למשקיע הסולידי: מה אתם חייבים לבדוק לפני שתשקיעו בקרן דיבידנד

כשתשואות האג"ח בשפל, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבה - ורבים מוצאים אותה בקרנות דיבידנד, בהן הפיזור גבוה והסיכון יורד
ידידיה אפק | (5)

נתוני המאקרו הטובים בארה"ב תומכים בשוק המניות, אך גם אג"ח ממשלת ארה"ב ממשיך לטפס כתוצאה מהשיפור בכלכלה. זה אומר שמשקיעים שמעוניינים בהכנסה קבועה כבר לא יכולים למצוא תשואות מספקות באג"ח הממשלתי (התשואה על האג"ח ל-10 שנים עומדת על 2.59% בלבד), ופונים למקומות אחרים למציאת תשואה מספקת בסיכון נמוך.

אחת האלטרנטיבות האפשריות למציאת תשואה אטרקטיבית היא במניות עם תשואת דיבידנד משמעותית. הבעיה היא שבהשקעה במניות אלה כרוך לא מעט סיכון, מה שלא מתאים למשקיעים רבים. כדי למזער את הסיכון הזה מבלי לוותר על התשואה, אותם משקיעים סולידיים יכולים לשים את הכסף בקרנות סל שמתמקדות במניות דיבידנד הסיכון יורד בגלל הפיזור הרחב, והדיבידנד מגיע כמעט במלואו למשקיע.

למרות שבחירה כזו הפכה לאחרונה לפופולרית במיוחד, משקיעים רבים שוכחים שלא כל קרנות הדיבידנד נבראו באותו הצלם ולכן ריכזנו לכם כמה דברים שצריך לדעת כשבוחרים קרן כזו להשקעה.

אחד הפרמטרים הראשונים שכדאי לשים לב אליו הוא הביטא . מדד הסיכון הזה אומר האם הקרן נעה בקצב השוק, או שהתנודתיות שלה נמוכה או גבוהה מזו של המדדים המובילים. ביטא נמוכה מ-1 אומרת שהתנודתיות נמוכה ביחס לשוק (וזה מה שמשקיעים סולידיים רוצים, לא?), ומעל ל-1 אומרת שהתנודתיות בקרן גבוהה ביחס לשוק.

הפרמטר השני שתרצו לבדוק הוא דמי הניהול . קרנות שגובות מעל 1% בשנה לא צריכות להיכנס כלל לרשימה זה גבוה מדי ויש מספיק אלטרנטיבות זולות יותר. חפשו את הקרנות שגובות פחות מ-0.5% בשנה, כך שגם לכם תישאר תשואה.

לאחר שמצאתם קרן סל עם ביטא נמוכה, כדאי לבדוק את אופי הקרן . ישנם מספר סוגים של קרנות דיבידנד, כשהסוג הראשון שרוב המשקיעים בוודאי מכירים הוא קרנות סל עם תשואת דיבידנד גבוהה (High Yield). אחת הדוגמאות הטובות לקרן כזו היא Global X SuperDividend ETF (סימול: SDIV), שעוקבת אחר מדד המורכב מ-100 חברות שמחלקות דיבידנד בשיעור גבוה ברחבי העולם. מפתחי המדד מפעילים כמה פילטרים כך שהמניות שנכנסות אליו הן רק כאלו שצפויות להמשיך ולחלק דיבידנד גם בעתיד באופן קבוע. תשואת הדיבידנד כאן היא 5.8%, ודמי הניהול עומדים על 0.58% בשנה.

סוג נוסף של קרנות סל הוא כזה שמתמקד במניות 'אריסטוקרטיות' אלו מניות שמחלקות דיבידנד באופן קבוע למעלה מ-25 שנה, וגם מקפידות להעלות את סכום הדיבידנד באופן קבוע. בדרך כלל מדובר במניות של חברות יציבות מאוד, ולכן הסיכון כאן יחסית נמוך. אחת הקרנות הפופולריות בתחום זה היא SPDR S&P Dividend ETF (סימול: SDY), שלה תשואת דיבידנד של 2.3% והיא גובה דמי ניהול של 0.35% בשנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הסוג השלישי של קרנות הוא כאלו שמשקללות את המניות לפי תשואת הדיבידנד ולא לפי שווי שוק, כך שהמניות שמחלקות הכי הרבה יקבלו את המשקל הגבוה ביותר בקרן. דוגמא טובה לקרן כזו היא Total Dividend ETF של וויזדום טרי (סימול: DTD), שעוקבת אחר מדד של מניות אמריקניות יציבות במגוון סקטורים, מחלקת 2.5% תשואת דיבידנד בשנה וגובה רק 0.28% בשנה. אם חפצה נפשיכם בקרן יותר גלובלית, תוכלו להשקיע ב- International SmallCap Dividend ETF , גם כן של וויזדום טרי (סימול: DLS) שכפי ששמה רומז מתמקדת במניות גלובליות עם שווי שוק נמוך יחסית, המחלקות דיבידנד באופן קבוע. התשואה בקרן זו עומדת כרגע על 3.6% והיא גובה 0.58% בשנה.

שתי קרנות מעניינות נוספות, שמהוות מעין הכלאה של 3 הסוגים שהזכרנו, הן iShares Trust (סימול: HDV) ו- iShares Select Dividend ETF (סימול: DVY), שתיהן של בלקרוק. קרנות אלו מומלצות על ידי מחלקת המחקר של בנק אגוד, בשל פיזור בין מספר סקטורים, התמקדות במניות ערך אמריקניות, ותשואה לא רעה בכלל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יועץ מס 09/06/2014 22:04
    הגב לתגובה זו
    1. הקרנות מחלקות דיבידנד כל חודש. המס המנוכה במקור בארה"ב לא מקוזז מול הפסדים בארץ. 2. הבנקים לוקחים עמלות נאות על ההמרות והפעולות. שני הסעיפים האלה אוכלים את כל הדיבידנד
  • אבל יש אמנת מס שחותמים על זה בבנק זה לא אמור לכסות ? (ל"ת)
    שאלת תם 10/06/2014 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נו באמת 09/06/2014 11:35
    הגב לתגובה זו
    ועוד פרמטרים בסיסיים כמו טעות עקיבה...?
  • 2.
    עידן 08/06/2014 08:22
    הגב לתגובה זו
    כלומר אין ולא תהיה התקזזות על הפסדים. רשום תשואת דיב 5.8%? בשבילנו זה 4.35%.
  • 1.
    סתם משהו 08/06/2014 00:33
    הגב לתגובה זו
    יש מאמר בSEEKING ALPHA שמראה שחברה מחלקת דיבידנדים כבר 45 שנה וב25 האחרונות לא הפחיתה וב6 שנים אחרונות מגדילה.אגב שווה לבדוק גם את מניות:ppl,nvs,lmt להשקעת דיבידנד
ביל אקמן
צילום: טוויטר

1.27 מיליארד דולר באמזון - אקמן משנה כיוון: יותר טכנולוגיה פחות תשתיות

אקמן מהמר על אמזון עם השקעה חדשה בהיקף של כ-1.27 מיליארד דולר כ-9.3% מהתיק; גוגל מקבלת תוספת של כ-945 מיליון דולר ועולה לכ-20%; מנגד - חברת הרכבות הקנדית נמחקת מהפורטפוליו של פרשינג סקוור כשאקמן מעדיף יותר טכנולוגיה מתשתיות מסורתיות

מנדי הניג |

ביל אקמן שוב משנה את התיק. הדו"ח הרבעוני של קרן פרשינג סקוור חושף שינויים ששמים את אקמן בצד של הטכנולוגיה והצריכה, תוך שהוא מתרחב מענפי התשתיות המסורתיים. מי שמוכר כאחד המשקיעים הבולטים בוול סטריט, ממשיך לפעול כמו שהוא אוהב: בבת אחת, ובגדול.

פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן המרכזית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ־12.8 מיליארד דולר, בעוד ששווי השוק שלה נע סביב כ־9 מיליארד דולר, דיסקאונט משמעותי שמגלם גם את המבנה הסגור של הקרן וגם את האופי הייחודי של אקמן כמנהל השקעות. בניגוד לאחרים, אקמן לא מחזיק את המניות ויושב בשקט. כשהוא נכנס לפוזיציה הוא עושה את זה בצורה אקטיבית ומתערב בניהול. כך היה, למשל, בהשקעה בהרץ, כשחזרה לשוק אחרי פשיטת הרגל ב־2020 והוא היה מעורב בתהליך ההתייעלות וההנפקה מחדש, או ברסטורנט ברנדס, שבה סייע במיקוד העסקי והניהול אחרי רכישת בורגר קינג. עכשיו מגיע הדו"ח הרבעוני - טופס 13F - וחושף, שוב, שינוי מהותי במפת ההשקעות של אקמן.

התיק החדש של פרשינג סקוור

אמזון היא הסיפור המרכזי כאן. אקמן נכנס בפעם הראשונה לענקית הריטייל Amazon.Com INC 2.09%   ורכש מניות בשווי של כ-1.27 מיליארד דולר, כמעט עשירית מכל התיק שלו. זה לא מהלך של "ננסה ונראה", אלא הצבעה ברורה על איך אקמן רואה את הצמיחה בשנים הקרובות: ענן, מסחר אלקטרוני, ובכלל כל מה שמניע את הכלכלה הדיגיטלית של היום.

אלפבית Alphabet 3.17%   - גוגל, שכבר הייתה חלק מהתיק, מקבלת חיזוק משמעותי. פרשינג סקוור הוסיפה כ־945 מיליון דולר להחזקה, שמגיעה כעת לכמעט חמישית מהפורטפוליו. כשמשקיע כמו אקמן שם כמעט 20% מהתיק בחברה אחת, זו לא רק אמונה בפוטנציאל שלה אלא בחירה אסטרטגית: אקמן רואה בגוגל עוגן טכנולוגי ומאמין שהיא יכולה להמשיך ולייצר תשואה עודפת על השוק.

ההשקעה מגיעה דווקא בתקופה שבה גוגל עומדת במוקד מול החששות מנגיסה ברווחים על ידי ה-AI. עליית כלי הבינה המלאכותית מעלה חששות שמנוע החיפוש שלה יכול לאבד מהדומיננטיות שלו ואפילו לא להיות רלוונטי ושמודל הפרסום שעומד מאחוריו - אחד מערוצי הרווח הגדולים של גוגל - ייפגע. אקמן כנראה רואה כאן הזדמנות ולא איום: גוגל משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח AI, מטמיעה את Gemini במנוע החיפוש ובמוצרי ענן, ואקמן מאמין שגוגל תוכל להסתגל לשינויים ולהישאר בחזית גם בעידן שאחרי מנוע החיפוש כמו שאנחנו מכירים אותו.

בועת ה-AIבועת ה-AI

הקולות האחרים - ה-AI יוצר בועות, אין עידן זהב ללא קריסה מוקדמת

לאחרונה, התראיין סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, וטען כי מצד אחד התלהבות השוק מה-AI ייצרה בועה ומהצד השני אמר כי מדובר בהמצאה החשובה ביותר מזה זמן רב, התעשייה והאנליסטים שנויים במחלוקת על מהות הבועה והאם ישנה כזאת בכלל

רן קידר |
נושאים בכתבה AI סם אלטמן

מחקר שנעשה לאחרונה ב-MIT, מצא כי 95% מהחברות שהשקיעו ב־Gen AI עד כה, לא השיגו תשואה כלשהי. הנתון הזה אינו בהכרח מעיד על בועה, אבל הוא בהחלט מגבה את האמירה ששוק הבינה המלאכותית נמצא כרגע בשלב הבנייה, ולא בעיצומה של פריחה. בנובמבר 2022, כש-OpenAI הציגה את ChatGPT לציבור, היה קשה לצפות לתחזית של סטנלי מורגן שההשקעות הגלובליות בתחום יגיעו ל-3 טריליון דולר עד סוף העשור. הבינה המלאכותית צומחת בקצב שלא נראה בעבר, ורק גוגל Alphabet 3.17%  , אמזון Amazon.com Inc. , מיקרוסופט Microsoft Corp 0.59%   ומטא Meta Platforms 2.12%  לבדן צפויות להשקיע כ־750 מיליארד דולר בדאטה סנטרים ומחשוב תוך שנתיים.

כשאנחנו צופים בהשקעות בסדר גודל כזה, ולאור המחקר של MIT, החששות מפני חזרתה של ההיסטוריה הולכים וגוברים. ההשוואות לבועת הדוט קום הולכות ומתגברות, ורק לפני מספר ימים, התראיין סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שמוערכת בכ-300 מיליארד דולר אך כרגע עדיין הפסדית, עם צפי הכנסות של כ-12.7 מיליארד דולר עבור 2025, אך עם הוצאות שמסתכמות. זו אמנם צמיחה מרשימה לחברה שב-2024 עמדה על הכנסות של כ-3.7 מיליארד דולר, עם כ-5 מיליארד דולר הוצאות, אבל ההערכות של השווי מניחות צמיחה אקספוננציאלית אדירה ופה מגיע השלב שבו השאלות הופכות ללגיטיות ואף הכרחיות, ובראשן השאלה האם אנחנו עוד צפויים לראות קריסה כואבת לפני שנחזה בעידן הזהב האמיתי של הבינה המלאכותית?

"אני כן חושב שחלק מהמשקיעים עלולים להפסיד הרבה כסף", אמר אלטמן, "תהליך של בועה קורה כשאנשים חכמים מתרגשים יתר על המידה מגרעין של אמת. האם אנחנו בשלב שבו המשקיעים כולם מתרגשים יתר על המידה מבינה מלאכותית? לדעתי, כן. האם בינה מלאכותית היא הדבר הכי חשוב שקורה זמן רב מאוד? לדעתי, גם כן".

האם ההיסטוריה חוזרת? 

כשמנתחים את ההשקעות הענקיות הללו בפרספקטיבה היסטורית, עולה דפוס מוכר ומטריד. החוקרת קרלוטה פרז, מחברת הספר "מהפכות טכנולוגיות והון פיננסי", מזהה חמש מהפכות טכנולוגיות גדולות בהיסטוריה: המהפכה התעשייתית של סוף המאה ה-18, מהפכת הקיטור והרכבות של שנות ה-30 של המאה ה-19, מהפכת הפלדה וההנדסה הכבדה של שנות ה-70 של המאה ה-19, עידן הייצור ההמוני בתחילת המאה ה-20, ומהפכת טכנולוגיית המידע שהחלה בשנות ה-70. לדברי פרז, הבינה המלאכותית היא המשך של המהפכה הטכנולוגית החמישית, ומהפכות אלה נוהגות לעקוב אחר מחזור צפוי למדי. שלב ההתקנה הראשוני גורם לחורבן יצירתי ולהפרעות חברתיות רבות כשתעשיות ואזורים שלמים מתהפכים. 

שלב זה מלווה לרוב בהשקעות יתר, מאניה פיננסית ובועות בבורסה. עם זאת, הבועות הללו לעתים קרובות פרודקטיביות, ומממנות בניית תשתיות חיוניות המאפשרות את הפריסה ההמונית של הטכנולוגיה, ומה שפעם היה רכבות או רשתות חשמל, היום מתבטא במרכזי נתונים. לדברי ג'ון תורנהיל מהפיננשל טיימס, שלב "התקנה", שבו בונים תשתיות תוך עודף השקעות יוביל לקריסה שרק אז תעביר את השוק לתקופה של צמיחה מאוזנת וברת קיימא. הוא מציין כי כיום, ההון העולמי מתועל להשקעות ספקולטיביות כמו קריפטו, החוב העולמי חוצה פי שלושה את התוצר, וכוחם של התאגידים מגיע לרמות חסרות תקדים. לדבריו, במידה והבועה תתפוצץ, היא עלולה להבויל לאי־יציבות פיננסית עמוקה הרבה יותר ממקרי עבר.