אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני

החשש מאינפלציה ארוכת טווח מתקרר והעלאת הריביות מתרחקת

הכניסה לשנת 2022 צפויה להביא עמה ירידה בחששות מפני אינפלציה כשבתרחיש סביר נרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%, מה שצפוי להוריד מהפרק את הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023
אמיר כהנוביץ | (12)

לאחר פרסום מדדי מחירים לצרכן, ליצרן, מחירי סחר וסקרי אינפלציה בעולם, בשבוע שעברף שברובם הפתיעו למעלה, מה שהכריע לבסוף את השווקים ומעך אותם היה דווקא סקר הצרכנים בארה"ב שהציג קריסה בכוונתם לבצע רכישות גדולות, של מכוניות, מוצרי בני קיימא ואפילו בתים, דווקא בגלל ההתייקרות שלהם. כלומר האינפלציה חונקת את הכלכלה ובעקיפין את עצמה.

תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדו ל-1.30% וזאת למרות נתון חזק של מכירות קמעונאיות. שיפוע עקום התשואות, אולי האינדיקטור החשוב ביותר לעוצמה הכלכלית, ממשיך לרדת בעקביות ובקצב שאם יימשך יוביל אותו לשלילי בסביבות 2023, אופס, בדיוק הזמן בו חברי הפד דמיינו שיתחילו להעלות את הריבית. 

בעוד בעולם רוב האינדיקטורים לאינפלציה המשיכו להפתיע למעלה, בישראל זאת די עמדה בציפיות המוקדמות, עם עליה חודשית של 0.1%. האינפלציה השנתית בישראל עלתה מ-1.5% במאי ל-1.7% ביוני, וצפויה להאיץ במהלך השנה גם ל-2.3%, חלק גדול קשור ללחצי מחירים אך גם ל'אפקט בסיס' משנת הקורונה. העניין הוא שלכל סעיף במדד יהיה עיתוי שיא שונה ל'אפקט בסיס' - בולט למשל מחיר הדלק שהגיע לשפל במאי 2020 כך שכבר במדד יוני האחרון ראינו ירידה בהשפעת אפקט הבסיס שלו, מעליה שנתית של 25% במדד מאי ל-17% "בלבד" במדד יוני. באופן דומה גם השינוי השנתי במחירי המכוניות החל להתפוגג במדד יוני, משינוי שנתי של 3.1% ל-2.5%.

מנגד, השיא של השפעת מחירי המלונות עדיין לפנינו כשהסעיף הגיע לשפל שלו רק בנובמבר 2020. הסעיף רשם שינוי שנתי של 44% ביוני לעומת 27% במאי. באופן דומה גם סעיף 'מסיבות ואירועים' עדיין רחוק מהשיא, הוא קפץ ביוני בשינוי שנתי של 10.9% ואפקט הבסיס שלו יתחיל להתפוגג באופן יציב רק ממדד נובמבר. סעיפי מזון וריהוט וציוד לבית מזנקים, מחירי ריהוט וציוד לבית עלו ביוני בשינוי שנתי של 2.6% ושיא ההשפעה של אפקט הבסיס שלהם יגיע רק בחודש דצמבר. מחירי המזון קפצו משינוי שנתי של 0.7% ל-1.3% ביוני, כשמשכו אותם בעיקר שמנים, עופות ומסעדות, שהתייקרו בשנה האחרונה ב2.6%. שיא אפקט הבסיס שלו יגיע רק במדד ספטמבר. 

סעיף הדיור צפוי להיות זה שיעביר אותנו בחודשים הקרובים למדד מעל 2% - המלך של המדד, סעיף הדיור (*שווה שכירות), אומנם הראה האצה קלה בלבד במדד יוני, משינוי שנתי של 0.7% ל-1.0%, אך את רובה ניתן לייחס לתנודתיות טיפוסית בתת סעיף 'שירותי דיור בבעלות'. מנגד, התת הסעיף שלו 'שכ"ד' נותר יציב בשינוי שנתי של 0.9%, מה שרומז שהסעיף עדיין לא פורץ (אם בכלל יפרוץ). ועדיין, יולי-אוגוסט יהיו חודשים בולטים בסעיף, כשמצד אחד עונתיות גבוהה של חידוש חוזים, ומצד שני אפקט בסיס, כשבשנה שעברה יולי-אוגוסט היו חודשים חלשים מאד. שילוב שיקפיץ כנראה את המדד הכללי לשינוי שנתי של 2% ומעלה, כבר מאוגוסט, לראשונה מאז יולי 2013! אך לא צריך למהר לפתוח שמפניות: 

כשניכנס לשנת 2022 נתחיל לראות את אפקט הבסיס מתפוגג בכל הסעיפים, מה שיילחץ להתקררות האינפלציה השנתית, גם אם לחצי המחירים עצמם יימשכו (סחורות, הובלה, צווארי בקבוק..) וקל וחומר אם יתפוגגו. כבר ברבעון השני של 2022 סביר שנרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%. 

ברקע, משרדי האוצר והכלכלה הכריזו על תכנית לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר בייבוא מוצרים. הרפורמה עשויה להערכתם להוביל להפחתת מחירים של כאחוז בסל ההוצאות של משקי הבית, השפעה שתתחיל בסוף 2022, אך בעיקר ב-2023. גם אם הערכה מוגזמת, גם מחצית ממנה תהיה בשלב הזה מהותית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לאור הלחץ להתקררות האינפלציה החל מאמצע 2022 הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023 סביר שילכו ויירדו לגמרי מהפרק, ובמיוחד אם האינפלציה עד אז אכן תתבטא בהאטת הכלכלה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    משה 25/07/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    ואל תקשיבו לכל מיני שבויים בקונספציה גם אלה שטוענים שיש אינפלציה לא ממש יודעים וגם לא כהנוביץ
  • 9.
    בכיר בשוק ההון 18/07/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים וגם הפד עצמו טועים פעם אחר פעם בחיזוי האינפלציה. הפד טוען שהאינפלציה היא טרנזיטורית כלומר זמנית, כאילו אם היא היתה פרננטית היה להם אומץ להגיד את זה. הרי ברגע שהם אומרים את זה המון כסף עובר להשקעה בסחורות - שמעלות את האינפלציה - ואז כמו נבואה שמגשימה את עצמה האינפלציה עולה. כהנוביץ' וכלכלנים לא לוקחים בחשבון כמה דברים: 1)התעלמות מוחלטת משוק הכסף - יש המון המון כסף בתיקי השקעות בארץ ובעולם שפשוט מיואש שהוא נשחק מהאינפלציה. והרי רוב האנשים לא מסוגלים ולא רוצים להתקרב ל100% מניות. אז חלק מהכסף זורם לסחורות שלא ניתן להדפיס יש מאין כמו כסף פיאט. מספיק שרק אחוזים בודדים מהתיקים יעברו לסחורות, גם 2%, בשביל להזניק אותן. לאחר מכן מכיוון שהסחורות משמשות לייצור כל דבר למעשה, האינפלציה בפועל עולה - מה שדוחף עוד כסף להשקעה בסחורות וחוזר חלילה. במודלים של כלכלנים יש התעלמות גורפת משוק הכסף מכיוון שאין להם שום דרך לכמת את הדבר הזה ולהכניס למודל. לכן פשוט מתעלמים. 2)ממשל ביידן הוא הכי אינפלציוני מאז קלינטון - הורדת אי השוויון, השקעת ענק בתשתיות, חינוך וכו'. זה מהלך מאוד אינפלציוני.
  • 8.
    שקר 18/07/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    מי שכתב את הכתבה הזו או שמשקר במצח נחושה או שאיןצלי מושג איך הוא נכנס לתחום הזה
  • 7.
    עמית הסגול 18/07/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
    תחסכו מאמץ לדבר על זה. בשנים הקרובות הריבית אפס
  • יוני 25/07/2021 15:37
    הגב לתגובה זו
    בכלל לא בטוח שהוא צודק אבל זה נחמד להיות משוכנע במשהו בצורה כל כך נחרצת.....אשרי המאמין....הלוואי שהוא צודק....אני אגיד בזהירות שלדעתי האיש חי בלה לה לנד
  • 6.
    חלמוני 18/07/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    לפני יומיים היתה כתבת ראיון עם אנליסט שטוען שהאינפלציה תעלה קודם כל בארצות הברית ואירופה ואחר כך אצלינו והיום נביא אחר שטוען ההפך אז לך תבנה על המדיה הזו שהכל בה כאילו כמו שאמרו הגששים בזמנו ועדיין תקף
  • 5.
    עוז 18/07/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    וכשהפד מעלה, בנק ישראל מעלה
  • 4.
    קשקשן אינטרסנט! (ל"ת)
    זהירות 18/07/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חי בסרט האינפלציה כבר פה והולכת להישאר תקופה ארוכה (ל"ת)
    סטנלי 18/07/2021 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צחי 18/07/2021 11:30
    הגב לתגובה זו
    ומקשקש לנו מה יהיה בעוד שנה וחצי שנתיים פחחח
  • 1.
    חיים 18/07/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה עולה הרבית תעלה בהתאם.
  • ניר 18/07/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
    עם פתיחת שוק לייבוא ועם רגולציה נוספת בנדל"ןתלוי כמובן איזה סעיף אינפלציוני משפיע הכי הרבה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.