אחרי עלייה של 16% השנה - האנליסטים שרואים אפסייד של עוד 11% בזהב
הזהב בשיא אחרי קפיצה של 16% מתחילת השנה, ובבנק אוף אמריקה רואים אפסייד של עוד 11% ל-2026: "אי הוודאות סביב מדיניות הסחר של ארה"ב תמשיך לתמוך במחירים"
הזהב קפץ ב-16% מתחילת השנה והוא נסחר בשיא סביב 3,022 דולר לאונקיה, והאנליסטים בבנק אוף אמריקה מאמינים שיש עוד מקום לעליות. האנליסטים הציבו לזהב מחיר יעד של 3,063 דולר ל-2025 ושל 3,350 דולר ל-2026 - אפסייד של כ-11% על המחיר היום.
הקפיצה של הזהב השנה הגיע על רקע אי הוודאות ברמת המאקרו, בעיקר כתוצאה ממדיניות הסחר של ארה"ב עם המכסים של טראמפ, והאנליסטים צופים שהגורמים האלה ימשיכו לתמוך במחיר גם בעתיד הנראה לעין.
למעשה, בבנק הדגישו שאם היקף השקעות הציבור יגדל בכ-10%, ובהתאם לגידול הצפוי בביקוש לזהב, המחיר לאונקיה יכול להגיע לכ-3,500 דולר בשנתיים הבאות, אפסייד של כ-16% על המחיר היום.
האנליסטים ציינו שהבנקים המרכזיים מחזיקים כיום כ-10% מהרזרבות שלהם בזהב, אך הדגישו שהנתון הזה יכול לעלות ל-30% כלל שאי הוודאות תימשך. עם זאת, האנליסטים ציינו שרגיעה במתיחות הגיאופוליטית, התייעלות ממשלתית בארה"ב בצד ניהול התקציב, וחזרה למדיניות של שיתוף פעולה בינלאומי יכולים לפגוע במגמת העלייה של המתכת.
- שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”
- הזהב מזנק - בוול-סטריט צופים 5,000 דולר לאונקיה עד סוף 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הזינוק בזהב אומר על השווקים?
היסטורית, עליות חדות
בזהב קדמו לתיקונים או נפילות משמעותיות בבורסות, כמו ב-1980 וב-2008. עם זאת, אין עדויות לקשר חד משמעי בין זינוק בזהב למשברים בשווקי המניות למשל. לפעמים הזהב עולה כתגובה לחששות שמתממשים ולפעמים הוא פשוט משקף העדפה זמנית לנכסים בטוחים בלי שהבורסות בהכרח קורסות.
אין מסקנה חד משמעית מובהקת אבל כן יש עלייה בסיכון ובתנודתיות של השווקים.
בינואר 1980 הזהב הגיע לשיא של 850 דולר לאונקיה (כ-3,300 דולר במונחים של היום, לפי התאמה לאינפלציה), אחרי עלייה של 112% בשנה אחת. זו הייתה תקופה של אינפלציה
דו-ספרתית בארה"ב ומשברים גיאופוליטיים. זמן קצר לאחר מכן, מדד ה-S&P 500 נכנס לתיקון של כ-10% במהלך 1980, וב-1981-1982 צנח ב-27% במהלך מיתון עמוק. העלייה בזהב שיקפה חששות שהתממשו, והבורסות אכן סבלו.
ב-2008 הזהב זינק מ-730 דולר ב-2006
ל-1,000 דולר במרץ 2008 (עלייה של 37% בשנתיים). כשהבורסות קרסו בספטמבר 2008 הזהב תיקן מעט בטווח הקצר (ירד ל-700 דולר בנובמבר 2008), אבל מהר מאוד התאושש והמשיך לעלות, וסיים את 2008 בעלייה של 5.5%. עד 2010 הוא כבר הגיע ל-1,300 דולר. ב-2019-2020, הזהב טיפס מ-1,300
דולר ל-2,000 דולר (54% בשנה וחצי) על רקע המגפה, בעוד ה-S&P 500 ירד ב-34% במרץ 2020, אבל התאושש מהר מאוד בזכות תמיכה ממשלתית. כאן הזהב אומנם "ניבא" את הנפילה בשווקים, אבל זו היתה מפולת מאוד קצרה שתוך חודשים נעלמה כלא היתה.

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

האם המעבר של כורי הביטקוין למרכזי AI באמת משתלם?
חברות רבות ממירות את כריית המטבעות ואת כח המיחשוב שלהן לטובת מרכזי נתונים לטובת הבינה המלאכותית ועוברות מ-Proof of Work ל-Proof of Compute, האם זה אכן מהלך משתלם?
בשנים האחרונות עולם הקריפטו מתבגר ונכנס יותר ויותר לתוך העולם הפיננסי "הישן". המטבעות היציבים צוברים לגיטמיציה, נכסי קריפטו עתידים לשמש כערובה למשכנתאות ורשות שוק ההון האמריקאית שוקלת להשתמש בשוק הקריפטו להשקעות פנסיוניות. על פניו, הקריפטו כולו התבסס היטב בעולמות הפיננסיים.
אך עם זאת, לאור שחיקה ברווחים, מודל העבודה של החברות "המסורתיות" לכריית ביטקוין וקריפטו מתחיל לעבור שינוי משמעותי. ממודל עבודה שכלל השקעות מסיביות בחומרה כדי לקבל מטבעות חדשים, מה שהצריך צריכת חשמל אדירה, הוצאות קירור ותחזוקה שוטפת לחוות שרתים שפועלות לאורך כל שעות היממה, תוך כדי רגישות גבוהה למחיר הביטקוין והאלטים - החברות משנות את המיקוד העסקי ומוסיפות לפעילות שלהן הקמה ותפעול של הקמה והפעלה של מרכזי מחשוב עתירי אנרגיה לטובת פעילות בינה מלאכותית, לאור צורך הולך וגובר וסכומי עתק שמושקעים בסקטור שמבטיח מהפיכה חדשה, אך האם זוהי השקעה משתלמת לטווח הארוך?
כרייה משתנה והצורך בהסתגלות
בעבר, מודל הכרייה של ביטקוין התבסס על תחרות בין כורים (ASICs) בפתרון חידות חישוביות, תלות ישירה במחיר המטבע, רמת קושי גוברת ועלויות
אנרגיה. האירוע של חציית התגמול (halving) שהתרחש ב-2024, הוריד את התגמול ל-3.125 ביטקוין לבלוק, ובכך שחק את שולי הרווח. במקביל, רמת הקושי החישובי זינקה ונדרש יותר ויותר חשמל כדי לקבל את אותה התמורה. עלויות חשמל וקירור הפכו קריטיות, וההכנסה מהכרייה נעשתה תנודתית
יותר. במקביל, עליית ה-AI פתחה סקטור חדש שנזקק לכמויות עיבוד עצומות, עם דגש על זמינות מיידית של תשתיות. וכך, המעבר היה מתבקש: חברות הכרייה כבר יושבות על שטח, מחזיקות בתשתיות חשמל, קירור ותמסורת, והמעבר לספק תשתיות ל-AI.
תשתיות ישנות, הזדמנויות
חדשות
המעבר של חברות כרייה למרכזי AI ו-HPC (מחשוב בעל ביצועים גבוהים) אמנם דורש התאמות, אך מתבסס על יתרונות קיימים: גישה לחשמל מוזל או מסובסד, מערכות קירור פעילות, קרקעות מתועשות ורישיונות קיימים. חברות כמו Bitdeer Bitdeer
Technologies, IREN שזינקה 198% בשנה האחרונה Iris Energy שזינקה כ-580% בשנה האחרונה, ו־HIVE HIVE Digital Technologies, שזינקה 73% בשנה האחרונה, כבר משתמשות באותן תשתיות
קיימות כדי לארח עומסי עבודה חדשים של AI. על פי דוחות אחרונים, שירותי AI יכולים להניב הכנסה גבוהה פי 25 ל-kWh לעומת כרייה. מעבר לכך, חברות רבות מצליחות לגייס חוזים ארוכי טווח בתחום ה-AI, מה שכמעט ולא מתאפשר בכרייה, בשל התנודתיות הטבועה במחיר המטבע.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, המשקיעים בשוק ההון כבר לא בוחנים את חברות הכרייה לפי ה-Hashrate ( בלבד, אלא לפי מידת ההתאמה שלהן להפוך לחברות תשתית מחשוב. זה מתבטא בזינוק בערך המניות של חברות כמו Cipher Cipher Mining Technologies ו-IREN,
בעקבות חדשות על עסקאות בתחום ה-AI וה-HPC.