נקסט אינשורנס
צילום: יחצ

הולכים על ב(י)טוח: מה הצעד הבא של נקסט אינשורנס?

לאחר שכבר גייסה 631 מיליון דולר, האם חברת הביטוח הדיגיטלית לעסקים קטנים בארה"ב תנסה לרכוב על גל הגיוסים בנאסד"ק? אלון חורי, שותף מייסד וסמנכ״ל צמיחה וחדשנות בחברה מכחיש אבל כל הכוכבים מתכנסים לוול סטריט
ארז ליבנה | (1)

השמועות אומרות שחברת הביטוח נקסט אינשורנס הישראלית בדרך לנאסד"ק לפי שווי של בין 2.5 ל-3 מיליארד דולר. אמנם בחברה מכחישים מכל וכל את הכוונה להיות פאבליק, אבל אחרי שגייסו 631 מיליון דולר משלל קרנות הון סיכון, בהן 250 מיליון מקפיטול G, קרן הון הסיכון של גוגל (GOOG), נראה שאין מנוס מלהמשיך ולרכוב על ההצלחה.

 

פרט לקהלי היעד השונים, נקסט מזכירה מאוד את למונייד (LMND), שנחשבת להנפקה מוצלחת מאוד בוול סטריט ב-2020 – אחר שהונפקה ביוני לפי שווי של 3 מיליארד דולר וכיום שוויה כבר יותר מכפול ומתקרב ל-6.3 מיליארד דולר. כמו למונייד שפונה לביטוח פרטי, אז נקסט היא חברת ביטוח צעירה שמיועדת בעיקר לבעלי עסקים קטנים; גם לבינוניים אגב, אבל למרות שהיו רוצים, הקור ביזנס שלהם הוא עסקים קטנים שאינם מצריכים שירותי ביטוח רחבים. כל הפעילות העסקית שלה נעשית באמצעות האפליקציה שפיתחה.

 

נתוני הגיוס המרשימים שצוינו למעלה, מתאימים לגידול המהיר של החברה שהוקמה לפני 4 שנים, על ידי היזמים שלקחו חלק מרשים . "לחברה יש למעלה מ-100,000 לקוחות משלמים ואנחנו עדיין ב-% מאוד קטן של השוק, ששוויו מוערך ב-140 מיליארד דולר בשנה", אומר השותף המייסד וסמנכ"ל החברה, אלון חורי.

 

לפי חורי, כל לקוח משלם בין 750 דולר ל-1,750 דולר לשנה, בהתאם לגודל העסק והיקף השירותים והמוצרים הניתנים. כלומר ה-ARPU – ההכנסה הממוצעת מלקוח – עומד על 1,250 דולר. תכפילו במספר הלקוחות ותקבלו צפונה ל-130 מיליון דולר הכנסות שנתיות. כלומר זה למעלה מ-400 מיליון שקל; וזה שוק שיש בו עוד הרבה לאן להתפתח, אם מסתכלים על הפערים בין היקף השוק להכנסות החברה.

 

אבל זו כנראה לא הבוננזה היחידה של החברה. חורי, שאחראי על כל פיתוח בחברה, מפתח בינה מלאכותית ייחודית ועוד טכנולוגיות שאמורות למנוע מקרי הונאה, שעליהן בוודאי יושמו פטנטים והחברה תוכל לעשות לטכנולוגיה לייסנסינג או להעניק בלעדיות לכל המרבה במחיר.

 

"אנחנו לא אנשי ביטוח"

לחורי יש טראק רקורד בתחום ההייטק. הוא, יחד עם גיא גולדשטיין ונסים טפירו, הם בוגרים בכירים של חברת מרקיורי, שנמכרה ב-2006 לחברת HP בסכום דמיוני דאז, שעמד על 4.5 מיליארד דולר. הם גם פתחו ביחד את חברת הפינטק צ'ק. עכשיו הם רוכבים על גל האינשורטק, או שירות ביטוח מקוון. "שלושתנו הגענו מתחום ההייטק ואנחנו לא אנשי ביטוח, זה נותן לנו גישה ייחודית", אומר חורי.

 

תסביר...

"בטעויות שעשינו בעבר בצ'ק, שבו בנינו מודל עסקי חדש, עכשיו באנו לעבוד על מודל קיים של חברות ביטוח. בצ'ק לקח לנו 4 שנים לעבוד על מודל הצמיחה. אבל הבנו שכבר בהתחלה בהתחלה צריך לדעת איך הולכים להרוויח כסף ואז איך לעשות סקיילינג.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"גם לא ידענו איזו חברה אנחנו הולכים לפתוח. היו לנו 2 רעיונות נוספים, אבל בסוף הלכנו על זה. צ'ק הייתה פינטק, זה אינשורטק והרגשנו שהולכת להיות מהפכה בתחום ובחרנו בתחום בגלל המחקר שבו חיפשנו נישות שאין בהם מובילי שוק".

 

אם אתם בעצם חברת ביטוח, מה מבדל אתכם מהחברות האחרות בתחום?

"אני אתן לך דוגמה מעולם הכושר. בשאלון המקוון של המתחרים שלנו שואלים אם בעל העסק מחתים את הלקוחות על הצהרות בריאות. אם הוא עונה שלא, הוא נחסם אוטומטית לאפשרות לקבל ביטוח. אצלנו, אנחנו שואלים אם הוא יהיה מוכן להחתים לקוחות בתמורה לקבלת ביטוח. זה שינוי מהותי בגישה. אנחנו מחפשים את הכן, לא את הלא".

 

אתם מחפשים שווקים חדשים להיכנס אליהם?

"כרגע אנחנו ממוקדים רק בארצות הברית. נכון שיש לא מעט שווקים, אבל בתחום הביטוח זה לא רק עניין של לתרגם את המוצרים לשפת המקום, אם בכלל, מדובר ברגולציות שונות שצריך להתאים את עצמך אליהם. כרגע אין לנו עניין בכך, בייחוד כשיש לנו כל כך הרבה מקום להתפתח בו בארצות הברית".

 

אתם הולכים להנפיק בוול סטריט?

"לא. זה לא באג'נדה להפוך לחברה ציבורית כרגע. נכון שיש גל של הנפקות, אבל מבחינתנו עוד לא הגיע הזמן".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מפסידים כסף 02/01/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
    גם הם וגם לימונייד מפסידים כסף עלויות הגיוס של לקחות חדשים גבוהות מאד. אין היסטורית תביעות אחורנית ,כרגע סה כמו פיפי חם ונעים אחר כך מתחיל להיות קר ומסריח אבל כל הכבוד ליזמים השקיעו ניהלו פתחו את כספם הם יקבלו פלוס פלוס האם תהיה פה חברה יציבה ומכניסה אני בספק?
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.