אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני

החשש מאינפלציה ארוכת טווח מתקרר והעלאת הריביות מתרחקת

הכניסה לשנת 2022 צפויה להביא עמה ירידה בחששות מפני אינפלציה כשבתרחיש סביר נרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%, מה שצפוי להוריד מהפרק את הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023
אמיר כהנוביץ | (12)

לאחר פרסום מדדי מחירים לצרכן, ליצרן, מחירי סחר וסקרי אינפלציה בעולם, בשבוע שעברף שברובם הפתיעו למעלה, מה שהכריע לבסוף את השווקים ומעך אותם היה דווקא סקר הצרכנים בארה"ב שהציג קריסה בכוונתם לבצע רכישות גדולות, של מכוניות, מוצרי בני קיימא ואפילו בתים, דווקא בגלל ההתייקרות שלהם. כלומר האינפלציה חונקת את הכלכלה ובעקיפין את עצמה.

תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב ירדו ל-1.30% וזאת למרות נתון חזק של מכירות קמעונאיות. שיפוע עקום התשואות, אולי האינדיקטור החשוב ביותר לעוצמה הכלכלית, ממשיך לרדת בעקביות ובקצב שאם יימשך יוביל אותו לשלילי בסביבות 2023, אופס, בדיוק הזמן בו חברי הפד דמיינו שיתחילו להעלות את הריבית. 

בעוד בעולם רוב האינדיקטורים לאינפלציה המשיכו להפתיע למעלה, בישראל זאת די עמדה בציפיות המוקדמות, עם עליה חודשית של 0.1%. האינפלציה השנתית בישראל עלתה מ-1.5% במאי ל-1.7% ביוני, וצפויה להאיץ במהלך השנה גם ל-2.3%, חלק גדול קשור ללחצי מחירים אך גם ל'אפקט בסיס' משנת הקורונה. העניין הוא שלכל סעיף במדד יהיה עיתוי שיא שונה ל'אפקט בסיס' - בולט למשל מחיר הדלק שהגיע לשפל במאי 2020 כך שכבר במדד יוני האחרון ראינו ירידה בהשפעת אפקט הבסיס שלו, מעליה שנתית של 25% במדד מאי ל-17% "בלבד" במדד יוני. באופן דומה גם השינוי השנתי במחירי המכוניות החל להתפוגג במדד יוני, משינוי שנתי של 3.1% ל-2.5%.

מנגד, השיא של השפעת מחירי המלונות עדיין לפנינו כשהסעיף הגיע לשפל שלו רק בנובמבר 2020. הסעיף רשם שינוי שנתי של 44% ביוני לעומת 27% במאי. באופן דומה גם סעיף 'מסיבות ואירועים' עדיין רחוק מהשיא, הוא קפץ ביוני בשינוי שנתי של 10.9% ואפקט הבסיס שלו יתחיל להתפוגג באופן יציב רק ממדד נובמבר. סעיפי מזון וריהוט וציוד לבית מזנקים, מחירי ריהוט וציוד לבית עלו ביוני בשינוי שנתי של 2.6% ושיא ההשפעה של אפקט הבסיס שלהם יגיע רק בחודש דצמבר. מחירי המזון קפצו משינוי שנתי של 0.7% ל-1.3% ביוני, כשמשכו אותם בעיקר שמנים, עופות ומסעדות, שהתייקרו בשנה האחרונה ב2.6%. שיא אפקט הבסיס שלו יגיע רק במדד ספטמבר. 

סעיף הדיור צפוי להיות זה שיעביר אותנו בחודשים הקרובים למדד מעל 2% - המלך של המדד, סעיף הדיור (*שווה שכירות), אומנם הראה האצה קלה בלבד במדד יוני, משינוי שנתי של 0.7% ל-1.0%, אך את רובה ניתן לייחס לתנודתיות טיפוסית בתת סעיף 'שירותי דיור בבעלות'. מנגד, התת הסעיף שלו 'שכ"ד' נותר יציב בשינוי שנתי של 0.9%, מה שרומז שהסעיף עדיין לא פורץ (אם בכלל יפרוץ). ועדיין, יולי-אוגוסט יהיו חודשים בולטים בסעיף, כשמצד אחד עונתיות גבוהה של חידוש חוזים, ומצד שני אפקט בסיס, כשבשנה שעברה יולי-אוגוסט היו חודשים חלשים מאד. שילוב שיקפיץ כנראה את המדד הכללי לשינוי שנתי של 2% ומעלה, כבר מאוגוסט, לראשונה מאז יולי 2013! אך לא צריך למהר לפתוח שמפניות: 

כשניכנס לשנת 2022 נתחיל לראות את אפקט הבסיס מתפוגג בכל הסעיפים, מה שיילחץ להתקררות האינפלציה השנתית, גם אם לחצי המחירים עצמם יימשכו (סחורות, הובלה, צווארי בקבוק..) וקל וחומר אם יתפוגגו. כבר ברבעון השני של 2022 סביר שנרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%. 

ברקע, משרדי האוצר והכלכלה הכריזו על תכנית לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר בייבוא מוצרים. הרפורמה עשויה להערכתם להוביל להפחתת מחירים של כאחוז בסל ההוצאות של משקי הבית, השפעה שתתחיל בסוף 2022, אך בעיקר ב-2023. גם אם הערכה מוגזמת, גם מחצית ממנה תהיה בשלב הזה מהותית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לאור הלחץ להתקררות האינפלציה החל מאמצע 2022 הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023 סביר שילכו ויירדו לגמרי מהפרק, ובמיוחד אם האינפלציה עד אז אכן תתבטא בהאטת הכלכלה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    משה 25/07/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    ואל תקשיבו לכל מיני שבויים בקונספציה גם אלה שטוענים שיש אינפלציה לא ממש יודעים וגם לא כהנוביץ
  • 9.
    בכיר בשוק ההון 18/07/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים וגם הפד עצמו טועים פעם אחר פעם בחיזוי האינפלציה. הפד טוען שהאינפלציה היא טרנזיטורית כלומר זמנית, כאילו אם היא היתה פרננטית היה להם אומץ להגיד את זה. הרי ברגע שהם אומרים את זה המון כסף עובר להשקעה בסחורות - שמעלות את האינפלציה - ואז כמו נבואה שמגשימה את עצמה האינפלציה עולה. כהנוביץ' וכלכלנים לא לוקחים בחשבון כמה דברים: 1)התעלמות מוחלטת משוק הכסף - יש המון המון כסף בתיקי השקעות בארץ ובעולם שפשוט מיואש שהוא נשחק מהאינפלציה. והרי רוב האנשים לא מסוגלים ולא רוצים להתקרב ל100% מניות. אז חלק מהכסף זורם לסחורות שלא ניתן להדפיס יש מאין כמו כסף פיאט. מספיק שרק אחוזים בודדים מהתיקים יעברו לסחורות, גם 2%, בשביל להזניק אותן. לאחר מכן מכיוון שהסחורות משמשות לייצור כל דבר למעשה, האינפלציה בפועל עולה - מה שדוחף עוד כסף להשקעה בסחורות וחוזר חלילה. במודלים של כלכלנים יש התעלמות גורפת משוק הכסף מכיוון שאין להם שום דרך לכמת את הדבר הזה ולהכניס למודל. לכן פשוט מתעלמים. 2)ממשל ביידן הוא הכי אינפלציוני מאז קלינטון - הורדת אי השוויון, השקעת ענק בתשתיות, חינוך וכו'. זה מהלך מאוד אינפלציוני.
  • 8.
    שקר 18/07/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    מי שכתב את הכתבה הזו או שמשקר במצח נחושה או שאיןצלי מושג איך הוא נכנס לתחום הזה
  • 7.
    עמית הסגול 18/07/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
    תחסכו מאמץ לדבר על זה. בשנים הקרובות הריבית אפס
  • יוני 25/07/2021 15:37
    הגב לתגובה זו
    בכלל לא בטוח שהוא צודק אבל זה נחמד להיות משוכנע במשהו בצורה כל כך נחרצת.....אשרי המאמין....הלוואי שהוא צודק....אני אגיד בזהירות שלדעתי האיש חי בלה לה לנד
  • 6.
    חלמוני 18/07/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    לפני יומיים היתה כתבת ראיון עם אנליסט שטוען שהאינפלציה תעלה קודם כל בארצות הברית ואירופה ואחר כך אצלינו והיום נביא אחר שטוען ההפך אז לך תבנה על המדיה הזו שהכל בה כאילו כמו שאמרו הגששים בזמנו ועדיין תקף
  • 5.
    עוז 18/07/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    וכשהפד מעלה, בנק ישראל מעלה
  • 4.
    קשקשן אינטרסנט! (ל"ת)
    זהירות 18/07/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חי בסרט האינפלציה כבר פה והולכת להישאר תקופה ארוכה (ל"ת)
    סטנלי 18/07/2021 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צחי 18/07/2021 11:30
    הגב לתגובה זו
    ומקשקש לנו מה יהיה בעוד שנה וחצי שנתיים פחחח
  • 1.
    חיים 18/07/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה עולה הרבית תעלה בהתאם.
  • ניר 18/07/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
    עם פתיחת שוק לייבוא ועם רגולציה נוספת בנדל"ןתלוי כמובן איזה סעיף אינפלציוני משפיע הכי הרבה
מחשוב קוונטימחשוב קוונטי

400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי

המשקיעים מהמרים על עתיד קוונטי פורץ דרך, למרות הכנסות זניחות, הפסדים מתמשכים וסימני אזהרה שמרמזים על בועה מתעצמת בשוק המחשוב הקוונטי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

חברת Quantum Computing Quantum Computing 8.49%  דיווחה על הכנסות זעומות של פחות מ-400 אלף דולר, אבל המשקיעים בוול סטריט כבר רואים את המהפכה הבאה. בפועל, זה מייצר תחושה עמוקה של בועה. זהנשמע כמו בדיחה של וול סטריט: חברה מדווחת על הכנסות רבעוניות זניחות והמניה שלה מזנקת ב-16% בבורסה. אבל זו המציאות של שוק המחשוב הקוונטי כיום.

חברת Quantum Computing הצליחה להלהיב את המשקיעים כשדיווחה במקביל למכירות על ההזמנה המסחרית הראשונה שלה מאחד מחמשת הבנקים הגדולים בארה"ב עבור פתרונות אבטחה קוונטיים. מה שעוד יותר מעניין: החברה דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 5.7 מיליון דולר אשתקד. אבל - הרווח נבע בעיקר מרווח חשבונאי של 9.2 מיליון דולר ממכשירים נגזרים, לא מפעילות עסקית אמיתית. הוצאות התפעול של החברה זינקו ל-10.5 מיליון דולר מ-5.4 מיליון דולר, כשהחברה מסבירה שמדובר ב"השקעות במחקר ופיתוח לצמיחה ארוכת טווח".

הפרדוקס הקוונטי: אף חברה לא רווחית, כולם מתלהבים

העובדה המדהימה היא שאף אחת מחברות המחשוב הקוונטי הציבוריות - לא Quantum Computing, לא Rigetti Computing, לא D-Wave Quantum ולא IonQ - מרוויחה. רובן אפילו לא מתקרבות לרווחיות, רובן גם מכניסות סכומים זניחים. ובכל זאת, המניות שלהן נסחרות בשווי של מיליארדי דולרים רבים קוואנטם שהיא "הזולה" מכולן נסחרת ב-2 מיליארד דולר. 

המשקיעים לא מסתכלים על ההווה אלא על העתיד. בעולם שבו נתונים הם הנכס החשוב ביותר, מחשוב קוונטי צץ ככוח שמשנה את כללי המשחק. הטכנולוגיה הזו, המבוססת על עקרונות הפיזיקה הקוונטית, מבטיחה חישובים מהירים פי מיליונים בהשוואה למחשבים הקלאסיים. זה אומר שרתים קטנים ומהירים לאחסון הנתונים וזה רק חלק קטן מהיתרונות הענקיים. 

חברות ענק כמו IBM, גוגל ואמזון משקיעות מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה, בעוד סטארטאפים מתחילים לנגוס בשוק.


הבסיס למחשוב קוונטי נעוץ בקיוביטים, יחידות מידע שיכולות להיות במצב 0 ו-1 בו זמנית, תופעה הנקראת סופרפוזיציה. בניגוד לביטים הרגילים, קיוביטים מאפשרים אלגוריתמים מקביליים שפותרים בעיות מורכבות תוך שניות. דוגמה בולטת: בעיית הנסיעה המסחרית (TSP), שמחשב רגיל ייקח לו שנים לפתור, נפתרת בקלות על ידי מחשב קוונטי. IBM כבר השיקה את Quantum System One, מערכתמסחרית ראשונה, והיא זמינה לעסקים דרך הענן. גוגל, מצדה, הכריזה לפני מספר שנים על "עליונות קוונטית"  חישוב שלוקח אלפי שעות במחשב על, לקח דקות במחשב קוונטי.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

ה-S&P ירד ב-0.9%; אלביט וצים זינקו ב-6%, נייס צנחה ב-9%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט ננעל בירידות שערים כאשר הנאסד״ק איבד 0.8%, בעוד הדאו וה-S&P ירדו ב-1.2% ו-0.9% בהתאמה. המשקיעים מעדיפים להתרחק מסיכון רגע לפני שני אירועים שיכולים לשנות את כיוון השוק: הדוחות של אנבידיה ודוח התעסוקה האמריקאי. שני הנתונים האלה הפכו לעמודי התווך של הראלי האחרון, ולכן כל סטייה מהם עלולה לערער את האופטימיות שאפיינה את החודשים האחרונים.


הלחץ כבר ניכר בשוק. מדד S&P 500 ירד ב-0.9% וירד לראשונה מזה חודשים מתחת לממוצע הנע של 50 יום, נתון שרבים רואים בו סימן טכני שמעלה את הסיכוי לירידות חדות יותר. גם הקריפטו נחלש, וביטקוין ירד מתחת ל־92 אלף דולר. אנבידיה עצמה ירדה מעט, אחרי שקרן ההשקעות של פיטר תיל מכרה את כל החזקותיה ברבעון האחרון.


המשקיעים יודעים שהשבוע הזה רגיש במיוחד. הדוחות של אנבידיה, שיגיעו ברביעי, נבחנים בזכוכית מגדלת בגלל החשש מהערכת יתר של תחום ה AI. למרות שהציפייה היא לעוד רבעון חזק, תנודתיות גבוהה כבר מגולמת במסחר. יום לאחר מכן יתפרסם דוח התעסוקה שנדחה בעקבות השיתוק הממשלתי. בכירים בפדרל ריזרב מאותתים על סיכון להיחלשות שוק העבודה, מה שמוסיף חוסר ודאות. ברקע, נתוני החברות הגדולות במגזר הצריכה כמו וולמארט וטרגט מקבלים תשומת לב מיוחדת, משום שהם עשויים להראות אם האמריקאים ממשיכים להוציא כסף או מתחילים להאט. במקביל, אמזון מגייסת 15 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח, לראשונה מזה שלוש שנים, והדולר מתחזק מול כל המטבעות המרכזיים. 


אפקט באפט: אלפאבית Alphabet 3.11%  קפצה ב-3% - אחרי רכישת כמעט 18 מיליון מניות גוגל בשווי של מעל 4 מיליארד דולר, מניית אלפאבית קופצת והמשקיעים מפרשים את המהלך כהבעת אמון מחודשת בעוצמת החיפוש ובאסטרטגיית ה-AI של החברה


נייס נפלה ב-9% - צופה ירידה ברווחיות - החברה מעריכה שהרווחיות שלה תישחק בשנים הקרובות בגלל האצה בהשקעות בתחום ה-AI, אך צופה הכפלה של ההכנסות מפעילות ה-AI.