אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

הפחדים כולם: מהי סטגפלציה, למה צריך לחשוש ממנה והאם היא בשער?

הכלכלן המוערך נוריאל רוביני הזהיר לאחרונה מפני סטגפלציה, מנגד הכלכלן קארל וויינברג אומר שאין חשש ומה שאנחנו רואים הוא תוצאה של פתיחת הכלכלות מחדש אחרי הקורונה
ארז ליבנה | (5)

המילה סטגפלציה היא בעצם הלחם של שתי מילים שנגמרות ב"ציה". הראשונה היא סטגנציה, שמשמעותה בפשטות היא קיפאון. השנייה היא אינפלציה, שבמובן המילולי זו "החדרת אוויר" לגוף, כמו שמנפחים בלון. בעוד המשמעות הכלכלית של סטגנציה היא זהה למקור, המשמעות של אינפלציה היא עלייה או ירידה של המחירים שאנחנו נדרשים לשלם עבור סל של מוצרים ושירות, כנגזרת לעלויות ייצור, שינוע וביקושים ביחס להיצע. למשל, מרבית האינפלציה שאנו חווים היום, היא תוצרת של עלייה במחירי הנפט, שמגולם כמעט לכל אורך שרשרת הייצור והאספקה מחד, כשמנגד, צווארי הבקבוק שיצרה הקורונה מייצרים  מחסור במגוון רחב של סחורות ומוצרי בסיס, כשהביקושים מנגד אינם יורדים. וזה מעלה את המחירים.

 

השילוב של סטגנציה ואינפלציה, יוצר כאמור את הסטגפלציה. הסטגפלציה היא בעצם ההתגשמות של כל הרעות והחולות שמזיקות לכלכלה. מצד אחד יש עליות חדות הן במחירים והן ברמת האבטלה, מה שמביא לירידה חדה בצריכה ובביקושים, כשיחדיו הם מייצרים סופה של קיפאון כלכלי. הסטגפלציה זוהתה לראשונה כאירוע כלכלי בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

מה הנתונים היבשים אומרים?

בסוף החודש הקודם הזהיר הכלכלן המוערך והפסימיסט הנודע, נוריאל רוביני, שחזה את משבר הסאב פריים כבר 2006, כי הסטגפלציה בהחלט נמצאת על השולחן הכלכלי בעתיד הנראה לעין. "יש קונצנזוס שטוען שהירידה בצמיחה בארה"ב, בסין ובאירופה הוא כתוצאה מצווארי בקבוק בכוח אדם ובשוקי הטובין. הספין האופטימיסטי הזה מאנליסטים בוול סטריט וגם קובעי המדיניות הוא שהסטגפלציה הקלה תהיה זמנית ותימשך כל עוד נמשכים צווארי הבקבוק", כתב רוביני בבלוג שלו.

 

אז האם אנחנו הולכים לקראת סטגפלציה? התשובה היא שכרגע כנראה שלא. איך יודעים? באוגוסט 2020 האבטלה בארה"ב עמד על 8.4%, בחודש שעבר כבר ירד ל-5.2%. אמנם מאז 2018 ועד תחילת המגפה, האבטלה הייתה 4% ומטה, אבל מדובר בנתונים יחסית נמוכים היסטורית.

 

שיא האבטלה בארה"ב במאה השנה האחרונה הייתה ב-1933, בשיא המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב-1929 וגירדה את ה-25% בממוצע השנתי. באמריקה הגדולה דאז, כל אחד מארבעה אנשים היה מובטל. לשם השוואה, ב-2009, בשיא השפעות משבר הסאב פריים, אחוז האבטלה עמד על 9.9% בממוצע שנתי. מאז הוא היה בירידה מתמדת, כשהשיא החיובי היה 3.5% ב-2019. אגב, נתון האבטלה הנמוך ביותר מאז 1929, היה ב-1944, בשיא מלחמת העולם השנייה, כשאמריקה התגייסה כולה למאמצי המלחמה. האבטלה בשנה ההיא עמדה על 1.2% בלבד.

 

מה לגבי האינפלציה השנתית? אז נכון, היא יחסית גבוהה והגיעה לפני חודשיים לשיא של 5.4% בבמוצע השנתי והתמתנה ל-5.3% בחודש שעבר. אבל ב-1946, בשל קיצוצי תקציב של הממשל האמריקאי אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל גם עלייה בביקושים להתחיל ולתקן את נזקי המלחמה הגדולה, האינפלציה עלתה בלא פחות מ-18.1%.

 

ב-1979 היא עמדה על 13.3%, ב-1980 על 12.5% וב-1974, האינפלציה עמדה על 12.3%. זה אומר שאם מאמינים לנתונים של הפד', האינפלציה הנוכחית לא כזו משמעותית. היא יכולה להכביד, אבל היא לא משתוללת, בטח שלא כמו בשנות ה-80 בישראל, כשהגיעה לכמעט 445%, אחרי שכבר עלתה בלמעלה מ-320% בשנתיים שקדמו לה. כדי להתמודד עם קריסתו של השקל, ב-1985 הוכנס השקל החדש, כשכל 1,000 שקלים ישנים היו שווים לשקל חדש אחד.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז ארה"ב ממש לא שם. אבל שוב, זה אם מאמינים לפד', שיש כאלה שטוענים כי הוא מצייר תמונה ורודה מדי של המציאות ושהריבית הריאלית בפועל גבוהה בהרבה. בינתיים זה לא מתממש. רק שהריבית תעלה נדע אם רואי השחורות צדקו, אבל גם כשתעלה, סביר להניח שהפד' לא יעלה ביותר מ-50 נקודות בסיס, שהם בעצם העלאה מריבית 0% ל-0.5%. 

 

כשמדברים על אינפלציה צריך לדבר על אינפלציה בכוח האדם. כרגע יש מחסור בכוח בשוק האמריקאי, מה שגרם ללא מעט חברות, שמשוועות לידיים עובדות, לעלות את שכר המינימום, שעומד באופן רשמי על 7.25 דולר לשעה ואת השכר באופן כללי. בפלורידה למשל, העלו את שכר המינימום ל-10 דולר והעלויות צפויות להמשיך לעלות.

 

"התאמות למציאויות חדשות ומשתנות" 

בניגוד לרוביני, הכלכלן המוערך קארל וויינברג והמייסד של High Frequency Economics, אינו סבור שאנחנו בדרך לסטגפלציה. "לפי דעתי, אנחנו רואים התאמות למציאויות חדשות בצד האספקה, אבל אנחנו לא רואים תהליך של סטגפלציה כמו שראינו בשנות ה-70", אמר וויינברג לתקשורת בארה"ב.

 

הוא הודה שחלקים נרחבים בשוק חוששים שהאינפלציה הגבוהה תימשך, מה שגורם לעלייה בפדיון תשואות לאג"ח של משרד האוצר האמריקאי והביא לירידות החדות שראינו אמש בוול סטריט. "כשאמריקאים רבים כל כך מסרבים להתחסן, זה ימשיך להוות בעיה ויהווה מעצור לכלכלה לזמן מאוד ארוך. גם המחסור בשבבים שאין לו פיתרון כרגע, גם לפקקים שמחוץ לנמלים ובעיות בשרשרת האספקה העולמית אין פיתרון כרגע", המשיך.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עוז 01/10/2021 09:26
    הגב לתגובה זו
    השכר אמנם לא עולה באותו קצב של עליית מוצרים, אבל שנה שנתיים אח"כ הוא עולה ומדביק אותם. אם אכן זה המצב גם היום - הסיכוי לעלייה משמעותית של השכר החציוני הולכת ועולה. אם זה לא יקרה - תהיה פה בעיה כלכלית ובעיקר חברתית
  • 4.
    פועלת 30/09/2021 12:59
    הגב לתגובה זו
    בחישוב אחוזי האבטלה לא ניתנת הדעת על כך שלצידה 30% ויותר אינם נמנים על כוח העבודה הפעיל גם. אם מנפים מנתון זה את העשירים המבלים במועדון ובחוף ובמגרשי הגולף.
  • 3.
    תמים 30/09/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    כלכלה זה למדע מדויק. לכן קורים מפולות ומשברים ללא אזהרה מוקדמת.
  • 2.
    לילי 30/09/2021 12:16
    הגב לתגובה זו
    התנאי לסטגפלציה היינה נסיגה כלכלית תוך עליית מחירים . החיסונים והקיטון במספר החולים האפשרי היינה התקדמות - גם הכלכלה תתקדם ולא תיסוג
  • 1.
    לא לשכוח לקנות דירות! (ל"ת)
    30/09/2021 11:49
    הגב לתגובה זו
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.5%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.