לחץ שיא: יומיים לתאריך שבאפט הגדיר אותו "פצצת אטום" - הנה 3 תרחישים

הכלכלנית והאסטרטגית הראשית בפסגות בשיחה עם Bizportal על שלושת התסריטים לקראת ההכרעה במשבר תקרת החוב

רגע האמת מתקרב. כלכלת ארה"ב נמצאת במרחק של יומיים מדד-ליין אותו הגדיר לאחרונה וורן באפט כ"פצצת אטום", כלומר משהו שבשום פנים ואופן אסור שייצא לפועל. ובינתיים יש אופטימיות זהירה לקראת אישור ההסכם בסנאט, אבל הדברים עדיין לא סגורים.

כדי להבין את ההשלכות הצפויות של התסריטים השונים על השוק, שוחח Bizportal עם איילת ניר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית בבית ההשקעות פסגות.

תסריט ראשון: אישור ההסכם שגובש שנוגע לטווח הקצר בלבד

סבירות: גבוהה.

"היתרון העיקרי בהסכם פשרה לטווח הקצר, כמו זה שעומד כרגע על הפרק הינו בכך שהוא מעביר לשוק איתות שלא הרפובליקנים ולא הדמוקרטים מוכנים להגיע למצב של 'דיפולט' - זה לא פיתרון טוב, אבל ברור שהוא עדיף על מצב של 'דיפולט'. זהו פיתרון שמדגיש את חוסר המשילות של הממשלה האמריקאית, חוסר יכולת להגיע להסכמות ולניהול יעיל."

תגובת השוק: "רמת אי הוודאות הגבוהה בשווקים תישאר. השוק ימשיך להיות תנודתי בהתאם לכל דיווח שיצא מגבעת הקפיטול במסגרת הארכת הזמן שיקבל הממשל עד שהוא שוב יתקרב לתקרת החוב. ההשלכה העיקרית תהיה על ה'פד' שיתקשה להתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית משום שאי הוודאות תישאר גבוה וזו הרי הסיבה שבגללה הוא החליט שלא להתחיל כבר בצמצום בספטמבר."

"במקרה כזה שוק האג"ח צפוי לחוות ירידת תשואות על רקע הדחייה. מבחינת שוק המניות - אף אחד לא אוהב מצב של חוסר וודאות ועוד יותר לא אוהבים לחשוש מהאטות או מיתון. הפיתרון הזה לא יוסיף דלק להמשך העליות בשוק המניות והתנודתיות תמשך."

תסריט שני: הסכמה על העלת תקרת החוב לתקופה ארוכה

סבירות: נמוכה בטווח הקצר. גבוהה יותר באם יושג ההסכם של התסריט הראשון.

תגובת השוק: "במצב כזה עננת אי הוודאות תוסר. זוהי התפתחות חיובית לשוק המניות שצפוי לעלות. מבחינת שוק האג"ח התמונה הפוכה. ה'פד' ימשיך לקבל את נתוני המאקרו וככל הנראה יתחיל לצמצם על פיהם את ההקלה. והתשואת במצב כזה ימשיכו לעלות בקצב מתון. בתסריט כזה סביר להניח שהדולר יתחזק.

תסריט שלישי: אין הסכמה - מצב של 'דיפולט'

סבירות: נמוכה מאוד.

תגובת השוק: הממשל במצב של חדלות פירעון ותשואות איגרות החוב מזנקות. שוק המניות יקרוס. הדולר קורס והזהב מזנק כתחליף למטבע במצב של משבר פיננסי. זהו תסריט ששני הצדדים לא רוצים להגיע אליו. נכון להיום השוק כלל אינו מתמחר אפשרות כזו. העליות שראינו בתשואות הן רק לאג"ח בטווח הקצר של עד חודש ולא באג"ח ל-10 שנים, כי השוק מתמחר רק מצב של הגעה לפיתרון. הסיבה שבגינה הצדדים לא רוצים להגיע למצב הזה הם הבחירות לבתי הנבחרים שיהיו בקרוב - אף צד אינו רוצה שהציבור יפיל עליו את האחריות תחת הכותרת "זה שהכניס את הכלכלה למשבר". לפחות על פי סקרים שנערכו בקרב הציבור, נראה כי הוא רואה ברפובליקנים כמי שבו תולים את האשמה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אורן 15/10/2013 21:30
    הגב לתגובה זו
    האם יכול ליהיות שהאמריקאים מעונינים ליצור משבר בכדי לעשות תיספורת למחזיקי האגח בעולם ואז להיתחמק מחוב
  • 4.
    בא 15/10/2013 17:18
    הגב לתגובה זו
    3 קדנציות ברציפות לאותה מפלגה ,ולכן הם אמורים להבין שעכשיו זה התור שלהם ,נראלי שאובמה מבין טוב .
  • 3.
    אבי קול 15/10/2013 15:16
    הגב לתגובה זו
    כל המצב הכלכלי החמור בעולם התחיל בארה"ב כרודפי הבצע...והוא ממשיך בגלל טיפשות וחוסר מנהיגות בכל התחומים...המצב בארה"ב זו שערורייה...עולמית.
  • העשירים . (ל"ת)
    בא 15/10/2013 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אייטם לא מעמיק ולא אינטלגנטי.חבל. (ל"ת)
    ביזפורטל תתעוררו 15/10/2013 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בא 15/10/2013 14:16
    הגב לתגובה זו
    לנשיאות ,כול מה שהם צריכים לעשות זה לעשות דפולט לארהב .מצד שני הם שמו את פיילין לסגנית נשיא ,כך שהכול פתוח .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.