החשש מאינפלציה ארוכת טווח מתקרר והעלאת הריביות מתרחקת
לאחר פרסום מדדי מחירים לצרכן, ליצרן, מחירי סחר וסקרי אינפלציה בעולם, בשבוע שעברף שברובם הפתיעו למעלה, מה שהכריע לבסוף את השווקים ומעך אותם היה דווקא סקר הצרכנים בארה"ב שהציג קריסה בכוונתם לבצע רכישות גדולות, של מכוניות, מוצרי בני קיימא ואפילו בתים, דווקא בגלל ההתייקרות שלהם. כלומר האינפלציה חונקת את הכלכלה ובעקיפין את עצמה.
תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדו ל-1.30% וזאת למרות נתון חזק של מכירות קמעונאיות. שיפוע עקום התשואות, אולי האינדיקטור החשוב ביותר לעוצמה הכלכלית, ממשיך לרדת בעקביות ובקצב שאם יימשך יוביל אותו לשלילי בסביבות 2023, אופס, בדיוק הזמן בו חברי הפד דמיינו שיתחילו להעלות את הריבית.
בעוד בעולם רוב האינדיקטורים לאינפלציה המשיכו להפתיע למעלה, בישראל זאת די עמדה בציפיות המוקדמות, עם עליה חודשית של 0.1%. האינפלציה השנתית בישראל עלתה מ-1.5% במאי ל-1.7% ביוני, וצפויה להאיץ במהלך השנה גם ל-2.3%, חלק גדול קשור ללחצי מחירים אך גם ל'אפקט בסיס' משנת הקורונה. העניין הוא שלכל סעיף במדד יהיה עיתוי שיא שונה ל'אפקט בסיס' - בולט למשל מחיר הדלק שהגיע לשפל במאי 2020 כך שכבר במדד יוני האחרון ראינו ירידה בהשפעת אפקט הבסיס שלו, מעליה שנתית של 25% במדד מאי ל-17% "בלבד" במדד יוני. באופן דומה גם השינוי השנתי במחירי המכוניות החל להתפוגג במדד יוני, משינוי שנתי של 3.1% ל-2.5%.
מנגד, השיא של השפעת מחירי המלונות עדיין לפנינו כשהסעיף הגיע לשפל שלו רק בנובמבר 2020. הסעיף רשם שינוי שנתי של 44% ביוני לעומת 27% במאי. באופן דומה גם סעיף 'מסיבות ואירועים' עדיין רחוק מהשיא, הוא קפץ ביוני בשינוי שנתי של 10.9% ואפקט הבסיס שלו יתחיל להתפוגג באופן יציב רק ממדד נובמבר. סעיפי מזון וריהוט וציוד לבית מזנקים, מחירי ריהוט וציוד לבית עלו ביוני בשינוי שנתי של 2.6% ושיא ההשפעה של אפקט הבסיס שלהם יגיע רק בחודש דצמבר. מחירי המזון קפצו משינוי שנתי של 0.7% ל-1.3% ביוני, כשמשכו אותם בעיקר שמנים, עופות ומסעדות, שהתייקרו בשנה האחרונה ב2.6%. שיא אפקט הבסיס שלו יגיע רק במדד ספטמבר.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סעיף הדיור צפוי להיות זה שיעביר אותנו בחודשים הקרובים למדד מעל 2% - המלך של המדד, סעיף הדיור (*שווה שכירות), אומנם הראה האצה קלה בלבד במדד יוני, משינוי שנתי של 0.7% ל-1.0%, אך את רובה ניתן לייחס לתנודתיות טיפוסית בתת סעיף 'שירותי דיור בבעלות'. מנגד, התת הסעיף שלו 'שכ"ד' נותר יציב בשינוי שנתי של 0.9%, מה שרומז שהסעיף עדיין לא פורץ (אם בכלל יפרוץ). ועדיין, יולי-אוגוסט יהיו חודשים בולטים בסעיף, כשמצד אחד עונתיות גבוהה של חידוש חוזים, ומצד שני אפקט בסיס, כשבשנה שעברה יולי-אוגוסט היו חודשים חלשים מאד. שילוב שיקפיץ כנראה את המדד הכללי לשינוי שנתי של 2% ומעלה, כבר מאוגוסט, לראשונה מאז יולי 2013! אך לא צריך למהר לפתוח שמפניות:
כשניכנס לשנת 2022 נתחיל לראות את אפקט הבסיס מתפוגג בכל הסעיפים, מה שיילחץ להתקררות האינפלציה השנתית, גם אם לחצי המחירים עצמם יימשכו (סחורות, הובלה, צווארי בקבוק..) וקל וחומר אם יתפוגגו. כבר ברבעון השני של 2022 סביר שנרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%.
ברקע, משרדי האוצר והכלכלה הכריזו על תכנית לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר בייבוא מוצרים. הרפורמה עשויה להערכתם להוביל להפחתת מחירים של כאחוז בסל ההוצאות של משקי הבית, השפעה שתתחיל בסוף 2022, אך בעיקר ב-2023. גם אם הערכה מוגזמת, גם מחצית ממנה תהיה בשלב הזה מהותית.
- סנטינל וואן צונחת: תחזית חלשה וחוסר ודאות קדימה
- בעיצומו של גל ה-AI, חטיבת השרתים של HPE בירידה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
לאור הלחץ להתקררות האינפלציה החל מאמצע 2022 הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023 סביר שילכו ויירדו לגמרי מהפרק, ובמיוחד אם האינפלציה עד אז אכן תתבטא בהאטת הכלכלה.
- 10.משה 25/07/2021 15:35הגב לתגובה זוואל תקשיבו לכל מיני שבויים בקונספציה גם אלה שטוענים שיש אינפלציה לא ממש יודעים וגם לא כהנוביץ
- 9.בכיר בשוק ההון 18/07/2021 14:45הגב לתגובה זוכלכלנים וגם הפד עצמו טועים פעם אחר פעם בחיזוי האינפלציה. הפד טוען שהאינפלציה היא טרנזיטורית כלומר זמנית, כאילו אם היא היתה פרננטית היה להם אומץ להגיד את זה. הרי ברגע שהם אומרים את זה המון כסף עובר להשקעה בסחורות - שמעלות את האינפלציה - ואז כמו נבואה שמגשימה את עצמה האינפלציה עולה. כהנוביץ' וכלכלנים לא לוקחים בחשבון כמה דברים: 1)התעלמות מוחלטת משוק הכסף - יש המון המון כסף בתיקי השקעות בארץ ובעולם שפשוט מיואש שהוא נשחק מהאינפלציה. והרי רוב האנשים לא מסוגלים ולא רוצים להתקרב ל100% מניות. אז חלק מהכסף זורם לסחורות שלא ניתן להדפיס יש מאין כמו כסף פיאט. מספיק שרק אחוזים בודדים מהתיקים יעברו לסחורות, גם 2%, בשביל להזניק אותן. לאחר מכן מכיוון שהסחורות משמשות לייצור כל דבר למעשה, האינפלציה בפועל עולה - מה שדוחף עוד כסף להשקעה בסחורות וחוזר חלילה. במודלים של כלכלנים יש התעלמות גורפת משוק הכסף מכיוון שאין להם שום דרך לכמת את הדבר הזה ולהכניס למודל. לכן פשוט מתעלמים. 2)ממשל ביידן הוא הכי אינפלציוני מאז קלינטון - הורדת אי השוויון, השקעת ענק בתשתיות, חינוך וכו'. זה מהלך מאוד אינפלציוני.
- 8.שקר 18/07/2021 13:52הגב לתגובה זומי שכתב את הכתבה הזו או שמשקר במצח נחושה או שאיןצלי מושג איך הוא נכנס לתחום הזה
- 7.עמית הסגול 18/07/2021 13:07הגב לתגובה זותחסכו מאמץ לדבר על זה. בשנים הקרובות הריבית אפס
- יוני 25/07/2021 15:37הגב לתגובה זובכלל לא בטוח שהוא צודק אבל זה נחמד להיות משוכנע במשהו בצורה כל כך נחרצת.....אשרי המאמין....הלוואי שהוא צודק....אני אגיד בזהירות שלדעתי האיש חי בלה לה לנד
- 6.חלמוני 18/07/2021 12:50הגב לתגובה זולפני יומיים היתה כתבת ראיון עם אנליסט שטוען שהאינפלציה תעלה קודם כל בארצות הברית ואירופה ואחר כך אצלינו והיום נביא אחר שטוען ההפך אז לך תבנה על המדיה הזו שהכל בה כאילו כמו שאמרו הגששים בזמנו ועדיין תקף
- 5.עוז 18/07/2021 12:49הגב לתגובה זווכשהפד מעלה, בנק ישראל מעלה
- 4.קשקשן אינטרסנט! (ל"ת)זהירות 18/07/2021 11:59הגב לתגובה זו
- 3.חי בסרט האינפלציה כבר פה והולכת להישאר תקופה ארוכה (ל"ת)סטנלי 18/07/2021 11:48הגב לתגובה זו
- 2.צחי 18/07/2021 11:30הגב לתגובה זוומקשקש לנו מה יהיה בעוד שנה וחצי שנתיים פחחח
- 1.חיים 18/07/2021 11:15הגב לתגובה זואינפלציה עולה הרבית תעלה בהתאם.
- ניר 18/07/2021 12:08הגב לתגובה זועם פתיחת שוק לייבוא ועם רגולציה נוספת בנדל"ןתלוי כמובן איזה סעיף אינפלציוני משפיע הכי הרבה
פוליריזון רשתות חברתיותהישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה
חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -19.86% , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.
פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.
במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.
בדרך לייצור תעשייתי
ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- מגזר הביוטק מתעורר - האם הפעם זה אמיתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.
סנטינל וואן צונחת: תחזית חלשה וחוסר ודאות קדימה
למרות רבעון חזק וצמיחה דו ספרתית, המשקיעים התמקדו בתחזיות הזהירות לשנת 2026, בהיחלשות הצמיחה בטווח הקצר ובמעבר ההנהלה עם עזיבת ה-CFO, והמניה צונחת
חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן SentinelOne -12.28% נופלת לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי של שנת 2026. על פניו, החברה הציגה רבעון חזק הן בהכנסות והן ברווחיות, כולל הרחבת נתח השוק והמשך אימוץ פלטפורמת Singularity מבוססת ה-AI. אולם, מה שמשך את מירב תשומת הלב היה דווקא התחזית הזהירה לשנה הבאה, שבה המשקיעים והאנליסטים זיהו חולשות שפוגעות באווירה האופטימית.
על פי Wedbush, מדובר ברבעון מרשים שעומד בצילה של תחזית חלשה מהצפוי. למרות שהחברה הכתה את התחזיות בשורה העליונה
ובשורה התחתונה, החברה הציגה גישה שמרנית במיוחד עקב תנאי מאקרו מאתגרים. Wedbush שמרה על המלצת Outperform, אך הורידה את מחיר היעד ל-20 דולר לעומת 23 דולר.
תוצאות הדוח הרבעוני
סנטינל וואן הדגישה כי ברבעון השלישי הצליחה לחצות אבן דרך חשובה
במסלול לעבר רווחיות יציבה. ההכנסות צמחו ב-23% ל-259 מיליון דולר, שיעור ה-ARR הכללי גדל ב-23%, והחברה הוסיפה 54 מיליון דולר ARR נטו, והכתה את התחזיות. השווקים הבינלאומיים הראו צמיחה של 34%, עדות להתרחבות גלובלית שביססה 40% מסך ההכנסות ברבעון.
החברה
רשמה רווח גולמי של 79%, לצד שיפור ברווח התפעולי שהגיע ל-7%, קפיצה משמעותית מהרבעון השני שהציג 2% בלבד. גם תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי, עם מרווח של 6%. התחייבויות הביצוע (RPO) זינקו ל-1.3 מיליארד דולר, גידול של 35%.
- רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
- המניות המומלצות בסייבר - ומה האפסייד בסנטינל וואן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה גם הציגה תוצאות חזקות
בתחום הפלטפורמות החדשות שאינן הגנה על תחנות קצה , שמהן מגיעים כעת כמחצית מסך ההזמנות. Purple AI המשיכה להיות כוכב הצמיחה, עם שיעור הצמדה של מעל 40% מכלל הרישיונות שנמכרו. פתרונות הדאטה רשמו צמיחה תלת-ספרתית, ופתרונות
הענן הציגו את רבעון הצמיחה החזק ביותר שלהם מזה שנה.
