החות'ים מאיימים: אם טראמפ יתקוף באיראן - נתקוף ספינות אמריקאיות
המתיחות חוזרת לים האדום, והחות'ים מאותתים כי הפסקת האש עם וושינגטון עלולה להסתיים. האם המיליציה תפר את ההסכם אם טראמפ יבחר בעימות ישיר עם טהראן?
המיליציה החות'ית בתימן, שמגובה על ידי איראן, איימה ביממה האחרונה כי אם הממשל האמריקאי יחליט להתערב באופן ישיר בעימות בין ישראל לבין איראן, אזי הספינות האמריקאיות בים האדום יהיו מטרה מיידית.
ההצהרה החריגה פורסמה בערוץ הטלגרם הרשמי של דובר החות'ים, והיא איתות לתמיכה מסוימת באיראן, אבל זו תמיכה מסויגת ויחסית מעטה בהמשך לשבוע של מלחמה בה ישראל משמידה בהדרגה יכולות צבאיות של איראן ופוגעת במתקני הגרעין.
האיום של החות'ים מגיע אחרי
הפסקת אש בינם לבין ארה"ב. ארה"ב תקפה את החות'ים בעוצמה לרבות הפצצות מדויקות על מחסני טילים ומפקדות של החות'ים וזה הוביל להבנות בתיווך עומאן שכללו את הפסקת התקיפות הישירות של החות'ים נגד מטרות אמריקאיות. עם זאת, התקיפות נגד ספינות ישראליות או כאלה שלכאורה
"קשורות לישראל" נמשכו.
מאז אוקטובר 2023, החות'ים פתחו בקמפיין רחב של תקיפות על כלי שיט במפרץ עדן ובים סוף. המטרה המוצהרת – לבלום את המעבר של ספינות אספקה לישראל וליצור לחץ גלובלי. התקיפות פגעו בשרשראות אספקה עולמיות, אילצו חברות ענק להסיט מסלולים ולייקר את הובלת הסחורות. החל מהרבעון הראשון של 2025 – נרשמה ירידה חדה בתקיפות, ככל הנראה בגלל לחץ אמריקאי ובידוד מדיני.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שהשקט הזה נראה שברירי במיוחד. רק בשבוע שעבר דווח על שיגור טילים לעבר ספינה שעשתה את דרכה מאילת לאירופה – במה שמתואר כתיאום בין איראן לחות'ים. גם אם הפסקת האש עם ארה"ב עדיין "מחזיקה", הדינמיקה האזורית משתנה.
- 3.אנונימי 22/06/2025 12:33הגב לתגובה זוחבורה של מטומטמים
- 2.אנונימי 22/06/2025 04:59הגב לתגובה זושבוע טוב ובוקר טוב לעולם בטוח יותר אפילו אני לא ממשיך לקרוא החותים אפילו לא יכולים לדמיין מה יעשו להם האמריקאים זה מה שאומרים אין שכל אין דאגות
- 1.נשמיד את ישראל! (ל"ת)ליטאי 22/06/2025 03:34הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.