אפל
אפל

אפל נכנעת: החברה שוקלת לזנוח את מודלי ה-AI הפנימיים לטובת טכנולוגיה חיצונית

המהלך של החברה להחליף את המודלים הפנימיים של סירי בטכנולוגיה של אנתרופיק או OpenAI מהווה הודאה בכישלון במירוץ הבינה המלאכותית, כשהמחיר עשוי להגיע למיליארדי דולרים בשנה

אדיר בן עמי |

אפלApple -0.45%  , החברה שבנתה את האימפריה שלה על שליטה מוחלטת בטכנולוגיה הפנימית, עושה מהלך שסותר את הפילוסופיה הבסיסית שלה: היא בוחנת ברצינות להחליף את מודלי הבינה המלאכותית הפנימיים שלה בטכנולוגיה של אנתרופיק או OpenAI. המהלך הזה מהווה הודאה שקטה בכך שהחברה בעצם נכשלה במרוץ ה-AI, וזה עשוי לשנות לחלוטין את הדרך שבה אפל פועלת.


במוקד הדיון עומדת סירי, העוזרת הקולית שבעבר הייתה מקור לגאווה באפל, אך הפכה לסמל לפיגור הטכנולוגי שלה. החברה מנהלת שיחות עם אנתרופיק ו-OpenAI על שימוש במודלי השפה הגדולים שלהן כדי להחיות את סירי, במקום להמשיך להסתמך על טכנולוגיה פנימית שנחשבת לנחותה. זהו מהלך שבעבר היה בלתי נתפס עבור חברה שהתפארה בעצמאות הטכנולוגית שלה.


בכירים בחברה, כולל קרייג פדריגי הממונה על פיתוח התוכנה, ומייק רוקוול, שמנהל את תחום סירי, הגיעו למסקנה הקשה שהטכנולוגיה הפנימית פשוט לא מספיקה. לאחר סבבי בדיקות רבים, הם הסיקו שהטכנולוגיה של אנתרופיק היא המבטיחה ביותר עבור סירי.


העלות? מיליארדים כל שנה

המחיר של המהלך הזה עשוי להיות עצום. אנתרופיק דורשת עמלה שנתית של מיליארדי דולרים, שתגדל באופן חד מדי שנה – סכום שאפילו עבור אפל אינו זניח. ההתלבטות הכלכלית הזו מעידה על גודל הבעיה: אפל מוכנה לשלם מיליארדים כדי לצמצם את הפער במירוץ ה-AI.


הבעיות הפנימיות באפל עמוקות יותר ממה שנראה מבחוץ. ג’ון ג’יאננדריאה, ראש מחלקת הבינה המלאכותית, איבד חלק ניכר מהסמכויות שלו לאחר קבלת הפנים הפושרת ל-Apple Intelligence ועיכובים מתמשכים בפיתוח סירי. צוות של כ-100 מהנדסים שפיתח את המודלים הפנימיים פועל תחת לחץ עצום, כשחלקם כבר מאיימים לעזוב לטובת מתחרים שמציעים חבילות שכר של עשרות מיליוני דולרים.


המורל בצוותי ה-AI של אפל ירד לרמות חסרות תקדים. מהנדסים בכירים רואים במהלך השימוש בטכנולוגיה חיצונית כהכרה בכישלונם, וחלקם כבר עוזבים. טום גינטר, אחד החוקרים הבכירים ביותר בתחום מודלי השפה הגדולים, עזב השבוע לאחר שמונה שנים בחברה. אפל אף כמעט איבדה את הצוות שמפתח את MLX – המערכת הקריטית לפיתוח מודלים של למידת מכונה על גבי השבבים החדשים שלה.


פערי השכר בין אפל למתחרות הפכו לבעיה משמעותית. בעוד שמטא מציעה למהנדסים חבילות שכר שנתיות של 10–40 מיליון דולר בקבוצת ה-Superintelligence Labs החדשה שלה, אפל לעיתים משלמת חצי מזה – או אף פחות. זהו המחיר שאפל משלמת על הפילוסופיה השמרנית שלה בכל הנוגע לתגמול עובדים.

קיראו עוד ב"גלובל"


אפל לא מצליחה לפתור את הבעיות

הניסיונות של אפל לפתור את הבעיות באופן עצמאי נתקלים בכישלונות חוזרים ונשנים. הפיצ’רים החדשים של סירי שהוכרזו השנה – כולל היכולת לנתח תוכן על המסך ולשלוט באפליקציות בדיוק גבוה יותר – נדחו שוב ושוב. מה שתוכנן להשקה בתחילת 2025 נדחה ללא תאריך יעד חדש, וכעת מתוכנן לאביב הבא.


הלחץ על אפל למצוא פתרון מהיר הולך וגובר. החברה כבר הקצתה תקציב של מיליארדי דולרים לשנת 2026 להפעלת המודלים בענן, אך התוכניות לעתיד נותרות מעורפלות. המנהלים הבכירים באפל הופכים פתוחים יותר ויותר לרעיון שהמפתח להתאוששות טמון באימוץ טכנולוגיה חיצונית.


הגישה הזו אינה זרה לתעשייה. סמסונג כבר עושה משהו דומה עם Galaxy AI, שמבוססת על מודלים של גוגל אף שנושאת את המיתוג של סמסונג. אמזון משתמשת באנתרופיק כדי להפעיל את Alexa+ החדשה. אפל מתחילה להבין שאולי אין בושה בהצטרפות למגמה הזו.


הדיונים עם אנתרופיק ו-OpenAI מתמקדים בדרישת אפל להפעיל את המודלים על גבי השרתים הפרטיים שלה, המבוססים על שבבי Mac מתקדמים. באפל מאמינים שזה יבטיח טוב יותר את פרטיות המשתמשים – אחד הערכים המרכזיים של החברה. היא כבר בדקה את ההיתכנות של הרעיון הזה באופן פנימי.


החשש הגדול 

החשש הגדול באפל הוא שמעבר לטכנולוגיה חיצונית עבור סירי יהווה רק את ההתחלה. מהנדסים בצוות המודלים הפנימיים חוששים שזה יוביל בעתיד למעבר דומה גם בפיצ’רים אחרים. הם רואים במהלך הזה התחלה של מגמה שעלולה לבטל את הצורך בעבודתם.


אפל כבר ביטלה פרויקט של מודלי שפה גדולים שהיה אמור לעזור למפתחים לכתוב קוד ב-Xcode, סביבת הפיתוח שלה. במקום זאת, היא תשיק השנה גרסה חדשה של Xcode שתאפשר למפתחים לבחור בין ChatGPT לבין Claude. זהו סימן נוסף לכך שאפל מוותרת על פיתוח פנימי לטובת פתרונות חיצוניים.


הניסיונות של אפל לרכוש חברות AI כדי להאיץ את ההתקדמות נתקלים אף הם בקשיים. החברה שקלה לרכוש את Perplexity ואף קיימה שיחות קצרות עם Thinking Machines Lab – חברת AI שהקימה מירה מוראטי (לשעבר מ-OpenAI). אך הרכישות לא יצאו לפועל, והאסטרטגיה המסורתית של אפל, שמבוססת על רכישות קטנות, לא מתאימה למציאות הנוכחית של מירוץ ה-AI.


האירוניה היא שאפל – החברה עם המאזן הכספי החזק ביותר בעולם הטכנולוגיה – מתלבטת סביב העלויות של שימוש בטכנולוגיה חיצונית. אבל זהו בדיוק האתגר שעומד בפני חברה שהתרגלה לשלוט בכל פרט ופרט במוצריה, וכעת נאלצת להתמודד עם טכנולוגיה שאחרים פיתחו טוב יותר ממנה. אפל ניצבת בפני בחירה: לשלם מיליארדים כדי להישאר רלוונטית – או להמשיך להסתמך על טכנולוגיה פנימית נחותה ולהסתכן בנזק ארוך טווח למותג ולעמדה שלה בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.