החשש מאינפלציה ארוכת טווח מתקרר והעלאת הריביות מתרחקת
לאחר פרסום מדדי מחירים לצרכן, ליצרן, מחירי סחר וסקרי אינפלציה בעולם, בשבוע שעברף שברובם הפתיעו למעלה, מה שהכריע לבסוף את השווקים ומעך אותם היה דווקא סקר הצרכנים בארה"ב שהציג קריסה בכוונתם לבצע רכישות גדולות, של מכוניות, מוצרי בני קיימא ואפילו בתים, דווקא בגלל ההתייקרות שלהם. כלומר האינפלציה חונקת את הכלכלה ובעקיפין את עצמה.
תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדו ל-1.30% וזאת למרות נתון חזק של מכירות קמעונאיות. שיפוע עקום התשואות, אולי האינדיקטור החשוב ביותר לעוצמה הכלכלית, ממשיך לרדת בעקביות ובקצב שאם יימשך יוביל אותו לשלילי בסביבות 2023, אופס, בדיוק הזמן בו חברי הפד דמיינו שיתחילו להעלות את הריבית.
בעוד בעולם רוב האינדיקטורים לאינפלציה המשיכו להפתיע למעלה, בישראל זאת די עמדה בציפיות המוקדמות, עם עליה חודשית של 0.1%. האינפלציה השנתית בישראל עלתה מ-1.5% במאי ל-1.7% ביוני, וצפויה להאיץ במהלך השנה גם ל-2.3%, חלק גדול קשור ללחצי מחירים אך גם ל'אפקט בסיס' משנת הקורונה. העניין הוא שלכל סעיף במדד יהיה עיתוי שיא שונה ל'אפקט בסיס' - בולט למשל מחיר הדלק שהגיע לשפל במאי 2020 כך שכבר במדד יוני האחרון ראינו ירידה בהשפעת אפקט הבסיס שלו, מעליה שנתית של 25% במדד מאי ל-17% "בלבד" במדד יוני. באופן דומה גם השינוי השנתי במחירי המכוניות החל להתפוגג במדד יוני, משינוי שנתי של 3.1% ל-2.5%.
מנגד, השיא של השפעת מחירי המלונות עדיין לפנינו כשהסעיף הגיע לשפל שלו רק בנובמבר 2020. הסעיף רשם שינוי שנתי של 44% ביוני לעומת 27% במאי. באופן דומה גם סעיף 'מסיבות ואירועים' עדיין רחוק מהשיא, הוא קפץ ביוני בשינוי שנתי של 10.9% ואפקט הבסיס שלו יתחיל להתפוגג באופן יציב רק ממדד נובמבר. סעיפי מזון וריהוט וציוד לבית מזנקים, מחירי ריהוט וציוד לבית עלו ביוני בשינוי שנתי של 2.6% ושיא ההשפעה של אפקט הבסיס שלהם יגיע רק בחודש דצמבר. מחירי המזון קפצו משינוי שנתי של 0.7% ל-1.3% ביוני, כשמשכו אותם בעיקר שמנים, עופות ומסעדות, שהתייקרו בשנה האחרונה ב2.6%. שיא אפקט הבסיס שלו יגיע רק במדד ספטמבר.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סעיף הדיור צפוי להיות זה שיעביר אותנו בחודשים הקרובים למדד מעל 2% - המלך של המדד, סעיף הדיור (*שווה שכירות), אומנם הראה האצה קלה בלבד במדד יוני, משינוי שנתי של 0.7% ל-1.0%, אך את רובה ניתן לייחס לתנודתיות טיפוסית בתת סעיף 'שירותי דיור בבעלות'. מנגד, התת הסעיף שלו 'שכ"ד' נותר יציב בשינוי שנתי של 0.9%, מה שרומז שהסעיף עדיין לא פורץ (אם בכלל יפרוץ). ועדיין, יולי-אוגוסט יהיו חודשים בולטים בסעיף, כשמצד אחד עונתיות גבוהה של חידוש חוזים, ומצד שני אפקט בסיס, כשבשנה שעברה יולי-אוגוסט היו חודשים חלשים מאד. שילוב שיקפיץ כנראה את המדד הכללי לשינוי שנתי של 2% ומעלה, כבר מאוגוסט, לראשונה מאז יולי 2013! אך לא צריך למהר לפתוח שמפניות:
כשניכנס לשנת 2022 נתחיל לראות את אפקט הבסיס מתפוגג בכל הסעיפים, מה שיילחץ להתקררות האינפלציה השנתית, גם אם לחצי המחירים עצמם יימשכו (סחורות, הובלה, צווארי בקבוק..) וקל וחומר אם יתפוגגו. כבר ברבעון השני של 2022 סביר שנרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%.
ברקע, משרדי האוצר והכלכלה הכריזו על תכנית לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר בייבוא מוצרים. הרפורמה עשויה להערכתם להוביל להפחתת מחירים של כאחוז בסל ההוצאות של משקי הבית, השפעה שתתחיל בסוף 2022, אך בעיקר ב-2023. גם אם הערכה מוגזמת, גם מחצית ממנה תהיה בשלב הזה מהותית.
- המשפחה העשירה בעולם ומה משותף ל-3 מתוך 4 המשפחות העשירות ביותר
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
לאור הלחץ להתקררות האינפלציה החל מאמצע 2022 הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023 סביר שילכו ויירדו לגמרי מהפרק, ובמיוחד אם האינפלציה עד אז אכן תתבטא בהאטת הכלכלה.
- 10.משה 25/07/2021 15:35הגב לתגובה זוואל תקשיבו לכל מיני שבויים בקונספציה גם אלה שטוענים שיש אינפלציה לא ממש יודעים וגם לא כהנוביץ
- 9.בכיר בשוק ההון 18/07/2021 14:45הגב לתגובה זוכלכלנים וגם הפד עצמו טועים פעם אחר פעם בחיזוי האינפלציה. הפד טוען שהאינפלציה היא טרנזיטורית כלומר זמנית, כאילו אם היא היתה פרננטית היה להם אומץ להגיד את זה. הרי ברגע שהם אומרים את זה המון כסף עובר להשקעה בסחורות - שמעלות את האינפלציה - ואז כמו נבואה שמגשימה את עצמה האינפלציה עולה. כהנוביץ' וכלכלנים לא לוקחים בחשבון כמה דברים: 1)התעלמות מוחלטת משוק הכסף - יש המון המון כסף בתיקי השקעות בארץ ובעולם שפשוט מיואש שהוא נשחק מהאינפלציה. והרי רוב האנשים לא מסוגלים ולא רוצים להתקרב ל100% מניות. אז חלק מהכסף זורם לסחורות שלא ניתן להדפיס יש מאין כמו כסף פיאט. מספיק שרק אחוזים בודדים מהתיקים יעברו לסחורות, גם 2%, בשביל להזניק אותן. לאחר מכן מכיוון שהסחורות משמשות לייצור כל דבר למעשה, האינפלציה בפועל עולה - מה שדוחף עוד כסף להשקעה בסחורות וחוזר חלילה. במודלים של כלכלנים יש התעלמות גורפת משוק הכסף מכיוון שאין להם שום דרך לכמת את הדבר הזה ולהכניס למודל. לכן פשוט מתעלמים. 2)ממשל ביידן הוא הכי אינפלציוני מאז קלינטון - הורדת אי השוויון, השקעת ענק בתשתיות, חינוך וכו'. זה מהלך מאוד אינפלציוני.
- 8.שקר 18/07/2021 13:52הגב לתגובה זומי שכתב את הכתבה הזו או שמשקר במצח נחושה או שאיןצלי מושג איך הוא נכנס לתחום הזה
- 7.עמית הסגול 18/07/2021 13:07הגב לתגובה זותחסכו מאמץ לדבר על זה. בשנים הקרובות הריבית אפס
- יוני 25/07/2021 15:37הגב לתגובה זובכלל לא בטוח שהוא צודק אבל זה נחמד להיות משוכנע במשהו בצורה כל כך נחרצת.....אשרי המאמין....הלוואי שהוא צודק....אני אגיד בזהירות שלדעתי האיש חי בלה לה לנד
- 6.חלמוני 18/07/2021 12:50הגב לתגובה זולפני יומיים היתה כתבת ראיון עם אנליסט שטוען שהאינפלציה תעלה קודם כל בארצות הברית ואירופה ואחר כך אצלינו והיום נביא אחר שטוען ההפך אז לך תבנה על המדיה הזו שהכל בה כאילו כמו שאמרו הגששים בזמנו ועדיין תקף
- 5.עוז 18/07/2021 12:49הגב לתגובה זווכשהפד מעלה, בנק ישראל מעלה
- 4.קשקשן אינטרסנט! (ל"ת)זהירות 18/07/2021 11:59הגב לתגובה זו
- 3.חי בסרט האינפלציה כבר פה והולכת להישאר תקופה ארוכה (ל"ת)סטנלי 18/07/2021 11:48הגב לתגובה זו
- 2.צחי 18/07/2021 11:30הגב לתגובה זוומקשקש לנו מה יהיה בעוד שנה וחצי שנתיים פחחח
- 1.חיים 18/07/2021 11:15הגב לתגובה זואינפלציה עולה הרבית תעלה בהתאם.
- ניר 18/07/2021 12:08הגב לתגובה זועם פתיחת שוק לייבוא ועם רגולציה נוספת בנדל"ןתלוי כמובן איזה סעיף אינפלציוני משפיע הכי הרבה
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
משפחת וולטון (וול מארט)המשפחה העשירה בעולם ומה משותף ל-3 מתוך 4 המשפחות העשירות ביותר
הון אדיר של המשפחות העשירות בתבל ועדיין - אילון מאסק עשיר מכל משפחה
עושר שלוש מתוך ארבע המשפחות העשירות בעולם שייכות למשפחות מלוכה מהמפרץ הפרסי - כך עולה מניתוח של בלומברג. על פי הניתוח 25 המשפחות העשירות בעולם צברו כ-360 מיליארד דולר נוספים בשנה האחרונה, והונן הכולל מגיע ל-2.9 טריליון דולר.
בראש הדירוג ניצבת משפחת וולטון, בעלי וולמארט, ענקית הקמעונאות האמריקאית שנותרה החברה הגדולה בעולם בהכנסות. הונה מוערך ב-513 מיליארד דולר, בעיקר מאחזקה של 44% במניות החברה. וולמארט רשמה הכנסות של 703 מיליארד דולר בשנה האחרונה, מפעילה יותר מ-10,500 חנויות ב-19 מדינות, ושווי השוק שלה עולה על 922 מיליארד דולר.
ההון של המשפחה כולה נמוך מהונו של האדם העשיר בעולם, אילון מאסק, שהונו מוערך ב-650 מיליארד דולר - עלייה דרמטית בזכות עליית מניית טסלה בזמן האחרון והכוונה להנפיק את ספייסX בשווי של 1.2-1.5 טריליון דולר.
מאסק הוסיף 170 מיליארד דולר להונו בשנה זו, והפך לאדם הראשון שחצה את רף 600 מיליארד הדולרים. בניגוד למשפחות, עושרו נובע מיזמות טכנולוגית מהירה, אך חשוף לתנודות שוק.
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נפט וגז נותרו מקורות עיקריים לעושר במפרץ, אך ההשקעות מתפזרות. במקום השני בעושר המשפחתי נמצאת משפחת אל נהיאן, שליטי אבו דאבי והכוח המרכזי באיחוד האמירויות, עם הון של 336 מיליארד דולר. העושר נובע מרזרבות נפט של 97 מיליארד חביות, אך הם מתפזרים להשקעות נופסות - קרן ההשקעות ADIA שיש להם חלק בה מנהלת 830 מיליארד דולר, עם אחזקות בטכנולוגיה (כמו 5% באמזון) ובתשתיות. מוחמד בן זאיד, נשיא האמירויות, הוביל השקעות של 20 מיליארד דולר באפריקה ובאסיה, כולל קרן השקעות לאומית חדשה. בני המשפחה מחזיקים בתפקידים מרכזיים, כמו ניהול Mubadala שרכשה נכסים באירופה בשווי 50 מיליארד דולר. ב-2025, הם השיקו אשכול פינטק וביטוח דיגיטלי באבו דאבי, שצפוי למשוך 100 מיליארד דולר בהשקעות זרות עד 2030.
