דיוויד קלר, מיסד Sierra Alpha; קרדיט: Sierra Alphaדיוויד קלר, מיסד Sierra Alpha; קרדיט: Sierra Alpha

האנליסט שמאמין ש"הרע עוד לפנינו", ואיפה הוא כן ממליץ להשקיע?

דיוויד קלר, מייסד חברת המחקר Sierra Alpha, מסביר למה לדעתו השוק עוד יקר, מה הרמות המעניינות ב-S&P 500, ומהן שלושת ה-G שהוא ממליץ להשקיע בהן?

רוי שיינמן | (4)

המדדים בוול סטריט חטפו מכה קשה מתחילת השנה והמשקיעים מתמודדים עם חוסר ודאות כלכלי וחשש מהסלמה במלחמת הסחר. חלק מהמשקיעים רואים בתמחורים הנוכחיים הזדמנויות קנייה, כשמניות רבות נפלו כבר בעשרות אחוזים מהשיא (אנבידיה למשל ירדה ב-32% מהשיא) אבל אם שואלים את דיוויד קלר, אסטרטג ותיק ומייסד חברת המחקר Sierra Alpha, ייתכן שזו רק ההתחלה.


גם אנליסטים נוספים הביעו חשש מהמשך הירידות. לדוגמה, גולדמן זאקס עדכנה את תחזיתה ל-S&P 500, וצופה ירידה של 5% בשלושת החודשים הקרובים ועלייה של 6% בלבד בשנה הקרובה, תוך התייחסות לחששות מהאטה כלכלית והסלמה במלחמת הסחר, ו-UBS הפחיתה את היעד שלה ל-S&P 500 ל-5,800, תוך התייחסות להשפעת המכסים החדשים על הכלכלה והשווקים.


קלר מזהיר: "אשמים עד שיוכח אחרת"

"נכון לעכשיו, אני חושב שאנחנו אשמים עד שיוכח אחרת", אומר קל. "לא ראיתי עדיין מספיק סימנים שמעידים על כך שהמשקיעים הורידו מספיק את המניות".


קלר, שמשמש גם כראש תחום אסטרטגיה בחברה, הזהיר עוד לפני שלושה חודשים שהראלי בשווקים שברירי ולא צפוי להימשך. "זה לא נראה כמו תרחיש שבו ניתן להשיג התקדמות משמעותית כלפי מעלה", הוא הסביר בהתייחסות לתחילת 2025. "ואז, בין פברואר לאפריל - הכל התחיל להתפרק".


כמו רבים אחרים, גם קלר הופתע מהעוצמה והמהירות של המפולת באפריל, שפרצה לאחר הכרזת המכסים של הנשיא טראמפ ביום שכונה "יום השחרור". ובכל זאת, לדבריו, היו סימני אזהרה: מגמה נחלשת, רמות תמיכה טכניות שנשברו ורוחב שוק מצומצם. חלק מהמדדים מעט התאוששו מאז, אבל לא כולם.


למה לדעתו הירידות מוצדקות

קלר לא ממהר להתבטא על מדיניות הסחר בניגוד לרבים אחרים, ומעדיף להיצמד למה שהוא יודע לעשות הכי טוב, ניתוח טכני. כשנשאל אם המשקיעים הגזימו בתגובה שלהם, השיב: "אני לא חושב. אמנם שווי השוק ירד, אבל הוא עדיין גבוה".


לטענתו, המניות עדיין אינן זולות במידה שמצדיקה קנייה. "הן לא כל כך אטרקטיביות עכשיו שאתה חייב לרוץ ולקנות רק בגלל המכפילים", הוא הסביר. "עוד לא הגענו לשם". בסופו של דבר, לדבריו, מניות עולות או יורדות לפי הציפיות לרווחים, וכרגע אלה נראות קודרות. חוסר הוודאות סביב מדיניות הסחר גורם לצרכנים ולעסקים להוציא פחות כסף, מה שמאט את הצמיחה הכלכלית ואת הרווחיות של החברות וככל הנראה יביא גם להורדת תחזיות של רווחי החברות.

קיראו עוד ב"גלובל"


"בגלל המכסים והאי-ודאות, אני חושב שנראה הרבה תחזיות שליליות", אמר קלר. "וכתוצאה מכך, גם עם הירידות האחרונות, השוק עדיין נראה לי יקר מדי".


המדד שצריך לעקוב אחריו - והסיכוי לעליות

אם מניחים שהשוק עדיין בתמחור יתר, קלר מציין את רמת 4,850 כקו תמיכה מרכזי ב-S&P 500, קרוב לשפל של אפריל (4,835). מדובר בירידה של כ-8% מהרמות הנוכחיות. "אופתע אם לא נמצא שם תמיכה", אמר. "ואם נפרוץ גם את זה, נצטרך לחשוב על רמות נמוכות יותר".


ומהצד השני? גרף של 200 הימים האחרונים של המדד מצביע על פוטנציאל לעלייה לרמות של 5,500–5,750, כלומר עלייה אפשרית של 4.5% עד 9.5%. אבל קלר מזהיר: "כל עוד ה-S&P לא חוזר מעל הממוצע הנע של 200 יום, צריך להתייחס לשוק כזה שהוא במגמת ירידה עם הרבה רעש מתחת לפני השטח".


יש סימנים מעודדים, אבל לא מספיק

למרות הפסימיות, יש גם כמה נקודות אור. לדברי קלר, רוחב השוק בטווח הקצר משתפר, ויש מניות רבות שמתחילות לטפס, אך לדבריו, מדובר בזינוק זמני בלבד, שכן רובן אינן נמצאות במגמת עלייה מתמשכת מעל הממוצעים הנעים.


אחד הסימנים הטכניים המפחידים ביותר שנרשמו באחרונה הוא "צלב המוות" - כאשר הממוצע הנע הקצר (50 יום) חוצה את הממוצע הארוך (200 יום) כלפי מטה, גם ב-S&P וגם בנאסד"ק. אך קלר מצנן את ההתלהבות מהאיתות הזה: "בתנאי שוק תנודתיים ובלי מגמה ברורה, האיתות הזה מייצר בעיקר הרבה רעש". בשורה התחתונה, קלר סבור כי מגמת השוק נותרת שלילית, ולא נראה שינוי כיוון כל עוד אין הפתעות לטובה ברווחי החברות או במפנה חד במדיניות הכלכלית של הממשל.


אז איפה כן אפשר להשקיע? בשלושת ה-G

כבר בתחילת השנה קלר הזהיר ממניות הצמיחה הגדולות, שלדבריו עתידות "לחזור לקרקע". וכך אכן קרה: מניות כמו טסלה ומטא ספגו ירידות חדות, ו"מלכות השוק" של 2024 הפכו לחלשות של 2025. "אנחנו רואים סבב גדול של חילופי הנהגה בשוק", אמר קלר. "משבע המופלאות, שעשו חיל ב-2024, לשורה של מניות שמתנהגות היום כמו הסקטורים הכי חלשים".


שני הסקטורים היחידים במדד S&P 500 שעדיין מציגים תשואות חיוביות השנה הם דווקא אלה שנחשבים 'שמרניים' - מוצרי צריכה בסיסיים ותשתיות. לדברי קלר, העובדה שהמשקיעים מחפשים מקלט דווקא שם, מעידה על החשש הגובר ממיתון. "המניות שעולות עכשיו, אפילו בזינוק האחרון אחרי השפל של אפריל, הן לא מסוג המניות שנותנות ביטחון בהחלמה משמעותית", הוא הזהיר. למי שמחפש מפלט בירידות, קלר ממליץ על כלל אצבע פשוט, שלושת ה-G שהם: Groceries, Guns, and Gold – כלומר מצרכים, נשק וזהב.


חברת קרוגר The Kroger Co 2.33%  , ענקית הסופרמרקטים האמריקאית, היא דוגמה מצוינת מבחינת קלר. "היא פשוט במגמת עלייה יציבה", אמר. "אם מסתכלים על הגרף שלה, לא תדע שהעולם מתמוטט סביבה". המניה פחות מושפעת ממדיניות הסחר ונהנית מביקוש יציב, ואפילו ייתכן שתתחזק במקרה של מיתון, כאשר הצרכנים יאכלו יותר בבית.


חברה נוספת שקלר ממליץ לעקוב אחריה היא נורת'רופ גרומן Northrop Grumman Corp -0.59%   (לקראה נוספת - מורגן סטנלי בהמלצה על נורת'רופ - אפסייד של 16%), קבלנית ביטחונית שנהנית מהתעצמות המתחים הגיאופוליטיים, ולכן, לדבריו, מציעה מפלט טוב מהטלטלות. "במקרה של עלייה בהוצאות הממשלה בתקופת DOGE, החברות האלה עלולות רק להרוויח", הוסיף.


ולסיום - הזהב. קלר מציין את התעודה VanEck Gold Miners ETF (GDX) כאופציה נוחה להיחשף למתכת היקרה, שעלתה בצורה חדה בשנה האחרונה. עם זאת, הוא סבור שהזהב מתומחר כעת גבוה מדי, וכניסה מחודשת אליו תתאים רק לאחר תיקון: "במצב כזה, לחכות למהלך תיקון הגיוני זה דבר מאוד נכון".


גם בגולדמן זאקס ממליצים על הזהב תוך הצבת מחיר יעד של כ-3,700 דולר לאונקיה, אפסייד של כמעט 11% על המחיר היום. בגולדמן זאקס מעריכים כי מחיר הזהב ינוע בטווח של 3,650 עד 3,950 דולר לאונקיה עד סוף השנה הבאה, כאשר התרחיש הבסיסי מצביע על 3,700 דולר. הסיבה המרכזית היא ביקוש חזק מצד בנקים מרכזיים, שהגבירו את רכישות הזהב כחלק ממאמץ לגוון את הרזרבות שלהם ולהפחית תלות בדולר. הבנק עדכן את ההנחה שלו לגבי הביקוש החודשי של בנקים מרכזיים ל-80 טונות מטריות, לעומת 70 טונות בתחזית הקודמת.


יש גם מי שלא מתרגש מהירידות

לצד התחזיות הפסימיות שמציגים אנליסטים כמו קלר, יש גם קולות אחרים בשוק שמציעים גישה מרוסנת יותר. אחד מהם הוא טום לי, מייסד שותף וראש מחקר ב-Fundstrat, שסבור שלמרות הנפילות האחרונות, שוק ההון עדיין נהנה ממשקל משמעותי אצל מקבלי ההחלטות בוושינגטון, ובראשם הנשיא טראמפ.


"מי שחושב שלטראמפ לא אכפת משוקי המניות - טועה. למרות שטראמפ ציין שהוא לא מסתכל על השוק, זו כנראה לא המציאות", אמר לי. הוא התייחס לדברים שאמר הנשיא רק בחודש שעבר: "אין לי זמן להסתכל על השוק, אני מנסה לבנות מדינה חזקה" - אך סבור שהמציאות שונה, לפחות בחלקה. לדבריו, גם אם טראמפ מעוניין להצטייר כמנהיג שמעל התנודות היומיות בשוק, בפועל הוא בהחלט ער למה שהבורסה מאותתת לו.


לי טוען שהקשר של טראמפ לשוק לא מסתכם בהיסטוריה העסקית שלו, אלא גם באינטרס הפוליטי. שוק עולה יכול לשמש כהוכחה לכך שהמהלכים שהוא מוביל נחשבים ל"נכונים", בעוד שירידות חדות עשויות להפוך במהרה לכלי בידי היריבים הפוליטיים שלו. לאורך שנות כהונתו, טראמפ הרבה להציג את העליות בשוק כהישג אישי, ולעיתים אף כמדד להצלחתו. "עליות בשווקים יהוו סוג של אישור לכך שהצעדים שהוא נוקט נכונים, אישור שהוא ישמח לקבל ולנופף בו", הסביר לי. "ומנגד, אם השווקים ירדו, הציבור יוכל להפנות אצבע מאשימה אל עבר הממשל, הנשיא, והצעדים שהם הובילו".


במבחן המציאות, אפשר לומר שיש סימנים שמעידים על נכונות דבריו של לי. כשבוע לאחר שלי הביע את הערכותיו, ובתגובה לגל הנפילות שנרשם בעקבות הכרזת המכסים, טראמפ הודיע על הקפאת רוב המכסים החדשים לתקופה של 90 יום, למעט מול סין ולמעט מכסי בסיס על מדינות וקטגוריות מסוימות. האם הייתה זו תגובת נגד ללחץ מהשווקים? קשה לדעת בוודאות, אך ייתכן שנראה מהלכים דומים גם בעתיד מצדו של טראמפ שמעידים על כך שהוא קשוב למשקיעים בשוק.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 25/04/2025 23:26
    הגב לתגובה זו
    ולא נצטרך לראות את הפרצוף שלו יותר
  • 3.
    הזקן 21/04/2025 11:19
    הגב לתגובה זו
    ועדיף רק מדדים.כך השליטה יותר גדולה על רמת הסיכון מאשר במניות בודדות.
  • 2.
    קפלניסט 20/04/2025 23:58
    הגב לתגובה זו
    איש הזוי
  • 1.
    אנונימיג 20/04/2025 17:57
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר השוק התפרק ישירות בגלל מהלכי טראמפ ולא בגלל שום רמות גבוהות אם כאלה היו.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.