אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני

החשש מאינפלציה ארוכת טווח מתקרר והעלאת הריביות מתרחקת

הכניסה לשנת 2022 צפויה להביא עמה ירידה בחששות מפני אינפלציה כשבתרחיש סביר נרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%, מה שצפוי להוריד מהפרק את הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023
אמיר כהנוביץ | (12)

לאחר פרסום מדדי מחירים לצרכן, ליצרן, מחירי סחר וסקרי אינפלציה בעולם, בשבוע שעברף שברובם הפתיעו למעלה, מה שהכריע לבסוף את השווקים ומעך אותם היה דווקא סקר הצרכנים בארה"ב שהציג קריסה בכוונתם לבצע רכישות גדולות, של מכוניות, מוצרי בני קיימא ואפילו בתים, דווקא בגלל ההתייקרות שלהם. כלומר האינפלציה חונקת את הכלכלה ובעקיפין את עצמה.

תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדו ל-1.30% וזאת למרות נתון חזק של מכירות קמעונאיות. שיפוע עקום התשואות, אולי האינדיקטור החשוב ביותר לעוצמה הכלכלית, ממשיך לרדת בעקביות ובקצב שאם יימשך יוביל אותו לשלילי בסביבות 2023, אופס, בדיוק הזמן בו חברי הפד דמיינו שיתחילו להעלות את הריבית. 

בעוד בעולם רוב האינדיקטורים לאינפלציה המשיכו להפתיע למעלה, בישראל זאת די עמדה בציפיות המוקדמות, עם עליה חודשית של 0.1%. האינפלציה השנתית בישראל עלתה מ-1.5% במאי ל-1.7% ביוני, וצפויה להאיץ במהלך השנה גם ל-2.3%, חלק גדול קשור ללחצי מחירים אך גם ל'אפקט בסיס' משנת הקורונה. העניין הוא שלכל סעיף במדד יהיה עיתוי שיא שונה ל'אפקט בסיס' - בולט למשל מחיר הדלק שהגיע לשפל במאי 2020 כך שכבר במדד יוני האחרון ראינו ירידה בהשפעת אפקט הבסיס שלו, מעליה שנתית של 25% במדד מאי ל-17% "בלבד" במדד יוני. באופן דומה גם השינוי השנתי במחירי המכוניות החל להתפוגג במדד יוני, משינוי שנתי של 3.1% ל-2.5%.

מנגד, השיא של השפעת מחירי המלונות עדיין לפנינו כשהסעיף הגיע לשפל שלו רק בנובמבר 2020. הסעיף רשם שינוי שנתי של 44% ביוני לעומת 27% במאי. באופן דומה גם סעיף 'מסיבות ואירועים' עדיין רחוק מהשיא, הוא קפץ ביוני בשינוי שנתי של 10.9% ואפקט הבסיס שלו יתחיל להתפוגג באופן יציב רק ממדד נובמבר. סעיפי מזון וריהוט וציוד לבית מזנקים, מחירי ריהוט וציוד לבית עלו ביוני בשינוי שנתי של 2.6% ושיא ההשפעה של אפקט הבסיס שלהם יגיע רק בחודש דצמבר. מחירי המזון קפצו משינוי שנתי של 0.7% ל-1.3% ביוני, כשמשכו אותם בעיקר שמנים, עופות ומסעדות, שהתייקרו בשנה האחרונה ב2.6%. שיא אפקט הבסיס שלו יגיע רק במדד ספטמבר. 

סעיף הדיור צפוי להיות זה שיעביר אותנו בחודשים הקרובים למדד מעל 2% - המלך של המדד, סעיף הדיור (*שווה שכירות), אומנם הראה האצה קלה בלבד במדד יוני, משינוי שנתי של 0.7% ל-1.0%, אך את רובה ניתן לייחס לתנודתיות טיפוסית בתת סעיף 'שירותי דיור בבעלות'. מנגד, התת הסעיף שלו 'שכ"ד' נותר יציב בשינוי שנתי של 0.9%, מה שרומז שהסעיף עדיין לא פורץ (אם בכלל יפרוץ). ועדיין, יולי-אוגוסט יהיו חודשים בולטים בסעיף, כשמצד אחד עונתיות גבוהה של חידוש חוזים, ומצד שני אפקט בסיס, כשבשנה שעברה יולי-אוגוסט היו חודשים חלשים מאד. שילוב שיקפיץ כנראה את המדד הכללי לשינוי שנתי של 2% ומעלה, כבר מאוגוסט, לראשונה מאז יולי 2013! אך לא צריך למהר לפתוח שמפניות: 

כשניכנס לשנת 2022 נתחיל לראות את אפקט הבסיס מתפוגג בכל הסעיפים, מה שיילחץ להתקררות האינפלציה השנתית, גם אם לחצי המחירים עצמם יימשכו (סחורות, הובלה, צווארי בקבוק..) וקל וחומר אם יתפוגגו. כבר ברבעון השני של 2022 סביר שנרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%. 

ברקע, משרדי האוצר והכלכלה הכריזו על תכנית לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר בייבוא מוצרים. הרפורמה עשויה להערכתם להוביל להפחתת מחירים של כאחוז בסל ההוצאות של משקי הבית, השפעה שתתחיל בסוף 2022, אך בעיקר ב-2023. גם אם הערכה מוגזמת, גם מחצית ממנה תהיה בשלב הזה מהותית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לאור הלחץ להתקררות האינפלציה החל מאמצע 2022 הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023 סביר שילכו ויירדו לגמרי מהפרק, ובמיוחד אם האינפלציה עד אז אכן תתבטא בהאטת הכלכלה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    משה 25/07/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    ואל תקשיבו לכל מיני שבויים בקונספציה גם אלה שטוענים שיש אינפלציה לא ממש יודעים וגם לא כהנוביץ
  • 9.
    בכיר בשוק ההון 18/07/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים וגם הפד עצמו טועים פעם אחר פעם בחיזוי האינפלציה. הפד טוען שהאינפלציה היא טרנזיטורית כלומר זמנית, כאילו אם היא היתה פרננטית היה להם אומץ להגיד את זה. הרי ברגע שהם אומרים את זה המון כסף עובר להשקעה בסחורות - שמעלות את האינפלציה - ואז כמו נבואה שמגשימה את עצמה האינפלציה עולה. כהנוביץ' וכלכלנים לא לוקחים בחשבון כמה דברים: 1)התעלמות מוחלטת משוק הכסף - יש המון המון כסף בתיקי השקעות בארץ ובעולם שפשוט מיואש שהוא נשחק מהאינפלציה. והרי רוב האנשים לא מסוגלים ולא רוצים להתקרב ל100% מניות. אז חלק מהכסף זורם לסחורות שלא ניתן להדפיס יש מאין כמו כסף פיאט. מספיק שרק אחוזים בודדים מהתיקים יעברו לסחורות, גם 2%, בשביל להזניק אותן. לאחר מכן מכיוון שהסחורות משמשות לייצור כל דבר למעשה, האינפלציה בפועל עולה - מה שדוחף עוד כסף להשקעה בסחורות וחוזר חלילה. במודלים של כלכלנים יש התעלמות גורפת משוק הכסף מכיוון שאין להם שום דרך לכמת את הדבר הזה ולהכניס למודל. לכן פשוט מתעלמים. 2)ממשל ביידן הוא הכי אינפלציוני מאז קלינטון - הורדת אי השוויון, השקעת ענק בתשתיות, חינוך וכו'. זה מהלך מאוד אינפלציוני.
  • 8.
    שקר 18/07/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    מי שכתב את הכתבה הזו או שמשקר במצח נחושה או שאיןצלי מושג איך הוא נכנס לתחום הזה
  • 7.
    עמית הסגול 18/07/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
    תחסכו מאמץ לדבר על זה. בשנים הקרובות הריבית אפס
  • יוני 25/07/2021 15:37
    הגב לתגובה זו
    בכלל לא בטוח שהוא צודק אבל זה נחמד להיות משוכנע במשהו בצורה כל כך נחרצת.....אשרי המאמין....הלוואי שהוא צודק....אני אגיד בזהירות שלדעתי האיש חי בלה לה לנד
  • 6.
    חלמוני 18/07/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    לפני יומיים היתה כתבת ראיון עם אנליסט שטוען שהאינפלציה תעלה קודם כל בארצות הברית ואירופה ואחר כך אצלינו והיום נביא אחר שטוען ההפך אז לך תבנה על המדיה הזו שהכל בה כאילו כמו שאמרו הגששים בזמנו ועדיין תקף
  • 5.
    עוז 18/07/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    וכשהפד מעלה, בנק ישראל מעלה
  • 4.
    קשקשן אינטרסנט! (ל"ת)
    זהירות 18/07/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חי בסרט האינפלציה כבר פה והולכת להישאר תקופה ארוכה (ל"ת)
    סטנלי 18/07/2021 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צחי 18/07/2021 11:30
    הגב לתגובה זו
    ומקשקש לנו מה יהיה בעוד שנה וחצי שנתיים פחחח
  • 1.
    חיים 18/07/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה עולה הרבית תעלה בהתאם.
  • ניר 18/07/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
    עם פתיחת שוק לייבוא ועם רגולציה נוספת בנדל"ןתלוי כמובן איזה סעיף אינפלציוני משפיע הכי הרבה
קולט קרס (אנבידיה)קולט קרס (אנבידיה)

סמנכ"לית הכספים של אנבידיה: "יש לנו הזמנות של 500 מיליארד דולר לספק עד סוף 2026"

מניית אנבידיה עולה למרות האיום מאזמון - קולט קרס, סמנכ"לית הכספים חשפה את ההזמנות לביצוע בהמשך וגם - למה אמזון לא ממש מתחרה ראש בראש באנבידיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה (NVIDIA Corp. 1.05%  ) עלתה בטרום ב-1%, לאחר שאתמול טיפסה ב-0.8% וכעת יורדת ב-0.2% בהמשך לפרסום נתוני מאקרו פושרים מאוד. הסיבה המרכזית לביטחון המשקיעים באנבידיה למרות התחרות שמרימה ראש, הגיעה מפיה של סמנכ"לית הכספים קולט קרס, שאמרה בכנס UBS:"יש לנו כבר הזמנות מאושרות של 500 מיליארד דולר לשבבי Blackwell ו-Rubin עד סוף 2026, וזה אפילו בלי העסקה הפוטנציאלית עם OpenAI".

המספר הזה הפך לסוג של מגן מירידות. אלו מספרים ענקיים. אמזון יצאה אתמול בהצהרה חזקה - השקת שבב ה-Trainium3 החדש שלה יוזיל עלויות אימון מודלים ב-50%, יציע פי 4.4 ביצועים וזיכרון כפול מדור קודם. Anthropic כבר הזמינה מיליון יחידות עד סוף 2025 וההכנסות מ-Trainium צומחות ב-150% רבעון אחר רבעון. אלא שאמזון הודיעה במפורש ש-Trainium4 הקרוב יתמוך בטכנולוגיית NVLink Fusion של אנבידיה, כלומר, הלקוחות יוכלו לשלב את השבבים שלה עם מערכי ה-GPU הענקיים של אנבידיה. אמזון עשויה להחליף את מערכות אנבידיה אבל הגיוני יותר שהיא תשתלב כפיצ'ר מסוים בתוך פלטפורמת אנבידיה. זה יכול לפגוע במכירות וזו עשויה להיות תחרות, אבל נראה שאנבידיה עדיין מובילה טכנולוגית בפער מול האחרות.  

קולט קרס חיזקה את הנקודה: "הלקוחות רוצים את הטוב משני העולמות, ASICs זולים לאימון ו-GPU גמישים להסקה ופיתוח. אנחנו לא רואים כאן תחרות ישירה". ואכן, מיקרוסופט, גוגל ומטה ממשיכות להזמין כמויות אדירות של Blackwell GB200, כ-65% מההכנסות הצפויות של אנבידיה ב-2026 מגיעות מהזמנות שכבר התקבלו.

מכתב הכוונות מול OpenAI עומד על כ-100 מיליארד דולר לפריסת 10 ג'יגה-וואט של מערכות אנבידיה ב-Stargate ובפרויקטים נוספים, אבל ההסכם הסופי לא נחתם. קרס אישרה: "אנחנו ממשיכים לעבוד איתם, אבל זה עדיין לא נכנס לתחזית". אם העסקה תיחתם ברבעון הקרוב, היא לבדה תוסיף 8-10% להכנסות 2027..

Mistral AI השיקה אתמול צ'אט מתקדם יותר - את Mistral 3 על גבי מערכי GB200 NVL72 של אנבידיה עם ביצועים גבוהים פי 10 מהדור הקודם. "אין תחליף היום לאקוסיסטם של אנבידיה", אמרו בחברה. גם xAI של אילון מאסק ו-CoreWeave ממשיכות להזמין עשרות אלפי מערכות Blackwell.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
בולטות

צים עולה 4.5%, טאואר יורדת 3%, המדדים במגמה מעורבת

סנואופלייק נופלת 10%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה גוגל

המסחר בוול סטריט נפתח במגמה מעורבת. דו"ח התעסוקה של ADP מראה ששוק העבודה האמריקאי מאט בצורה דרמטית. לפי הנתונים, המגזר הפרטי בארה"ב איבד 32 אלף משרות בנובמבר, בניגוד מוחלט להערכות המוקדמות שעל פיהן המעסיקים צפויים היו להוסיף כ-40 אלף משרות לפי סקר FactSet, או כ-5,000 בלבד לפי הקונצנזוס של האנליסטים של בלומברג. זה גם היפוך מהנתון של אוקטובר האחרון, שתוקן לעלייה של 47 אלף משרות. כלומר, בתוך חודש אחד שוק העבודה עבר מתוספת משרות קטנה למצב שבו מעסיקים מתחילים לצמצם כוח אדם. החולשה לא ממוקדת בסקטור אחד, אלא משקפת סביבה מאקרו כלכלית מהוססת וצרכנים שמפגינים זהירות. נלה ריצ'רדסון, הכלכלנית הראשית של החברה, אמרה שהחודש התאפיין ב"חולשה רחבה", כשאת הירידה הובילו בעיקר עסקים קטנים. לצד זה, התמונה בענפי המשק הייתה מעורבת: החינוך והבריאות הוסיפו 33 אלף משרות, בעוד הייצור, השירותים המקצועיים, המידע והבנייה רשמו ירידה - צניחה במספר המשרות במגזר הפרטי בארה"ב: הפסד של 32 אלף משרות בנובמבר


קריאה חשובה - בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות


הנתון הזה מגיע בזמן רגיש, כשקובעי המדיניות של הפד' יכריעו ב-10 בדצמבר על גובה הריבית. נכון להיום השוק מתמחר סיכוי של כ-89% (קפיצה משמעותית מול 37% לפני כשבועיים) שהפד' יוריד את הריבית ב-0.25 נ"ב מה שבעיקר ישפיע על זה אבל יהיה נתון ה-PCE שיפורסם בשישי שזה מדד ליבת האינפלציה החביב על הבנק המרכזי - רשמו את זה ביומן כי זה הולך ליצור תנודתיות שיא בשוק.


בקרב אנליסטים מתגבשת ההערכה שלפיה הפד יבחר להפחית את הריבית בפעם השלישית ברציפות, כשההיחלשות בשוק העבודה הופכת לשיקול המרכזי. חלק מהאסטרטגים מציינים כי אף שהפחתה בדצמבר כמעט ודאית, שנת 2026 עשויה להיות זהירה יותר מבחינת קצב ההקלות.


מנכ״ל אנתרופיק מזהיר: חלק מחברות הבינה מלאכותית לוקחות סיכונים גדולים מדי - אמודאי מתריע כי ההשקעות ההולכות וגדלות בתשתיות AI אינן בהכרח תואמות את קצב ההבשלה הכלכלית של התחום, ומזהיר מפני גישות אגרסיביות בענף, גם כאשר אנתרופיק עצמה מגבירה השקעות בהקמת מרכזי נתונים וממשיכה לצמוח במהירות