רכבים (רשתות)
רכבים (רשתות)

יפן לארה"ב - לא נוכל לקבל מכס של 25% על רכבים; האם משבר המכסים יתחדש?

יפן טוענת שרוב הייצור של רכבים יפנים שנמכרים לארה"ב נעשה בכלל בארה"ב; בינתיים - הייצוא מיפן לארה"ב מתכווץ

אדיר בן עמי | (2)


יפן מתנגדת בתוקף להטלת מכס של 25% על רכבים וטוענת כי התרומה שלה ושל תעשיית הרכב לכלכלה האמריקאית ענקית. ראש צוות המשא ומתן המסחרי של יפן, ריוסיי אקזאווה, מבהיר כי טוקיו אינה יכולה לקבל את המכסים האמריקאיים על רכבים בגובה של 25%. לדבריו, מדובר בצעד שפוגע בליבת הכלכלה היפנית, וזאת חרף התרומה הכלכלית הנרחבת של תעשיית הרכב היפנית לכלכלה האמריקאית עצמה.

"הבהרנו שוב ושוב שיצרניות הרכב היפניות משקיעות בהיקפים עצומים בתוך ארצות הברית", אמר אקזאווה. "הן מייצרות כ-3.3 מיליון רכבים בשנה בתוך ארה"ב, הרבה מעבר ל-1.37 מיליון רכבים שמיובאים לטריטוריה האמריקאית". אקזאווה יצא לוושינגטון לקראת הסבב השביעי של שיחות הסחר מול עמיתיו האמריקאים, במטרה למנוע את העלאת המכסים. מהלך זה אמור להיכנס לתוקף ב-9 ביולי אם לא ייחתם הסכם מקיף.


יפן טוענת שהשקעות בסך 60 מיליארד דולר מצד יצרניות יפניות בתוך ארצות הברית, שהובילו ליצירת כ-2.3 מיליון משרות ישירות ועקיפות, הם הוכחה חותכת לכך שמדובר ביחסים כלכליים הדדיים ולא חד צדדיים. ואולם, לפי הנתונים, עודף הסחר של יפן מול ארצות הברית עמד ב-2024 על כ-59.4 מיליארד דולר. כ-82% מהפער הזה נובע מייצוא רכבים וחלקי חילוף. אלו בדיוק הנתונים שמשמשים את ממשל טראמפ להצדקת העלאת המכסים.

אקזאווה ציין כי כ-300 אלף מהרכבים שמיוצרים בידי חברות יפניות בתוך ארצות הברית כלל אינם נמכרים שם, אלא מיוצאים למדינות אחרות, מה שתורם בעצמו ליצוא אמריקאי חיובי.

לוח זמנים צפוף וסיכון מידי לכלכלה היפנית

עליית מכסים כללית מתוכננת להיכנס לתוקף ב-9 ביולי, ותביא לעלייה מהמיסוי הנוכחי של 10% ל-24% (על יבוא מיפן לארה"ב). נוסף לכך, צפוי גם מס סקטוריאלי של 25% על רכבים וחלקי חילוף, ומס נוסף של 50% על פלדה ואלומיניום.

ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, לא הצליח להגיע להסכמות עם טראמפ בפסגת ה-G7 שנערכה בשבוע שעבר. טוקיו מנסה לקדם חבילת הסכמות שתפתור את כלל המחלוקות במקשה אחת, אך כרגע לא נראה שהצדדים קרובים לפריצת דרך.

בינתיים, היצוא היפני לארצות הברית יורד ובפרט בתחום הרכב. כלכלנים מזהירים שהשילוב בין ירידת היצוא לתנודתיות פוליטית פנימית עשוי להוביל את יפן למיתון טכני עוד לפני הבחירות לבית העליון הצפויות ב-20 ביולי.

קיראו עוד ב"גלובל"


האיומים מצד ארצות הברית כבר מחלחלים לשוק. מניות של יצרניות הרכב המרכזיות, בהן טויוטה, ניסאן והונדה, חוו ירידות במניותיהן על רקע החשש מהשפעת המכסים, השפעה על שרשראות האספקה, עלויות הובלה ודרישות רגולטוריות חדשות.

טויוטה, למשל, פועלת בכמה אתרי ייצור בארצות הברית – בטקסס, קנטקי ומיסיסיפי – ומעסיקה עשרות אלפי עובדים. כל שינוי במבנה המס עשוי לפגוע ברווחיות ואף להביא לבחינה מחודשת של השקעות עתידיות.

בניסאן הזהירו בשיחות פנימיות מהצורך לבצע התאמות לוגיסטיות אם המסים החדשים ייכנסו לתוקף. גם ספקיות משנה יפניות, שמספקות חלקים לחברות הפעילות בארצות הברית, החלו לחוות ירידה בהזמנות לקראת הרבעון השלישי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וכמה מס מטילים ביפן על מוצרים מארהב (ל"ת)
    אורח 26/06/2025 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עושה חשבון 26/06/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
    יפן שולחת לארהב חלקים וטכנולוגיה ומרכיבה את המכוניות בארהב. כל הרווח נשאר ביפן. זו הסיבה לעודף המסחרי בין יפן לארהב.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.