 נאנומטר. שבבים קטנים יותר יעילים יותר מבחינה אנרגטית והופכים להיות הכרחיים ככל שכוח החישוב עולה ואיתו דרישות האנרגיה של המכשירים השונים. אינטל הייתה אמורה להשיג את אבן הדרך הזו לפני זמן רב אך כשלה בכך, והיום היא אפילו שוקלת להוציא את הייצור למיקור חוץ לחברה כמו TSM. יחד עם זאת, ייתכן שאינטל תצליח לצאת מהמשבר. החברה משקיעה מאמצים להיכנס לתחום הדור החמישי. גם סקטור הבינה המלאכותית אותו הזכרנו מהווה יעד מרכזי של אינטל.