הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
זהב
צילום: Jingming Pan

אחרי עלייה של 16% השנה - האנליסטים שרואים אפסייד של עוד 11% בזהב

הזהב בשיא אחרי קפיצה של 16% מתחילת השנה, ובבנק אוף אמריקה רואים אפסייד של עוד 11% ל-2026: "אי הוודאות סביב מדיניות הסחר של ארה"ב תמשיך לתמוך במחירים"

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה זהב בנק אוף אמריקה

הזהב קפץ ב-16% מתחילת השנה והוא נסחר בשיא סביב 3,022 דולר לאונקיה, והאנליסטים בבנק אוף אמריקה מאמינים שיש עוד מקום לעליות. האנליסטים הציבו לזהב מחיר יעד של 3,063 דולר ל-2025 ושל 3,350 דולר ל-2026 - אפסייד של כ-11% על המחיר היום.


הקפיצה של הזהב השנה הגיע על רקע אי הוודאות ברמת המאקרו, בעיקר כתוצאה ממדיניות הסחר של ארה"ב עם המכסים של טראמפ, והאנליסטים צופים שהגורמים האלה ימשיכו לתמוך במחיר גם בעתיד הנראה לעין.


למעשה, בבנק הדגישו שאם היקף השקעות הציבור יגדל בכ-10%, ובהתאם לגידול הצפוי בביקוש לזהב, המחיר לאונקיה יכול להגיע לכ-3,500 דולר בשנתיים הבאות, אפסייד של כ-16% על המחיר היום.


האנליסטים ציינו שהבנקים המרכזיים מחזיקים כיום כ-10% מהרזרבות שלהם בזהב, אך הדגישו שהנתון הזה יכול לעלות ל-30% כלל שאי הוודאות תימשך. עם זאת, האנליסטים ציינו שרגיעה במתיחות הגיאופוליטית, התייעלות ממשלתית בארה"ב בצד ניהול התקציב, וחזרה למדיניות של שיתוף פעולה בינלאומי יכולים לפגוע במגמת העלייה של המתכת.


מה הזינוק בזהב אומר על השווקים?

היסטורית, עליות חדות בזהב קדמו לתיקונים או נפילות משמעותיות בבורסות, כמו ב-1980 וב-2008. עם זאת, אין עדויות לקשר חד משמעי בין זינוק בזהב למשברים בשווקי המניות למשל. לפעמים הזהב עולה כתגובה לחששות שמתממשים ולפעמים הוא פשוט משקף העדפה זמנית לנכסים בטוחים בלי שהבורסות בהכרח קורסות. אין מסקנה חד משמעית מובהקת אבל כן יש עלייה בסיכון ובתנודתיות של השווקים.


בינואר 1980 הזהב הגיע לשיא של 850 דולר לאונקיה (כ-3,300 דולר במונחים של היום, לפי התאמה לאינפלציה), אחרי עלייה של 112% בשנה אחת. זו הייתה תקופה של אינפלציה דו-ספרתית בארה"ב ומשברים גיאופוליטיים. זמן קצר לאחר מכן, מדד ה-S&P 500 נכנס לתיקון של כ-10% במהלך 1980, וב-1981-1982 צנח ב-27% במהלך מיתון עמוק. העלייה בזהב שיקפה חששות שהתממשו, והבורסות אכן סבלו.


ב-2008 הזהב זינק מ-730 דולר ב-2006 ל-1,000 דולר במרץ 2008 (עלייה של 37% בשנתיים). כשהבורסות קרסו בספטמבר 2008 הזהב תיקן מעט בטווח הקצר (ירד ל-700 דולר בנובמבר 2008), אבל מהר מאוד התאושש והמשיך לעלות, וסיים את 2008 בעלייה של 5.5%. עד 2010 הוא כבר הגיע ל-1,300 דולר. ב-2019-2020, הזהב טיפס מ-1,300 דולר ל-2,000 דולר (54% בשנה וחצי) על רקע המגפה, בעוד ה-S&P 500 ירד ב-34% במרץ 2020, אבל התאושש מהר מאוד בזכות תמיכה ממשלתית. כאן הזהב אומנם "ניבא" את הנפילה בשווקים, אבל זו היתה מפולת מאוד קצרה שתוך חודשים נעלמה כלא היתה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן