שבבים
צילום: צילום מסך אתר חברת Texas Instruments

זו שעולה וזו שיורדת: לאן מועדות פניהן של אינטל ואנבידיה?

דוחות הרבעון השלישי היו תזכורת נוספת לדרך ההפוכה שעושות שתי חברות השבבים - בזמן שאנבידיה קרובה להגיע למועדון הטריליון, אינטל ממשיכה לדשדש; במה נעוץ ההבדל בין החברות והאם ייתכן שהגלגל יתהפך?
גיא טל | (9)

בשנים האחרונות מכה מניית אנבידיה NVIDIA COR את מניית אינטל INTEL CORPORATION הוותיקה, בכל הקשור לאמון השוק ולעליית ערך המניה. בזמן שאנבידיה נסחרת בשווי של פי ארבע מאינטל, ולא רחוקה מלהיכנס למועדון הטריליון עם שווי שוק שחצה לאחרונה את ה-800 מיליארד דולר, אינטל מדשדשת מאחור עם שווי שוק של 200 מיליארד. בהתאם, מתחילת השנה זינקה מניית אנבידיה במעל 140%, בעוד מניית אינטל ירדה באותו הזמן ב-1%.

> אנבידיה עוקפת את הצפי בשורה העליונה והתחתונה

> אינטל פספסה בשורת ההכנסות

בהסתכלות על המספרים שמציגות החברות המציאות הזו נראית קצת מוזרה. אנבידיה מכרה ברבעון האחרון ב-7.1 מיליארד דולר והיא נסחרת במכפיל רווח אסטרונומי של 115, בעוד אינטל רשמה מכירות של 18.24 מיליארד דולר, והשוק מעניק לה מכפיל רווח הגיוני של 9.57.

 

הסיבה לכך, כמו בהרבה מקרים אחרים, היא שהמנוע שמפעיל את הערכות השווי בוול סטריט בזמן האחרון הוא הצמיחה. איך הגענו לנקודה זו, ומה גרם לחברת אנבידיה לעלות על דרך הצמיחה האגרסיבית בעוד אינטל מדשדשת תקופה ארוכה? האם ייתכן שהגלגל יתהפך ואינטל, שמחזיקה מפעלים ומרכזי פיתוח משמעותיים בישראל, תחזור להוביל את שוק יצרניות השבבים?

תעשיית המוליכים למחצה

לפני ההשוואה חשוב להבין את השוק בו פועלות החברות, ועד כמה טכנולוגיית המוליכים למחצה (semiconductors) היא קריטית בכל תהליכי הפיתוח והייצור בעולם המודרני. ככל שהעולם ימשיך במהפכת הדיגיטציה בכל תחומי החיים, היא תצבור יותר חשיבות ועוצמה. מחשבים, טלפונים, מכוניות, מוצרי חשמל, מכשירים רפואיים, מדפסות תלת מימד – כולם נזקקים "מתחת למכסה המנוע" לאותם מיקרו-שבבים שמהווים את ה"מוח", ומניעים את כל התהליכים המתרחשים בהם. אמנם תחום זה מתחלק לסקטורים רבים שכל אחד מהם הוא שוק בפני עצמו עם נתוני צמיחה ומכירות שונים, ודורש התמקצעות מיוחדת מצד היצרניות. 

אנבידיה: תחומי צמיחה אגרסיבים

אנבידיה השכילה להתמקד דווקא בסקטורים שצומחים באופן מרשים בשנים האחרונות. התחום המסורתי בו אנבידיה מובילה מתחילת דרכה הוא כרטיסים גרפיים שמשמשים לגיימינג – תעשייה שצומחת באופן אגרסיבי, לאורך שנים ארוכות, וקיבלה דחיפה נוספת בתקופת הקורונה.

בנוסף, החברה החליטה להתרחב לאחרונה לתחום צומח נוסף, תחום מרכזי הנתונים. העולם הדיגיטלי על כל מרכיביו הולך וצומח באופן מעריכי והאנושות מייצרת כמויות עצומות של מידע. כדי לאחסן את כל המידע יש צורך ביותר ויותר מרכזי נתונים עצומים המכילים כמות בלתי נתפסת של DATA. זהו גם אחד התחומים הצומחים ביותר הנצרכים לשבבים של היצרניות המובילות. אנבידיה השכילה להיכנס לתעשייה הזו והיא צוברת בה נתח שוק שהולך וגדל בהתמדה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הזרוע השלישית של אנבידיה, בתחום שאף הוא מתפתח וצומח במהירות לאחרונה היא בסקטור הבינה המלאכותית (AI). הבינה המלאכותית משמשת היום לרכבים חשמליים, אינטרנט של הדברים (IoT) ולמידה עמוקה ועוד. בספטמבר אשתקד הכריזה החברה על רכישת חברת (ארם הולדינג) בלא פחות מ-40 מיליארד דולר

הענן הוא המקום בו אנו שומרים את אלפי הג'יגה בייט שאנו צוברים, אך גם החברות הגדולות עוברות לשם במהירות. הסגמנט הצומח ביותר בעסקי אמאזון, גוגל, מיקוסופט, עליבאבא ועוד הוא הענן. גם נייס הישראלית שעברה להתמקד בתחום נהנית מאד מהמעבר. כל זה מצריך הרבה שבבים אותם אנבידיה מספקת. 

כל שלושת הסקטורים בהן פועלת אנבידיה, אם כן, צומחים באופן אגרסיבי ורווחיים מאד, מה שדוחף את ביצועי החברה לגבהים חדשים מדי רבעון. בדוחות האחרונים (שפורסמו אמש) דיווחה החברה שסגמנט המשחקים (גיימינג) צמח ב-42%, מרכזי הנתונים ב-55% וסגמנט הוויזואליזציה המקצועית (professional vizualization) זינק בלא פחות מ-144% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה נהנית מביקושים חזקים בכל התחומים בהם היא פועלת, ומוצריה אומצו על ידי יותר מ-25 אלף חברות. ביניהן החברות הגדולות בעולם כגון כאמאזון, מטה (פייסבוק), סמסונג ועוד. 

גורם נוסף שדוחף את אנבידיה לאחרונה הוא החבירה שלה למטה (פייסבוק לשעבר) ושיתוף הפעולה העתידי בהקמת היקום הווירטואלי "מטהורסס" (metaverses ). אם החזון של מארק צוקרברג יתגשם, בעתיד הלא רחוק כולנו ניקח חלק ביקום הזה והוא יהווה חלק משמעותי בחיינו. מי שיהיה שותף בייצור שלו ייהנה מרווחים עצומים. מוקדם יותר השנה זינקה מניית אנבידיה ב-12% לאחר שהודיעה שהשבבים שלה יתמכו בבינה המלאכותית של היקום החדש.

 

חשוב לזכור שאנבידיה לא מייצרת בעצמה את השבבים אלא רק מעצבת אותם. את הייצור היא מוציאה למיקור חוץ, בעיקר לחברת טיוואן סמיקונדקטור (TSM), מה שתורם לרווחיות תפעולית גבוהה יחסית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שני גורמי סיכון ביחס לחברה. הראשון שבהם הוא התלות בחברת טיוואן סמיקונדטור, חברה שנמצאת באזור גאופוליטי בעייתי מאד לאחרונה, כאשר סין הענקית והדורסנית לוטשת עיניים אל עבר טיוואן הקטנה. בנוסף, חברת ייצור השבבים הטיוואנית עצמה תלויה לא פחות בסין מאשר בארצות הברית כאשר חלק ניכר ממכירותיה הן לשוק הסיני. אם תתפתח מלחמת סחר בין ארצות הברית לסין טיוואן סמיקטנדקטור עלולה לבחור בצד ה"לא נכון".

בנוסף, גם אנבידיה, כחברות אחרות, נפגעה מהבעיות בשרשרת הסחר העולמית. כך לדוגמה, הכרטיסים הגרפיים של החברה נמצאים במחסור בשווקים. כמו כן, רכישת הענק של ארם הולדינג שהזכרנו קודם לכן נמצאת תחת חקירה וצריכה עוד לקבל אישור רגולטורי בארצות הברית ובסין. 

אינטל: יצרנית מסורתית וכבדה

בהרבה מובנים אינטל היא חיה אחרת לגמרי. ראשית, אינטל היא יצרנית שבבים ולא רק מעצבת אותם, ולכן היא מחזיקה בתשעה מפעילם ברחבי העולם (אחד הגדולים שבהם בקרית גת), דבר שגורר שיעורי רווח נמוכים בהרבה. בנוסף, היא הרבה פחות ממוקדת ומייצרת שבבים לטווח רחב הרבה יותר של תעשיות. אינטל אמנם עדיין מובילה בתחום המחשבים האישיים כפי שהייתה בעשורים האחרונים, אך השוק בתחום הזה כבר לא נהנה מהצמיחה שלה זכה בעבר וסובל מתחרות הולכת וגוברת בעיקר מצד חברת AMD המתחרה, שנוגסת יותר ויותר מהנתח של אינטל. גם בתחום מרכזי הנתונים בו אינטל היא מובילת שוק מצליחות המתחרות אנבידיה ו-AMD לנגוס נתחי שוק הולכים וגדולים ומשאירים את אינטל מאחור.

 

בעיה נוספת איתה מתמודדת אינטל שהעיבה מאד על ביצועיה היא הכישלון להתקדם לדור הבא של ייצור השבבים בטכנולגיית 7 נאנומטר. שבבים קטנים יותר יעילים יותר מבחינה אנרגטית והופכים להיות הכרחיים ככל שכוח החישוב עולה ואיתו דרישות האנרגיה של המכשירים השונים. אינטל הייתה אמורה להשיג את אבן הדרך הזו לפני זמן רב אך כשלה בכך, והיום היא אפילו שוקלת להוציא את הייצור למיקור חוץ לחברה כמו TSM. יחד עם זאת, ייתכן שאינטל תצליח לצאת מהמשבר. החברה משקיעה מאמצים להיכנס לתחום הדור החמישי. גם סקטור הבינה המלאכותית אותו הזכרנו מהווה יעד מרכזי של אינטל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 22/11/2021 21:50
    הגב לתגובה זו
    הבועה תתפוצץ בקרוב . לא הגיוני שאינטל מוכרת פי 3 , ושווה רבע . משהו לא הגיוני ...
  • 6.
    דיויד 19/11/2021 19:37
    הגב לתגובה זו
    מה שמזכיר בדיוק את מה שעשתה אינטל במשך שנים ארוכות בתחום המעבדים לשרתים כשהיו לה 98% מהשוק. זאת בדיוק הסיבה שחברות כמו אמזון/גוגל/מיקרוסופט/מטה רוצות לפתח שבבים לעצמן. התלות הזאת שוחטת אותם במחירים והם פועלים אקטיבית לשבור את המצב הזה, ולכן לדעתי אנבידייה עכשיו בריצה מטורפת אבל לא לאורך עוד הרבה זמן. אנחנו כבר רואים תחרות משמעותית מכמה כיוונים. האוויר בפיסגה דליל וקשה להישאר שם לאורך זמן
  • 5.
    לי נראה שאינבידיה תרכוש את אינטל. (ל"ת)
    יעקב 19/11/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יביב 19/11/2021 12:21
    הגב לתגובה זו
    אינטל לא מבינה שהישועה לא תגיע מעוד מעבד שהיא תוציא לשוק.המתחרים מזמן עקפו אותה טכנולוגית, המתחרים מיצרים קטן יותר,מהיר יותר ,יעיל יותר וזול יותר הישועה תגיע כנראה רק אם אחת מחברות הענק ירכשו את אינטל ויעשו שם סדר.
  • 3.
    צפצפה שנמכרה במחיר הזוי (ל"ת)
    אולי מובילאי 19/11/2021 03:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק מזומן 18/11/2021 22:18
    הגב לתגובה זו
    ניהול כושל של יחצנים ולא של מהנדסים תהליכי יצור מסובכים ויקרים קניה של חברות חצי כושלות. צריכה להתמקד בתחומים מובילים ולנסות לחדור חזרה לסלולאר.
  • 1.
    שבתאי 18/11/2021 21:45
    הגב לתגובה זו
    אינבידיה זה העתיד אינטל זה העבר
  • אלי 19/11/2021 09:12
    הגב לתגובה זו
    הבעיה של אינטל זה ההנהלה המנובנת ששומרת על הכסף ולא מעוניינת בלקיחת סיכונים. כדי לשמור על הכסף.
  • מנוונת לא מנובנת (ל"ת)
    אחד 19/11/2021 12:37
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

ביל אקמן מחייך - הרץ מציגה רווח מפתיע, המניה מזנקת ב-33%

הרץ היא מהמניות הבולטות בתיק של ביל אקמן

רן קידר |
נושאים בכתבה ביל אקמן הרץ

חברת השכרת הרכב הרץ Hertz . 40.99%   הציגה רווח מפתיע ברבעון האחרון, וזאת הודות למהלכי התייעלות מקיפים שמובילה ההנהלה, בדגש על הפחתת עלויות צי הרכב, לצד שיפור בתהליכי תפעול. למרות ירידה של 3.8% בהכנסות, שהסתכמו ב-2.48 מיליארד דולר, הרווח והתחזיות קדימה מובילים לעלייה של 33% במניה. 


ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

החברה שלאחרונה נכנס להשקעה גדולה בה ביל אקמן (ביל אקמן צופה תשואה של 400% ב-4 שנים - האם תרצו להצטרף ומהם הסיכונים?) רשמה רווח מתואם של 12 סנט למניה - לעומת הפסד של 68 סנט בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בתוצאה טובה, לעומת תחזיות שעמדו על רווח של 3 סנט בלבד למניה. הרווח הגיע בעקבות ירידה חדה בהוצאות הפחת על רכבים, שהסתכמו ב-273 דולר לחודש לכלי רכב, נמוך מהיעד הפנימי של 300 דולר, ובערך מחצית מהעלות שנרשמה לפני שנה.

מאחורי המספרים עומד מהלך אסטרטגי שמוביל המנכ"ל ג׳יל ווסט, בעידודו של אקמן, הכולל החלפה הדרגתית של דגמים שמאבדים ערך במהירות, במיוחד רכבי חשמל שהתקשו להשתלב בשוק ההשכרה, ברכבים שמחזיקים ערך גבוה יותר לאורך זמן. בנוסף, החברה התאימה את היקף צי הרכב לביקושים בפועל, צמצמה הוצאות והטמיעה שיפורים תפעוליים.

מהלך חשוב נוסף הוא המעבר למכירה קמעונאית של רכבים שיצאו מהשימוש. הרץ פיתחה אתר ייעודי למכירת רכבים, ואף משתפת פעולה עם אמזון, במטרה להתחרות בשחקנים כמו קארוואנה. המכירה הקמעונאית צפויה להניב מחירים גבוהים יותר לעומת מכירה במכירות פומביות סיטונאיות.